תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב
בתי-המשפט עסקו לא מעט בפירוש הדרישה "המגע" שבסעיף 3(ב) לחוק הפיצויים {ראה למשל ע"א 1675/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2007(4), 739 (2007); ת"א (עכו) 10453-06-09 עזבון המנוח סרגיי ורניק ז"ל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2013(2), 76307 (2013)}.דרישת "המגע" פורשה באופן שאין די במגע פיזי בין מספר כלי הרכב המעורבים בתאונה {ככל שיוכח} כדי לייתר את דרישת הקשר הסיבתי בין אותו "מגע" או "מעורבות" לבין נזקי הגוף שנגרמו לנפגע.
ב- ע"א 1675/06 {אררט חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח', תק-על 2007(4), 739 (2007)} קבע בית-המשפט:
"אליבא דאררט, המסתמכת על הסיפא לסעיף 3(ב), די במגע בין שני כלי הרכב על-מנת לראות באאודי כמעורבת בתאונה, וזאת אף-על-פי שלא מתקיים קשר סיבתי בין המגע בין שני כלי הרכב לבין פגיעתה של סוהא. גישה זו אין לקבל. אילו אימצנו אותה, הרי שגם אם רכב היונדאי היה ממשיך בנסיעתו, וכעבור קילומטר היה פוגע ברכב נוסף בכביש - זה האחרון היה נכנס לתמונת כלי הרכב המעורבים בפגיעתה של סוהא. אין זה הגיוני ואין זה מתיישב עם מבנה החוק. בענייננו, רכב האאודי לא היה מעורב בתאונה שבה נפגעה סוהא כהולכת רגל. די בניתוק הסיבתי בין הפגיעה בסוהא לבין המגע המאוחר יותר בין שני כלי הרכב (היונדאי והאאודי) כדי לשלול את האפשרות לראות באאודי רכב המעורב באירוע התאונה שבו נפגעה סוהא. אכן, הוראת סעיף 3 לחוק בוחנת את 'המעורבות' בתאונה במשקפי 'המגע'. אלא, שבכך אין כדי לייתר את דרישת הקשר הסיבתי. הוראת סעיף 3 לחוק יוצרת מנגנון של יריבות בתובענה והסדר פנימי לחלוקת החבות, אך בשום פנים אינה באה להוסיף חבות או להטיל אחריות על מי שאינו מעורב בגרימת התאונה."


