botox

ערעור

1. כללי
סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע כי:

"10. ערעור (תיקונים: התשנ"ב, התשס"ח)

(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית-משפט השלום שיבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;
(2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שניים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך שישים הימים האמורים בסעיף 2א;

(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם איתו;
(4) נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק;
(5) הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו- (2) להגדרה "הכרזה על שעת חירום", ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק.
(ב) לא יהוו עילה לערעור או לביטול הבאת שיק במניין השיקים שסורבו:
(1) פגם שנפל בהתראה;
(2) אי-קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה."

סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, מקנה זכות ערעור ללקוח שחשבונו הוגבל וקובע את סמכותו של בית-משפט השלום - סמכות שבשיקול-הדעת, להורות על ביטול הבאתו של שיק במניין השיקים שסורבו.

הסעיף מונה את עילות הביטול, וקובע בין השאר, כי ביטול הבאת השיקים שסורבו יבוא כאשר "הבנק סירב את השיק מחמת טעות" או "הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון" או ל- "לקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם איתו".

בית-המשפט רשאי, לבקשת מי שהגיש את הערעור, לתת צו (סעד זמני) שימנע את תחילת ההגבלה עד להכרעת הערעור ובכך יימנע נזק כבד (בלתי-הפיך לעיתים).

את הערעור יש להגיש תוך עשרים ימים מיום קבלת ההודעה על ההגבלה. הבנק רשאי להשיב לערעור בתוך 20 ימים מהיום בו הומצא הערעור, ואם לא עשה זאת - הוא לא יורשה להתנגד לערעור.

כאן המקום להעיר כי, מרגע קבלת הודעת ההגבלה, וברגע שיש מחלוקת עם הבנק לגבי סירוב אחד או יותר מהשיקים, יש לפנות בזריזות לבית-המשפט בהליך על-פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, ובכלל זה לקבלת צו המונע את תחילת ההגבלה.

הדחיפות האמורה נובעת מכך שכל שיק שיוחזר על-ידי הבנק מהסיבה שהחשבון מוגבל, ימנה כשיק מסורב ויכנס לרשימת השיקים המסורבים.

כלומר, אם לדוגמה הוחזרו 12 שיקים, ולדעת הלקוח 5 שיקים הוחזרו שלא כדין, אם בית-המשפט יקבע כי הצדק עם הלקוח ולפיכך יגרע את 5 השיקים ממניין השיקים המסורבים, תבוטל ההגבלה. אך, אם בינתיים, סורבו עוד שיקים מחמת ההגבלה בחשבון הבנק, קביעת בית-המשפט לא יהיה בה לעזר, משום שהשיקים שחזרו עקב ההגבלה יכנסו למניין השיקים המסורבים.

2. האם רשימת העילות לערעור שבסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי היא רשימה סגורה או רשימה פתוחה?
כפי שעולה מלשון החוק, ההיסטוריה החקיקתית ופסיקת בתי-המשפט, נראה כי רשימת העילות לערעור שבחוק שיקים ללא כיסוי, הינה רשימה סגורה, וכי אין להתחשב בנסיבות, שלא ניתן היה לצפותן מראש או בשיקולי צדק שונים.

לעניין זה ראה לדוגמה את בש"א (חי') 7358/06 {מוסך בזק חיפה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-של 2006(3), 10427 (2006)}, שם נפסק כי רשימת העילות לערעור היא רשימה סגורה:

"8. הוראת סעיף 10 לחוק דנה בסמכותו של בית-המשפט לבטל הבאתו של שיק שסורב במניין השיקים שסורבו ומגבילה למקרים המפורטים בסעיף 10(א) לחוק בלבד:

'1. הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;
2. הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון...
3. ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרוע מכוח הסכם איתו'."

וב- בש"א (שלום ת"א) 162687/07 {זילכה רון נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, תק-של 2007(3), 918, 921 (2007)} נפסק מפי כב' השופטת סיגל רסלר-זכאי כי:

"חוק השיקים נועד להילחם בתופעת משיכת השיקים ללא כיסוי, ובסעיף 10 לחוק נקבעה רשימה מצומצמת של עילות, אשר רק בהתקיים אחת מהן יעתר בית-המשפט לבקשה לגריעת שיקים ממניין השיקים שסורבו. יש להחמיר עם מושכי שיקים ללא כיסוי על-מנת למגר את התופעה הפוגעת בציבור הרחב. מיותר לציין כי למשיב ניתנה "הזדמנות" לכלכל צעדיו בתבונה ובאחריות, בהחלטתה הקודמת של כב' השופט ברקוביץ' מיום 16 אוקטובר 2006, אך המערער לא השכיל לנצלה. מספר תמרורי אזהרה הוצבו והונפו לעברו של המערער אולם הוא בחר להתעלם בהם."

ב- בש"א (שלום חי') 1102/05 {הופמן אגנש נ' בנק המזרחי - סניף הר הכרמל, תק-של 2007(1), 12676, 12677 (2007)} נפסק מפי כב' השופט ר' חדיד, כי:

"במסגרת הבקשה מעלה המבקשת טענות שונות לעניין מצבה הבריאותי וכן טענות במישור יחסי בנק-לקוח. אולם, ועם כל ההבנה למצבה הבריאותי של המבקשת, אין מדובר בטענות ממין העניין, שכן, הרשימה הקבועה בסעיף 10(א) לחוק, כמצוטט לעיל, הינה רשימה סגורה ורק בהתקיים אחד הטעמים המפורטים בה, בית-המשפט יעתר לבקשה מסוג דא."

ב- בש"א (שלום יר') 1397/06 {בראשית א.פ. עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-של 2006(3), 24769, 24776 (2006)} נפסק מפי כב' השופטת אילתה זיסקינד, כי:

"מצבו האישי של המשיב - בעניין זה אין לי אלא לקבל טענת המשיב כי טענה מסוג זה אינה מן העניין ומאחר והיא אינה מנויה ברשימת העילות בסעיף 10(א)(3) לחוק לפיכך, אינה יכלה לבוא במניין השיקולים לצורך מתן הכרעה בבקשה שבפניי. חוק השיקים נועד להילחם בתופעה הידועה של משיכת שיקים ללא כיסוי. החוק נועד להגן על אינטרס כלל הציבור והסתמכותו הלגיטימית על השיקים כאמצעי מקובל בחיי המסחר השוטפים, ובסעיף 10 לחוק נקבעה רשימה מצומצמת של עילות אשר רק בהתקיים אחת מהן על בית-המשפט להעתר לבקשה ולהורות על ביטול שיקים ממניין השיקים שסורבו (ראה ע"א 439/88 מדינת ישראל נ' ונטורה משה ואח', פ"ד מח(3), 808, 829-828 (1994)). מצבו האישי של המבקש אינו אחת מהן."
בהצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון - ביטול הבאת שיק במניין שיקים שסורבו), התשס"ז-2007 מוצע לתקן את סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי.

להלן התיקון המוצע של סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי:

1. בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, בסעיף 10, אחרי סעיף-קטן (א) יבוא:

"(א1) בנוסף על האמור בסעיף-קטן (א), רשאי יהיה בית-המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו, מקום בו סורבו השיקים בנסיבות שלא היו בשליטתו או בידיעתו, בפועל או בכוח, של בעל החשבון."

להלן דברי הסבר להצעה:

לשון החוק, ההיסטוריה החקיקתית שלו וכן פסיקת בתי-המשפט מובילה ככל הנראה למסקנה כי רשימת העילות לערעור שבחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הינה רשימה סגורה ולא פתוחה וכי אין להתחשב בנסיבות, שלא ניתן היה לצפותן מראש או בשיקולי צדק שונים. מצב זה כובל את ידיו של בית-המשפט במקרים מיוחדים בהם לקוח יכול למצוא עצמו מוגבל, ללא אשם מצידו, כפי שיפורט לעיל.

יש לזכור כי אף לאור תכליתו ומטרתו של החוק, השימוש בשיקים הינו "מבחן שביושר" למושכם. תכלית החוק היא שלילת הזכויות ממי שנכשל במבחן היושר הנ"ל, לשם הגנה על כלל בעלי החשבונות. אולם, מקום בו סורב השיק בנסיבות שאינן בשליטתו או אשמתו של מושך השיק, לא חל רציונל החוק והצורך להגן על הציבור באמצעות.

דעות באשר לצורך לפרש את עילות הערעור המנויות בחוק כרשימה שאינה סגורה ואת הצורך במתן "מרחב תמרון" לשיקול-דעתו של בית-המשפט בבואו לדון בערעור על-פי חוק זה, הועלו משך זמן רב על-ידי בתי-משפט ומלומדים. לעניין זה ושאר העניינים המוצעים בהצעת תיקון זו, ראה את מאמרו המפורט של השופט י' עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מד(ג), 448.

כך למשל, כנסיבות מיוחדות בהם יש מקום וטעם להפעיל שיקולי צדק על-ידי בית-המשפט ניתן למנות מצב בו מספר שיקים מסורבים באותו היום, באופן בו הלקוח לא מספיק אף לקבל את הודעת ההתרעה הקבועה בחוק ואין לעיל ידו לתקן את המצב או להימנע ממנו.

נסיבות נוספות הראויות למתן מרחב תימרון עקב שיקולי צדק כרוכות ביחסים שבין הלקוח לצדדים שלישיים עליהם סמך. כך למשל בעת הסתמכות על משכורת, קיצבה, גימלה או תשלומים עיתיים אחרים, כמו גם התחייבויות בלתי-חוזרות של גופים חזקים ו/או ציבוריים אשר לא ניתן היה לצפות כי לא ישולמו במועדם ו/או לא יכבדו התחייבויותיהם.

הגבלה ללא אשמתו של הלקוח ושלא בשליטתו, יכולה להיגרם גם בשל שותף בחשבון (בני זוג בהליכי גירושין או שותפים עסקיים), אשר אחד מהם מושך שיקים ללא כיסוי ללא ידיעתו והסכמתו של האחר וכן מקרים בהם בוטלו שיקים עקב ביטולה של עסקה אשר הנכס או השירות תמורתם ניתנו השיקים, לא סופקו (הצעה במתכונת דומה הופיעה בתיקון מס' 2, אך לא הוכנסה לנוסחו הסופי של החוק).

שיקול-דעת שיפוטי מטעמי צדק מיוחדים יש להותיר לבית-המשפט גם בבואו לדון במצבים בלתי-צפויים ובלתי-מתוכננים אשר נגרמו כתוצאה מכוח עליון, דוגמת אסונות טבע, מצב מלחמה המביא לשיתוק העורף והפיכתו לחזית, כמו גם בפשרות אשר הושגו בין הלקוח לבנק, כל עוד הן עולות בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ותכלית החקיקה.

הדוגמאות שהובאו לעיל אינן בגדר רשימה סגורה, להפעלתו של שיקול-הדעת השיפוטי המוצע בסעיף ויש להותיר את מרחב שיקול-הדעת והתמרון בידי בתי-המשפט, בהתאם לנסיבות המיוחדות אשר יעלו לפניהם ובתנאי שיעלו נימוקיהם להפעלת שיקולי הצדק על הכתב.

הצעת החוק הנ"ל טרם נתקבלה ואושרה.

כפי שהוסבר בהצעת החוק לעיל הועלו לא אחת דעות בקרב מלומדים {ראה מאמרו של השופט י' עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מד(ג), 448} ובבתי-המשפט, באשר לצורך לפרש את עילות הערעור המנויות בחוק כרשימה שאינה סגורה ואת הצורך במתן "מרחב תמרון" לשיקול-דעתו של בית-המשפט בבואו לדון בערעור על-פי חוק שיקים ללא כיסוי.

ראה את אשר נפסק ב- בש"א (ת"א-יפו) 158223/03 {קבוצת לב אופיר בע"מ נ' בנק המזרחי, תק-של 2003(3), 6349 (2003)}, מפי כב' השופטת יעל הניג:

"12. לשון סעיף 10(א) לחוק דווקנית, ועל פניה שוללת לכאורה קיומן של עילות ערעור מחוץ לרשימה שבסעיף. על-אף זאת בספרות ובפסיקת הערכאות הדיוניות נמצא כי במקרים מתאימים התערבו בתי-משפט בהחלטות בנקים לסרב שיקים תוך התבססות על פתרונות יצירתיים. בין השאר נעשה הדבר תוך "הסטת" משקל הערעור מסעיף 10(א) לחוק לסעיפים אחרים שבו (כגון קביעה כי שיק מזוייף או שיק המיוסד על חתימה מזוייפת אינו נכנס לגדר "שיק שסורב" כנדרש בסעיף 1 לחוק, ראו יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981" הפרקליט מד(ג), 449, 471 ואילך). הובעה אף ביקורת מפורשת על נוקשותו של החוק וראו ע"א 3567/98 ליאו מחסן ברזל בע"מ (בהסדר נושים) נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.08.99) - מחוזי תל-אביב, מפי כב' השופט לויט, צורף לטיעוני המבקשת. באותו עניין התגבר בית-המשפט על נוקשותו של החוק על-ידי העדפת דין ספציפי בסעיף 233 לפקודת החברות שעמדה אז בתוקף על פני הדין הכללי שבחוק. פסיקה זו של הערכאה הגבוהה מחייבת את בית-משפט זה ועל-כן ניתן לקבוע כי רשימת העילות בסעיף 10(א) לחוק אינה רשימה סגורה (ראו מאמרו של עמית, שם)."

כן העניין נדון ב- בש"א (שלום ת"א) 175300/07 {ביננשטוק מרים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-של 2008(2), 22571, 22574 (2008)}, מפיה של כב' השופטת ש' גלר-אהרוני שסוברת היא כי אכן רצוי, לתקן את החוק ולהותיר בידי בית-המשפט, בגדר החוק, אפשרות "סל" לגריעת שיקים במקרים מיוחדים, וחריגים, משיקולי צדק, בהיעדר אשמה מצד בעל החשבון וכאשר גריעת השיקים לא תסכל את מטרת החוק, וכלשונה:

"הנה-כי-כן, אף אחת מעילות הגריעה הקבועות בחוק אינה מתקיימת בענייננו. האם קיים במקרה דנן בסיס משפטי אחר לקבלת הבקשה? כאמור לעיל, עילות הגריעה הקבועות בחוק, נוגעות, בעיקרן, למערכת היחסים בין הלקוח לבין הבנק ואינן מתייחסות לשיקולים אחרים או ליחסי בעל החשבון עם צדדים אחרים. לפיכך, ראינו, כי טענות המבקשת, הנוגעות למערכת היחסים אשר בינה ובין בעלה לבין צד ג', הוא פליקס האוחז בשיקים, לא הועילו לה על-מנת לבסס עילת גריעה על-פי החוק. האם מדובר, בהכרח, בסוף פסוק ובסתימת הגולל על טענות המבקשת בכל הנוגע להליך זה של בקשה לגריעת השיקים מרשימת השיקים המסורבים? השאלה האם ניתן להוסיף עילות גריעה מהותיות על אלה הקבועות בחוק, על-מנת למנוע תוצאה בלתי-צודקת באופן קיצוני, והאם אכן דחיית הבקשה במקרה דנן תביא לתוצאה בלתי-צודקת. בפסיקה קיימים זרמים שונים בשאלה האם עילות הגריעה על-פי החוק מהוות רשימה סגורה, המוגבלת לאותן שלוש עילות גריעה. במאמרו של כב' השופט עמית, אשר נזכר לעיל, הובעה הדעה, כי טוב יעשה המחוקק אם יקנה לבית-המשפט שיקול-דעת לגרוע שיקים ממניין השיקים המסורבים מטעמי צדק מיוחדים שיירשמו, באותם מקרים בהם סורבו השיקים בנסיבות שלא היו בשליטתו או בידיעתו בפועל או בכוח של בעל החשבון. במקרים מתאימים אלה, נטען, אין הציבור זקוק להגנת החוק, כך שגריעת השיקים לא תחטא למטרתו. יש אף הגורסים, כי ניתן אף כיום, מכוח סמכותו הטבועה של בית-המשפט ובטרם שינוי חקיקה, להרחיב את עילות הביקורת על הגבלת החשבון ולהגיע לתוצאה של גריעת שיקים במקרים המתאימים, בהם אין אשם מצידו של בעל החשבון, כך שהגבלת החשבון תביא לפגיעה בלתי-מוצדקת בקניינו של אדם, באופן המנוגד לסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ראה: עמית, שם, בעמ' 478-471 והפסיקה הנזכרת שם). יתכן, כי אכן רצוי, כפי שנעשה בחיקוקים אחרים לעיתים, לתקן את החוק ולהותיר בידי בית-המשפט, בגדר החוק, אפשרות "סל" לגריעת שיקים במקרים מיוחדים, וחריגים, משיקולי צדק, בהיעדר אשמה מצד בעל החשבון וכאשר גריעת השיקים לא תסכל את מטרת החוק. ואולם, ראשית, אני סבורה, כי לשם כך אכן דרוש שינוי חקיקה והכנסת אפשרות מסוג זה לגדרו של החוק, וכי ללא אפשרות זו אין בית-המשפט, בוודאי לא הערכאה הדיונית, רשאי להוסיף עילות גריעה מעבר לאלה הקבועות בחוק. שנית, איני סבורה, כי טענות מסוג אלה אשר בפי המבקשת, מקומן להיכלל בגדר אותם מקרים חריגים, אשר בגינם יש להוסיף על עילות הגריעה הקבועות בחוק כדי למנוע תוצאה בלתי-צודקת."

ב- ה"פ (שלום יר') 689/06 {יהושע אלון נ' בנק הפועלים, תק-של 2007(1), 3953, 3955 (2007)} מדובר בשיקים שהביאו להגבלת חשבונו של המבקש ואשר המבקש טוען כי פרע את השיקים האמורים. המבקש טוען, כי במקרה זה אין תחולה לתכלית חוק שיקים ללא כיסוי, שכן אין מדובר במי שצרך מוצרים ושירותים ולא פרע את חובו. החוב המלא בגין השיקים שולם. משיכת השיקים לאחר סגירת החשבון נעשתה מסיבות טכניות. זו גם צריכה להיות, לשיטת המבקש, סיבת השבת השיקים. המבקש טוען, כי הנסיבות המתוארות הן בבחינת טעות של הבנק או הפרת הסכמה עם המבקש, כאמור בסעיפים 10(א)(1) ו- 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי.

כב' השופט ע' שחם פסק כי מגמה נוספת העולה מן הפסיקה היא, כי עילות הביטול הקבועות בחוק שיקים ללא כיסוי אינן מהוות רשימה סגורה, וכי ניתן, בנסיבות חריגות משיקולים של צדק, לבטל את הבאתו של שיק במניין השיקים. הוא סבר כי במקרה דנן, בוודאי לגבי השיק הראשון, הינו מקרה ראוי לפעול בדרך זו, ולבטל את הבאת השיקים הנדונים במניין השיקים שסורבו. ומתוך פסק-הדין:

"6. דין התובענה להתקבל. את חוק שיקים ללא כיסוי, ככל חוק, יש לפרש על-פי תכליתו. תכליתו של החוק היא "להעלות מוסר התשלומים במשק" (ראו י' עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מד(ג) 449, 452). בעניין שבפניי, פרע המבקש את סכום השיקים בו מדובר. בולט לעניין זה השיק הראשון. לגבי שיק זה יש בפניי ראיה בלתי-אמצעית, כי במועד הפירעון ממש שולם סכום השיק המדוייק לשלטונות מס ערך מוסף, באמצעות בנק הדואר. במיוחד לגבי שיק זה ברור, כי אין מדובר בשיק שנפרע לאחר שסורב (שם, 455). ברור גם, כי קיימת במצב זה הצדקה מהותית לגריעתו מרשימת השיקים של התובע אשר סורבו על-ידי הבנק. אכן, בנסיבות האמורות אין בסירוב האמור כל קשר לתכליתו של חוק שיקים ללא כיסוי. תוצאה לפיה שיק זה ייחשב כשיק שסורב אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה. תוצאה כזו אינה סבירה. יש לדחות פירוש המוביל לתוצאה כזו (ראו ע"א 486/85 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, חיפה נ' החברה החבשית למסחר בע"מ, פ"ד מא(2), 402 (1987), בפסקה 8 לפסק-הדין).

7. לא למותר להעיר, כי במצב קרוב, בו הוכח כי הלקוח נתן לספקים שיקים חלופיים עוד בטרם מועד פירעונם של השיקים המקוריים, הספקים התחייבו להחזיר לבעל החשבון את השיקים המקוריים ולא להציגם לפירעון, ובכל זאת חלק מהם הציג בטעות את השיקים המקוריים, אף שהשיקים החלופיים נפרעו, הוכר דבר קיומה של עילה לבטל את הבאת השיק במניינים של שיקים שסורבו (ראו במאמרו הנ"ל של עמית, 467; המחבר מתייחס לעניין שנדון ב- המ' (שלום חי') 6849/94 מרגלית מזון וחומרי ניקוי בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, לא פורסם). המקרה האמור אינו זהה למקרה שבפניי. באותו מקרה השיקים החלופיים ניתנו אף הם באותו חשבון, ואי-הצגת השיקים המקוריים היתה מונעת יצירת יתרת חובה בחשבון שהביאה לסירוב שיקים. במקרה שבפניי, השיקים החלופיים לא ניתנו בחשבון נשוא התובענה שבפניי. עם זאת, באופן מהותי, המדובר במקרים אשר דומים עד מאוד בליבתם. בשני המקרים, הרציונל העיקרי להחלת החוק לא התקיים. מתבקש, כי התוצאה במקרה שבפניי תהיה דומה.

8. זאת ועוד. קיימת גישה, לפיה ניתן לבחון את שאלת הסירוב גם מתוך התבוננות במעשה או מחדל של צד שלישי (ראו שם, בעמ' 474). מגמה נוספת העולה מן הפסיקה היא, כי עילות הביטול הקבועות בחוק שיקים ללא כיסוי אינן מהוות רשימה סגורה, וכי ניתן, בנסיבות חריגות משיקולים של צדק, לבטל את הבאתו של שיק במניין שיקים שסורבו (במאמרו הנ"ל של עמית, 471 ו- 475). אני סבור כי המקרה שבפניי, בוודאי לגבי השיק הראשון, הינו מקרה ראוי לפעול בדרך זו, ולבטל את הבאת השיקים הנדונים במניין השיקים שסורבו.

9. לא למותר לציין, כי טענות המבקש נתמכו בתצהיר ובמסמכים. הבנק, אשר פעל בהתאם לתקנות בדבר ערעור לפי חוק שיקים ללא כיסוי, לא הגיש תצהיר מטעמו. במצב זה, לא נסתרה בראיות טענת התובע, כי הוסכם בין הצדדים על כך שהחזר השיק שנמסר לשלטונות מע"מ יהיה מסיבות טכניות (הגם שהבנק חלק בתגובתו על טענה זו). גם על רקע זה, יש לגרוע את השיק האמור מרשימת השיקים שחזרו ללא כיסוי.

10. סוף דבר, התובענה מתקבלת. אני עושה שימוש בסמכות הנתונה לי לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, ומורה על גריעתם של שלושת השיקים הנזכרים לעיל מרשימת השיקים שסורבו. בהתאם ובהמשך לכך, אני מצהיר כי המבקש וחשבון הבנק שבבעלותו אינם בגדר חייב וחשבון מוגבל כמשמעם בחוק. בהסכמת הצדדים, אין צו להוצאות בתובענה זו."

ב- בש"א (שלום יר') 7629/05 {גבריאל זקן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, תק-של 2006(3), 7800, 7803 (2006)} פסקה כב' השופטת א' זיסקינד כי:

"10. מקובלת עליי עמדת המשיב ונימוקיו, אותם אני מאמצת כחלק בלתי-נפרד מהחלטתי. לא מדובר בטעות מצד הבנק בסירובו לכבד את השיקים, טענות המבקש כלל אינן נכנסות בגדר העילות המנויות בסעיף 10 לעיל - עילות טעות הבנק, העיקול וחובת הבנק - והמבקש אף אינו טוען זאת, למרות חובתו להשתית בקשתו עליהן (ראה ספרו של יובל אזני שיקים ללא כיסוי, כרך ב' (תשס"ד-2003), 60). כל שטוען המבקש הוא כי השיקים נשוא הבקשה הופקדו על-ידי דרוויש בניגוד למוסכם ביניהם ומצב זה מחייב סטיה מהעילות שבסעיף, בשל שיקולי צדק.

11. המחוקק, בקביעתו את סעיף 10 על עילותיו, ביקש להתמודד עם נגע השיקים ללא כיסוי, הפוגע בחיי המסחר וגורם קשיי נזילות לעסקים רבים כתגובת שרשרת לקושי בגביית תשלומים. לפיכך ראוי כי בית-המשפט יפעיל בצמצום סמכותו לפי סעיף 10 כדי שלא יפתח פתח רחב מדי עד ביטול רצון המחוקק שהעדיף את האינטרס הציבורי על פני אלו הפרטיים של המבקש ושל הבנק, המעוניינים שניהם בהמשך פעילות מסחרית משותפת (ראה מאמרו של יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מד(ג), (תש"ס), 449, 475 (להלן: "עמית"). לכן סבורני כי כאשר מבקש אדם שלא להביא שיקים במניין השיקים המסורבים ואינו נסמך על אחת מהעילות, הנטל המוטל עליו להראות לבית-המשפט שבעניינו אכן מוצדק הדבר כבד יותר, וזאת בייחוד לאור העובדה כי על פעולת הבנק קיימת מעין "חזקת תקינות מינהלית" (עמית, 461).

12. המבקש בעצם טוען כי למרות שאינו נופל בגדר המקרים המנויים בסעיף 10 לחוק השיקים, עניינו הוא מקרה קשה, שנסיבותיו המיוחדות מצדיקות סטיה מהעילות לעיל. הוא מסתמך, כאמור, על מקרה בו קיבל בית-המשפט ערעור בטענה שהשיקים שמסר המבקש למחזיק לא היו צריכים להיפרע, כיוון שהמבקש מסר למחזיק שיקים חלופיים והמחזיק טעה כשמסר את השיקים המקוריים לפירעון. בית-המשפט ראה מקרה זה כמקרה בו הניח המבקש כי לבנק היתה חובה לפרוע את השיקים ולכן ביטל את מניינם במניין השיקים המסורבים (ראה המ' (שלום חי') 6849/94 מרגלית מזון וחומרי ניקוי בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, כפי שנסקר על-ידי עמית, 467). עקרונית מקובלת עלי טענת המבקש כי משקיבל בית-המשפט שטעות של מחזיק שיק המנסה לפורעו מצדיקה ביטול מניין השיק - הרי שקל וחומר כשמחזיק השיק מוסרו לפירעון בכוונה ושלא ברשות, מתוך הרציונאל שלא ראוי להותיר הגבלה בעינה, כשהלקוח הוגבל בשל נסיבות שלא יכול היה לצפותן או לשלוט בהן (עמית, 467). ואולם אין זה המקרה בענייננו, ראשית, משום שלא השתכנעתי כי יש ממש בטענות המבקש, ו/או בצדקתן ושנית כיוון שגם לו הייתי מוצאת הצדקה כלשהי בטענותיו, עדיין מדובר בנסיבות שהיו בשליטתו, והיה בידו למנוע את התוצאה, שכן היה בידו להימנע מביצוע תשלומים נוספים משלא קיבל בתמורה את השיקים כנגד כל תשלום שביצע, כטענתו, ובכל מקרה יכול היה לפנות לבנק בבקשה לביטול השיקים שמשך, אך הוא לא עשה כן ולא נתן לכך הסבר."

ב- בש"א (שלום ת"א) 155485/06 {ערים בצורות בע"מ נ' בנק המזרחי - סניף חזון איש, תק-של 2006(3), 8154, 8157 (2006)} כב' השופטת ע' ברקוביץ פסקה כי לטעמה ניתן להרחיב במידה מסויימת ובזהירות את רשימת המקרים הנכללים בגדר סעיף 10א לחוק וזאת כאשר צודק וראוי לעשות זאת, וכלשונה:

"השאלה המתעוררת היא האם ניתן לכלול מקרה כזה במסגרת סעיף 10א לחוק? לטעמי, התשובה על כך, חיובית. בצד הצורך למגר את תופעת "השיקים החוזרים" ולהחמיר עם מושכי שיקים ללא כיסוי, ראוי להכיר באפשרות להרחיב במידה מסויימת ובזהירות את רשימת המקרים הנכללים בגדר סעיף 10א לחוק וזאת כאשר צודק וראוי לעשות זאת. 'פרשנות מרחיבה זו יש בה כדי לפתור מקרים "קשים" שבהם נקלע בעל חשבון להגבלה שלא בטובתו או בנסיבות שלא יכול היה לצפותן או לשלוט עליהן' (ראה: י' עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מד(ג), 449). בנסיבות העניין, מקובלת עליי טענת המבקשת לפיה לא היתה יכולה לדעת כי תיווצר יתרת חוב עקב הצגת השיק מאחר שהיה לה יסוד סביר להניח כי השיק לא יוצג לפירעון בשל הסכמת הנפרע לבטלו. על דרך שילוב עילת הטעות שבסעיף 10א(1) עם העילה שבסעיף 10א(3) לחוק ניתן להורות על גריעת השיק ממניין השיקים המסורבים. אשר-על-כן, נעתרת הבקשה לגריעתו של השיק השני ממניין השיקים המסורבים."
ב- בש"א (שלום חי') 6652/06 {אטיאס דורון נ' בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ, תק-של 2006(3), 618, 620 (2006)} כב' השופטת א' פריאל ציינה כי לדעתה רשימת העילות בסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי אינה ממצה, וכלשונה:

"13. עקרונית, דעתי היא כי רשימת העילות המנויה בסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי אינה ממצה, ויתכנו מקרים בהם חרף העובדה שפועלו של הבנק היה ללא דופי, יהיה נכון לגרוע שיקים ממניין השיקים שסורבו. הדבר אפשרי בין על-ידי פרשנות תכליתית של החוק ובין בהסתמך על הסמכות הטבועה. עם זאת, יש להשתמש בסמכות זו במשורה רק כאשר נהיר כי על-ידי כך לא תסוכל מטרת החוק. תכליתו של חוק שיקים ללא כיסוי הינו מיגור הנגע של פיזור שיקים ללא כיסוי וצמצום התוצאות הקשות הנגרמות לחיי המסחר בעטיו. הדרך לעשות כן הינה על-ידי הוצאת מפזרי שיקים "סדרתיים" ממעגל המשתמשים באמצעי תשלום זה. ניתן, איפוא, לומר כי מטרת החוק מעין עונשית. דווקא המקרה הנדון מעיד על הצורך בנקיטת אמצעים למיגור התופעה. חשבונו של המערער הוגבל בעבר וחודשים אחדים בלבד הפרידו בין תום תקופת ההגבלה הראשונה לבין המועד בו החל שוב לחרוג מהמסגרת המאושרת ושיקים שמשך על חשבונו חוללו באי-פירעון. נוכח הכרזתו הקודמת כלקוח מוגבל היה על המערער לנהוג משנה זהירות ולנקוט בפעולות פן ייגרר שוב למעגל של מושכי שיקים ללא כיסוי. לפי עדותו, מצוי המערער במצוקה כלכלית קשה והגבלת החשבון אך תחמיר את מצבו. עם כל ההבנה לקשיים בהם הוא נתון, אין להשלים עם התופעה של משיכת שיקים ללא כיסוי, הגורמת נזק חברתי רב ונזק כלכלי מוכח למקבלי השיקים ללא כיסוי, שלהגנתם חוקק חוק זה."

לסיכום, נראה כי אין תמימות דעים בקרב בתי-המשפט בעניין רשימת העילות שבסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי.

בכל מקרה, על בית-המשפט, בבואו להפעיל את סמכותו על-פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, לבחון האם מתקיימת עילת ביטול כלשהי, זאת תוך שקילת שיקולים העומדים בבסיס תכלית החקיקה, כמו גם שיקולים רחבים, הכוללים, בין היתר, יחסי בנק-לקוח, לרבות עקרונות של חובת סודיות, זהירות, תום-לב ונאמנות.