עדות מפי השמועה בראי ההליך האזרחי והפלילי
הפרקים שבספר:
- מבוא
- כיצד לנהוג עם עד לפני תחילת חקירתו
- אימרת עד בעת ביצוע עבירה - "רס גסטה"
- אימרה של קורבן אלימות
- תעודות ציבוריות ונוכריות
- רשימות מוסדיות
- שאלה של משקל למול שאלת הקבילות
- היעדר התנגדות להגשת ראיה
- אימרת נפטרים
- הודאת בעל דין
- קביעות עובדתיות שנקבעו בפסקי-דין אחרים
- חוות-דעת מומחה
- תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון
- תצהיר שבכתב
- חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)
- דו"ח חקירה
- עדות יחידה
- דו"ח ועדה רפואית
- תרשומת
- הצעת מחיר
- הסתמכות על שמועות
- הסתמכות על הוראות יצרן
- ראיה נסיבתית
- תעבורה
- אי-ידיעה אישית
- מהי עדות מפי השמועה - דוגמאות
דו"ח ועדה רפואית
המוסד לביטוח לאומי מנוע מלהגיש את דו"ח הוועדה הרפואית, חלף חוות-דעת רפואית, כנדרש בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לפיה, מנוע התובע להסתמך על חוות-הדעת של הוועדה הרפואית {בר"ע 7474/00 עיריית תל אביב נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נו(2), 193 (2001)}.בפרשת עיריית תל אביב המוסד לביטוח לאומי ביקש לפוטרו במסגרת תביעת שיבוב שהגיש נגד המערערת מהחובה לצרף חוות-דעת מומחה, המוטלת על בעל דין המבקש להוכיח עניין שברפואה.
לטענתו, ראוי לאפשר לו לצרף את חוות-דעת הוועדות הרפואיות מטעמו במקום חוות-הדעת הנדרשת בתקנה 127 לתקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקסד"א).
נימוקיו העיקריים של המוסד לביטוח לאומי היו כי החלטות הוועדות הרפואיות מטעמו משקפות את האחריות הציבורית הכבדה אשר רובצת על המוסד להקצאת כספי מבוטחים באופן שיבטא את קביעת המחוקק, ואת העובדה שאין המוסד לביטוח לאומי שש לפזר כספים ללא סיבה מוצדקת, ועל-כן אין לו אינטרס בקביעת שיעורי נכות גבוהים לנפגעים.
המוסד לביטוח לאומי הסביר עוד, כי דרישה לקיים בדיקות רפואיות נוספות לשם הכנת חוות-דעת של מומחה לפי תקנה 127 לתקסד"א תכביד על הנפגעים ותסרבל את ההליך המשפטי.
בית-המשפט דחה עמדה זו של המוסד לביטוח לאומי וקבע כי שעל-ידי מתן האפשרות להגיש את חוות-דעתן של הוועדות הרפואיות מוקנה לבעל הדין המגיש חוות-דעת אלו יתרון לא ראוי, אף אם בעל הדין הוא רשות שלטונית שכן, ברור כי לא יהיה ניתן לחקור חקירה שכנגד את חברי הוועדה הרפואית שאת חוות-דעתם מבקש המוסד לביטוח לאומי להגיש.
ההלכה שנקבעה בפרשת עיריית תל אביב אישרה למעשה את פסק-דינו של כב' השופט ת' אור ב- רע"א 2750/94 {ע' עציוני ובניו בע"מ נ' מוסא אלי, תק-על 94(2), 1836 (1994)}.
בפרשה זו, נקבע כי דו"ח הועדה הרפואית אינו אלא עדות שמיעה, ככל שהכוונה היא להוכיח את תוכן האמור בו כאמת. הדרך להגשת הדו"ח, המהווה חוות-דעת רפואית, היא כמו הדרך להגשת כל חוות-דעת או תעודת רופא, בטופס אשר בתוספת לפקודת הראיות או בדומה לו {סעיף 24(א) לפקודת האיות}.
החלק החשוב לענייננו בטופס זה הוא, שהחתום עליו מצהיר שהוא יודע שחוות-הדעת, או התעודה הרפואית, יוגשו כראיה לבית-המשפט וכי דינן של אלה לעניין הוראת החוק הפלילי בדבר עדות שקר כדין עדות בשבועה בבית-המשפט.
החשיבות שבכך היא, שהחותם יודע את האחריות המוטלת עליו, באם המסמך כולל דברים שאינם אמת. וגם זאת, על-פי סעיף 26(א) לפקודת הראיות על בית-המשפט להיעתר לבקשה לחקור את מי שחתום על חוות-דעת או תעודה רפואית כאמור, אשר הוגשה לבית-המשפט.
לפיכך, קבע כב' השופט ת' אור שאם יתקבל הדו"ח כראיה, יהיה זה בלי שהחתומים עליו נטלו עליהם אחריות בפלילים למקרה של קביעה בו שאינה אמת, ואין הנתבעים יכולים לחקרם בחקירה נגדית על האמור בדו"ח ולכן אין להגישו כראיה לאמיתות תוכנו.
דברים כאמור לעיל, יפים מקל וחומר לגבי תעודת עובד הציבור ובפרט לאותו חלק בתעודה שבו נכתב כי בגין התאונה נקבעה לנפגעת נכות על-ידי הוועדה בשיעור של 5% מהם נגזר הבסיס לחישוב גמלת הנכות {ראה לעניין זה ת"א (שלום ת"א) 68497/04 המוסד לביטוח לאומי נ' המועצה המקומית אבן יהודה, תק-של 2006(4), 11875, 11885 (2006)}.
זאת ועוד. בתביעות תחלוף אין המוסד לביטוח לאומי יכול להגיש את דו"ח הוועדה כחלף חוות-דעת רפואית לנכונות תוכנה, מאחר שהיא מהווה עדות מפי השמועה, באין אפשרות לחקירה נגדית של עורכיה.
לכן מקל וחומר לא ניתן לקבל את תעודת עובד הציבור של פקידת המוסד לביטוח לאומי שכן המדובר היא בעדות שמיעה של עדות שמיעה {ראה לעניין זה ת"א (שלום ת"א) 68497/04 המוסד לביטוח לאומי נ' המועצה המקומית אבן יהודה, תק-של 2006(4), 11875, 11885 (2006)}.