הפרשנות לחוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מטרה - סעיף 1 לחוק
- הגדרות - סעיף 2 לחוק
- בקשה לרישום של פרטי פסק-דין לחלוקת חיסכון פנסיוני - סעיף 3 לחוק
- רישום הערה - סעיף 4 לחוק
- תקנות לעניין רישום הערה - סעיף 5 לחוק
- העברת חלק מהיתרה הצבורה של עמית לחשבון חדש של בן זוגו לשעבר - סעיף 6 לחוק
- העברת חלק מהיתרה הצבורה של עמית שמשולמת לו קצבת פרישה חלקית, לחשבון חדש של בן זוגו לשעבר - סעיף 7 לחוק
- הוראות לעניין חשבון חדש של בן זוג לשעבר - סעיף 8 לחוק
- תוצאות רישומה של הערה על הסכום המועבר - סעיף 9 לחוק
- פטירה בטרם העברת חלק מהיתרה הצבורה לחשבון של בן הזוג לשעבר - סעיף 10 לחוק
- ייחוס עיקול או שיעבוד שהוטלו על יתרה צבורה של עמית - סעיף 11 לחוק
- סייג להעברת חלק מיתרה צבורה של עמית לבן זוגו לשעבר - סעיף 12 לחוק
- הוראות לעניין חלוקת החיסכון של גמלאי - סעיף 13 לחוק
- העברת חלק מקצבת פרישה של גמלאי לבן זוגו לשעבר - סעיף 14 לחוק
- דיווח - סעיף 15 לחוק
- הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק-דין לחלוקת חיסכון פנסיוני - סעיף 16 לחוק
- משיכת חלק מהסכום ההוני של עמית בקופת ביטוח ישנה, בידי בן זוגו לשעבר - סעיף 17 לחוק
- איסור שיעבוד או העברה לאחר של הסכום המועבר לבן זוג לשעבר והוראות לעניין - סעיף 18 לחוק
- תנאים לפעולות מסויימות לגבי הסכום המועבר לבן זוג לשעבר - סעיף 19 לחוק
- ייחוס עיקול או שיעבוד שהוטלו על קצבת פרישה, על סכום שנמשך שלא בדרך של קצבה או על סכום הוני -סעיף 21 לחוק
- סייג להעברת חלק מקצבת פרישה, מסכום שנמשך שלא בדרך של קצבה או מסכום הוני של עמית לבן זוגו לשעבר - סעיף 21 לחוק
- תשלומים לבן זוג לשעבר של חוסך שנפטר - סעיף 22 לחוק
- שינוי התוספת - סעיף 23 לחוק
- תיקונים עקיפים - סעיפים 24, 25 ו- 26 לחוק
- הוראות שונות - סעיפים 27, 28, 29 ו- 30 לחוק
תשלומים לבן זוג לשעבר של חוסך שנפטר - סעיף 22 לחוק
סעיף 22 לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014 קובע כדלקמן:"22. תשלומים לבן זוג לשעבר של חוסך שנפטר
(א) על-אף האמור בכל דין או בהסדר חיסכון לרבות הסכם קיבוצי, ניתן פסק-דין לחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות, בין חוסך ובין בן זוגו לשעבר, נרשמה הערה לפי סעיף 4 ונפטר החוסך, יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לגבי חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות בקרן ותיקה או לפי הסדר פנסיה תקציבית:
(א) אם החוסך שנפטר הוא עמית בקרן ותיקה או עובד בפנסיה תקציבית ונקבע בפסק-הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות:
(1) יהיה זכאי בן זוגו לשעבר שהוא שאיר לקבל מהגוף המשלם, החל בחודש שלאחר החודש הקובע, קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בקצבת שאירים לבן זוג, והכול כל עוד בן הזוג לשעבר היה זכאי, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם קצבה בשל פטירתו של העמית או העובד לו היה בן זוגו ערב פטירתו;
(2) היה לעמית או לעובד, ערב פטירתו, בן זוג חדש שהוא שאיר, תהיה הקצבה שיקבל בן הזוג החדש בשל הפטירה כמפורט להלן, לפי העניין, והכול כל עוד הוא זכאי, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבלת קצבה כאמור:
(א) עד החודש הקובע - בסכום השווה לקצבת שאירים לבן זוג;
(ב) החל בחודש שלאחר החודש הקובע - בסכום השווה להפרש שבין קצבת שאירים לבן זוג ובין סכום הקצבה שלו זכאי בן זוגו לשעבר של העמית או העובד, שהוא שאיר, בהתאם להוראות פסקה (1), ואם פקעה זכאותו של בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה כאמור - ההפרש שבין קצבת השאירים לבן זוג ובין סכום הקצבה שלו היה זכאי בן הזוג לשעבר לפי אותה פסקה אילולא פקעה זכאותו;
(3) אם החוסך שנפטר הוא עמית בקרן ותיקה ויורשיו של העמית זכאים, בהתאם לתקנון הקרן, לקבל מהקרן לאחר פטירתו של העמית סכום חד-פעמי, יהיה בן זוגו לשעבר של העמית זכאי, על-אף הוראות הסדר החיסכון האמורות לעניין אופן חלוקת הסכום, לקבל מהקרן, מתוך הסכום האמור, סכום השווה למכפלת השיעור להעברה בסך הסכום החד-פעמי שאותו זכאים לקבל כל היורשים כאמור, ולעניין אופן חלוקת יתרת הסכום החד-פעמי האמור יחולו הוראות הסדר החיסכון;
(ב) אם החוסך שנפטר הוא גמלאי, ונקבע בפסק-הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור בפסקה (1) של סעיף 16(ב) והבקשה לרישום פסק-דין הוגשה עד המועד כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף:
(1) יהיה זכאי בן זוגו לשעבר שהוא שאיר לקבל מהגוף המשלם קצבה בסכום השווה למכפלת שיעור קצבה לבן זוג של גמלאי בסכום שהיה מועבר לבן זוג לשעבר בעד אותו חודש לפי הוראות סעיף 14(א)(1)(א), אילולא נפטר הגמלאי, והכול כל עוד בן הזוג לשעבר היה זכאי, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם קצבה בשל פטירתו של הגמלאי לו היה בן זוגו ערב פטירתו;
(2) היה לגמלאי, ערב פטירתו, בן זוג חדש שהוא שאיר, תהיה הקצבה שיקבל בן הזוג החדש שהוא שאיר בסכום השווה להפרש שבין קצבת שאירים לבן זוג ובין סכום הקצבה שלו זכאי בן זוגו לשעבר שהוא שאיר בהתאם להוראות פסקה (1), ואם פקעה זכאותו של בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה כאמור - סכום השווה להפרש שבין קצבת שאירים לבן זוג ובין סכום הקצבה שלו היה זכאי בן הזוג לשעבר בהתאם להוראות אותה פסקה אילולא פקעה זכאותו, והכול כל עוד זכאי בן הזוג החדש שהוא שאיר, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם קצבה בשל פטירתו של הגמלאי;
(ג) פקעה זכאותו לקצבה של בן זוג לשעבר, ובהתאם להוראות הסדר החיסכון זכאי בן זוג שפקעה זכאותו לקצבה לקבל סכום חד-פעמי מהגוף המשלם, יהיה זכאי בן הזוג לשעבר לקבל מהגוף המשלם סכום חד-פעמי אשר יחושב בהתאם להוראות הסדר החיסכון לעניין תשלום סכום חד-פעמי לבן זוג שפקעה זכאותו כאמור, ואם חודשה זכאותו של בן הזוג לשעבר לקצבה יחולו ההוראות שנקבעו לעניין זה בהסדר החיסכון לגבי בן זוג, גם על בן הזוג לשעבר;
(2) לגבי חיסכון פנסיוני באמצעות קופת ביטוח ישנה - אם היו מוטביו של העמית זכאים, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם, לאחר פטירתו של העמית, סכום חד-פעמי, יהיה בן זוגו לשעבר של העמית זכאי, על-אף הוראות הסדר החיסכון האמורות לעניין אופן חלוקת הסכום, לקבל מהגוף המשלם מתוך הסכום האמור סכום השווה למכפלת השיעור להעברה במרכיב החיסכון מהסכום החד-פעמי שאותו זכאים לקבל כל המוטבים כאמור, ולעניין אופן חלוקת יתרת הסכום החד-פעמי האמור יחולו הוראות הסדר החיסכון.
(ב) בסעיף זה:
"בן זוג חדש שהוא שאיר" - בן זוג של חוסך, הזכאי, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם קצבה בשל פטירת החוסך;
"בן זוג לשעבר שהוא שאיר" - בן זוג לשעבר שהיה זכאי, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם קצבה בשל פטירת החוסך, אם החוסך היה נפטר ערב מועד הפירוד;
"החודש הקובע":
(1) לגבי קרן ותיקה - החודש שבו היה העמית מגיע לגיל זכאות לקבלת קצבת פרישה אילולא נפטר;
(2) לגבי צבירת זכויות לפי הסדר פנסיה תקציבית - החודש שבו היה העובד בפנסיה תקציבית מגיע לגיל פרישת חובה אילולא נפטר;
"קצבת שאירים לבן זוג" - סכום הקצבה שהיה משולם לבן הזוג של עמית, עובד בפנסיה תקציבית או גמלאי, לפי העניין, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לולא היה לו בן זוג לשעבר;
"שיעור קצבה לבן זוג של גמלאי" - השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המשולמת לבן זוג של גמלאי שנפטר, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לולא היה לגמלאי בן זוג לשעבר, בקצבה המלאה שהיתה משולמת לגמלאי."
בהצעת החוק נאמר כדלקמן:
"במצב המשפטי הקיים בהסדרי חיסכון פנסיוני אשר כוללים תשלום קצבה במקרה של פטירת חוסך, בן זוג לשעבר של אותו חוסך אינו מוגדר כשאיר, ועל-כן אינו זכאי לקצבת שאירים במקרה פטירה כאמור. לעומת-זאת, בן זוג חדש של אותו חוסך, לרבות בן זוג שחי עימו לאחר שמרבית הזכויות בהסדר החיסכון או אפילו כולן כבר נצברו, מוגדר, ככלל, כשאיר, בכפוף לתנאים שנקבעו בהסדר הפנסיוני, ומשום כך הוא יזכה לקצבת שאיר.
קצבת שאירים של גמלאי שנפטר
זכותם של בני זוג לשעבר למחצית קצבת הפרישה שנצברה במהלך הנישואין נשענת על רציונל קנייני או מעין קנייני ולעומת-זאת, במישור היחסים בין בני הזוג, בשל תרומתם לעבודת החוסך אשר זיכתה אותו בקצבה, זכותם של שאירים לקצבה נשענת בעיקר על רציונל סוציאלי וביטוחי. הרציונל הסוציאלי אינו מבוסס על זכותו של השאיר בחשסכון הפנסיוני, אלא בדאגה הסוציאלית למי שהיה תלוי בגמלאי בעת פטירתו, היינו: הילדים ובני הזוג בעת הפטירה. לכן, לא ניתן לראות בבן הזוג לשעבר, שאינו תלוי במי שהוא נפרד ממנו, שאיר. בנוסף, הוספת בן הזוג לשעבר למקבלי קצבאות שאירים מגדילה את בסיס החבות האקטוארית הקיים של הגופים המשלמים. לכך, יש משמעות תקציבית כשמדובר במדינה, עלות למעביד בפנסיה תקציבית, והשתת עלות נוספת על כלל העמיתים והגמלאים ככל שמדובר בקרן ותיקה.
לעניין זה יצויין, כי בדיקות אקטואריות שהוצגו לפני הוועדה העלו כי חלוקת קצבת השאירים בין בן זוג לשעבר לבין בן זוג חדש ומתן קצבת שאירים חלקית לבן הזוג לשעבר כשאין בן זוג חדש, משמעותם עלות אקטוארית שנאמדת במאות מיליוני ש"ח.
חרף הקשיים האמורים דומה כי הותרת המצב הקיים ולפיו בן זוג לשעבר אינו זכאי לקצבת שאירים במקרה של פטירת הגמלאי הוא בעייתי מן הנימוקים האלה:
א. תרומת בן הזוג לשעבר ליצרת הזכות - אכן, קצבת השאירים בקרנות הוותיקות או בהסדר פנסיה תקציבית בנויה על רציונל סוציאלי וביטוחי, ואף שאין התאמה בין הפרשת החוסך {כשיש הפרשה - בהסדר פנסיה תקציבית, ככלל, אין הפרשה של החוסך, למעט השתתפות מזערית כאמור לפי חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל} לזכות השאירים בקצבה, אין להתעלם מכך שתכנית הפנסיה ניתנה לגמלאי כחלק מתנאי שכרו בתמורה לעבודתו, וכי המדובר בטובת הנאה משמעותית שעומדת לזכות. הרציונל המרכזי להסדרי השיתוף הזוגי במשפט הישראלי נשען על התפיסה כי בן הזוג לשעבר של החוסך תרם באמצעות המאמץ המשותף שלו למשפחה לעבודת החוסך. על-כן, הוא צריך להיות שותף בכל טובת הנאה שמפיק החוסך מעבודתו. לכן, אי-מתן קצבת שאירים לבן זוג לשעבר של חוסך שהיה נשוי לו בתקופת עבודתו ונפרד ממנו בעת שיצא לקצבה עומד בניגוד בסיסי לתפיסת השיתוף.
ב. גם מנקודת המבט הסוציאלית, אין סיבה להעדיף את צרכיו של בן הזוג הנוכחי של החוסך לעומת צרכיו של בן הזוג לשעבר. במקרים רבים בן הזוג לשעבר מבוגר יותר מבן הזוג הנוכחי של החוסך, ונוצרה אצלו תלות כלכלית רבה יותר בחוסך מאשר בן הזוג הנוכחי. זהו המצב כאשר מדובר בנישואין ראשונים ממושכים שבו בן הזוג לשעבר לא עבד מחוץ לבית ולשם כך לעיתים ויתר על יצרת מקור הכנסה לעצמו, משום שהסתמך על תרומתו למי שהיה בן זוגו. יתירה מזו, בן הזוג הנוכחי ידע בעת שהקים תא משפחתי חדש עם החוסך על התלות הכלכלית של בן הזוג לשעבר בחוסך. לכן הוא היה יכול לתכנן את צעדיו מראש למועד שבו יקבל את קצבת השאירים, בפרט כאשר בדרך-כלל הוא צעיר יותר לעומת בן הזוג לשעבר.
לנוכח כל האמור לעיל, נקבע כי בני זוג לשעבר הזכאים לקצבת פרישה בחיי החוסך, ייווספו לרשימת השאירים, ובלבד שנקבע בפסק-הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים סייג מהסייגים כאמור בפסקאות (1) או (2) של 16(ב), היינו: קביעה בפסק-הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני ולפיה לא תחול הוספת בן זוג לשעבר כשאיר ובהתאם לכך גם לא תופחת קצבת הפרישה המשולמת לבני הזוג או אם פסק-הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני הוגש לרישום לאחר שנתיים מהמועד שבו ניתן או לאחר החודש שקדם לחודש שבו הפך החוסך לגמלאי, לפי המועד המאוחר מביניהם (ראה דברי הסבר לסעיף 16 להצעת החוק).
האמור בכפוף לחלוקה של קצבת השאירים, באופן הזה:
(1) לבן הזוג לשעבר תשולם קצבה שתחושב לפי מכפלת שיעור הקצבה שבן זוג של גמלאי זכאי לו לפי הסדר החיסכון בסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר בעד אותו חודש לפי סעיף 14(א)(1)(א) (היינו: לאחר הפחתת סכום הקצבה כאמור באותו סעיף). מאחר שישנם הסדרי חיסכון שלפיהם פוקעת זכאותו של בן זוג לקבל קצבת שאירים (כך למשל, במקרה של נישואין מחדש של בן הזוג), הרי נקבע כי זכאותו של בן הזוג לשעבר לקצבה כאמור תהיה כל עוד בן הזוג לשעבר היה זכאי, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם קצבה בשל פטירתו של הגמלאי אם היה בן זוגו ערב פטירתו.
(2) לבן הזוג הנוכחי, אם קיים, אשר זכאי לקבלת קצבת שאירים בהתאם להסדר החיסכון תשולם קצבה בגובה ההפרש שבין סכום הקצבה שהיה משולם לבן זוגו של גמלאי בהתאם להוראות הסדר החסכון, כשאין לו בן זוג לשעבר, לבין סכום הקצבה המשולם לבן הזוג לשעבר כאמור בפסקה (1), ואם פקעה זכאותו של בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה כאמור - לבין סכום הקצבה שלו היה זכאי בן הזוג לשעבר אלמלא פקעה זכאותו. הנסיבות שבהן פוקעת זכותו של בן זוג לקצבת שאירים יחולו גם לעניין זכותו של בן זוג לשעבר לקצבה.
יובהר כי הסכום שבן הזוג לשעבר זכאי לו אינו מותנה בשאלה אם יש בן זוג נוכחי אשר זכאי לקצבת שאיר. בנוסף, פקיעת זכאותו של אחד מבני הזוג לקבלת קצבה, בין אם בשל נישואין מחדש, פטירה או כל סיבה אחרת, אין בה כדי לשנות את סכום הקצבה שבן הזוג האחר זכאי לה.
קצבת שאירים של עמית או של עובד שנפטר
בשונה מקצבת שאירים של גמלאי שנפטר הניתנת בשל זכויות שנצברו בעבר, קצבת שאירים בשל פטירת עמית או עובד מהווה למעשה מנגנון ביטוחי מתחדש התלוי בהמשך השוטף של ביטוח העמית או העובד. בנוסף, קצבת שאירים בשל עמית או עובד היא מנגנון ביטוחי סוציאלי מובהק שנועד להגן על שאיריו ולספק להם תחליף משכורת במקרה של פטירה. לכן, קצבה זו "שייכת" רק לבן זוגו בעת המוות ולא לבן הזוג לשעבר. עם-זאת, כאשר העמית או העובד צבר בזמן הפרידה זכויות פרישה הרי שזכויות אלה הן בעלות אופי קנייני ביחסים שבין בני הזוג, וזאת הגם שאותו עמית או עובד כבר לא יהיה זכאי לכל קצבת פרישה, ומשום כך לבן זוגו לשעבר חלק בהם אף-על-פי שהם נפרדו.
על רקע זה, מוצע הסדר מורכב ולפיו עד למועד שבו היה מגיע עמית או עובד לגיל הפרישה, תינתן קצבת שאירים לשאיריו של העמית או העובד (ובכלל זה בן זוג נוכחי אם קיים), כפי שהדבר נוהג כיום. לעומת-זאת, החל בחודש שלאחר החודש שבו היה מגיע העמית בקרן ותיקה לגיל זכאות לקבלת קצבת פרישה מהקרן או החודש שבו היה מגיע העובד בהסדר פנסיה תקציבית לגיל פרישת חובה, אילולא נפטר (להלן: "החודש הקובע"), תחולק קצבת השאיר בין בן הזוג הנוכחי, אם קיים וזכאי לקצבה, לבין בן הזוג לשעבר, באופן הזה:
(1) לבן הזוג לשעבר תשולם קצבת שאירים בגובה מכפלת השיעור להעברה בסכום הקצבה שהיה משולם לבן זוגו של העמית או העובד בהתאם להוראות הסדר החיסכון, כשאין לו בן זוג לשעבר. בדומה לאמור לעניין קצבת שאירים לבן זוג לשעבר של גמלאי נקבע כי יש להחיל את הנסיבות שבן פוקעת זכות של בן זוג לקצבת שאירים גם לגבי זכות לקבלת קצבת שאירים של בן זוג לשעבר של עמית או עובד.
(2) לבן הזוג הנוכחי תשולם קצבת שאירים בגובה ההפרש שבין סכום הקצבה שהיה משולם לבן זוגו של העמית או העובד בהתאם להוראת הסדר החיסכון, כשאין לו בן זוג לשעבר, לבין סכום הקצבה המשולם לבן הזוג לשעבר כאמור בפסקה (1), ואם פקעה זכאותו של בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה כאמור - לבין סכום הקצבה שלו היה זכאי בן הזוג לשעבר אלמלא פקעה זכאותו.
יובהר כי הסכום שלו זכאי בן הזוג לשעבר החל מחודש הקובע אינו מותנה בשאלה אם יש בן זוג נוכחי אשר זכאי לקצבת שאיר. בנוסף, פקיעת זכאותו של אחד מבני הזוג לקבלת קצבה, בין אם בשל נישואין מחדש, פטירה או כל סיבה אחרת, אין בה כדי לשנות את סכום הקצבה לה זכאי בן הזוג האחר.
בשל מורכבותו של ההסדר והפגיעה הגלומה בו בבן הזוג הנוכחי של העמית, נקבע כי יש להגביל הסדר זה לבני זוג שתקופת החיים המשותפת, שחלה בתקופת עבודה שחל עליה הסדר בפניסה תקציבית או בתקופת הביטוח בקרן ותיקה, היא לפחות 120 חודשים.
בנוסף, בתקנוני הקרנות הוותיקות נכללים מצבים שבהם בהעדר זכות של שאירים לקצבת שאירים מהקרן יהיו זכאים יורשיו של העמית לקבל סכום חד-פעמי מהקרן. כך למשל, במקרה שבו העמית היה מבוטח בתכנית יסוד, שאינה כוללת כיסויים ביטוחיים לסיכוני נכות ומוות במהלך תקופת הביטוח. מוצע לקבוע כי במקרה מעין זה יהיה בן זוגו לשעבר של העמית זכאי לקבל סכום חד-פעמי שאותו זכאים לקבל כל הירושים, וביתרת הסכום יתחלקו היורשים בהתאם להוראות התקנון."
תתת5810
פרק כ"ד:
שינוי התוספת - סעיף 23 לחוק
הההה5811
סעיף 23 לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014 קובע כדלקמן:
"23. שינוי התוספת
(א) השר רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את השיעורים הקבועים בתוספת, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין ההתחייבויות האקטואריות של הקרנות הוותיקות, של מעסיקים בהסדר פנסיה תקציבית, של המדינה לפי חוק הגמלאות ולפי חוק שירות הקבע ושל גוף המשלם תשלומים לפי הסכם המאמץ את חוק הגמלאות, ובין ההתחייבויות האקטואריות האמורות כפי שהיו מחושבות אילולא הוראות חוק זה ואילולא ההסדרים שנקבעו בחוק הגמלאות ובחוק שירות הקבע שעניינם זכותו של בן זוג לשעבר של חוסך לקבלת קצבה בשל פטירת החוסך.
(ב) בסעיף זה, "חוסך" - חייל כהגדרתו בחוק שירות הקבע, עובד כהגדרתו בחוק הגמלאות ומי שזכאי לקצבת פרישה לפי חוק שירות הקבע או לפי חוק הגמלאות."
נקבע כי השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לשנות את שיעורי ההפחתה מקצבת פרישה הקבועים בתוספת, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הוספת כלל בני הזוג לשעבר כזכאים לקצבאות שאירים כמוצע בהצעת החוק לא תיצור הגדלת התחייבויות אקטואריות של כל הקרנות הוותיקות, מעבידים בפנסיה תקציבית, של המדינה לפי חוק הגמלאות וחוק שירות הקבע וכן של גוף המשלם תשלומים לפי הסכם המאמץ את חוק הגמלאות.

