פקידי הסעד בחברה הישראלית

"היום של עדנה שטרית מתחיל לפעמים בלילה, כשהיא מוזעקת לטפל בילד שהוריו התעללו בו ונאלצת לחתום על צו להוצאתו מהבית והעברתו למרכז חירום. אבל אחרי לילה שכזה אין הנחות. סדר היום תובעני. שלשום, למשל, התייצבה ב-8 בבוקר להתייעצות שהתקיימה במחלקה פסיכיאטרית בעניינו של נער שניסה להתאבד; משם נקראה לביתה של פעוטה שאמה חשדה כי עברה התעללות מינית על-ידי קרוב משפחה; אחר-כך הגיעה למשרדה בלשכת הרווחה של עיריית נס ציונה, שם המתינה לה אישה שבנה הכה קשות את אחיו ואחיותיו. וכל זאת עוד לפני 12 בצהריים.
עדנה שטרית היא פקידת סעד לחוק הנוער (טיפול והשגחה), אחת מכ-500 עובדים סוציאליים שתפקידם לנסות ולהציל ילדים ובני נוער הנמצאים בסיכון להתעללות פיסית ורגשית, להזנחה או לנטישה. אבל בקרוב מאוד היא תסיים את תפקידה. לא מזמן החזירה שטרית את כתב המינוי שלה לשר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי. "אני לא יכולה יותר", כתבה לשר. "אני זועמת על מערכת שכך מפקירה ומכלה את מיטב עובדיה. אני חשה מושפלת מהתנאים הקשים ומעומס המטלות. נבגדת מההפקרה וחוסר ההגנה, גם שלנו כפקידי סעד וגם של הילדים אשר בטיפולנו."
עדנה שטרית. התפטרה בגלל עשרות הילדים שאינה מגיעה אליהם.
הצעד של שטרית חריג, בעיקר בפומביותו. אחרים מעמיתיה שלא יכלו לעמוד בעומס הפיסי ובלחץ הנפשי החזירו את כתבי המינוי שלהם בשקט. אבל בגיבויו של ראש העיר שלה, יוסי שבו, החליטה שטרית שרק באמצעות מחאה גלויה תוכל לבטא את תחושות חוסר האונים והייאוש שחווים רבים מחבריה למקצוע.
לא סדרה של התעלפויות - תוצאה, היא משוכנעת, של העומס הנפשי בעבודתה - שברו אותה, וגם לא נדודי השינה שמהם סובלות היא וחלק מחברותיה; גם לא האיומים עליה ועל ילדיה, שהביאו להצבתו של שומר ראש עליה במשך כמה חודשים. מה ששבר אותה, אומרת שטרית, הם עשרות הילדים שהיא אינה מסוגלת להגיע אליהם. "אפשר להציל המוני ילדים, לא צריך לדון אותם למצוקה בין-דורית. אבל זה מה שהמערכת עושה. לנו יש זמן רק לעסוק בכיבוי שריפות. אין לנו שום אפשרות לעסוק במניעה. משרד העבודה הוא שהיה צריך להילחם למען הילדים הללו, לא אני".
מספרם של ילדים המוגדרים בסיכון גדל בעשור האחרון בקצב שאינו משקף את הגידול שחל באוכלוסייה באותה תקופה. לפי נתונים שליקטה המועצה הלאומית לשלום הילד מפקידי סעד ברחבי הארץ, מספר הילדים שבטיפול פקידי סעד לחוק הנוער יותר מהוכפל מאז 1994; על-פי הערכת המועצה, מספרם הגיע בשנה שעברה ליותר מ-32 אלף. באותן שנים מספר התקנים של פקידי הסעד לחוק הנוער כמעט לא השתנה.
במשרד העבודה והרווחה אין רישום של מספר המקרים שבטיפול - תוצאה, בין השאר, של מחסור בכוח-אדם ושל העובדה שפקידי הסעד מועסקים על-ידי הרשויות המקומיות ולא על-ידי המשרד - והוא מסתמך על נתוני המועצה לשלום הילד. למשרד אף אין תקן מחייב לפקידי סעד לחוק הנוער. כל רשות מקומית חופשית למנות כמה פקידי סעד שהיא רוצה מקרב התקנים שהיא מקבלת לעובדים סוציאליים ממשרד העבודה והרווחה.
לדברי יצחק קדמן, יושב-ראש המועצה לשלום הילד, העדר התקינה נובע מכך שכאשר נקבעו תקנים שונים לעובדים סוציאליים, לפני קצת יותר מעשור, התעללות בילדים כלל לא נחשבה בעיה.
העומס על פקידי הסעד אינו נובע רק מהגידול באוכלוסייה, אלא גם מהרכבה. הבעיות המתעוררות בקרב משפחות שעלו מברית המועצות לשעבר הן כאלה שפקידי הסעד לא נתקלו בהן בעבר - שכרות בגיל 12, שריפת חתולים - וחלקם גם מתקשים לפענח את ה"קודים התרבותיים", כדברי שטרית, שעומדים מאחורי תופעות כאלה. סיבה נוספת לעומס היא ריבוי החוקים שהתקבלו בשנים האחרונות, כמו החוק המטיל חובת דיווח כשעולה חשד להתעללות בילד. לצד ההגנה והזכויות שנועדו חוקים אלה להקנות לילדים, הם גם דורשים הרבה יותר התערבות של פקידי סעד[2]. "
בטרם נסקור את נושא התערבות המדינה באוטונומיה המשפחתית, המתבטאת בסמכותם של פקידי הסעד בתפקידם כ"שליחי המדינה", ראוי להקדים ולומר שנושאי תפקיד זה נושאים באחד התפקידים הקשים והמאתגרים ביותר.
פקידי הסעד נאלצים להכריע ברמה היומיומית, בשאלות הרות גורל, שאלות שתשובה להן עלולה להביא לפירוק משפחה, לשבר בלתי ניתן לאיחוי, או להבדיל, להבטיח עתיד ראוי לקטין או חוסה במצוקה.
לפני הסקירה המקיפה את טיב פעולתם ועבודתם של פקידי הסעד, ברצוני להביע הערכה לתפקיד הקשה אותו הם ממלאים. למרות הביקורת, שלעיתים, נמתחת על פקידי הסעד, הן מצד בית-המשפט והן מצד האוכלוסיות הנזקקות, ממכלול הנתונים עולה, שפקידי הסעד, רובם ככולם, עושים עבודת קודש, פועלים מתוך תחושת שליחות עמוקה, תוך תקווה להביא לשינוי ממשי בחיי הנזקקים אשר תחת טיפולם, ולתת להם תקווה לעתיד טוב יותר.
מדינת ישראל, כמדינת רווחה, מעניקה לאזרחיה, ובכללם גם לקטינים, חוסים ומפגרים, הגנה סוציאלית מקיפה בתחומי הבריאות, החינוך ושירותי הרווחה. פקידי הסעד משמשים כשליחים המופקדים על הפעלת מספר חוקים בתחום המשפחה, עליהם נרחיב בהמשך, והם:
חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955, החוק מאפשר לבית-המשפט או לבית-הדין לצוות על פקיד סעד לחקור ולחוות-דעתו, בתסקיר בכתב ובעל-פה בעניין של קטין או חולה נפש.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע את הסמכויות של הורים כאפוטרופוסים לילדיהם הקטינים, וכן סמכויות של גורמים שונים וביניהם פקיד הסעד והיועץ המשפטי לממשלה, לצורך הגנה על חסויים וסמכויות של אפוטרופוסים המופקדים על עניינם של חסויים וכן: מתי וכיצד פונה אחד ההורים לבית-המשפט בעניין הנתון לאפוטרופסותו, כגון חילוקי דעות בין ההורים בעניין החזקת ילדים וחינוך. וכן באילו נסיבות ימונה אפוטרופוס למי שאינו מסוגל לטפל בענייניו.
חוק גיל הנישואין, התש"י-1950, מאפשר לבית-המשפט לפנות לפקידי סעד לקבלת תסקיר בגין מתן היתר נישואין לקטינה מתחת לגיל 17.
חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, מאפשר לבית-המשפט לפנות לפקיד הסעד בבקשה לקבל תסקיר בעניינו של קטין וכן לסייע באכיפה של החלטות בית-המשפט בדבר החזרת הקטין או קיום הסדרי ראיה.
כמו-כן, מופקד פקיד הסעד על יצירת קשר בין הורה המגיע מחוץ-לארץ וילדו שנחטף לארץ והעברת הילד לרשותו בהתאם להחלטת בית-המשפט.
חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, קובע הגדרות לקטין נזקק וקובע מהן דרכי הטיפול והשגחה אשר נתונים לפקיד הסעד בעניין הקטין.
אוכלוסיית היעד של פקיד הסעד לחוק הנוער (טיפול והשגחה), היא קטינים הנזקקים להגנה על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), וקטינים הנזקקים להגנה על-פי חוק חסרי ישע. מטרתם העיקרית של פקידי סעד לחוק הנוער היא מתן שירותי הגנה טיפול והשגחה בעיקר במצבי חירום על-מנת להבטיח את שלומם המיידי של הקטינים.
חוק העונשין (תיקון 26) חוק חסרי ישע, התש"ן-1989 - בהתייחס לחולי נפש, החוק מחייב אזרחים ואנשי מקצוע לדווח לפקיד הסעד על קטינים וחסרי ישע בסיכון.

החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, מאפשר לבית-המשפט לפנות לפקיד סעד להכנת תסקיר לעניין מתן צו הגנה ולמתן המלצות על דרכי טיפול במשפחה לגבי הפעלת הצו.

חוק ההוצאה לפועל (סעיף 62), התשכ"ז-1967, מחייב את המוציא לפועל להסתייע בפקיד סעד בביצוע פסק-דין על משמורת והסדרי ראיה, להעברה או מסירת קטין בידי הורה.
כמו-כן, מסייע פקיד הסעד בקיום הסדרי ביקור וקשר בין הורים לילדם הקטין.
כאשר פסק-הדין אינו ניתן לביצוע, אלא על כורחו של הקטין, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק-הדין, רשאי המוציא לפועל לפנות לבית-המשפט בבקשת הוראות פעולה.
חוק בתי-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, מאפשר לבית-המשפט לענייני משפחה לצוות על פקיד הסעד להגיש תסקיר.
כן, רשאי פקיד הסעד ליזום הליך בבית-המשפט בכל עניין הנוגע לקטין באישור או באמצעות היועץ המשפטי.
על כל החוקים הללו ועוד, נרחיב בהמשך חיבורנו.

[2] רותי סיני, 500 עובדים סוציאליים ל-32 אלף ילדים, מתוך "הארץ" תאריך פרסום- 21.08.01.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

פקידי הסעד בחברה הישראלית