הרכב בית-הדין הרבני וסדרי דין

עמוד 69 בספר:

הרכב בית-הדין הרבני. הכלל: הרכב של שלושה דיינים. החריג: הרכב של דיין אחד/שני דיינים: צווי עיקול; עניינים הנדונים במעמד צד אחד כגון: צו עיכוב יציאה מן הארץ; כאשר הצדדים הסכימו לכך.

הרכב חסר הינו הרכב חסר סמכות. פסק-דין שניתן בעקבות דיון, ולו גם דיון חלקי בהרכב חסר הינו בטל ומבוטל {בג"צ 1750/91 מסלתי נ' בית-הדין הרבני האיזורי, פתח תקוה, פ"ד מה(5), 360 (1991)}.

החובה לקיים דיון משפטי בהרכב מלא משתרעת באורח רציף על כל שלבי הדיון השיפוטי עצמו ועל שלב ההכרעה והחתימה על פסק-הדין {ע"א 410/85 חמד נ' חמד, פ"ד מ(1), 110 (1986)}.

תביעת אגב ותביעת-נגד בבית-הדין הרבני {תקנה לב לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים}. תובע, במהלך המשפט, רשאי להגיש תביעת אגב, קרי, תביעה הקשורה לתביעה העיקרית או שיש לה יחס אליה. כן רשאי הנתבע להגיש במהלך המשפט תביעת-נגד נגד התובע.

תביעת אגב יכולה להיות מובאת בשעת הדיון ואין מן הצורך להגישה בכתב ומספיק אם נרשמה בפרוטוקול {אלא אם החליט בית-הדין אחרת}.

ב- תמ"ש 34220/97 {א' ק' נ' א' ק', פורסם באתר האינטרנט נבו (1997)} קבע בית-המשפט כי הנתבע היה רשאי, בהסתמך על תקנה לב לתקנות הדיון, להעלות תביעה שכנגד לפירוק השיתוף בין הצדדים, בעת הדיון ובעל-פה.

כתב תשובה {כתב הגנה} בבית-הדין הרבני {תקנה לד לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים}. תקנה לד לתקנות הדיון מגדירה את כתב ההגנה לכתב התביעה ככתב תשובה. התקנה אינה מחייבת נתבע להגיש כתב הגנה והגשת כתב ההגנה תלוייה בשיקול דעתו של הנתבע {למעט בתביעה למזונות, שם קיימת חובה להגיש כתב הגנה}.

עמוד 70 בספר:

התקנה אינה קובעת מהו המועד להגשת כתב התשובה. לכן, במידה והנתבע החליט להגיש כתב תשובה מן הראוי הוא להגיש את כתב התשובה מספיק זמן לפני הדיון הראשון וזאת כדי לאפשר לבית-הדין הרבני ולתובע ללמוד טענותיו של הנתבע ובכך הדיון בין הצדדים יהיה יעיל ופרקטי.

שמיעת בעלי הדין עצמם {תקנה ס לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים}. לאור העובדה כי עסקינן בענייני משפחה ויחסים בינו לבינה, מן ההיגיון הוא, כי הצדדים עצמם יוכלו לתאר ו/או להסביר טענותיהם ביתר קלות ובשפה פשוטה ועממית, ללא "שיפוצים" בגירסה מטעם עורכי-הדין.

לאחר שבית-הדין שמע את טענות הצדדים, יוכלו מורשיהם {עורכי-הדין}, להסביר ולנמק את טענותיהם של בעלי הדין.

יחד-עם-זאת, תקנה ס(2) לתקנות הדיון מאפשרת לבית-הדין לשמוע טענות המורשה לפני בעל הדין והכל לפי ראות עיניו.

תיקון כתב התביעה על-פי המשפט העברי {תקנה סה לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים}. כאשר מוצא בית-הדין הרבני כי קיימת אי התאמה בטענות בין כתב התביעה לבין טענות התובע בעל-פה בעת הדיון, רשאי בית-הדין הרבני לקבל את הטענות שבעל-פה {תיק מס' 4354-21-1 פלוני נ' אלמונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.

לעומת זאת, במשפט האזרחי קיימים כללים נוקשים לעניין הגשת כתבי טענות ותיקונם.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הרכב בית-הדין הרבני וסדרי דין