סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• מבוא
• שיק שסורב
• הגבלת חשבון והגבלת לקוח
• ערעור
• עילות הביטול
• הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון
• נטל ההוכחה
• הדרישה ליתן התראה
• סדרי דין
• הוצאת שיק ללא כיסוי בראי חוק העונשין
• הלכות בתי-המשפט

סדרי דין

1. כללי
תקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981 (להלן: "תקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין")) קובעות את סדרי דין.

2. מקום השיפוט
על-פי תקנה 1 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי יוגש לבית-משפט השלום שבאיזור שיפוטו נמצא סניף הבנק שעליו נמשך השיק נושא הערעור (להלן: "סניף הבנק") ושהוא הקרוב ביותר לסניף הבנק.

ב- בש"א (שלום אש') 1391/07 {ירון אריה מדליה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-של 2007(3), 14196 (2007)} נפסק מפי כב' השופט דורון חסדאי, כי:

"5. בהתאם לתקנה 1 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981, הרי שערעור לפי סעיף 10 לחוק 'יוגש לבית-משפט השלום שבאיזור שיפוטו נמצא סניף הבנק שעליו נמשך השיק נושא הערעור (להלן: "סניף הבנק") ושהוא הקרוב ביותר לסניף הבנק'.

6. התיק נפתח בבית-משפט זה בהיותו בית-משפט תורן, ולפיכך ולאור הוראות תקנה 1 לתקנות כמצוטט לעיל, ובהיות הסמכות המקומית נתונה לבית-משפט השלום בבאר-שבע, תעביר המזכירות את התיק להמשך דיון בפני בית-המשפט המוסמך."

3. בקשת ערעור
תקנה 2 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי:

"2. בקשת ערעור (תיקון התשס"ג)
(א) הערעור יוגש בכתב לפי טופס 1 שבתוספת (להלן: "הבקשה").
(ב) בכל עניין הנוגע לבקשה שלא נזכר בתקנות אלה יחול פרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
(ג) הבקשה תכלול פירוט של כל העובדות, הטענות והנימוקים שעליהם מסתמך המבקש."

ב- בש"א (נה') 875/02 {בטון נטלי חברה ליצור ואספקות בטונים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף נהריה, תק-של 2002(4), 2281 (2002)} נפסק מפי כב' השופט אליעזר שחורי, כי:

"תקנה 2 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981 מחייבת מערער המבקש להסתמך על סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי להרצות את טענותיו תוך פירוט של כל העובדות עליהן מבקש הוא להסתמך ולצרף העתק של כל מסמך וכל ראיה התומכים בטענות המערער."

ב- בש"א (ת"א-יפו) 164840/07 {עדס אהרון נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ - סניף החזון - אי"ש, תק-של 2008(3), 10402 (2008)} בית-המשפט פסק, מפי כב' השופטת שרון גלר-אהרוני, בעניין החובה הבסיסית המפורטת בתקנה 2, כי:

"שנית, וזה העיקר, המבקש לא עמד בחובה בסיסית נוספת הקבועה בדין (תקנה 2(א) והתוספת הראשונה לתקנות) ולא הציג רשימה מפורטת וברורה של אותם שיקים אשר גריעתם ממניין השיקים המסורבים מבוקשת על ידו. מתדפיס החשבון אשר הגיש המשיב, מסתבר, כי בחשבון המבקש סורבו 21 שיקים, כאשר מועדי הסירוב, כולם, קודמים לתקופת האישפוז הנטענת (השיק הראשון סורב ביום 03.10.05 והשיק האחרון ביום 07.07.06, בעוד שתקופת האישפוז הנטענת הינה 20.08.06-11.07.06). עובדה פשוטה זו שומטת את הקרקע מתחת לטיעונו של המבקש. שהרי, גם אם בין הצדדים קיימת "היסטוריה" או אף נוהג של גישה מתחשבת מצד הבנק בתקופות אישפוז ופירעון שיקים למרות חריגה ממסגרת האשראי, הרי שהשיקים הנדונים לא סורבו בתקופת אישפוז, ואף לא בסמוך לאחריה, אלא קודם לה, כך שאין מקום להסתמכות על ניסיון העבר בתקופות אישפוז קודמות. גם טעם זה, די בו לכשעצמו, כדי לדחות את הבקשה נשוא ההליך. אציין בהקשר זה, כי ערה אני לכך, כי תדפיס החשבון הרלוונטי, המלמד על מועדי החזרת השיקים, צורף על-ידי המשיב רק בשלב הסיכומים. ואולם, בשים-לב לכך, כי הנטל בעניין על המבקש, אשר לא עמד בו ולא צירף מיוזמתו את תדפיסי החשבון הרלוונטיים, והיות ומדובר במסמך מרכזי הנחוץ לשם בחינת טענות המבקש לגופן, הרי שיש להידרש אליו למרות הגשתו המאוחרת, מה גם שממילא, ללא תדפיס זה, דין ההליך להידחות בשל אי-הרמת הנטל."

ב- ע"א (שלום כ"ס) 15/06 {לין פארם בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-של 2006(2), 26401, 26402 (2006)} נפסק כי היעדר פירוט השיקים נשוא הבקשה עומד, אמנם, בניגוד לחובת הפירוט שנקבעה בתקנה 2(ג) לתקנות הנ"ל, אולם אין בכך כדי להביא למחיקתה של הבקשה על-הסף.

4. המשיב
המשיב לבקשה יהיה הבנק שעליו נמשך השיק המוסב וכמענו יצויין מען סניף הבנק כך נקבע בתקנה 3 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין).

5. צירופים לבקשה
תקנה 4 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי לבקשה יש לצרף:

"4. צירופים לבקשה (תיקון התשמ"ב)
לבקשה יצורפו:
(1) תצהיר מפורט לאימות כל העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(2) העתק של מסמך או של כל ראיה אחרת שעליהם מסתמך המבקש.
(3) העתק מפנייתו של המבקש או של שותף אחר לחשבון אל המשיב בבקשה לבטל את הבאת השיק נושא הבקשה במניין השיקים שסורבו ותשובת המשיב לפניה.
(4) העתק מהודעה לפי טופס 2 שבתוספת - אם השיק נושא הבקשה נמשך על חשבון משותף."

יש לציין כי כפי שעולה מן הפסיקה, קיימת מחלוקת לגבי ההתייחסות לדרישה שבתקנה 4(3) הנ"ל כאשר חלקם של בתי-המשפט ראו בכך דרישה פרוצידוראלית שניתן לוותר עליה, ואילו אחרים סברו כי מדובר בדרישה מהותית ועל-כן, כל עוד לא צורפה פניה כאמור, לא יזקק בית-המשפט לבקשה.

ב- בש"א (נה') 875/02 {בטון נטלי חברה ליצור ואספקות בטונים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף נהריה, תק-של 2002(4), 2281 (2002)} קבע בית-המשפט,מפי כב' השופט אליעזר שחורי, כי:

"מכאן שדין הערעור להידחות לגופו וממילא אין צורך לדון בטענת המשיב הרמוזה לפיה ראוי היה לדחות על-הסף את כתב הערעור מכוח תקנה 4 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין) ולאחר שהמבקשת/המערערת לא הציגה אסמכתאות לכך שעובר לפנייתה אל בית-המשפט פרשה את טענותיה בפני הבנק המשיב ותשובות הבנק לפניה שכזו, אם היתה. אמנם ניתן למצוא פסקי-דין אשר ניתנו בערכאות נמוכות בעניין זה אולם כשלעצמי ספק בעיני אם אכן יש מקום לקביעה לפיה פניה כזו הינה תנאי מוקדם להגשת ההליך בפני בית-המשפט וזאת לאור לוח הזמנים הקצר אשר נקבע בתקנות להגשת כתב הערעור. יחד-עם-זאת, ברור לדעתי שמחדל מלנהוג כמצוות הוראת תקנה 4 הנ"ל חותרת תחת אמינות גרסת המערערת אשר חזקה שאם פועל היה המשיב בניגוד להסכמות מפורשות שהיו, כך לטענת המבקשת/המערערת, לכבד שיקים בחריגה ממסגרת אשראי או שלא להחזיר שיקים טרם מתן התראה טלפונית והזדמנות למבקשת לפדות כל שיק על-מנת שלא יסורב, הרי היתה המבקשת/המערערת מתריעה בפני המשיב על התנהגותו שבניגוד להסכמה במלוא העוז והתוקף ולא היתה מאפשרת למשיב לחזור על התנהגות שכזו פעם אחר פעם ללא כל תגובה מסודרת בכתב."

ב- בש"א (שלום נצ') 3736/07 {אלסנא - עמותה רשומה נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, תק-של 2007(3), 10521, 10522 (2007)} נפסק מפי כב' הנשיא כתילי תאופיק, כי:

"לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי יש לדחות את טענות המבקשת, מן הטעם שהיא לא צירפה לבקשתה מסמכים מהותיים המצויים בשליטתה להוכחת טענותיה, כנדרש בתקנה 4(2) לתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"ב-1981.

ראשית, המבקשת לא צירפה לבקשה עותק מהודעת ההגבלה שנמסרה לה על-ידי המשיב, ובה פירוט כלל השיקים שסורבו ושעקב סירובם הוטלה ההגבלה על החשבון. שנית, המבקשת לא צירפה לבקשה את תדפיסי החשבון, מהם ניתן היה ללמוד על הסתמכותה על התנהגות המשיב, אשר לכאורה הסכים לכבד שיקים בחשבונה גם בחריגה של למעלה מ- 5,000 ש"ח. ככל שהמבקשת מעוניינת להוכיח חובה שהיתה למשיב עקב התנהגותו, ובהיעדר הסכמה בכתב, לכל הפחות היה עליה להראות כי המשיב אכן נהג כנטען לאורך תקופה ארוכה. כאמור, המבקשת לא השכילה לעשות כן ולא תמכה את הטענות במסמכים אותם יכולה היתה להשיג בשקידה סבירה."




ב- בש"א (שלום יר') 9548/04 {שלום וולס נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, תק-של 2006(2), 2466, 2467 (2006)} פסק כב' השופט ר' וינוגרד כי:

"...אקדים ואומר כי יש טעם של ממש בטענות הבנק לפיהן היה מקום לדחות את הבקשה מאחר ולא קדמה לה פניה אל הבנק. אמנם לא ניתן היה לברר עניין זה כטענת סף, לאחר שרק במהלך הראיות הודו המבקש ובא-כוחו כי לא קדמה כל פניה בכתב לבנק בטרם הוגשה הבקשה. עם זאת, במהלך חקירת המבקש התברר כי פניה מעין זו לא נעשתה (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 8-1), וכי הפניה בכתב אליה התייחס המבקש אינה אלא הבקשה שהוגשה לבית-המשפט. תקנה 4(3) לתקנות השיקים ללא כיסוי, התשמ"ב-1981, קובעת כי לבקשה יש לצרף 'העתק מפנייתו של המבקש או של שותף אחר לחשבון אל המשיב בבקשה לבטל את הבאת השיק נושא הבקשה במניין השיקים שסורבו, ותשובת המשיב לפניה'. דרישה זו היא דרישה מעין "בג"צית", המחייבת מיצוי הליכים בטרם תיעשה פניה לבית-המשפט. מאחר והמבקש לא עמד בדרישה מקדמית זו, הרי שאין מקום כלל לשמיעת עתירתו. די היה בטעם זה לדחיית הבקשה."

ב- ב"ש (שלום יר') 3503/07 {בליטשטין מנחם נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, תק-של 2007(3), 691, 692 (2007)} בית-המשפט פסק, מפי כב' השופט גד ארנברג, כי:

"לבקשה לא צורפה פניה כלשהי של המבקש לבנק להסרת שיקים שסורבו ממניין השיקים ותגובת הבנק ככל הנראה בקשה כזו כלל לא הוגשה. על-פי תקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981 יש לצרף לבקשה את הפניה לבנק ותשובת הבנק ומשאלה לא צורפו אין מקום כלל לדון בבקשה ראה לעניין זה ההחלטות שצורפו לתגובת המשיב (בש"א (יר') 9548/04 וולס נ' בנק מרכנתיל; המ' 1502/98, 1504/98 סביחאת (חד') נ' בנק מרכנתיל; ה"פ (חד') 155/98 יונס נ' בנק מרכנתיל)."

ב- בש"א (שלום ביש"א) 569/07 {עופרי הירדן נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ, תק-של 2007(2), 1727, 1728 (2007)} נפסק מפי כב' סגנית הנשיא עיריה מרדכי, כי:

"תקנה 4 מציינת שיש לצרף לבקשה את העתק פניית המבקש אל הבנק בבקשה לבטל הבאת שיק זה או אחר במניין השיקים שסורבו ואת תשובת הבנק המשיב. דרישה זו נכללה בתקנות ולא בכדי. מתקין התקנות ביקש לצמצם את הדיונים בנושאים אלה בבית-המשפט וביקש להבטיח שהמחלוקת תלובן, ראשית, בין הצדדים ורק לאחר-מכן, בהיעדר הסכמה ולאחר שהמחלוקת הספציפית הובהרה, יובא בפני בית-המשפט. לא נטען בבקשה שהמבקשת פנתה למשיב ולא צורפו כל מסמכים בנדון."

ב- בש"א (שלום חי') 15813/05 {סאלי שיפוצים ואינסטלציה בע"מ נ' בנק לאומי - סניף הדר, תק-של 2006(2), 24347, 24348 (2006)} נפסק מפי כב' השופט א' טובי, כי:

"הבנק טען בתגובה שהגיש, כטענה מקדמית, כי מן הדין לסלק את התובענה על-הסף מחמת כך שלא צורפה לה פניה מעם המבקשת אל הבנק, בבקשה לבטל את הבאת השיקים נשוא הדיון במניין השיקים שסורבו, וזאת כמצוות תקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981. איני רואה להידרש לטענה זו, על שום שאף בחינת הדברים לגופם, מובילה לדחיית התובענה. אציין במאמר מוסגר רק שקיימת מחלוקת פוסקים לגבי ההתייחסות לדרישה שבתקנה 4(3) הנ"ל כאשר חלקם של בתי-המשפט ראו בכך דרישה פרוצידוראלית שניתן לוותר עליה, ואילו אחרים סברו כי מדובר בדרישה מהותית ועל-כן, כל עוד לא צורפה פניה כאמור, לא יזקק בית-המשפט לבקשה (ראו עמדתו של כב' השופט י' עמית במאמרו, "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מד(ג), 462)."

6. מועד הגשת הבקשה
על-פי תקנה 5 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) יש להגיש את בקשת הערעור:

"5. מועד הגשת הבקשה (תיקון התשנ"ב (מס' 2))
הבקשה תוגש תוך עשרים ימים מיום ההמצאה של הודעה לפי סעיף 3א(א) לחוק. ואם קיבל המבקש הודעה לפי סעיף 3א(ב) לחוק - תוך עשרים ימים מיום ההמצאה של ההודעה לפי סעיף 3א(א) לחוק או תוך עשרה ימים מיום ההמצאה לפי סעיף 3א(ב) לחוק לפי המאוחר שבהם."

ב- בש"א (ת"א-יפו) 164840/07 {עדס אהרון נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ - סניף החזון - אי"ש, תק-של 2008(3), 10402 (2008)} בית-המשפט פסק, מפי כב' השופטת שרון גלר-אהרוני, בעניין הגשת בקשה באיחור, כי:

"ראשית, הצדק עם המשיב, כי הליך זה הוגש באיחור ניכר, תוך חריגה בוטה מפרק הזמן הקבוע בתקנות. אף אם אקבל את טענת המשיב, כי קיבל את הודעת ההגבלה רק ביום 26.11.06, הרי שמדובר באיחור בן כחצי שנה לעומת המועד הקבוע בתקנות להגשת הליך זה (20 יום מקבלת ההודעה). המבקש לא הגיש כל בקשה להארכת מועד בעניין, וממילא לא הוצג מצידו טעם כלשהו, לא כל שכן טעם מיוחד, המצדיק את האיחור הניכר בהגשת הבקשה. למעשה, די בכך כדי לדחות את הבקשה על-הסף. ואולם, נוכח מצבו הרפואי הכללי של המבקש, הנזקק לא אחת לאשפוזים חוזרים, וכן נסיבות אישיות קשות נוספות אשר הוצגו על ידו, אני מוצאת לנכון להתייחס לטענותיו אף לגופן, כמפורט להלן."

ב- ע"א (שלום כ"ס) 15/06 {לין פארם בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-של 2006(2), 26401, 26403 (2006)} נפסק כי שאלת האיחור בהגשת הבקשה תוכרע על-פי הקבוע בתקנה 5 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין). על-פי תקנה זו יש להגיש את הבקשה תוך 20 יום מיום המצאת הודעה לפי סעיף 3(א) לחוק או תוך 10 ימים מהמצאת הודעה, לפי סעיף 3א(ב) לחוק שקים ללא כיסוי, לפי המאוחר מביניהם.

בית-המשפט קבע כי הבקשה שבפניו הוגשה ב- 20.02.06 ואילו הודעת ההגבלה שנשלחה מהבנק נושאת תאריך 06.12.05. לטענת המבקשים לא נמסרה לידיהם ההודעה קודם ליום 14.02.06, לכשפנה נציגם לסניף. ולכן, בית-המשפט קבע כי כל עוד לא הוכח על-ידי המשיב מועד המצאת ההודעה, קודם למועד הנ"ל, אין עילה למחיקת הבקשה על-הסף.

7. תשובת המשיב
תקנה 6 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי את תשובת המשיב:

"6. תשובת המשיב (תיקון התשמ"ב)
(א) תשובת המשיב תוגש תוך עשרים ימים מהיום שבו הומצאה לו הבקשה.
(ב) לתשובה יצורפו העתק של מסמך ושל כל ראיה אחרת שהמשיב מסתמך עליהם.
(ג) תשובת המשיב אינה טעונה תמיכה בתצהיר.
(ד) לא הגיש המשיב תשובה כאמור לא יורשה להתנגד לבקשה."

ב- בש"א (שלום חי') 10341/07 {ד"ר מרקוביץ ציפקין אילנה נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-של 2007(4), 25248, 25249 (2007)} צויין כי בהליך על-פי החוק אין המשיב מחוייב להגיש תצהיר לאימות גרסתו, שכן המחוקק יצא מההנחה שאין לבנק אינטרס אישי בהגבלת חשבונות לקוחותיו, אלא עושה כן כשלוחו של הציבור ולמען הגנת הציבור. תקנה 6(ג) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), אכן פוטרת את הבנק מהגשת התצהיר.

ב- בש"א (שלום עפ') 598/06 {מוחמד עבד אלקאדר נ' בנק המזרחי, תק-של 2007(1), 27024, 27026 (2007)} נפסק כי תגובת הבנק לטענות המבקשת היתה מפורטת ונתמכה במסמכים רבים. סעיף 6(ג) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), קובע במפורש כי תשובת הבנק איננה טעונה תמיכה בתצהיר. הבנק פעל לפי הוראות תקנה 8(ב) הקובע כי הבנק יגיש תשובה שאליה יצורפו העתק של מסמכים וראיות שהוא מסתמך עליהם בתגובתו.

8. כתב תשובה של המבקש
תקנה 7 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי:

"7. כתב תשובה של המבקש (תיקון התשמ"ב)
(א) המבקש רשאי תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו תשובת המשיב להשיב עליה בתצהיר.
(ב) בכתב התשובה לא יעלה המבקש נימוק חדש לבקשה או טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות."

ב- בש"א (שלום יר') 9302/04 {מחמוד (רמי) זחאיקה נ' בנק פועלים בע"מ - סניף ארמון הנציב (588), תק-של 2006(1), 12742, 12743 (2006)} נפסק לעניין הטענות הדיוניות, כי יש לדחות את טענות המבקש באשר לכתבי התשובה שהוגשו באיחור של ימים ספורים, במקצת מהבקשות וזאת בשל השיהוי הרב בהעלאת הטענה, לראשונה בסיכומיו, מקום שהיה עליו לעשות כן במועד מוקדם יותר, במסגרת תשובתו לתשובת הבנק ועל-פי הקבוע בתקנה 7(א) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) ולמצער, בבקשה, שהיה עליו להגיש בסמוך למועד הגשת התשובה ובטרם הדיון. בנסיבות אלו ובשים-לב למשך האיחור, מושתק המבקש מלטעון טענותיו בעניין זה.

9. סעד זמני
לעניין סעד זמני קובעת תקנה 8 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) כי:

"8. סעד זמני
הוגשה בקשה רשאי בית-המשפט אם נוכח שהשהיה הכרוכה בדיון בבקשה עלולה לגרום נזק, ליתן צו זמני על-פי צד אחד, עם הוראות ככל שיראה לו: משיב רשאי לבקש ביטולו של צו כאמור תוך שלושים ימים מיום שהומצא לו."

ב- בש"א (ב"ש) 3588/08 {אלעוברה חסין נ' בנק מרכנתיל דיסקונט, תק-של 2008(3), 16504 (2008)} הוגשה בקשה לפי סעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי, למתן צו שימנע את תחילת ההגבלה של השיקים שלא כובדו על-ידי המשיב.

למרות הסמכות המסורה לבית-המשפט ליתן צו במעמד צד אחד על-פי סעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי וכן תקנה 8 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), נקבעה הבקשה לדיון במעמד שני הצדדים.

מקור הסמכות למתן צו מניעה הוא בסעיף 75 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, המסמיך את בית-המשפט לתת פסק-דין הצהרתי, צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, כאשר הכללים למתן הסעד, הם פרי מלאכתה של הפסיקה.

על המבקש סעד זמני, שמקורו בדיני היושר, לעמוד גם בדרישת תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היינו שעילת התביעה תתקיים "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה".

ארבעת התנאים המרכזיים למתן הסעד, הם אלו המפורטים להלן:

א. מתן הצו הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית-המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה העיקרית, ומצדיק את שינוי המצב הקיים.

ב. התובע (המבקש) הוכיח לכאורה את קיום זכותו, אשר למענה דורש הוא מתן סעד - והגנה עד לתום הדיונים.

ג. מאזן הנוחיות - אי-נוחות שתיגרם לתובע אם לא יינתן הצו, לעומת אי-הנוחות שתיגרם לנתבע אם יינתן; וכן האם נזקו של התובע ניתן להטבה על-ידי פיצוי כספי.

ד. בקשתו של התובע למתן הצו אינה נגועה בפגמים שביושר, כגון: היעדר ניקיון כפיים, העלמת עובדות, שיהוי וכיו"ב.

ויובהר כי על מבקש הסעד הזמני, לעמוד בכל ארבעת המבחנים באופן מצטבר, במובן זה שדי אם נכשל במבחן אחד לא יינתן לו הסעד המבוקש {בר"ע (ת"א) 201207/98 שקם בע"מ נ' סופרפארם ישראל, תק-מח 99(2), 30976 (1999)}.

בית-המשפט פסק, מפי כב' השופט עידו רוזין, כי:

"לאחר בחינה של כלל הטענות שנטענו בפניי, סבורני שלעת עתה המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח לכאורה את קיום זכותו, אשר למענה דורש הוא מתן סעד. המבקש לא חשף את "התמונה המלאה" בפני בית-המשפט, הסתיר את העובדה שמדובר בחשבון שכבר היה מוגבל בעבר, וכן הסתיר עובדות נוספות אשר מפורטות בתגובת המשיב. לפיכך ומכל האמור לעיל, ולאור תגובת המשיב אשר מקובלת עלי, אני מחליט להורות על דחיית הבקשה למתן סעד זמני."

ב- בש"א (שלום נצ') 2049/06 {ש.ס סולימאן בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ, תק-של 2006(1), 31191 (2006)} הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, המעכב את תחילתה של ההגבלה על חשבון הבנק. חשבון הבנק המתנהל על-שמה של המבקשת אצל המשיבה, בנק דיסקונט בע"מ, סניף נצרת, וזאת עד להכרעה הסופית בבקשתה העיקרית של המבקשת להסרת ההגבלה.

כב' השופט כ' תאופיק הדגיש כי בבואו של בית-המשפט להכריע בבקשה למתן צו מניעה זמני, בהתאם לסעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי, בית-המשפט מצווה לבחון את הבקשה, על כל נימוקיה, ורק אם הוא משתכנע כי קיים סיכוי, ולו קלוש, כי בקשתו של המבקש לגריעת שיקים ממניין השיקים המסורבים, תתקבל - וזאת כמובן על-סמך הנימוקים המצויים בפניו בשלב זה, הוא רשאי להיענות לבקשה ולהוציא צו מניעה המורה על עיכוב תחילת ההגבלה.

מעיון בבקשתה של המבקשת, לגריעת שיקים ממניין השיקים המסורבים, עולה כי היא נסמכת על הוראת סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, אשר קובעת כי תהא זו עילה טובה לביטול הבאת שיק במניין השיקים המסורבים אם היה יסוד סביר להניח כי הבנק היה חייב לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם.

כב' השופט ת' תאופיק ציין בהחלטתו כי אין הוא מתיימר להיכנס לדיון בבקשה לגופה, ברם, לאחר שעיין בבקשת המבקשת דנא, נחה דעתו, כי לכאורה, קיים סיכוי כלשהו, כי בקשתה של המבקשת לפי סעיף 10 לחוק תתקבל.

לאור כל האמור לעיל, בית-המשפט הורה על עיכוב תחילת ההגבלה, בחשבון המבקשת, המתנהל על-שמה של המבקשת אצל המשיבה, וזאת עד להכרעה סופית בבקשתה של המבקשת, לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי.
10. בעלי חשבון משותף
תקנה 9 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי בעלי חשבון משותף רשאים להגיש יחד בקשה:

"9. בקשה מאוחדת
בעלי חשבון משותף רשאים להגיש יחד בקשה לגבי אותו חשבון, אף אם בקשתו של כל אחד מהם היא בשל שיק שונה."

11. מבקש שותף
תקנה 10 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי:

"10. מבקש-שותף
היה השיק נושא הבקשה משוך על חשבון משותף - ימציא המבקש לשאר בעלי החשבון (להלן: "מבקשים-שותפים"), העתק מהבקשה בצירוף הודעה לפי טופס 2 בתוספת שבו יוזמנו להתייצב ביום שנקבע לדיון בבקשה."

12. בקשה של מבקש שותף
תקנה 11 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי:

"11. בקשה של מבקש-שותף
מי שהומצאה לו הודעה לפי תקנה 10 לגבי שיק מסויים רשאי תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, להגיש לגבי אותו שיק בקשת מבקש-שותף: על בקשה זו יחולו תקנות 2(ב), 1(4) ו- (ג)."

13. תשובת משיב למבקש שותף
תקנה 12 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי:

"12. תשובת משיב למבקש-שותף
תשובת המשיב תוגש תוך עשרה ימים מהיום שהומצאה לו בקשת מבקש-שותף, ותחול עליה תקנה 6(ב) ו- (ג)."

14. כתב תשובה של מבקש-שותף
תקנה 13 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי:

"13. כתב תשובה של מבקש-שותף
מבקש-שותף רשאי תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו תשובת משיב, להשיב עליה: על כתב התשובה תחול תקנה 7(ב)."

15. הגבלה לנימוקים
תקנה 14 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי:

"14. הגבלה לנימוקים
בדונו בבקשה לא ייזקק בית-המשפט לנימוק או לראיה שלא הוזכרו בבקשה, בתשובת המשיב או בכתב התשובה של המבקש או של המבקש השותף אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו או אם הועלו הנימוק או הראיה לראשונה בכתב התשובה של המבקש או של המבקש השותף."

ב- בש"א (נה') 875/02 {בטון נטלי חברה ליצור ואספקות בטונים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף נהריה, תק-של 2002(4), 2281 (2002)} קבע בית-המשפט, מפי כב' השופט אליעזר שחורי, כי:

"לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים מקובלת עלי עמדת המשיב לפיה הרחיבה המבקשת את חזית טיעוניה במסגרת כתב הסיכומים מעבר לטענות שבכתב הערעור. על-פי תקנה 14 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981 אין מקום להזקק לטיעונים חדשים שלא בא זכרם בכתבי הטענות המקוריים ואינני רואה כל טעם מיוחד לאפשר חריגה מן הכלל."

ב- בש"א (יר') 4918/02 {עזרא נחום נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף גבעת אורנים ירושלים, תק-של 2002(4), 17232 (2002)} בית-המשפט קבע, מפי כב' השופט רפאל יעקובי, כי:

"אומר כבר עתה, כי צודק הבנק בטענתו, כי המערער העלה בסיכומיו לראשונה טענות עובדתיות ונימוקים חדשים, אשר זכרם לא בא בערעור המקורי, ואשר המערער לא פעל כדי להעלותם בדרך של הגשת כתב תשובה לתגובת הבנק. בנסיבות אלה, מקובל עליי כי הן לפי תקנה 14 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981 והן לנוכח ההסכמה הדיונית בין הצדדים (לסכם 'על יסוד מה שהוגש עד כה'), אין להתחשב בכל אותן תוספות לצורך ההכרעה דנן."

16. עותקים
תקנה 15 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי:

"15. עותקים
בקשה, תשובה או כתב תשובה לפי תקנות אלה יוגשו במספר מספיק של עותקים לשם המצאה לכל אחד מבעלי הדין."

17. מעשה בית-דין
תקנה 16 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי:

"16. מעשה בית-דין
החלטת בית-המשפט בבקשה תהווה מעשה בית-דין גם כלפי מבקש שותף, אף אם לא הגיש בקשה לפי תקנה 11."

18. פיקדון לכיסוי הוצאות משפט
תקנה 17 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי:

"17. פקדון לכיסוי הוצאות משפט (תיקונים: התשמ"ג, התשמ"ד, התשמ"ה, התשמ"ו, התשמ"ז, התשמ"ח, התשמ"ט, התש"ן, התשנ"א, התשנ"ב, התשנ"ב (מס' 2), התשנ"ג, התשנ"ג (מס' 2), התשנ"ד)
(א) עם הגשת הבקשה יפקיד המבקש סכום של 240 שקלים חדשים כפקדון לתשלום הוצאות המשפט.
(ב) הסכום שיש להפקידו יועלה מדי שנה לפי השינויים שיחולו במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: "המדד");
אם יתברר מתוך המדד שפורסם לחודש ינואר מדי שנה בשנה (להלן: "המדד החדש"), כי המדד עלה לעומת המדד שפורסם לחודש ינואר 1982 (להלן: "המדד היסודי"), יוגדל סכום הפקדון באופן יחסי לשיעור העליה של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ג) סכום הפקדון המוגדל כאמור בתקנת-משנה (ב) יעוגל לשקל השלם הקרוב; סכום של חצי שקל יעוגל כלפי מעלה.
(ד) מנהל בתי-המשפט יפרסם ברשומות את סכום הפקדון כפי שהוא מוגדל עקב עליית המדד. תחילתה של חובת הפקדת הפיקדון המוגדל תהיה ביום 1 בחודש שאחרי פרסום ההודעה."

19. פיקדון להוצאות עד
תקנה 18 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי:

"18. פיקדון להוצאות עד (תיקון התשס"ג)
(א) מבקש ומבקש-שותף המבקשים להזמין את פקיד הבנק המשיב כעד ישלמו לבית-המשפט, לפני משלוח ההזמנה ותוך הזמן שיקבע, סכום כסף להנחת-דעתו של הרשם או המזכיר הראשי של בית-המשפט, לכיסוי הוצאותיו של העד.
(ב) לעניין הוצאותיו ושכרו של עד כאמור בתקנת-משנה (א) יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בדבר עד מומחה."

20. אגרות
תקנה 19 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין) קובעת כי:

"19. אגרות
על בקשה לפי תקנות אלה יחולו תקנות בית-המשפט (אגרות), התשל"ו-1976."