ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב כפושט רגל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מיהו חייב
- התראת פשיטת רגל
- תכנה של התראת פשיטת רגל
- מעשה פשיטת רגל
- סמכות למתן צו כינוס
- עילות לבקשת נושה
- בקשת נושה מובטח
- אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית
- אימות והמצאה
- ראיות נחוצות
- זכות להעיד את החייב
- חקירת תוקף החוב ותמורתו
- עילות לדחיית הבקשה
- דחייה או עיכוב בגלל ערעור
- עיכוב הליכים מחמת הכחשה
- בקשת חייב
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב
- מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- תשלומים עתיים ומגבלות על החייב
- חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
- חוות-דעת הכונס הרשמי
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- אין חזרה מבקשה שהוגשה - אלא ברשות בית-המשפט
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
- כונס זמני
- עיכוב הליכים
- צו זמני לבקשת חייב
- מנהל מיוחד
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
- דו"ח לאחר מתן צו כינוס
- אסיפת נושים ראשונה
- בקשה לחקירה פומבית וחקירתו של החייב
- פשרה או הסדר אחרי צו כינוס
- צו הכרזה על פשיטת רגל
- הגבלות על פושט רגל
- הנאמן על-פי פקודת פשיטת הרגל
- מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל
- פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה
- פיקוח על החייב ועל נכסיו
- הפטר בפשיטת רגל
בקשת נושה מובטח
סעיף 8 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:"8. בקשת נושה מובטח
היה המבקש נושה מובטח, יציין בבקשתו שהוא מוכן לוותר על ערבותו לטובת הנושים אם יוכרז החייב פושט רגל, או ייתן אומדן שוויה של הערובה; נתן המבקש אומדן כאמור, אפשר שיצורף כנושה מבקש לעניין עודף החוב המגיע לו, לאחר ניכוי השווי הנאמד, כאילו היה נושה לא מובטח."
הנושה המובטח יכול לדאוג לפירעון החוב המגיע לו באמצעות מינוי כונס נכסים שידאג למימוש הרכוש המשועבד לטובתו. ואולם אין מניעה כי נושה מובטח יבקש לממש את הבטוחה שלו באמצעות פירוק החברה.
הנושה המובטח ינקוט דרך כאמור בנסיבות שהפירוק עשוי לאפשר לו לגבות את חובו מהר יותר מאשר נקיטת הליכים למימוש הבטוחה.
מקרה נוסף, שבו עשוי הנושה המובטח להיזקק לדרך של פירוק, הוא כאשר אין די בבטוחה שבידיו כדי לכסות את חוב החברה כלפיו {דברי צ' כהן פירוק חברות (תש"ס-2000), 152; ראה גם בש"א (י-ם) 2122/05 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ג'רוסלם אנטרפריסס בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}.
נושה אשר בידו בטוחה, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ו"לשבת על הגדר", אלא עליו לנקוט באחת החלופות שמעמיד בפניו הדין. אם בחר הנושה להגיש תביעת חוב, אזי עליו לשום את ערבותו ולהפחיתה מתביעת החוב, או לוותר על הערובה לטובת כלל הנושים, לפי בחירתו.
אין הוא רשאי, בשום פנים ואופן, להעמיד את הערובה "בצד" כאבן שאין לה הופכין, זאת אלא-אם-כן הוא מוותר על הגשת תביעת חוב, ואזי נשמט עצם הבסיס מבקשתו, המבוססת על קיום חוב בר-תביעה.
כך או כך, אין הנושה רשאי להשתמש בטענתו לנשיה מובטחת כדי להימנע מכל דרך של התחשבנות עם הנאמן לעניין המגיע לו מן החברה בפועל {ראה פש"ר (ת"א) 1407/02 פוקסקום ויירלס (1998) בע"מ (בהקפאת הליכים) נ' עו"ד ישראל פפר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2002)}.
ב- פש"ר (ת"א) 2069/05 {בנק איגוד לישראל בע"מ נ' משולם שרית וישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)} טענו המשיבים, בין השאר, כי הבנק, כנושה מובטח, אינו יכול להגיש את בקשת הכינוס, משום שלא ויתר על הבטוחה שבידו, כאמור בסעיף 8 לפקודת פשיטת הרגל.
בעניין זה, ציין הבנק כבר עם הגשת הבקשה, כי ברשותו בטוחות כגון יהלומים גולמיים ששועבדו, ומוערכים ביחד בסך של כ- 1,588,701$.
כב' השופטת ורדה אלשיך דחתה טענה זו וקבעה כי הבנק נתן אומדן של שווי הבטוחה שנמצאת בידו. משלא מספיקה הבטוחה לפירעון החוב, גם לאחר עיכוב שליש ממנו, הרי שאין למנוע מהבנק לממש את זכותו לפרוע את החוב החלוט בדרך של צו כינוס על נכסי החייבים.

