botox

הודאת בעל דין

לא כל התבטאות של בעל דין לחובת עצמו, בעניין השנוי במחלוקת במשפט, היא בבחינת הודאה {בעובדה או בזכות} שבעל הדין נתפס עליה.

ניתן להביא ראיה בעניין הודאת בעל דין מחוץ לכותלי בית-המשפט כחריג לכלל האוסר על קבלת עדות מפי השמועה.

הודאת בעל דין מחוץ לכותלי בית-המשפט איננה נתפסת כהודאה פורמאלית אלא היא ראיה בין שאר הראיות שבידי בעל הדין היריב להסתמך עליהם {ראה לעניין זה גם ע"א 279/89 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' שלום דמתי, פ"ד מז(3), 156 (1993); ת"א (שלום אש') 1450/06 חכמון יניב נ' זבגורודני סרגיי, תק-של 2008(3), 16566, 16573 (2008)}.

ב- ת"א (שלום יר') 16762/01 {א' ר' נ' יוזעביץ אהרון זאב, תק-של 2009(2), 26449, 26457 (2009)} התובעת פוטרה מעבודתה בחודש 8/04 וזאת כ- 3 חודשים לאחר התאונה השלישית.

לטענתה, פוטרה, בשל מגבלותיה מהתאונות. אולם, התובעת הודתה, בעדותה, כי ת/5, איננו מכתב הפיטורים, אותו קיבלה, במועד פיטוריה, אלא מכתב שהוצא לבקשתה {כשנתיים מאוחר יותר}.

עוד אישרה, כי קיבלה את מכתב הפיטורים מכונס הנכסים, כפי שקיבלו אחרים וכך גם עולה ממכתבו של כונס הנכסים מיום 23.8.04, לפיו, פיטוריה של התובעת היו מסיבות ארגוניות וללא קשר, למצבה של התובעת.

לפיכך, נקבע כי בחינת הראיות, מלמדת בעליל, כי פיטוריה של התובעת היו בקשר להליך הפירוק שעבר בית החולים "ביקור חולים" ולא למצבה של התובעת.

בתצהירה, מסרה החוקרת דורון, כי התובעת, הודתה בפניה, כי פוטרה מעבודתה, "...בשל פשיטת רגל של בית החולים ולא איזכרה כל גורם אחר לפיטוריה".

הודעת התובעת, מהווה הודאת בעל דין וככזו, הינה חריג לכלל, האוסר עדות מפי השמועה ויש לקבלה כראיה קבילה, לאמיתות תוכנה ובנסיבות העניין, משלא נסתרה, הינה בעלת משקל של ממש, לביסוס טענות הנתבעים.

ב- ת"א (שלום יר') 6494/04 {שושני איתמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2008(1), 4923, 4924 (2008)} קבע בית-המשפט כי אין לראות בתמליל החוקר, הכולל דברים שמסר לו המעביד, משום הודאת בעל דין שיש לקבלה כחריג לכלל הפוסל עדות מפי השמועה.

המעביד עצמו אינו בעל דין, כך שדבריו אינם הודאת בעל דין. אילו הוא עצמו היה מעיד היה ניתן לשמוע מפיו הודאות בעל דין של התובע, ככל שהיו, אך לא ניתן לעשות זאת על-ידי חוקר ומכלי שלישי {ראה בהקשר זה דעת הרוב ב- ע"פ 4004/93 יעקובוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1), 133 (1996), שהיא ההלכה המחייבת לעניין זה, כפי שעולה מפסק-דין זה עצמו וגם, למשל, מ- ע"פ 8821/01 ג'אבר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(6), 8 (2002)}.