ציתות לציטוט - מבחר אמרות חכמה, אמרי שפר וניסוחי לשון מיוחדים לעולם המשפט
הפרקים שבספר:
- מבוא
- אמרות יסוד על צדק, אמת, חוק ומשפט ופרשנות
- אחריות המדינה
- אתיקה של עורכי-דין
- בוררות
- בזיון בית-המשפט
- ביקורת
- בנקאות
- גילוי מסמכים
- הארכת מועד
- הבטחה שלטונית
- הוצאה לפועל
- הטעיה
- הפטר בפשיטת רגל
- השתק שיפוטי
- התיישנות
- זכות הגילוי
- זכות הגישה לערכאות
- זכות הטיעון
- זכות העמידה
- זכות לפרטיות
- חברות
- חובת ההנמקה
- חוזים
- חופש הביטוי
- חופש המידע
- חופש העיסוק
- חופש התנועה
- חסיון
- חקירה נגדית
- טענת קיזוז
- (ה)יועץ (ה)משפטי לממשלה
- כינוס נכסים
- כשרות משפטית
- מומחים
- מכרזים
- משפחה
- משפט עברי
- משפט קונסטיטוציוני
- מקרקעי ציבור
- מקרקעין
- ניגוד עניינים
- נזיקין
- נישואין אזרחיים
- סופיות הדיון
- סילוק יד
- סעדים זמניים
- עבודה
- עונשין והמשפט הפלילי
- עיקולים
- ערבון
- ערכאת הערעור
- עשיית עושר ולא במשפט
- פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
- פסלות שופט
- פרוצידורה
- פשיטת רגל
- פשרה
- קבלן ורוכש דירה
- ראיות
- שטרות
- שיהוי
- שליחות
- תום-לב
- תעבורה
- תקנת הציבור
- צרור משפטים וביטויים השזורים בפסקי-דין
עיקולים
כב' השופט עדי אזר:"שיקולי העיקול אינן בדיקת יכולתו הכספית של המשיב. שיקולי העיקול הם מניעת הברחת נכסים והסתרתם כדי למנוע מצב שבו המבקשת לא תוכל להיפרע כפי שיכולה הייתה להיפרע אלמלא מעשי ההברחה. לאור חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המחוקק יוצא מהנחה כי כל אדם הוא אדם ישר שאינו נוהג להבריח את רכושו. במיוחד נכון הדבר בעניינו של מר רינות שהוא איש עסקים ותיק ומכובד אשר הבקשה לא העלתה נגדו כל טענה אישית. כל אדם זכאי לכך שלא תהיה התערבות ברכושו או פגיעה בקניינו כל זמן שלא ניתן נגדו פסק-דין הקובע כי עליו לשלם או עליו לעשות פעולה כלשהי. אם לא נוקטים בגישה כזו, אין למעשה כל משמעות לחוק היסוד. אולם לחוק היסוד יש משמעות רבה. גם אלה שאינם מסכימים כי חוק היסוד הוא בגדר מהפכה חוקתית יסכימו כי חוק היסוד קבע שינוי רציני בזכויות היסוד של כל אדם."
{בש"א (מחוזי ת"א) 18280/02 כלל אחזקות עסקי ביטוח בע"מ נ' רינות אברהם, תק-מח 2003(1), 32, 34 (2003)}
* * *
אורי גורן בספרו:
"מאז חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש להקפיד הקפדת-יתר במתן סעדים זמניים העלולים להתנגש עם עקרונותיו של חוק היסוד. על הסעד, שעניינו עיקול זמני, כבר נתנה הפסיקה את דעתה. נקבע, כי אין ליתן צו עיקול זמני "על דרך שגרה". עם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, שומה על בית-המשפט לייחס משקל רב מבעבר לאיכות הראיות שיש בהן כדי לתמוך בבקשת העיקול ולכמותן.
בבקשה למתן צו-עיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק הדין, אם זכויות אלה יוכרו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע. באיזון זה מוענק לאינטרס של הנתבע מעמד עדיף. עדיפות זו נובעת משתי סיבות: האחת, התובע נושא בנטל ההוכחה, והשניה, זכות הקניין היא זכות חוקתית המעוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
במסגרת עריכת איזון זה, יש לזכור, ראשית, שהתובע מבקש להקדים את הפגיעה בזכויות הנתבע, עוד קודם שזכה בפסק-דין לטובתו; וכן שזכות הקניין הינה זכות חוקתית, אשר כל רשות מרשויות השלטון - ובכלל זה בית-המשפט - חייבת לכבד אותה."
{אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית), 436-435}

