פשיטת רגל

כב' השופט א' ברק:
"הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות : האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר... תכלית זו מקבלת משנה-תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין... לשם שמירה על קניינו של הנושה ופירעון החובות המגיעים לו אין די לעיתים בהליכי הוצאה לפועל ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר - הוא הליך פשיטת הרגל. אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו... אכן, חייב עלול להיות נרדף על-ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל וכן עשוי להיקלע לפעמים שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו... אשר-על-כן צויין כי "אילולא היו קיימים הליכי פשיטת רגל, צריך היה להמציאם למטרה זו, להציל אסיר מידי אוסריו"... אכן, קניינו של הנושה אינו חזות הכול. כנגדו קיימת גם זכותו של החייב - שניתן אף לראות בה חלק מכבודו וחירותו על-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - להקים את חירותו (האישית והכלכלית) ולשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת... ביטוי לתכלית זו - של שיקום החייב - מצוי בין היתר בהוראות הפקודה המאפשרות לחייב לבקש פשיטת רגל. כך, האפשרות לבקש מינוי כונס נכסים אינה מסורה רק לנושה אלא גם לחייב. זאת, לא רק במקרה בו יהא בפשיטת הרגל משום תועלת לנושים אלא גם במקרים בהם אין תועלת לנושים, ומתוך הכרה באינטרס הלגיטימי של החייב לפתוח דף חדש בחייו."
{ע"א 6416/01 דני בנבנישתי ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4), 197, 206-205 (2003)}

* * *
כב' השופט ד' לוין:
"בחקיקה הישראלית קבועים הסדרים לא מעטים, שתכליתם לסייע לרשויות בגביית תשלומי המס ובאכיפת ההוראות הפיסקליות השונות.
הסדרים אלה, ברובם המכריע, נותנים בידי הרשויות הגובות אמצעי-עזר אדמיניסטרטיביים גרידא, שכל תפקידם להקל על מלאכת הגביה. בכלל אלה מצויות, דרך-כלל, אותן הוראות חוק שמכוחן יכולות הרשויות להתנות השלמתן של עסקאות במקרקעין בפרעון חוב המס...
בדומה לדיני ההוצאה לפועל הרגילים, אין בכוחן של הוראות מעין אלה לשנות מסדרי הקדימות והעדיפות בין הנושים השונים, כפי שנקבעו בדיני פשיטת הרגל. לשון אחר, הוראות מינהלתיות אלה, כשהן לעצמן, אינן מקנות לבעל החוב עדיפות מהותית מעבר לזכות שיש לו על-פי דיני פשיטת הרגל, להבדיל מיכולת גביה יעילה ומשוכללת יותר."
{ע"א 633/91 מנהל מס רכוש ומנהל מס שבח נ' אלי ושושנה שמש, פ"ד מח(1), 84 , 851-850 (1994)}

* * *
כב' השופט א' ריבלין:
"התכלית להצדקת העדפתם של עובדים על-פני נושים אחרים של החברה היא התכלית הסוציאלית. לאמור, החשש הוא פן יווצר מצב בו יתקלו העובדים - התלויים לפרנסתם בשכר המשולם להם מעבודתם - בחוסר אפשרות לקבל את שכרם על כל ההשלכות הנובעות מכך."
{רע"א 4381/03 ש.כ מאגרי אנוש בע"מ נ' ז.מ. מותגי אופנה בע"מ ואח', תק-על 2005(2), 176 (2005)}

* * *
שלמה לוין, אשר גרוניס בספרם:
"בדונו בתביעות החוב ממלא הנאמן תפקיד שיפוטי ומבחינה מסויימת כוחו אף עולה על כוחו של בית-המשפט. היה החוב נושא התביעה מבוסס על פסק-דין שניתן נגד החייב, רשאי הנאמן לבדוק את התמורה שניתנה בעדו, אם הובאה ראיה שהפסק הושג בנסיבות שיש בהן משום תרמית, קנוניה או עיוות דין, או שהחוב האמיתי שונה מחוב פסק-הדין, רשאי הוא לדחות את תביעת החוב, כולה או מקצתה, והוא הדין בפשרה שנערכה עם החייב... כלל שונה נוהג לגבי תביעות חוב של רשויות מס, כאשר נקבע בחוק הליך מיוחד לתקיפתה של השומה או של ההחלטה המטילה את המס. במקרים אלה על הנאמן לאשר את תביעת החוב שהוגשה לו, כל עול לא הצליח לשנות את החובות בדרך הקבועה בחוק."
{שלמה לוין, אשר גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שניה, התשס"א-2000), 280}

* * *
כב' השופט ע' גרשון:
"מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, לבד מהיותו עבירה פלילית, מהווה התנהגות חסרת תום-לב שיש בה משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים. זאת, משום שאלה עלולים לסבור כי ניתנת להם התחייבות ברת-מימוש, כשאין הדבר כן. מי שכך נוהג - אינו ראוי להגנתו של בית-המשפט ואין מקום לכך שבית-המשפט יפרוס עליו את מטריית פשיטת הרגל, להגן עליו מפני נושיו."
{פש"ר (חי') 60/01 עבד אלהאדי רנדה נ' כונס הנכסים, תק-מח 2002(2), 1571, 1577 (2002)}

* * *
כב' השופט ג' בך:
"שונה ההתייחסות של בית-המשפט לחייב אשר איננו תם-לב. היעדר תום-הלב יכול שיהיה בשלב יצירת החובות, כגון אדם אשר משך שנים נהג להמר בסכומי כספים במסגרת משחקי מזל, ויכול שיהיה בשלב הליכי אכיפת החובות, כגון מי שנוקט פעולות שונות לשם התחמקות מפירעון לנושים במצב שיש בידיו כספים או נכסים. חייב שכזה איננו ראוי להגנה מפני נושיו, ובקשתו לצו כינוס נכסים נגדו ולהכרזתו כפושט רגל איננה אלא שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל. אין מקום להיענות לבקשתו."
{ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45, 58 (1993)}

* * *
כב' השופט ג' בך:
"מאחר שמטרת העמדת מוסד פשיטת הרגל גם לרשותו של החייב היא במידה רבה הגנה על החייב, הרי שבחינת תום-ליבו של הלה ראויה היא שתתפוס מקום חשוב בשיקוליו של השופט אם להיעתר לבקשתו או לדחותה. חייב אשר התנהגותו מעידה על ניסיון להתחמק מתשלום חובותיו, אינו מסוג החייבים להם נועדה ההגנה שבהליכי פשיטת רגל, והוא אינו זכאי להיעזר בהליך זה."
{ע"א 149/90 מרדכי (מל) קלאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3), 61 , 65-64 (1991)}

כב' השופט ר' שפירא:
"הכלל בהליכים משפטיים הוא כי פסק-דין יוצר מעשה-בית-דין והשתק. עיקרון סופיות הדיון הינו עיקרון בסיס בשיטת המשפט. בהתאם, יש לפרש את האפשרות לפתוח שוב בהליך פשיטת רגל לאחר שהליך קודם נדחה על דרך הצמצום במובן זה שלא ניתן להביא שוב בפני בית-משפט את אותה מסכת עובדתית שבעניינה כבר ניתנה הכרעה שיפוטית ויש להצביע על עובדות חדשות ונסיבות חדשות המצדיקות הליך חדש לאחר שבהליך קודם נדחתה בקשת החייב. כל פרשנות אחרת של ההיתר לחדש את ההליכים סותרת עקרונות בסיסיים של שיטת המשפט ועומדת בניגוד לכללים המקובלים שעניינם סופיות דיון."
{פש"ר (חי') 393/01 תשובה אליהו נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2002(3), 4657 (2002)}

* * *
כב' השופטת ורדה אלשיך:
"השמטת פרטים מהותיים, אשר החייב יודע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי הכונס הרשמי ובית-המשפט בדונם במתן צו כינוס או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים, תחשב בדרך-כלל לחוסר תום-לב היורד לשורשו של עניין. חוסר תום-לב מסוג זה לא רק שיכול להביא לדחיית בקשתו של חייב למתן צו כינוס, אלא עשויה, במקרים מתאימים, אף להביא לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על-סמך אותו מידע חסר שהועלם על-ידי החייב."
{פש"ר (ת"א-יפו) 1851/00 בנק לאומי נ' אבי עיני, תק-מח 2001(3), 65535 (2001)}

כב' השופט בנימין ארבל:
"כאשר אדם מודע למצבו הכלכלי הרעוע, דרישת ההגינות היא, כי יעמיד את מלוא מצבת נכסיו לפירעון חובותיו לנושיו, ולא יגרע מהם על דרך הענקות בלא תמורה לאחרים."
{בש"א (נצ') 2734/04 עו"ד עמראן ח'טיב כנאמן על נכסי החייב סלים יוסף נ' סלים יוסף, תק-מח 2005(2) 3658, 3663 (2001)}

* * *
כב' השופט א' גרוניס:
"בבוא בית-המשפט להכריע בבקשת חייב לבטל עסקת מכר אשר כבר אושרה, עליו לשוות לנגד עיניו את כל בעלי האינטרסים הנוגעים בדבר. במקרים מעין אלה, אין המדובר אך בעניינו של חייב ספציפי זה או אחר אשר רצונו הוא כי חובותיו ייפרעו במידה המירבית האפשרית. על בית-המשפט להקפיד כי לא יקופח עניינם של נושי החייב. האינטרס של נושי החייב עולה במידת מה בקנה אחד עם עניין החייב; טובתם, כמו גם טובת החייב, משמעה מכירת נכסי החייב במחיר מירבי, כך שיגדל הסך הכולל המתחלק בין הנושים, ובהתאמה יגדל הסכום שיקבל כל נושה. כמו-כן קיים אינטרס רחב יותר, של חייבים בכלל ושל נושיהם של חייבים, כי מציעים רבים יבקשו להשתתף במכירת נכסי חייבים בהוצאה לפועל, בפשיטת רגל ובהליכים דומים. כך תגדל התחרות, ועמה האפשרות לכריתת עסקאות מכר במחירים גבוהים. כתוצאה, ישתפרו סיכויי החייבים לעמוד בתשלום חובותיהם, אף אם לא במלואם. אף הנושים יפיקו תועלת רבה יותר. בנוסף, יש להתחשב באינטרס של אלה המשתתפים בהליכי מכר של נכס בהוצאה לפועל או בפשיטת רגל וכד'. אם יהא המציע הזוכה חשוף לאפשרות שזכייתו תבוטל מפאת טענות שונות הנוגעות למכר, אשר יוכל החייב להעלות חדשות לבקרים, יירתעו מציעים פוטנציאליים מלקחת חלק בהליכי מכר כאלה ולסכן את כספם."
{רע"א 4891/04 שמואל וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', פ"ד נח(6), 721 (2004)}

* * *
כב' הנשיא מ' שמגר:
"בחינת הליכי פשיטת הרגל למול הליכי הפירוק מצביעה על דמיון בין צו הכינוס לבין צו הפירוק ונפקויותיהם. כך, צו הכינוס מעכב, מיידית, הליכים כלפי החייב ... ואף צו הפירוק - תוצאתו עיכוב הליכים מיידי ... בדומה, בקשת הנושה למתן צו כינוס בהליכי פשיטת רגל איננה מעכבת מיידית הליכים כנגד החייב, אם כי ניתן לבקש זאת... ואף בקשת הפירוק פועלה דומה ...
יתר-על-כן, השלב הנוסף בהליכי פשיטת הרגל - צו הכרזה על פשיטת רגל... נפקותו היחידה, למעשה, היא העברת נכסי החייב לנאמן על-מנת לאפשר חלוקתם בין הנושים. שלב זה איננו קיים כלל בפירוק חברה, שכן המפרק איננו מקבל לבעלותו את נכסי החברה אלא אך מנהלם."
{ע"א 5005/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאים בע"מ נ' בית יצחק-שער חפר, אגודה להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד מט(3), 458, 465-464 (1995)}

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

פשיטת רגל