רישיון במקרקעין בעין המשפט
הפרקים שבספר:
- רישיון במקרקעין - חלק כללי - מבוא
- האם רישיון הינו "זכות במקרקעין"
- מיהו "בעל"?
- האם יש צורך בהסכם מפורש ליצירת רישיון?
- האם הרישיון הינה זכות הניתנת להעברה?
- מה בין שכירות לרישיון במקרקעין?
- הסמכות המקומית
- הסמכות העניינית
- כתב התביעה ועילת התביעה
- נטל ההוכחה
- סוגי הרישיון במקרקעין - רישיון חינם
- יצירתו של "רישיון מכללא" להבדיל מרישיון מפורש או "רישיון חוזי"
- רישיון בתמורה
- רישיון בלתי-הדיר
- רישיון היונק את חיותו מיחסים משפטיים מיוחדים שבין הצדדים
- הרישיון וביטולו - מבוא
- אורכה לפינוי - עם ביטול הרישיון
- ביטול רישיון חינם
- ביטול רישיון בתמורה
- מתן הודעת ביטול - על-ידי מי?
- ביטולו של רישיון "בלתי-הדיר"
- התניית ביטול הרישיון בתשלום פיצויים
- מקור העילה
- ביטול רישיון - מעמדו של בר-הרשות כמסיג גבול
- דמי שימוש ראויים
- בר-רשות וזיקת הנאה
- בר-רשות והצמדת הרשות לזכות השכירות
- בר-רשות למול זכויות צד שלישי
- מעמדו של בעל רישיון במקרקעין - האם ניתן לראות בו טובת הנאה?
- פסקי-דין מנחים מן העת האחרונה
- ההבחנה בין חוכר לדורות ובר-רשות
האם יש צורך בהסכם מפורש ליצירת רישיון?
דרכי יצירת הרישיון הינן מגוונות ומהוות פועל יוצא של התנהגות הצדדים בכלל.אם אכן תתמסד הגישה המכירה ברישיון במקרקעין כ"זכות במקרקעין" במשמעותה על-פי חוק המקרקעין, כי אז יחולו ממילא הוראות חוק המקרקעין השונות דוגמת "דרישת הכתב שבסעיף 8 לחוק המקרקעין, דרישת הרישום ועוד.
ברור במקרה כזה כי התנהגות הצדדים, כמו גם יצירת קשר משפטי מחייב, תיבחן לאור הוראות אלה.
ואולם, עד אז הגישה השמרנית השלטת היא שתחלוש על דרכי יצירת הרישיון. כלומר, אין מגבלה על דרכי יצירת הרישיון.
לשם יצירת רישיון של שימוש במקרקעין אין צורך בהסכם מפורש ומספיקה התנהגותם של בעלי המקרקעין אשר ממנה ניתן להסיק כי הצדדים הסכימו בדיעבד והשלימו עם שימושו של אדם אחר ברכושם {ע"א 32/77 אליאסף טבוליצקי נ' בית-כנסת ובית מדרש החסידים, פ"ד לא(3), 210, 214 (1977); ע"א 463/79 חנא פרח ג'בראן נ' סימון ג'בראן, פ"ד לו(4), 408 (1982)}.