botox
הספריה המשפטית
דיני "עובדים זרים" - הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

הסדר העסקת עובדים זרים באמצעות תאגידי כוח אדם מורשים

ביום 30 באפריל 2002 מינה שר האוצר צוות בין-משרדי שתפקידו לקבוע עקרונות להסדר חדש בתחום ההעסקה של עובדים זרים בישראל.

הצוות הבין-משרדי הגיש את המלצותיו ביום 15 באוגוסט 2004 (להלן: "המלצות הצוות הבין-משרדי") והן אומצו בהחלטת ממשלה 2446 שנתקבלה באותו היום, וביחס לענף הבניין בלבד.

המלצות הצוות הבין-משרדי הינן, כי יש לבסס את שיטת העסקתם של עובדים זרים בישראל על מודל חדש של העסקה באמצעות תאגידי כוח אדם מורשים.

על-פי מודל זה, שהומלץ כי ייושם ביחס לענפי הבניין והחקלאות בלבד - היתרים להעסקת עובדים זרים לא יינתנו עוד למעסיקים על בסיס פרטני. תחת זאת, העובדים הזרים שיורשו לעבוד בישראל יועסקו בידי תאגידים המורשים להעסיק עובדים זרים בענף מסויים.

מספרם של תאגידים אלה יהיה מוגבל, והם יורשו להעסיק מספר מוגדר של עובדים זרים, שינוע בין 500 ל- 2000. מתן הרישיון לתאגיד יותנה בתשלום דמי רישיון לאוצר המדינה, שגובהם אמור לשקף את הפער שבין עלות העסקת עובד זר לבין עלות העסקת עובד ישראלי.

התאגידים המורשים הם אלה שיישאו בחובה לשלם לעובדים את שכרם, ולהעניק להם את התנאים הסוציאליים להם הם זכאים על-פי דין.

בסוגיה אחרונה זו הוצע כי תיקבע חובת תשלום שכר מינימום לעובד הזר לפי היקף עבודה של 236 שעות בחודש, הכולל 50 שעות נוספות על-פי תחשיב של שכר מינימום.

יחד-עם-זאת, נקבע כי על המעסיק תוטל החובה לנהל רישום של שעות עבודתו של העובד, וכי ככל שהאחרון עבד בהיקף גדול מכך, המעסיק יהא חייב לשלם לו שכר שאינו פחות משכר מינימום להיקף העבודה בפועל.

ועוד הומלץ, כי התאגיד יחוייב להפריש מדי חודש סכום השוה לסכום המירבי שניתן להפקיד בקרן לעובדים זרים, על-פי הוראת סעיף 1יא לחוק עובדים זרים, תוך מתן אפשרות לתאגיד לנכות משכר העובד חלק מאותו סכום.

הסכום שייצבר בקרן זו יינתן לעובד בעת שיעזוב את ישראל עם תום תקופת עבודתו בה כדין, ובכך ישמש תמריץ ליציאת עובדים זרים מישראל.

ועוד הומלץ, כי לעובדים תהא נתונה הזכות לעבור בין מעסיקים בפועל וכן בין התאגידים המורשים, ככל שהעבודה הינה בענף בו הורשה העובד לעבוד, באופן שיבטל את הכבילה של העובד למעסיקו.

הוועדה הוסיפה וציינה כי קיימה דיון מעמיק באפשרות לביטול מוחלט של הסדר הכבילה ומתן אפשרות לעובדים לעבוד ישירות אצל המעסיקים בפועל ולא אצל תאגידים מורשים.

הוועדה סבורה כי מתן חופש מוחלט לעובדים הזרים לא יביא להעלאה מספקת בעלות העסקתם של העובדים הזרים ולהפחתת ניצולם, שכן העובד הזר, כעובד בלתי-מאורגן הפועל בסביבה שאינה סביבתו הטבעית, לא יוכל לדרוש מחיר גבוה תמורת כוח העבודה שלו.

ברור גם שלא ניתן יהיה לקיים פיקוח אפקטיבי על שמירות זכויותיהם של העובדים הזרים, כמו גם על מספרם ועל תשלומי האגרות וההיטלים בגינם, כאשר יהיו בארץ אלפי מעבידי עובדים זרים ותתקיים תנועה בלתי-פוסקת של עובדים ממעביד למעביד.

מעבר חופשי של עובדים זרים בין מעסיקים גם ימנע באופן מעשי את האפשרות לצבור עבור העובד הזר סכומים שיינתנו לו רק עובר לעזיבתו את ישראל, ובכך יימנע שימוש באחד מהתמריצים היעילים להוצאת עובדים זרים מישראל.

יצויין, בהקשר זה, כי הצוות הבין-משרדי לעניין רישוי תאגידי כוח האדם אף המליץ להתנות את הרישיון שיינתן בידי התאגיד באלה:

"1. התאגיד יאפשר מעבר חופשי של כל עובד זר הרשום אצלו בין מעסיקים בפועל בענף שלגביו ניתן הרישיון, ככל שהעובד הזר יחפוץ, בהינתן שהמעסיק בפועל אליו מעוניין העובד לעבור אכן מוכן להעסיק בפועל את העובד.
2. התאגיד לא ימנע מעבר של עובד זר שהוא מעסיק לתאגיד מורשה אחר באותו ענף, אם העובד חפץ בכך והתאגיד האחר הסכים לכך...
3. התאגיד ישלם לכל אחד מן העובדים במועד את שכרו וכל תשלום נלווה...
4. התאגיד ישלם לכל אחד מן העובדים את התנאים שהוא מחוייב להעניקם לפי כל דין...
5. התאגיד ימסור לכל עובד חדש שיועסק אצלו מידע לגבי זכויותיו של העובד, בשפה שהעובד מבין.
6. התאגיד יתחייב לא לנקוט כלפי עובדים זרים באמצעים לא חוקיים, כגון אלימות, כליאת שווא, או עיכוב דרכון, ולא לבקש מן המעסיק בפועל לנקוט באמצעים כאמור או לגרום למעסיק בפועל לעשות זאת בדרך אחרת.
7. התאגיד יאתר עבור העובד הזר מקומות עבודה שהוא מבקש להציע לו; התאגיד יציע לעובד את מקומות העבודה שאותרו, לרבות מידע על זהות המעסיק בפועל, מקום העבודה, סוג העבודה, שכרו של העובד, תנאי העבודה, תקופת העבודה ומקום המגורים; לאחר שיוצגו לעובד מקומות העבודה כאמור, יבחר העובד היכן הוא מעוניין לעבוד בפועל ויופנה לאותו מקום עבודה. [...]".
{עמ' 39 להמלצות הצוות הבין-משרדי}.

יחד-עם-זאת, הצוות הבין-משרדי ראה לקבוע לעניין מעבר עובדים בין מעסיקים, כי נוכח היותו של מעבר כאמור כרוך בהתחשבנות בעניין דמי הרישיון ובהליכים ביורוקרטים נוספים, הרי שמעבר בין מעסיקים לא יוכל להיעשות בתדירות בלתי-מוגבלת, אלא שייקבע, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, פרק זמן סביר ממועד תחילת עבודתו של העובד הזר אצל אותו תאגיד מורשה, שרק בסופו יוכל העובד לעבור לעבוד בתאגיד מורשה אחר.

בהמשך לכך נקבע, במסגרת סיכום דברים בין משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה ומשרד האוצר לבין התאחדות הקבלנים והבונים, כי מעבר בין תאגידים מורשים יתאפשר אחת לרבעון.

אשר לחובות בהן יחוב המעסיק בפועל כלפי העובד, המליץ הצוות הבין-משרדי לאמץ את המודל הקבוע בחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987, המטיל על מעסיקו בפועל של העובד חבות להעניק לעובד את תנאי העבודה להם הוא זכאי.

ועוד הומלץ, כי מדיניות הממשלה לעניין איסור הבאת עובדים זרים נוספים לעבודה בישראל (היא מדיניות "שמיים סגורים") תיוותר על כנה, וכי ביחידת הסמך שבמשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה ימונה נציב תלונות לעובדים זרים, אליו יוכלו עובדים לפנות בתלונות שעניינן פגיעה בזכויותיהם.