botox
הספריה המשפטית
עיכוב ביצוע במשפט הפלילי

הפרקים שבספר:

סיוע להריגה

ב- ע"פ 3382/03 {רפעת אלעוברה ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(2), 202 (2003)} המבקשים הורשעו בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בעקבות הסדר טיעון, בעבירה של סיוע להריגה, עבירה כהגדרתה בסעיפים 298, 31 ו- 32 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ודינם נגזר לשבע שנות מאסר, מתוכן שש שנים מאסר לריצוי בפועל ושנה אחת מאסר על-תנאי. המבקשים הגישו ערעור על חומרת העונש, ובקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעת-הדין בערעור.

בדחותו את הבקשה קובע כב' השופט מ' חשין:

"ואלה היו העובדות שהמבקשים הודו בהן: המבקשים הם אחים ולהם אחים נוספים.

בת ובן של שניים מן האחים הנוספים נשואים זה לזה. בין הבת לבין אדם שלישי (אחר) נרקמו קישרי ידידות, ובני המשפחה - בהם המבקשים - עמדו על כך. וכלשונו של כתב האישום: 'הנאשמים והאחרים חשדו כי ג'מלאת (האחיינית) מקיימת קשרים עם רמזי (האחר)'. כתב האישום מוסיף ומודיענו כי באחד הימים של חודש יולי 2000 נתבקשו המבקשים על-ידי אחרים להוביל את האחר לבאר הנמצאת בפרדס שמקומו המדוייק אינו ידוע לתביעה. נתבקשו ועשו. המבקשים הגיעו ברכב סמוך למקום העבודה של אותו אחר ופיתו את האחר לבוא עימהם לטיול ולארוחת צהריים. האחר עלה על רכבם של הנאשמים ואלה הסיעוהו לפרדס.

ההמשך, כלשונו של כתב האישום היה זה, שהמבקשים 'הוליכו את רמזי (האחר) עד סמוך לבאר בצפותם כי רמזי יוכה וייפגע על-ידי אחרים, הכל בגלל קשריו עם ג'מלאת. רמזי הוכה ונדקר בידי אלמונים וגופתו לא נמצאה עד היום'. כאמור, הודו המבקשים בעובדות האמורות בכתב האישום.

להשלמה ייאמר, כי בתחילה הועמדו המבקשים לדין באשמה של רצח ורק לאחר-מכן - במהלכו של המשפט - הפך אישום הרצח לאישום בסיוע להריגה.

דומני כי אין צורך בדמיון מפליג כדי להבין ולדעת מה היה הרקע לפרשה, וגם אין קושי להבין מה טעם נכרת הסדר הטיעון שנכרת. ועוד נדע, כי הנסתר בענייננו מרובה על הנגלה, וכי בצד הטפח הפרוש לפנינו נעלמים מן העין טפחיים שבמעבה האדמה. ואולם אין בכל אלה כדי להסתיר מאיתנו כי המבקשים הורשעו בעבירה של סיוע להריגה בנסיבות כפי שתיארנו למעלה.

עורך-דין מרוז טען לפניי כי סיכוייהם של המבקשים לזכות בערעור סיכויים טובים הם; כי העבירה שהורשעו בה אינה עבירה חמורה כולי האי; וכי ראויים הם ממילא כי ביצוע עונש המאסר בפועל יידחה עד לאחר שמיעת הערעור. הנה-כי-כן, כך טוען עורך-דין מרוז, המבקשים מהלכים כיום חופשי - לאחר ששוחררו בערובה במהלך משפטם - ולא זו בלבד אלא שכל אחד מהם ישב במעצר חודשים לא מעטים. בהתאם להלכת שוורץ יש לעכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל עליהם, ולא כל שכן שהמבקשים עובדים בחקלאות וכיום מצויים אנו בפיתחה של העונה הבוערת. אחד מן המבקשים נשוי לנערה בת כ-17 שנים וחצי, לזוג שני ילדים, ואילו האחר עומד להינשא בקרוב. אין חשש שהמבקשים יפרו את הדין והתנהגותם עד עתה תוכיח זאת. בא-כוח המדינה התנגד לבקשה וטען כי אין הצדק לדחיית ביצוע עונש המאסר.

שקלתי את בקשת המבקשים וכשאני לעצמי סבורני כי העונש שהוטל עליהם אינו עונש חמור כלל. הלכה שמכבר היא כי דין שנגזר יש לבצעו, וכי הגשת ערעור על גזר-דין אין בה, כשהיא לעצמה, כדי להצדיק עיכוב ביצוע. לענייננו שלנו אוסיף, שגם אם יראה בית-משפט שלערעור הצדק להפחית בעונש המאסר שנגזר על המבקשים - ולא אמרתי כן - גם אז לא תהא ההפחתה כה משמעותית, אם יחלו בביצוע עונש המאסר לאלתר, כדי כך שהמבקשים ייאלצו לרצות עונש מעבר לעונש שייגזר עליהם. בנסיבות העניין שיקוליהם האישיים של המבקשים מחווירים ביחס לחומרתה של העבירה ולא נמצא לי כל נימוק ראוי אחר לעיכוב ביצוע עונש המאסר. אני מחליט לדחות את הבקשה."