התנהלות התובע

1. התובעים הטריחו את הנתבעת שוב ושוב, בדרישות לתיקונים שעמדו על קוצו של יוד ובטרוניות שלא היה להן בסיס במציאות
ב- ת"א (יר') 20468-08 {שלמה ישי נ' חב' נכסים ייזום ופיתוח (נ.י.פ) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} טענו התובעים כי בשל איחור במסירה והליקויים הקשים בדירה הם זכאים לפיצוי של 70,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

בית-המשפט קבע כי התובעים הטריחו את הנתבעת שוב ושוב בדרישות לתיקונים אשר המומחה מטעם בית-המשפט מצא לגביהם כי הנתבעת לא ביצעה כל סטייה משמעותית ממפרט הבנייה, ובוודאי לא כזו המזכה בפיצוי כספי.

לאור כל האמור לעיל, נקבע כי הנתבעת תפצה את התובעים בסך של 6,000 ש"ח בגין נזקים לא ממוניים.

2. ראשי נזק שלא הוכחו
לצורך פיצוי בגין עגמת נפש יש להוכיח סבל של ממש, שהגיע לכדי פגיעה חריגה {ראה למשל ת"א (יר') 1502/06 אייל טל נ' תל ציון - שירותי בנייה וניהול בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

3. פער בין סכומי התביעה לבין הסכומים שנפסקו
במידה וקיימים פערים בין הסכומים שמצא המומחה מטעם התובע בחוות-דעתו לבין הסכומים שמצא המומחה מטעם בית-המשפט, הרי שפערים אלה מעקרים במידה רבה את דרישת הפיצוי הלא ממוני {ת"א (ת"א) 103072/98 רותי רם און נ' סנאורה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.

ב- ת"א (חי') 8620-06 {דניאלה דגני ואח' נ' אנג'ל חברה לבניין בע"מ, תק-של 2010(3), 69940 (2010)} קבע בית-המשפט כי בהתחשב בכל הנסיבות שהוכחו בפניו, בעובדה כי קיים פער ממשי בין הסכומים שנתבעו והסכומים שנפסקו על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט ובהתחשב בעובדה כי נמצאו ליקוי בנייה אשר תיקונם אינו מחייב פינוי הדירה ובהתחשב בעובדה כי ניתן לתובעים פיצוי בגין ירידת ערך אשר מתחשב גם בעגמת נפש שיכולה להיווצר בגין ליקויי רטיבות, יש לפסוק סכומים צנועים בגין רכיב זה.

ב- ת"א (הרצ') 6641-06 {עמוס גורן נ' הלה הנדסה בנייה וייזום (1998) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} התובעים טענו לליקויי רטיבות רבים לרבות לבעיה קשה עם מדרגות פנימיות והשימוש בחדר אליו הן מובילות.

בית-המשפט ציין כי סך הפיצוי המגיע לתובעים בגין ליקויי הבנייה הינו נמוך מאוד יחסית לסכום תביעתם, למרות שלא חייב להיות יחס ישיר בין עלות התיקונים לבין גובה הפיצוי בגין עגמת נפש וכי התיקונים אינם דורשים דיור חלופי.

לאחר שקלול כל הנתונים, פסק בית-המשפט לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 6,500 ש"ח.
ב- ת"א (יר') 1502/06 {אייל טל נ' תל ציון - שירותי בנייה וניהול בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} בית-המשפט דחה את תביעת התובעים לפיצוי בגין עגמת נפש בשל מספר אלמנטים, ביניהם ההבדלים בין חוות-דעתו של המהנדס מטעם התובעים {אשר קבע כי ליקויי הבנייה מסתכמים בסכום של 34,350 ש"ח ואף הוסף סכום של 30,000 ש"ח בגין בידוד תרמי}, לעומת חוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט {אשר הועמדה על הסכום הכולל של 18,700 ש"ח בלבד}.

עמדה דומה כלפי הפער בין חוות-דעתו של המומחה מטעם התובעים לבין חוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט ניתן לראות ת"א (ת"א) 33382/06 {גולדנברג ואח' נ' אשדר חברה לבניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012) (להלן: "פרשת גולדנברג")}, שם נקבע בנוגע לפיצוי שנתבע בגין טרחה ועגמת נפש כי "בתביעות שבפנינו לאור הפערים הגדולים בין הערכת שווי הליקויים בחוות-דעת שניתנו על-ידי התובעים לבין הערכת שווי הליקויים בחוות-דעת מומחי בית-משפט, מאחר והתובעים לא נזדקקו לדיור חלופי עקב הליקויים סבורני כי עגמת הנפש אינה משמעותית" {פרשת גולדנברג}.

אשר למשפחת גולדנברג. משפחת גולדנברג העמידה את תביעתה הכוללת על סך של 100,000 ש"ח {לא כולל מע"מ}. בית-המשפט קבע, לאור חוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, כי על הנתבעות לשלם לתובעים פיצוי בגין הליקויים וירידת ערך הדירה בסך 16,800 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. יש לשים-לב, כי פיצוי זה אינו בשל עגמת נפש, אלא בשל הליקויים עצמם וירידת ערך הדירה.

בהתייחסו לפיצוי בגין עגמת נפש, קבע בית-המשפט כי לאור הפער הגדול בין הערכת הליקויים בחוות-הדעת מטעם התובעים לבין הערכתם בחוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, אשר קבע, בין היתר, כי רכיבים רבים אינם לקויים ובנוגע לאחרים קבע כי תוקנו ולא נדרש תיקון נוסף; בשל כך שלא עולה צורך לפנות את הדירה במהלך תיקון הליקויים; לאור משך הזמן הנדרש לביצוע התיקונים ובשל כך שהתובעים לא נאלצו לפנות את ביתם בשל קיום הליקויים, קבע בית-המשפט, לאור כל האמור לעיל, למשפחת גולדנברג פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 1,500 ש"ח בלבד.

אשר למשפחת כהן אשר העמידה את תביעתה הכוללת על סך של 80,000 ש"ח {לא כולל מע"מ}, קבע בית-המשפט כי לאור נסיבות המקרה ולאחר אימוץ חוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, כי לגבי פיצוי בגין עגמת נפש, לאור הפער הגדול בין הערכת המומחה מטעם התובעים לבין הערכת הליקויים בחוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט; "משהתובעים לא צרפו כל פניה לנתבעות בבקשה לתיקון הליקויים, משלא הצביעו על נזק שנגרם להם עקב הליקויים, ומשלא נצרכו לדיור חלופי עקב הליקויים", מצא לנכון בית-המשפט לקבוע להם פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 1,500 ש"ח בלבד.

אשר למשפחת דבחי אשר העמידה את תביעתה על סך של 80,000 ש"ח {לא כולל מע"מ}. בנוגע לפיצוי בגין עגמת נפש, נימוקי בית-המשפט היו דומים במקרה זה לנימוקיו שהוזכרו לעיל, כאשר במקרה זה חלק מהתיקונים בוצעו על-ידי הנתבעות לשביעות רצון התובעים. על-כן, נפסק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 1,500 ש"ח.

בצורה דומה נפסק גם לגבי התובעים האחרים במקרה זה, כאשר למשפחת סבטי אף נפסק פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 1,000 ש"ח בלבד, וזאת "לאור הפער הגדול בין הערכת הליקויים כאמור בחוות-הדעת התובעים לבין הערכתם כאמור בחוות-דעתו של מר ברמן-מומחה מטעם בית-המשפט משלא נצרכו לדיור חלופי עקב הליקויים".

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

התנהלות התובע