עדות מפי השמועה בראי ההליך האזרחי והפלילי
הפרקים שבספר:
- מבוא
- כיצד לנהוג עם עד לפני תחילת חקירתו
- אימרת עד בעת ביצוע עבירה - "רס גסטה"
- אימרה של קורבן אלימות
- תעודות ציבוריות ונוכריות
- רשימות מוסדיות
- שאלה של משקל למול שאלת הקבילות
- היעדר התנגדות להגשת ראיה
- אימרת נפטרים
- הודאת בעל דין
- קביעות עובדתיות שנקבעו בפסקי-דין אחרים
- חוות-דעת מומחה
- תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון
- תצהיר שבכתב
- חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)
- דו"ח חקירה
- עדות יחידה
- דו"ח ועדה רפואית
- תרשומת
- הצעת מחיר
- הסתמכות על שמועות
- הסתמכות על הוראות יצרן
- ראיה נסיבתית
- תעבורה
- אי-ידיעה אישית
- מהי עדות מפי השמועה - דוגמאות
חוות-דעת מומחה
מקום שמומחה מסתמך על תוצאות בדיקות שעשו אחרים לבקשתו או על-פי הנחיותיו - לצורך הכנת חוות-דעת שהוגשה מטעמו - חוות-הדעת אינה נפגמת בשל כך שבבסיסה נתונים שהם, על-פי טיבם, בבחינת עדות מפי השמועה {ע"פ 566/89 מרציאנו נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(4), 539 (1992); י' קדמי על הראיות (מהדורה התש"ע-2009), חלק שני, 775; ת"א (שלום הר') 7353-06 חלמיש חב' ממשלתית - עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב יפו בע"מ נ' נסים מוסלי, תק-של 2010(4), 151175, 151183 (2010)}.ב- ת"ק (תביעות קטנות ק"ש) 5445-05-09 {מאיר ביטון נ' חברת חשמל לישראל בע"מ, תק-של 2010(3), 4705, 4706 (2010)} קבע בית-המשפט כי התובע מסתמך על סמיכות הזמנים בין עבודות הנתבעת באותו יום והנזק שנגרם למערכת ההסקה בביתו.
על-פי עדותו, התייעץ עם טכנאי הסקה, וזה אמר לו כי קיים קשר ישיר בין שני האירועים.
ואולם, עדות זו מהווה עדות מפי השמועה, ואין בידי ליתן לה משקל ראייתי. התובע צירף לכתב תביעתו הצעת מחיר לתיקון פיקוד המבער, אך אין בהצעה זו כדי להוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם לבין פעילותה של הנתבעת.
ב- ת"א (מחוזי ב"ש) 3316/04 {עיסא פרהוד אלעסיבי נ' מדינת ישראל, תק-מח 2009(1), 4016, 4018 (2009)} קבע בית-המשפט:
"הנתבע לא הביע כל התנגדות להגשת חוות-הדעת, אך טען, כי חוות-הדעת מתבססת על עדויות שמיעה, ולכן אין לקבל את אותם חלקים ממנה.
יצויין כי חוות-הדעת מבוססת, בין היתר, על מסמכים ומקורות, כגון: סקרים של "הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל...", ספר שפורסם על-ידי חוקר צרפתי - ויקטור גרן, על-סמך מסע שערך באיזור בשנת 1863, רישומים של חוקרים אמריקאים שביקרו באיזור באותה התקופה וכן מפות שנערכו על-ידי הקרן וכן מסמכים שנמצאו בארכיונים של אותה התקופה.
נקבע, כי חוות-דעתו של מומחה הינו חריג לכלל האוסר עדות מפי השמועה. כמו כן נקבע ב- ע"פ 601,566/89 מאיר מרציאנו ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(4), 539 (1992):
'אך ניסיון החיים והאסמכתאות הנוגעות בדבר מלמדים שאין מדובר כבר בכלל גורף ונוקשה ואנו מוצאים בפסיקה ובספרות מקרים בהם נתקבלה עדות מומחה שסמך על עדות שמיעה, בין שראו בכך דבר המובן מאליו ובין שראו זאת כחריג המוגבל לתחום מסויים. בעיקר אפשר למצוא אמירות לפיהן אפשר לכלול בגדרה של עדות מומחה נתונים עובדתיים מכלי שני בדבר תוצאות של ניסויים שנערכו...
אכן אפשר להביא דוגמאות רבות ומגוונות למקרים שבהם "נגועות" עדויות של מומחים בראיה מכלי שני. כך, למשל, כאשר מהנדס, גיאולוג או כל בעל מקצוע מומחה אחר נעזר בחישוביו בטבלאות נתונים המתפרסמות מדי פעם בפעם; הואיל והוא לא אסף ועיבד את הנתונים בעצמו הרי שהוא מסתמך על עדות שמיעה; כך הדבר גם כאשר מסתמך המומחה על תוצאות מחקרים שנערכו בתחום מומחיותו על-מנת לנתח את הנתונים וכאשר מסתמך רופא על הסימפטומים כפי שתוארו לפניו על-ידי הנבדק. בכל המקרים הללו קיימת בבסיס עדות המומחה אינפורמציה אותה הוא למד שלא ממקורן, משמע שמדובר בעדות בשמיעה.'
אשר-על-כן אני דוחה את טענת התובע."
חוות-דעת מומחה החתומה בידי ראש יחידה שאנשיה ביצעו את הפעולות שהיו דרושות למתן חוות-הדעת – קבילה כראיה, על-אף שראש היחידה "מוסר" באמצעותה עדות מפי השמועה.
התנאים לקבילות כפי שנקבעו ב- ע"פ 566/89 {מרציאנו נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(4), 539 (1992)} הם:
א. שהרישומים נערכו על-ידי עובד מיומן של יחידה בשירות הציבורי;
ב. לפי החובה החוקית שהיתה מוטלת עליו;
ג. לפי הנהלים שבגדרם פעל;
ד. שהיה פיקוח ממשי על קיום הנהלים;
ה. שקיימת הסתברות ראייתית גבוהה שתוכנם של הרישומים אמת;
ו. שהרישומים מוגשים לראיה על-ידי ראש היחידה או האחראי לה שבכוחו להעיד שכול התנאים הנזכרים לעיל נתקיימו. לא מן הנמנע הוא שיהיה מקום להרחיב את תחולת הסייג גם על מקרים נוספים.