botox

קרנית

סעיף 10 לחוק הפיצויים הקים את הקרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים – קרנית.

סעיף 12 לחוק הפיצויים מציג את התכלית שבהקמת קרן הפיצויים:

"12. תפקיד הקרן
(א) תפקידה של הקרן היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה:
(1) הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע;
(2) אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה; הוראה זו לא תחול לגבי נפגע שאינו ישראלי אשר נהג ברכב המכוסה בכרטיס ביטוח רכב בין-לאומי לפי הוראות פקודת הביטוח;
(2א) למבטח מונה מנהל מורשה לפי סעיף 68(א)(3) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: מנהל מורשה), בהוראת המפקח על הביטוח, כמשמעו בחוק האמור, בשל כך שהמבטח אינו יכול לקיים התחייבויותיו, ושר האוצר, לפי המלצת המפקח על הביטוח, אישר כי מן הראוי שהקרן תפעל לפי סעיף זה;
(3) המבטח נמצא בפירוק.
(ב) במקרים המנויים בסעיף-קטן (א) זכאי הנפגע לקבל פיצויים מהקרן כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח וכן חייבת הקרן לשלם לבית החולים את הוצאות הטיפול בנפגע כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח.
(ג) הקרן רשאית לסייע למימון פעולותיה של קרן שתפקידה לפצות, במקרים כאמור בסעיף-קטן (א), נפגע שפגיעתו אירעה באיזור; הסכם בדבר סיוע כאמור טעון אישור שר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים ושר התחבורה.
(ד) אירעה תאונת דרכים באיזור או בשטחי האחריות הפלסטינית או באיזורים, תפצה הקרן נפגע שאינו ישראלי הזכאי לפיצויים ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מן הטעמים המנויים בפסקאות (2א) ו-(3) של סעיף-קטן (א); הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה, ולקרן יהיו הזכויות האמורות בסעיפים 12א ו-12ב, לפי העניין.
(ד1) (1) הגיש נפגע, שהוא ישראלי, לבית-משפט בישראל תביעה או בקשה לתשלום תכוף (להלן: התביעה) נגד מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, נגד הקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם, או נגד המועצה הפלסטינית (להלן: הנתבע), בשל תאונת דרכים שאירעה בישראל, באיזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית והנתבע לא הגיש כתב הגנה לאחר שנמסר לו כתב התביעה כדין, או חדל מלהתגונן, יורה בית-המשפט על המצאת כתב התביעה לקרן והיא תודיע על כך למועצה הפלסטינית או למי שהיא הסמיכה לעניין זה; לא הגיש הנתבע כתב הגנה או לא הודיע על חידוש הגנתו, לפי העניין, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעה כאמור, תנהל הקרן את ההגנה בתביעה ותפצה את הנפגע בהתאם לפסק-הדין שיינתן בה; הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה ובשיעור שחל שם.
(2) המדינה תשפה את הקרן בשל הוצאות ותשלומים ששילמה הקרן בשל התביעה, והיא רשאית לקזזם מן הסכומים המועברים כמשמעותם בסעיף 12 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואיזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, ויראו אותם לכל עניין, לרבות לעניין ערבות המועצה לפי ההסכם, כתשלום בשל פסק-דין נגד הנתבע שאין עליו עוד ערעור.
(ה) הקרן תשלם לנפגע שהוא ישראלי, אשר נפגע בתאונת דרכים שאירעה באיזור או בשטחי האחריות הפלסטינית או באיזורים, ואשר החבות לגביה אינה מכוסה בפוליסה שהוציא מבטח, השלמת פיצויים בסכום ההפרש שבין הפיצויים שהיה זכאי להם אילו אירעה התאונה בישראל, לבין הפיצויים שהוא זכאי לקבל לפי הדין במקום התאונה; הקרן רשאית לשלם לבית חולים את הוצאות הטיפול בנפגע כאמור, כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח.
(ו) הקרן רשאית לייצג נפגע, שהוא ישראלי, בהתאם לייפוי-כוח שנתן לה, במשא-ומתן עם מבטח מהאיזור או משטחי עזה ויריחו או עם קרן באיזור או בשטחי עזה ויריחו, או בהליכים משפטיים נגדם, וכן רשאית היא להצטרף להליכים משפטיים כאמור אם יש לה עניין בתוצאותיהם.
(ז) שר האוצר רשאי לקבוע כללים בכל הנוגע למילוי תפקידי הקרן על-פי ההסכם ולהוראות סעיפים-קטנים (ד) עד (ו)."

נפגע שזכאי לפיצויים במסגרת חוק הפיצויים, זכאי במקרים בהם אין הוא יכול לתבוע פיצוי מאת המבטח – לתבוע את קרנית. נפגעים הזכאים לפיצוי מקרנית, יהיו אלה שנזקם נגרם ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הפיצויים, ואשר זכאותם אינה נשללת לפי סעיף 7 לחוק הפיצויים.

קרנית תפצה נפגע בהתקיים אחד מן המקרים הבאים:

1. הנוהג האחראי לפיצוי אינו ידוע
במקרה של תאונה בה מעורבים מספר כלי רכב, העובדה כי זהותו של אחד מן הנהגים אינה ידועה (כמו בתאונת פגע וברח), אינה מספיקה בכדי להקים את חבותה של קרנית. משיש לנפגע תביעה כנגד מבטח כלשהו, אין לו עילת תביעה כנגד קרנית, והיא לא תחוייב להשתתף עם המבטח בפיצוי הנפגע[312].
2. אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שברשותו אינו מכסה את החבות הנדונה
המדובר במקום בו ידועה זהות הנהג, ואפילו יוכח שיש בידיו אמצעים כלכליים לגביית סכום הפיצויים, די בעובדת היותו משולל ביטוח, בכדי להקים את חבותה של קרנית לפיצוי הנפגע.
3. המבטח נמצא בפירוק
נקודת המוצא היא שקרנית תפצה נפגע בתאונת דרכים, שאין לו מקור חלופי להיפרע ממנו.
4. מונה למבטח מנהל מורשה בנסיבות מסויימות
לפי סעיף 68 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, אם סבור המפקח על הביטוח, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו, רשאי הוא, למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח.
בנסיבות כאלו, מתמנה המנהל המורשה, מהחשש שהמבטח אינו יכול לפרוע את התחייבויותיו. לכן קיימת הצדקה לכך שקרנית תפצה את הנפגע, במקום בו המבטח אינו יכול לעשות כן – זאת עוד בטרם הוחל תהליך הפירוק, כדי לא לעכב את התשלום עד לפירוק המבטח.

1. זכות החזרה של קרנית
כאמור, חבותה של קרנית קבועה בסעיף 12 לחוק הפיצויים, ומותנת בארבעה מקרים, בהתקיימם תקום חובה זו.

על-פי סעיף 12(א)(2) לחוק הפיצויים, על קרנית לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים, שעה שאין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת ש "אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה".

לכלל, היעדר זכות החזרה, הקבוע בסעיף 12 הנ"ל, חריגים. סעיף 9 לחוק מונה מקרים מסויימים, שבהם תקום למי שנשא בתשלום פיצויים זכות חזרה. בקובעו:

"9. זכות חזרה
(א) מי ששילם פיצויים המגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה על אדם אחר החייב בפיצויים לפי חוק זה זולת הזכות לחזור על אחד מאלה:
(1) מי שאינו זכאי לפיצויים כאמור בסעיף 7;
(2) מי שאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה, למעט מי שהיה לו ביטוח שנתי שתקפו פג תוך 30 יום לפני התאונה;
(3) בעל הרכב או המחזיק בו כאמור בסעיף 7א.
(ב) חבותו של מי שחוזרים עליו לפי סעיף-קטן (א), תהיה לפי פקודת הנזיקין.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות החזרה של מעורבים בתאונה לפי סעיף 3(ב) בינם לבין עצמם."

כב' השופט א' ריבלין[313] מציין בהקשר זה, כי:

"עיון בהוראותיו של סעיף 9 מגלה כי נפלו בו כשלים של ניסוח כמו-גם בעיות של התאמה בין שלושת סעיפי-המשנה. כל אלה מצריכים פרשנות ראויה לאור תכליתה של זכות החזרה (ראו, באופן כללי, א' ריבלין, תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, התש"ס) חלק שני, פרק שלישי). בראש ובראשונה, יש ליתן את הדעת לזיקה ההדוקה שבין זכות החזרה מזה לבין היעדר הזכאות לפיצוי של מי שחוזרים עליו מזה. כך, סעיף 9(א)(1) מקים זכות חזרה כלפי 'מי שאינו זכאי לפיצויים כאמור בסעיף 7', וברי שהכוונה כאן היא למי שאחראי לתאונה ולו הוא עצמו היה נפגע בה, הוא לא היה זכאי לפיצוי לפי הוראת סעיף 7. הסביר זאת פרופ' י' אנגלרד: 'משמעות ההוראה היא כי בכל מקרה שבו אחד האחראים לתאונה מצוי באחד המצבים המנויים בסעיף 7, הוא חשוף לתביעת חזרה מצד אחראי אחר ששילם פיצויים לנפגע. המטרה היא עונשית, בדומה לשיקולים לשלילת הזכאות מן הנפגע' (י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית, התשס"ה) 371). הנה כי-כן, משיקולים עונשיים, מקום בו מי שאחראי לתאונה לא היה זכאי לפיצוי אילו הוא-עצמו היה נפגע בה, רשאית קרנית לחזור עליו אם הוטלה עליה אחריות לפצות את מי שנפגע בתאונה."
סעיף 9(א)(2) לחוק הפיצויים דן בנסיבות בהן אין ביטוח ממנו אפשר להיפרע. הסעיף קובע, כי קרנית תוכל להיפרע מנהג שנהג בלי ביטוח, ולתבוע ממנו להחזיר לה את כל מה ששילמה לנפגעים.

פירוש זכות החזרה התעוררה ב- ע"א 114/85[314] בו נקבע, כי כל שקרנית צריכה להוכיח הוא רק שאותו נהג לא דאג לביטוח על-פי חוק הפיצויים, היא אינה צריכה להוכיח כי הוא זה שהיה אשם בתאונה. מאחר ואין רלבנטיות של נושא אשם והחוק מבוסס על הכלל שכל אחד צריך לדאוג לפוליסות ביטוח. ברגע שאותו נהג הפר את כללי החוק יש כאן אשם של הנהג.

עוד נאמר, כי מכיוון שקרנית אינה נושאת באשם מוסרי כלשהו, על-כן מטבע הדברים כאשר היא חבה בתשלום הפיצויים מכוח החוק, היא זכאית לשיפוי מלא. בנוסף נקבע, כי החבות לצורך החזרה היא מוחלטת.

משקמה עילת החזרה חל סעיף 9(ב) לחוק הפיצויים לפיו: "חבותו של מי שחוזרים עליו לפי סעיף-קטן (א), תהיה לפי פקודת הנזיקין". כב' השופט א' ריבלין[315] מציין בהקשר זה, כי:

"החבות לצורך החזרה היא מוחלטת. אין היא תלויה באשם. ואילו היחסים בין החבים בהחזר לבין עצמם יוכרעו על-פי אשמם המוסרי."


[312] ריבלין א', תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, 1999)
[313] ע"א 7580/03 "קרנית" – קרן לפיצוי נפגעי תאונות- דרכים נ' יהושע צורדקר, תק-על 2007(1) 402.
[314] ע"א 114/85 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אברהם, פ"ד מא(4) 754.
[315] ריבלין א', תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, 1999)