סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• מבוא
• המתיחות בין בית-משפט לענייני משפחה ובין בית-הדין הרבני באשר לפסיקת פיצוי וגט מעושה
• הסמכות העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה למול סמכותו של בית-הדין הרבני לדון בתביעה לפיצוי נזיקי בגין סרבנות לקבל גט
• סרבנות הגט - האם מהווה הפרה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
• התניית קבלת הגט בהסדרת כל העניינים הרכושיים והממוניים תחילה
• מהו סרוב חסר תום-לב?
• האם בקשה להשכין שלום-בית יכולה לעמוד כעילה מוצדקת לסרבנות גט?
• מהו הדין כאשר אין בפני בית-משפט לענייני משפחה פסק-דין לגירושין?
• סרבנות גט כתופעה הפוגעת בחירותו של הפרט ובזכותו להתנתקות מבן זוגו
• ממתי יש לראות בעל דין כ"סרבן גט"?
• סרבנות גט כקלף מיקוח
• האם היתר לשאת אישה אחרת "משחררת" את האישה מחובת הזהירות שלה כלפי הבעל?
• מהם השיקולים שעל בית-המשפט להתחשב בהם בקביעת גובה הנזק?
• פסיקת פיצויים מוגברים - אימתי?
• עילת פיצוי בגין סרבנות גט - בני זוג בני הדת הנוצרית
• דרכי ההתמודדות של בית-הדין הרבני עם סרבני גט
• עניינים שונים

מהם השיקולים שעל בית-המשפט להתחשב בהם בקביעת גובה הנזק?

ב- תמ"ש (יר') 22970-11-11 {ע.ש. נ' נ.מ.ש., תק-מש 2013(2), 240 (2013)} נפסק מפי כב' השופטת סגנית הנשיאה נילי מימון:

"פסק-דין
1. הצדדים לתובענה זו נישאו זה לזה כדמו"י בשנת 1967. מנישואיהם אלו נולדו להם שלושה ילדים (כיום בגירים), ולהם אף חמישה נכדים. הצדדים התגרשו ביום 03.06.10.

בפניי מונחת כעת תביעתו של הבעל, התובע, כנגד האישה, הנתבעת, ובגדרה קובצו זה לצד זה שני עניינים שונים: האחד, תביעתו לקבלת פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו, כנטען, עקב סירובה הממושך לקבל גט אף חרף קביעת בית-הדין הרבני המחייבת אותה לקבל גט; השני, תביעתו לקבלת דמי שימוש בגין מגוריה הבלעדיים של הנתבעת בדירת המגורים, המצויה בבעלותם המשותפת.
אדון להלן בכל אחד מנושאים אלו באופן נפרד...

שיעור הפיצויים
41. משהגענו עד הלום, בין במשעול עוולת הרשלנות ו/או הפרת חובה חקוקה, ובין במשעול הפרת עיקרון תום-הלב, ונקבע כי התובע אכן נפגע כתוצאה מהתנהגות הנתבעת ונגרם לו נזק כמתואר לעיל, שומה עלינו לבחון מהו, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, סך הפיצויים ההולם לפגיעה שנגרמה לתובע עקב סירוב הנתבעת לקבל ממנו את גיטה.

כאמור, הנזק אשר קיומו מוכח מעצם סרבנות הגט, אינו נזק ממוני, ועיקרו פגיעה כללית באוטונומיית התובע, בחירותו, ובכבודו כאדם. נזק בלתי-ממוני - קשה הוא לכימות כספי, ונתון לשיקול-דעתו של בית-המשפט הדן בעניין, תוך שנלקחים בחשבון, בין היתר, מספר שיקולים: האם מסורב הגט הינו הבעל או האישה; גיל האישה; האם הוקנתה למסורב הגט זכות לקבל היתר לשאת אישה שניה; האם בפועל נמנעה ממסורב הגט חיי זוגיות או חיי משפחה אחרים עקב סרבנות הגט; משך סרבנות הגט; הערכת התנהגותו הבלתי-ראויה של בן הזוג סרבן-הגט; וכן - האם בסופו-של-דבר חזר בו בן הזוג סרבן הגט מסירובו, ובני הזוג כבר היו גרושים שעה שניתן פסק-הדין בעניינם; וכן שיקולים נוספים הקשורים לנסיבות העניין הספציפי העומד בפני בית-המשפט ולהשלכות המיוחדות שהיו לכך על בן הזוג הנפגע. הלכה למעשה, נפסקו על-ידי בתי-המשפט השונים סכומים שונים כפיצוי בגין פגיעה הנגרמת בשל סרבנות גט, בשיעורים מגוונים, לפי נסיבות המקרים הספציפיים שעמדו בפניהם.

42. במקרה הנדון, מצאתי כי פגיעתו של התובע כגבר מסורב גט היתה מצומצמת, באופן יחסי, וממוקדת לפגיעה בחירותו האישית. הוא ניהל מספר מערכות יחסים זוגיות יציבים במשך מספר שנים עם כמה בנות זוג. התובע לא אבה לקבל היתר לשאת אישה שניה, אף שזכות זו הוצעה לו מפורשות מטעם בית-הדין הרבני. היבט נוסף, ורב-חשיבות ביותר, הוא שבסופו-של-יום נמלכה הנתבעת בדעתה, והסכימה לקבל את גיטה, והדיון שלפניי נערך לאחר שבני הזוג כבר התגרשו והפגיעה בתובע - כבר פסקה ותמה. כמו-כן, היות שנישואי בני הזוג הסתיימו, אין עוד חשש מצד התובע כי הנתבעת תזכה עוד להטבות כלכליות או משפטיות כלשהן הנובעות מכוח מעמדה כרעייתו. עוד התחשבתי במידת מה במצבה הכלכלי והבריאותי העגום ביותר של הנתבעת אשר לא שפר עליה גורלה ונפלה למשכב בשל מחלות קשות, היא חסרת הכנסות של ממש, ובנסיבות אלה התנהגותה ורצונה לדאוג לעתידה הכלכלי ניתנים להבנה מסויימת (אף שיודגש ויובהר שוב שאין לקבל סחטנות פסולה באמצעות סרבנות גט מצד נשים החפצות לדאוג לעתידן הכלכלי על חשבון פגיעה בבני זוגם ובזכותם לחירות ולכבוד).

43. מכלול השיקולים הללו מוליכים למסקנה כי בנסיבות העניין סך הפיצוי הראוי והצודק בגין משך תקופת סרבנות הגט כולה, החל מיום 21.02.05 (מועד בו הסתיים המשא-ומתן בין הצדדים ומועד מתן פסק-הדין המחייב את הנתבעת לקבל גיטה ללא דיחוי נוסף) וכלה ביום 03.06.10 (יום הגירושין), כמפורט לעיל, יעמוד על-סך כולל של 53,000 ש"ח, שהינם סך של כ- 10,000 ש"ח לכל שנת סרבנות גט מצד הנתבעת..."