botox
הספריה המשפטית
דיני "עובדים זרים" - הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

היתר להעסקת עובדים זרים לשם סיוע לאנשים עם מוגבלויות

ב- בג"ץ 10846/04 {פלונית נ' שר התעשיה, המסחר והתעסוקה ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (14.10.07)} הועלתה השאלה, האם הואיל וקיים קושי להשיג עובדים ישראלים לסיוע סיעודי בביתם בסופי שבוע ובחגים, יש אפשרות להעסיק עובד זר, או כי את המענה לכך ניתן למצוא בדמות עובד ישראלי?

בית-המשפט קבע כי לא יינתנו היתרי העסקה לנזקקים השוהים במוסד.

סעיף 2(ג) לחוק הכניסה לישראל קובע כי ניתן להעניק אשרת עבודה וישיבה לעובד זר רק במקרה בו המטופל, המבקש להעסיק את העובד הזר, מחזיק ברישיון העסקה.

"2. סוגי אשרות ורישיונות ישיבה
...
(ג) לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר כהגדרתו בפרק ד1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (בחוק זה: "חוק עובדים זרים"), אלא-אם-כן המבקש להעסיק את העובד הזר מחזיק בהיתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, ורשאי שר הפנים לקבוע כי לגבי עובדים זרים בתפקידים מסויימים שקבע או לגבי סוגי עובדים שקבע, מתן אשרה או רישיון ישיבה אינו טעון היתר כאמור; שר הפנים יציין באשרה וברישיון הישיבה שניתנו לעובד זר את תחום עיסוקו."

החל מיום 01.05.03 נמסרה הסמכות להקצות היתרים להעסקת עובדים זרים לממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה, וגובש נוהל, הקובע קריטריונים למתן היתרי העסקה לעובדים זרים בענף הסיעוד.

הקריטריונים שנקבעו משקפים איזון בין צרכי הנכים והקשישים בטיפול סיעודי לבין מדיניות הממשלה כאמור, וכי הרעיון המרכזי העומד בבסיסם הוא כי היתרים יינתנו כאשר למבקש ההיתר נדרש סיעוד במשך רוב שעות היממה, ובשאר המקרים יופנו המבקשים להעסקת עובד ישראלי.

בהתאם, השוהה במסגרת מוסדית לא יהא זכאי להיתר העסקה. הקריטריונים אימצו את התפיסה לפיה יינתנו היתרי העסקה לעובד זר, בדרך-כלל, על-פי הזכאות והמבחנים שנקבעו במסגרת תביעות לגמלאות או קצבאות מן המוסד לביטוח לאומי, וכי גם בחינת ההסדרים הקובעים תשלום קצבת ילד נכה או קצבת שירותים מעלה, כי הזכאות נשללת מקום בו הנזקק שוהה במוסד במשך רוב שעות היממה במרבית ימות השבוע.

האפשרות להשיג מטפלים שיש בהם קביעות והמשכיות לתקופה סבירה, צריכה להיות ממשית. המאגרים לכך הם בראש וראשונה ישראלים המעוניינים בעבודה לסופי שבוע (סטודנטים - כגון כאלה המלווים נכי צה"ל בסופי שבוע, או עובדי סיעוד העובדים חלקית במקומות אחרים ומבקשים להשלים הכנסתם, או עובדים ישראלים אחרים).

קיימים ישראלים המועסקים בסיעוד נכי צה"ל גם בחגים ובסופי שבוע, וניתן לפנות אליהם.

כמו-כן, על-פי בירור במוסד לביטוח לאומי, מצויים 63,000 מטפלים שנתנו שירותים בענף הסיעוד, וישנו שוק גדול של עובדים בבתי הנזקקים.

קיים מספר גדול של דורשי עבודה, כך למשל, מתוך 274 דיירים אוטיסטיים בהוסטלים יוצאים 24 לבתי משפחה בתדירות משתנה, 228 יוצאים פעם בשבוע או בשבועיים, 12 יוצאים תוך עזרה מגורמי חוץ, 14-1 אינם יוצאים לחופשות בהיעדר כוח אדם מלווה.

יש למצוא איזונים בין צרכים ליכולת, גם אם חלק מהנטל נופל על המשפחה של האדם המוגבל, אין בכך כדי להפוך את הקריטריונים שנקבעו לבלתי-סבירים.

על-פי חוות-דעתו של ד"ר ש' אלישר, מנהל אגף השיקום במשרד הרווחה במזכרו מיום 16.05.06 קיימים מקרים שבהם אנשים בעלי נכות נותרים במוסדות בשבתות ובחגים בשל היעדר טיפול דרוש בבית, וגם צויין הקושי "למצוא עובדים ישראלים מיומנים שיהיו מוכנים לבצע את העבודה הנדרשת ולתת את הטיפול הדרוש לנכים אלו בשבתות ובחגים, ולעיתים אף בלילה".

חרף זאת סבר ד"ר אלישר, כי יש צורך לעודד העסקת ישראלים ולמנוע בואם של עובדים זרים, אף על-ידי חקיקה.

אין ספק כי בצד האיזונים הרחבים על בית-המשפט לבחון את עניינו של כל אדם באופן אינדיבידואלי, במידתיות ובסבירות על-פי זכויותיו וכבודו כאדם.

ברם, במישור המשפטי כשלעצמו, על-פי המצב הקיים, בית-המשפט לא ימהר להתערב בהחלטת המדינה. כך למשל, הבאת עובדת זרה לשם עבודה בסופי שבוע בלבד חורגת מהותית מן הניסיון הראוי לצמצם במספר העובדים הזרים בישראל {בג"ץ 10846/04 פלונית נ' שר התעשיה, המסחר והתעסוקה ואחרים, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.10.07)}.

בית-המשפט בשבתו כבג"צ אינו בנוי, על-פי דרכו, להכרעה בעניינים עובדתיים כמות שהם.

נכון אמנם כי יש קושי גדול בהשגת כוח אדם קבוע פחות או יותר (ולוא גם שתי נשים ברוטציה ביניהן, ולא אחת בלבד) בסופי שבוע ובחגים. עם-זאת, קיימים פתרונות.

כל מקרה יבחן לגופו בפני ועדת חריגים והיא זו שתחליט בעניין. יובהר כי גם במצב בו קיימות התפתחויות רפואיות משמעותיות באדם אשר נדחתה בקשתו, יתכן שניתן להביא את עניינו לפני ועדת החריגים והוא ייבחן מחדש.

{הסקירה לעיל מתוך בג"ץ 10846/04 פלונית נ' שר התעשיה, המסחר והתעסוקה ואחרים, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.10.07)}.