ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב כפושט רגל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מיהו חייב
- התראת פשיטת רגל
- תכנה של התראת פשיטת רגל
- מעשה פשיטת רגל
- סמכות למתן צו כינוס
- עילות לבקשת נושה
- בקשת נושה מובטח
- אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית
- אימות והמצאה
- ראיות נחוצות
- זכות להעיד את החייב
- חקירת תוקף החוב ותמורתו
- עילות לדחיית הבקשה
- דחייה או עיכוב בגלל ערעור
- עיכוב הליכים מחמת הכחשה
- בקשת חייב
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב
- מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- תשלומים עתיים ומגבלות על החייב
- חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
- חוות-דעת הכונס הרשמי
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- אין חזרה מבקשה שהוגשה - אלא ברשות בית-המשפט
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
- כונס זמני
- עיכוב הליכים
- צו זמני לבקשת חייב
- מנהל מיוחד
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
- דו"ח לאחר מתן צו כינוס
- אסיפת נושים ראשונה
- בקשה לחקירה פומבית וחקירתו של החייב
- פשרה או הסדר אחרי צו כינוס
- צו הכרזה על פשיטת רגל
- הגבלות על פושט רגל
- הנאמן על-פי פקודת פשיטת הרגל
- מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל
- פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה
- פיקוח על החייב ועל נכסיו
- הפטר בפשיטת רגל
פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה
סעיף 52 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:"52. פשרה או הסדר לאחר הכרזה (תיקון: התשנ"ו)
משהוכרז החייב פושט רגל רשאים הנושים בכל עת להחליט, ברוב מניין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על-ידי שלוח לקבל הצעת פשרה לפירעון החובות המגיעים להם בפשיטת הרגל או הצעת הסדר לעסקי פושט הרגל, ומשעשו כן יהיו ההליכים ותוצאותיהם כמו בפשרה או בהסדר לפני ההכרזה על פשיטת רגל."
על-פי סעיף 52 לפקודת פשיטת הרגל, רשאים הנושים להחליט בכל עת, ברוב מניין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, לקבל הצעת פשרה לפירעון חובות החייב.
כלומר, ביכולתו של חייב ליתן הצעת פשרה או הסדר גם לאחר הכרזתו כפושט רגל ואולם ההחלטה תלויה כאמור בנושי החייב.
סעיף 53 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:
"53. אישור בית-המשפט
(א) אישר בית-המשפט את הפשרה או ההסדר, רשאי הוא ליתן צו המבטל את פשיטת הרגל והמקנה את נכסי פושט הרגל לעצמו או לאדם אחר שימנה בית-המשפט, ורשאי הוא להתנות תנאים להקניה כפי שימצא לנכון.
(ב) נתן בית-המשפט צו לפי סעיף זה ולא הורה בו על הקניית נכסי החייב, יחזרו נכסיו להיות קניינו של החייב מייד לאחר ששולם כל סכום הפשרה."
לאחר קבלת הצעת ההסדר או הפשרה על-ידי הנושים, על בית-המשפט ליתן אישורו. בסמכותו של בית-המשפט ליתן צו המבטל את פשיטת הרגל והמקנה את נכסי פושט הרגל לעצמו או לאחר אחר שימנה בית-המשפט.
כאשר בית-המשפט נתן צו המאשר את ההסדר או הפשרה ולא הורה בו על הקניית נכסי החייב, יחזרו נכסיו של החייב להיות קניינו של החייב מייד לאחר ששולם כל סכום הפשרה או ההסדר כאמור.
כלומר, רק לאחר שהחייב עמד בהסדר שאושר או הפשרה שאושרה - על-ידי בית-המשפט, נכסיו יושבו לו לאלתר.
סעיף 54 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:
"54. ביטול
(א) לא שולם במועדו תשלום המגיע לפי פשרה או הסדר, או שראה בית-המשפט שהפשרה או ההסדר לא יוכלו להימשך בלי לגרום עוול או השהיה בלתי-סבירה, או שאישורו הושג במרמה, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת אדם מעוניין, להכריז את החייב פושט רגל ולבטל את הפשרה, או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשה כשורה לפי הפשרה או ההסדר.
(ב) הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה יהיה כל חוב שנוצר לפני תאריך ההכרזה בר-תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר-תביעה מבחינות אחרות."
בית-המשפט רשאי, לבקשת אדם מעוניין, להכריז את החייב פושט רגל ולבטל את הפשרה או ההסדר במקרים הבאים:
- לא שולם במועדו תשלום המגיע לפי פשרה או הסדר;
- בית-המשפט ראה שהפשרה או ההסדר לא יוכלו להימשך בלי לגרום עוול;
- בית-המשפט ראה שהפשרה או ההסדר יגרמו להשהיה בלתי-סבירה;
- בית-המשפט ראה שאישור הפשרה או ההסדר הושגו במרמה.
סעיף 55 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:
"55. סמכות לבטל הכרזה (תיקון: התשמ"ג, התשנ"ו)
(א) ראה בית-המשפט שחייב פלוני לא היה צריך להיות מוכרז פושט רגל, או הוכח להנחת-דעתו שחובותיו של פושט הרגל נפרעו במלואם, רשאי הוא בצו, לפי בקשתו של כל אדם מעוניין, לבטל את ההכרזה, והביטול יפורסם בהקדם ברשומות ובעיתון יומי.
(ב) בית-המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; אין בביטול ההכרזה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על-פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא-אם-כן החליט בית-המשפט להסירה.
(ג) לעניין סעיף זה -
(1) ויתור מותנה על חוב שנתבע בפשיטת רגל, לא ייראה כפירעון מלא של החוב;
(2) חוב שחלק עליו החייב יראוהו כנפרע במלואו, אם נתן החייב התחייבות, בסכום ובערובה שאישרם בית-המשפט, לשלם את הסכום שייפסק במשפט על פירעון החוב או הנוגע לו ואת הוצאות המשפט;
(3) חוב המגיע לנושה שאי-אפשר למצאו או לזהותו יראוהו כנפרע אם שולם במלואו לקופת בית-המשפט.
(ד) ביטולה של הכרזת פשיטת רגל לא יפגע בתקפם של שום מכר והעברה או תשלום כשורה או בתקפו של מעשה לשם כך, שביצעו הכונס הרשמי, הנאמן או אדם אחר מכוחם, או בית-המשפט, ואולם נכסי החייב יוקנו לאדם שימנה בית-המשפט, ואם לא מינה - יחזרו להיות קניינו של החייב כמידת זכותו או זיקתו בהם ובכפוף לתנאים שימצא בית-המשפט לקבוע בצו."
תקנה 41 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:
"41. תסקיר הכונס הרשמי (תיקון: התשנ"ו)
הוגשה בקשה לביטול הכרזת פשיטת רגל לפי סעיף 55 לפקודה, רשאי הכונס הרשמי להגיש לבית-המשפט, שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבירור הבקשה, תסקיר בעניינים האמורים בסעיף 55 לפקודה."
לבית-המשפט שיקול-דעת רחב לבטל הכרזת חייב פושט רגל, והטעם הראשי לבטלה הוא ניצול לרעה של ההליך. "נראה הדבר, ששיקול-דעתו של בית-המשפט לעניין ביטול צו לפי סעיף 181 דומה בהיקפו לשיקול-דעתו של בית-המשפט בדונו בבקשה לביטול הכרזה... הוא הדין אם נתברר שהחייב מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל" {ש' לוין ו- א' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שניה), 117}.
נעיר כי הוראת סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל עניינה, בסמכות בית-המשפט לבטל צו הכרזה על פשיטת הרגל על יסוד עובדות שאירעו לאחריה - נסיבות חדשות. הסמכות על-פי סעיף 55(א) רישא לפקודת פשיטת הרגל שונה ועניינה האפשרות לבטל את ההכרזה מקום "שחייב פלוני לא היה צריך להיות מוכרז פושט רגל" {ראה גם ע"א 75/74 יעקב לוין נ' יצחק קוטנר ואח', פ"ד כט(2), 14 (1975); בש"א (מחוזי חי') 2505/05 שרון אהרון נ' עזבון המנוחה מרים שוורץ ז"ל על-ידי מנהל העזבון עוה"ד א' פלביאן, תק-מח 2005(4), 13453, 13455 (2005)}.
חייב אשר לא גילה את כל נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש לכונ"ר, נמנע מלהתייצב לחקירה, נמנע משיתוף פעולה עם הכונ"ר, נמנע מהצגת מסמכים לרבות דו"חות כספיים, המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים, נמנע מלשלם את התשלומים העיתיים שהוטלו עליו על-ידי בית-המשפט במסגרת צו הכינוס, נמנע מלהתפרנס ומלהפעיל את כישוריו ויכולתו להגדיל את הכנסותיו וניצל לרעה את הליך פשיטת הרגל - מתנהל בחוסר תום-לב בהליכי פשיטת הרגל {ראה גם ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197 (2003); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 58 (1993); ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61 (1991); ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435 (1995); פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3), 2871 (2004); פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לד(1), 281 (2003); פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לג(3), 328 (2002)}.
השיקול של תועלת לנושים בא לידי ביטוי גם בסעיף 55(ב) לפקודת פשיטת-הרגל. סעיף הנ"ל קובע כי בית-המשפט רשאי לבטל הכרזה על פשיטת-רגל "אם לדעתו אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים."
השכל הישר אומר כי אם ברור לבית-המשפט מלכתחילה שפשיטת הרגל לא תביא תועלת לנושים, אין טעם להתחיל בהליך ולהכריז על פשיטת רגל שלאחר מכן ראוי יהיה, ככל הנראה, לבטל אותה {ראה גם ע"א 5178/92 סמיר ואיטה אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1), 435 (1995); פש"ר (מחוזי חי') 719-07 עיאס אדיב נ' עבד אלכרים סאמי (עיאשי), תק-מח 2009(4), 9973, 9975 (2009)}.
סעיף 55(ב) לפקודת פשיטת הרגל מאפשר לבית-המשפט לבטל הכרזת חייב כפושט רגל אם נוכח שהחייב ניצל לרעה את ההליך. המחברים ש' לוין ו- א' גרוניס בספרם {פשיטת רגל (מהדורה שניה, תשס"א-2000), 182} מביאים אף דוגמאות לעשיית שימוש בהוראה זו, כגון אי-שיתוף פעולה עם הנאמן המבקש לממש נכסים, או במקרה של הברחת נכסים.
צווים והחלטות בית-משפט יש לקיים. כך לדוגמה, על חייב לשלם את התשלום החודשי במועדים שנקבעו. אי-תשלום כמוהו כאי-עמידה בצווים והחלטות בית-המשפט.
כך לדוגמה, הכונ"ר רואה באי-תשלום התשלום החודשי, כאשר לצערנו מספר לא מבוטל של חייבים נוקטים בה במחוזותינו, תופעה שיש להתייחס אליה בחומרה. התייחסות סלחנית להתנהלות שכזו מעודדת חייבים לזלזל בצווים, למשוך את ביצוע התשלומים בתקווה שהכונ"ר ובית-המשפט יתייחסו אליהם בסלחנות, וכך גורמים הם להליכים מיותרים וחוסר יעילות בפן של אדמיניסטרציה שיפוטית.
יחד-עם-זאת, משמסיר חייב את מחדליו, הרי שישנה נטייה לאפשר לו להמשיך בהליך, ואולם קיימים מקרים בהם יהא הצורך לבטל את הליך פשיטת הרגל ובפרט כאשר עסקינן בסכום תשלום חודשי נמוך {כגון 150 ₪}.
יתירה מזאת, בתי-המשפט הורו על ביטול הליכים, אף בנסיבות של תשלום פיגורים ערב הדיון בבית-המשפט, גם כאשר מדובר היה בבקשה ראשונה לביטולו {בש"א (מחוזי יר') 8270/09 מיכאל גסיבלובסקי נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(3), 3041, 3042 (2009)}.
ב- ע"א 2063/07 {שלמה יצחקי נ' הכונס הרשמי, פורסם באתר האינרנט נבו (2008)}, אישר כב' השופט א' גרוניס {בהסכמת כב' השופטת ע' ארבל וכב' השופט ח' מלצר} את החלטת בית-המשפט המחוזי {כב' השופט ש' ברוך}, לפיה בוטל ההליך בנסיבות של אי-תשלום. וכדבריו:
"דעתנו היא כי צדק בית-המשפט המחוזי בהחליטו לבטל את צווי הכינוס. חייב שניתן לגביו צו כינוס זוכה להגנה מפני הליכי הוצאה לפועל. חייב כזה אינו רשאי ליטול את הדבש בלא העוקץ. צו הכינוס מטיל מגבלות שונות על החייב. בדרך-כלל כולל צו הכינוס הוראה המחייבת את החייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל. מיותר לומר שעל החייב לקיים את המגבלות ולשאת בתשלום בו הוא חויב. אם התשלום שהושת גבוה מדי לטעמו של החייב, רשאי הוא לפנות לבית-המשפט בבקשה להקטנת שיעורו. מוכנים אנו להניח שאכן הסכום שהוטל על כל אחד משלושת המערערים לשלמו מידי חודש היה גבוה יתר על המידה. אף אם כך הוא, אין לקבל שהמערערים יעשו דין לעצמם ויחליטו באופן חד-צדדי לא לשלם את הסכום. המינימום הנדרש הוא שיגישו בקשה להפחתתו של התשלום החודשי. עליהם היה לעשות כן בסמוך למועד בו הושת החיוב. במקרה הנוכחי פנו המערערים בבקשה לבית-המשפט להפחתת הסכום כשנה וחצי לאחר מתן צו הכינוס (שכלל את ההוראה בדבר החיוב החודשי). אף בהמשך הם לא שילמו את הסכום אותו הציעו הם עצמם שיושת עליהם. התשלום של 49,000 ₪ בבוקרו של יום הדיון אינו יכול לכפר על המחדל הנמשך של אי-תשלום."
ב- בש"א (מחוזי חי') 19700/07 {כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה נ' טוויטו אסנת, תק-מח 2008(2), 15388, 15390 (2008)} קבע בית-המשפט כי משצברו החייבים פיגורים בסך 28,000 ₪ לקופת פשיטת הרגל וניצלו לרעה את הליכי פשיטת הרגל אותם יזמו בעצמם - יש מקום לביטול הכרזתם פושטי רגל.
ב- בש"א (מחוזי חי') 5516/07 {בזבז סלימאן (חייב) נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2007(3), 5071, 5073 (2007)} קבע בית-המשפט כי משצבר החייב 30 פיגורים לקופת פשיטת הרגל שעה שהוא נהנה מהגנת הפקודה ומוגן מהליכי הוצאה לפועל, ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל - יש מקום לביטול הכרזתו כפושט רגל.
ב- בש"א (מחוזי חי') 11942/06 {אסחאק אשרף (הנושה) נ' אדיב אליאס (החייבים), תק-מח 2007(2), 12127, 12129 (2007)} קבע בית-המשפט כי משנמנעו החייבים לשתף פעולה עם הכונ"ר, לא הגישו דוחות חודשיים על הכנסותיהם והוצאותיהם, לא שילמו תשלומים חודשיים משך שנים רבות, וצברו פיגורים של עשרות אלפי שקלים, שעה שהם נהנים מהגנת הפקודה ומוגנים מהליכי הוצאה לפועל, ניצלו לרעה את הליכי פשיטת הרגל - יש מקום לביטול הכרזתם פושטי רגל.