פסיקת בית-המשפט השלום

1. ת"א (שלום ת"א) 54675-07 לכיש נ' מרום השרון חברה לבניין (1973) בע"מ), פורסם באתר האינטרנט נבו (17.06.10) - נפסק פיצוי בגובה של 8,000 ש"ח

בנוגע לעגמת הנפש, נקבע על-ידי בית-המשפט כי התובעים זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש "בהתחשב בטיב הליקויים, היקפם והתנהלותה" של הנתבעת.

2. תא"מ (חד') 3229/07 רפיק ג'בארין נ' א. בטון מואסי בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.10.12) - שלילת הפיצוי

נמצא על-ידי בית-המשפט כי דין התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש להידחות.

בית-המשפט קבע כי לא זו בלבד שלא הוכחו הנסיבות המיוחדות והחריגות שבהתקיימן יזכה תובע בפיצוי בגין נזק לא ממוני, אלא שאף הוכחו נסיבות המצדיקות שלילת מתן פיצוי שכזה, שכן לא הוכח הקשר הסיבתי בין סוגיית אי-התאמת הבטון שנטען כלפי הנתבעת לבין ליקויי הבנייה אשר עליהם התלוננו התובעים.

יתר-על-כן, ציין בית-המשפט כי "נודעת משמעות לכך שהתובע התעלם מחובתו על-פי דין לערוך בדיקה של בטון טרי טרם יציקת הרצפה. בעשותו כן הפר את חובתו החוקית והחוזית לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו".

בשל כל זאת, נקבע כי אין התובע זכאי לקבל פיצוי בגין עגמת נפש.

3. ת"א (ת"א) 58418-03-11 אליהו שמש נ' פרץ בוני הנגב בע"מ), פורסם באתר האינטרנט נבו (01.11.12) - סכום הפיצוי 5,000 ש"ח

הליקויים: נקבע לאחר עיון בחוות-דעתו של המומחה כי בית-המשפט שוכנע כי נגרמה לתובעים עגמת נפש בשל חלק מהליקויים, כמו למשל, "ליקויים בריצוף ובקרמיקה, סטיות בקירות, חדר יותר קטן, בעיות רטיבות, עבודות טיח וצבע לוקות בחסר וכדומה".

בית-המשפט שוכנע בית-המשפט כי כל הליקויים באופן מצטבר גרמו עגמת נפש לתובעים. לאור האמור לעיל, ולאחר שבית-המשפט התחשב גם במשך הזמן שהתובעים נאלצו לחיות עם המצב הקיים, החליט בית-המשפט לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים בגין עגמת נפש בסך של 5,000 ש"ח.

4. ת"א (חד') 1422-08 יוני מלכה נ' ארדר תרמוטק בע"מ, תק-של 2011(1), 50224 (2011) - גובה הפיצוי 20,000 ש"ח

התובע ביקש פיצוי בגין 50,000 ש"ח, בשל בעיות בריצוף הבית.

התובע מעיד כי הבעיה כה גדולה עד כי אינו מרשה לילדיו לארח ילדים אחרים בבית על-מנת למנוע פציעות; כן בשל הבעיה בריצוף לא הייתה חנוכת בית. התובע מעיד כי הבעיה חוזרת על עצמה בכל שטח הבית.

בית-המשפט מצא את התנהלות הנתבעת וגורמים מטעמה כלפי התובע כבלתי-ראויה, בין היתר לאור תיאור התובע את ביקורו של נציג הנתבעת בביתו, תיאור שלא נסתר על-ידי הנתבעת. כך, למשל, מתאר התובע את התנהלות נציג הנתבעת בביתו: "הוא עם פטיש ואזמל ריסק את האריח והאריח וחלקי הסומסומית והבטון התפזרו לכל עבר. הוא שטף ידיים והשאיר את זה ככה".

בית-המשפט, בקובעו כי יש לחייב הנתבעת בפיצוי בגין עגמת נפש לתובע, נקט בלשון "פיצוי בגין עגמת הנפש עקב 'אובדן החלום ושברו' כפי שתיאר ב"כ התובע, בגין בניית 'בית חלומות' המתנפץ לרסיסים - הן הבית והן החלום".

בית-המשפט התייחס ב מלכה לכך שבעניין ריצוף הבית, גם אם עלות תיקון הנזק אינה עצומה, הרי שנגרמו לתובע ומשפחתו עגמת נפש וסבל עצומים; נציין, כי במקרה זה מדובר בריצוף בית התובע כמעט בכללותו. בית-המשפט קובע כי תיקון ליקוי זה יחייב פינוי של הבית. לאור אברמוביץ' - ע"א 6540/05, בה נפסקו פיצויים בסך של 20,000 ש"ח על-ידי בית-המשפט העליון בגין עגמת נפש וזאת לאחר שנלקח בחשבון חלקם של התובעים באותו מקרה במצב הירוד של הבתים, הרי שמכוח קל וחומר מ אברמוביץ' נפסקו בסופו-של-דבר-פיצויים בסך של 20,000 ש"ח בפרשה זו.

5. ת"א (נצ') 4111-07 לוי מאיר נ' נ.ט.א.ח, תק-של 2010(3), 66296 (03.09.2010) - גובה הפיצוי 750 ש"ח לכל דירה

עסקינן ב"ליקויי רטיבות ברכוש המשותף ובתיקונים שאמורים להתבצע ברכוש המשותף, מחוץ לדירותיהם של התובעים, אם בחדר המדרגות, אם במרתפים, ואם בקירות החיצוניים של הבית המשותף, עיקר הליקויים הינם ליקויי רטיבות במרתפים של המבנה".

במקרה של תיקון ליקויים ברכוש המשותף, כפי שנצרך לבצע בפרשה זו, נקבע על-ידי בית-המשפט כי מכיוון שהתיקונים אמורים להתבצע מחוץ לדירותיהם של התובעים ולכן אי-הנוחות שתיגרם לתובעים נמוכה בהרבה מאשר מקרה בו התיקונים אמורים להתבצע בתוך הדירות עצמן, גובה הפיצוי בגין עגמת נפש יהיה בסך של 750 ש"ח לכל אחד ואחד מהתובעים ובסך הכל 12,000 ש"ח.

6. ת"א (ת"א) 14259-07 תכלת קרן ואח' נ' לומיר חברה לבניין בע"מ, תק-של 2010(3), 9058 (07.07.2010) - גובה הפיצוי 7,000 ש"ח

במקרה דנן עסקינן בליקויי בנייה הכוללים בין היתר צורך בתיקון המדרגות, פירוק פנלים ומעקה, צורך בדיור חלופי וכן אי-התאמה במידות החצר האחורית.

בית-המשפט כי בנסיבות העניין, יש לקבל התביעה באורח חלקי, וכן לא נפסקו לתובעים הוצאות משפט.

7. ת"א 1076-07 דוד זדה ואח' נ' חברת משכנות הנשיא בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.03.10) - שלילת פיצוי

במקרה דנן, נמצאו מספר ליקויים:

1. בתחום השלד והבנייה: "נמצאו הליקויים הבאים: גודל חלון חדר רחצה, רום המדרגה העליונה ביחס לשאר מדרגות הכניסה אשר נבעה משקיעת מהלך המדרגות, גובה מעקה בנוי במרפסת, סדיקה קלה באזור הקורה במרפסת, ליקוי אסטטי במסדרון הנובע מהפרשים ברוחבו, סטיות מסויימות בטיח שבוצע על הקירות מאנכיות ופגמים בגובה דלת אלומיניום ודלת עץ. כן נקבע כי לא סופק מחסן". נקבע על-ידי בית-המשפט כי ליקויים אלה כולם (למעט אולי שקיעת מהלך המדרגות) אינם בבחינת פגמים נסתרים, וגם אם ליקוי כלשהו (למשל סטיית הטיח) לא נתגלה לתובעים עם קבלת החזקה בדירה, הרי שאין ספק כי במועד קבלת חוות-דעת המומחה מטעמם כבר ידעו עליהם. עולה מהדברים כי אין המדובר בנזקים "מתמשכים או דינמיים. על-כן, מועד היווצרות העילה בעניינם הינו מועד מסירה החזקה בדירה ולא מועד קבלת חוות-הדעת, והתביעה בעניינם על-כן התיישנה".

2. איטום וליקויי רטיבות: "בדיקתו של מומחה בית-המשפט העלתה כי קיים כתם רטיבות פעיל בתחתית המרפסת של הדירה". בית-המשפט קבע כי המדובר בנזק מתמשך, וכי עלות תיקון האיטום כפי שהוערכה על-ידי המומחה הינה 950 ש"ח. כמו-כן נמצאו כתבי רטיבות ישנים יבשים במסדרון. כמו-כן "רטיבות פעילה נמצאה במספר מקומות: בקיר המסדרון הגובל עם האמבט, במלבן דלת הכניסה לחדר האמבטיה, בסמוך לנקודת תאורה במסדרון, בקיר המזרחי בחדר שינה הורים, ובקירות שמסביב לחדר מקלחת הורים. המומחה נטל חול לבדיקת מעבדה ומצא כי קיימת רטיבות בשיעור גבוה בהרבה מהמותר. מקור הרטיבות בצנרת חדרי הרחצה הגורם גם לפגיעה בקירות שמסביב להם. לדברי המומחה, על-מנת לתקן את הליקוי יש לפרק את הריצוף בחדר האמבטיה בחדר השירות הצמוד, לפרק את האמבטיה ואת הארון שמעליו מותקן הכיור והאסלה, לתקן צנרת ולבצע איטום".

3. חיפוי קרמיקה: קיים כשל בעניין אריחים חלולים המתנתקים מהקיר, שכן הם מוחזקים על-ידי רובה בלבד. עלות התיקון כלולה בפרק הרטיבות.

בית-המשפט קבע כי מכלל הליקויים שנקבעו בחוות-דעת המומחה, רק ליקוי הרטיבות הינו ליקוי "דינמי מתמשך". בנוגע ליתר הליקויים, הם היו קיימים כבר במועד קבלת החזקה בדירה, ועל-כן התביעה בגינם נדחתה.
בית-המשפט קבע כי "בנסיבות העניין אין מקום לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש, ולפי שלצורך תיקונים אלה אין צורך בעזיבת הדירה, אף אין מקום לפסיקת פיצוי ברכיב זה".

8. ת"א 8801-06 מאיר ואח' נ' אלמוג ב.ז. בנייה והשקעות בע''מ, תק-של 2008(3), 19003 (16.09.08) - גובה הפיצוי 1,000 ש"ח - פיצוי סמלי

הליקויים: אי-התקנת שקעי טלוויזיה בחדרים ואי-התקנת אנטנה: בית-המשפט קבע כי אכן הותקן שקע טלביזיה אחד בכל החדרים למעט הממ"ד, וכי אין צורך בשקע נוסף לכבלים. על-כן פסק בית-המשפט בסעיף זה פיצוי בסך של 200 ש"ח. כן לא שוכנע בית-המשפט כי האנטנה שהותקנה אינה תקינה.

ריצוף שביל הכניסה: "התובעים טוענים כי על-פי הוראות חוזה המכר היה על הנתבעת לרצף את שביל הכניסה המוביל לדירה בגרנוליט, אך היא ריצפה את השביל באבנים משתלבות. הם מוסיפים כי עקב כך, הם נאלצו לרצף בעצמם את השביל בקרמיקה - על גבי האבנים המשתלבות וכי יש לפסוק להם את העלות הכרוכה בכך". בית-המשפט לא נענה לדרישה זו, שכן לא הוכח כי שביל הכניסה היה עשוי מאבנים משתלבות, ואף אם היה מוכח כגון זאת, לא הוכח כי היה צורך אמיתי לרצף מעליו בקרמיקה. כן היה על התובעים לצרף קבלות על הריצוף שכן המדובר בנזק מיוחד, דבר אשר לא עשו.

דלתות: "התובעים טוענים כי על-פי חוזה המכר היה על הנתבעת לספק להם את פריטי הבנייה 'הטובים ביותר מבין הקיימים בשוק', אך הדלתות שסופקו היו מאיכות סטנדרטית בלבד". בית-המשפט דוחה טענה זו, שכן לא הוכח כל ליקוי בדלתות, והתובעים אף הסכימו כי הדלתות שסופקו היו מאיכות סבירה וטובה.

בסיכומו-של-דבר, נפסק כי סך עלות תיקון הליקויים הינו 16,493 ש"ח בתוספת 200 ש"ח, ובמעוגל - 16,700 ש"ח.

בית-המשפט פסק פיצוי כספי של 1,000 ש"ח בלבד לתובעים, שכן הם לא מתגוררים בדירה מאז שנת 2004 אלא משכירים את הדירה וכן ולאור היקף הליקויים הנמוך ומהותם של הליקויים.

9. ת"א 5135-06 פרץ ואח' נ' קו רקיע חברה לתיכנון ובנייה בע''מ, תק-של 2009(1), 23563 (05.03.09) - גובה הפיצוי בגין עגמת נפש ופיצויים, הפרת חוזה, בנייה בניגוד לתוכניות ולתקנות - 20,000 ש"ח

א. הליקויים: בניית קירות מסויימים מבטון בניגוד למפרט; שינויים בקירות באזור חדר הממ"ד; חדר אמבטיה וחדר כביסה נבנה הפוך מהתוכניות ואיחור במסירה.

ב. הנימוקים לפיצוי: בדירה אשר כל שטחה הוא כ- 60 מ"ר, קיימים ליקויים חמורים ובכלל זה בנייה בניגוד לתקנות. התובעים זכאים לפיצוי מוגדל בגין עגמת נפש.

10. ת"א (ת"א) 33382/06 גולדנברג ואח' נ' אשדר חברה לבניין בע"מ ואח', תק-של 2012(2), 10447 (19.04.12) - גובה הפיצוי - 1500 ש"ח לכל משפחה - לא נפסק פיצוי בשל עגמת נפש ביחס לליקויים ברכוש המשותף

נקבע בנוגע לפיצוי שנתבע בגין טרחה ועגמת נפש כי "בתביעות שבפנינו לאור הפערים הגדולים בין הערכת שווי הליקויים בחוות-דעת שניתנו על-ידי התובעים לבין הערכת שווי הליקויים בחוות-דעת מומחי בית-משפט, מאחר והתובעים לא נזדקקו לדיור חלופי עקב הליקויים סבורני כי עגמת הנפש אינה משמעותית".

אם נרחיב מעט בנוגע לפרשה זו, הרי ששם בית-המשפט התייחס בפירוט לכל אחת ממשפחות התובעים:

כך, לדוגמה, נקבע לגבי משפחת גולדנברג: הליקויים: משפחת גולדנברג העמידה את תביעתה הכוללת על סך של 100,000 ש"ח (לא כולל מע"מ). קבע בית-המשפט, לאור חוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, כי על הנתבעות לשלם לתובעים פיצוי בגין הליקויים וירידת ערך הדירה בסך 16,800 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.

הנימוקים: בהתייחסו לפיצוי בגין עגמת נפש, קבע בית-המשפט כי לאור הפער הגדול בין הערכת הליקויים בחוות-הדעת מטעם התובעים לבין הערכתם בחוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, אשר קבע, בין היתר, כי רכיבים רבים אינם לקויים ובנוגע לאחרים קבע כי תוקנו ולא נדרש תיקון נוסף; בשל כך שלא עולה צורך לפנות את הדירה במהלך תיקון הליקויים; לאור משך הזמן הנדרש לביצוע התיקונים ובשל כך שהתובעים לא נאלצו לפנות את ביתם בשל קיום הליקויים, קבע בית-המשפט לאור כל האמור לעיל למשפחת גולדנברג פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 1,500 ש"ח בלבד.

בנוגע למשפחת כהן, אשר העמידה את תביעתה הכוללת על סך של 80,000 ש"ח (לא כולל מע"מ), קבע בית-המשפט כי לאור נסיבות המקרה ולאחר אימוץ חוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, כי לגבי פיצוי בגין עגמת נפש, לאור הפער הגדול בין הערכת המומחה מטעם התובעים לבין הערכת הליקויים בחוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט; "משהתובעים לא צרפו כל פניה לנתבעות בבקשה לתיקון הליקויים, משלא הצביעו על נזק שנגרם להם עקב הליקויים, ומשלא נצרכו לדיור חלופי עקב הליקויים", מצא לנכון בית-המשפט לקבוע להם פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 1,500 ש"ח בלבד.

משפחת דבחי העמידה את תביעתה על סך של 80,000 ש"ח (לא כולל מע"מ). בנוגע לפיצוי בגין עגמת נפש, נימוקי בית-המשפט היו דומים במקרה זה לנימוקיו שהוזכרו לעיל, כאשר במקרה זה חלק מהתיקונים בוצעו על-ידי הנתבעות לשביעות רצון התובעים. על-כן, נפסק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 1,500 ש"ח.

בצורה דומה נפסק גם לגבי התובעים האחרים במקרה זה, כאשר למשפחת סבטי אף נפסק פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 1,000 ש"ח בלבד, וזאת "לאור הפער הגדול בין הערכת הליקויים כאמור בחוות-הדעת התובעים לבין הערכתם כאמור בחוות-דעתו של מר ברמן - מומחה מטעם בית-משפט משלא נצרכו לדיור חלופי עקב הליקויים".

11. ת"א (נת') 11075-04-09 יפרח ואח' נ' א. תשובה ומ. כהן לבניין ומלונאות בע"מ, תק-של 09(3), 63393 (19.09.09) - סכום הפיצוי - 9000 ש"ח לכל דירה ובסה"כ 90,000 ש"ח

א. הליקויים: המומחה מטעם בית-המשפט ערך חוות-דעת מפורטת לעניין הליקויים שמצא בבניין:
"לעניין ליקויים 'בחיפוי החיצוני' של הבניין קבע המומחה, כאמור, כי יש לערוך סקר תוך ביצוע סימון האריחים המסוכנים שעלותו הוערכה בסך של 16,000 ש"ח. רק לאחר מכן ניתן יהיה לדעת מה הן עלויות תיקון החיפוי החיצוני. המומחה לא נקב בסכום לתיקון ליקוי זה".
"לעניין 'סילוק אשפה' קבע המומחה כי עלות הליקויים הינה בסך של 3,500 ש"ח".
"לעניין ליקויים 'בטיח חוץ ופנים' קבע המומחה עלות תיקון בסך של 15,000 ש"ח".
"לעניין ליקויים 'בריצוף' קבע המומחה עלות תיקון בסך של 5,500 ש"ח".
"לעניין ליקויים 'באיטום הגג' קבע המומחה עלות תיקון בסך של 800 ש"ח".
"לעניין ליקויים 'בחדר המדרגות - מהלכי המדרגות והמעקות' קבע המומחה עלות תיקון בסך של 5,350 ש"ח".
"לעניין ליקויים 'במעקות' קבע המומחה עלות תיקון בסך של 7,000 ש"ח".
"לעניין ליקויים 'בדלתות' קבע המומחה עלות תיקון בסך של 3,800 ש"ח".
"לעניין ליקויים 'במערכת הסולרית על הגג' קבע המומחה עלות תיקון בסך של 6,550 ש"ח".
"לעניין ליקויים 'במערכת הביוב והניקוז' קבע המומחה עלות תיקון בסך של 400 ש"ח".
"לעניין ליקויים 'במערכת החשמל' קבע המומחה עלות תיקון בסך של 2,700 ש"ח".
"לעניין ליקויים 'בבנייה' קבע המומחה עלות תיקון בסך של 3,130 ש"ח".
כן ציין המומחה סך של 6,000 ש"ח בגין פיקוח הנדסי.
"סה"כ מצא המומחה ליקויי בנייה שהעריך את עלות תיקונם בסך של 76,830 ש"ח ללא מע"מ וסך של 89,123 ש"ח כולל מע"מ".

ב. הנימוקים לפיצוי בגין עגמת נפש: התנהלות הנתבעת לאחר סיום בניית הבית; אי-ביצוע הסכם הפשרה; ניהול התובענה באופן בו התנהלה; עגמת נפש מתמשכת שנבעה אף מהתנהלות הנתבעת לאחר סיום הבנייה; לאור ליקויי הבנייה עליהם אחראית הנתבעת, הן לאור ביצוע העבודות במבנה שעה שהתובעים מתגוררים בו והן לאור התנהלות הנתבעת מול התובעים.

12. ת"א (חי') 8681-07-10 שרצקי ואח' נ' הדר הצפון הנדסה ובנייה בע"מ ואח', תק-של 2013(1), 2576 (2013) - סכום הפיצוי 2,000 ש"ח

א. הליקויים: מחוות-דעתו של המומחה עלה כי קיימים בדירת התובעים ליקויי בנייה, אשר העלות לתקנם הינה בסך של 47,084 ש"ח כולל מע"מ ולא כולל ליקוי בגין החלפת אריחים ובגין מאחז יד. עלות זו, ציין המומחה, מתבססת על מחירי קבלן ראשי. המומחה ציין כי אם העבודה תבוצע על-ידי הדיירים, העלות עשויה להיות גבוהה בכ- 20%. עוד קבע המומחה כי התובעים יכולים להמשיך להתגורר בדירה בזמן ביצוע התיקונים וכי לא קיים ליקוי בצביעת הדירה בצבע מסוג נירלט במקום מסוג טמבור שכן מדובר בצבעים שווי ערך.

ב. הנימוקים לפיצוי: סכום הליקויים הנמוך יחסית; הליקויים שנמצאו אינם גורמים להפרעה בנייהול תקין של חיי היומיום של התובעים בצורה ניכרת; בזמן תיקון הליקויים יוכלו התובעים להמשיך להתגורר בדירה וכן בהתאם לתמונה הכוללת של נסיבות העניין (כולל חוב לקבלן).

ג. אופן חישוב הפיצוי בגין עגמת נפש: נקבע על-ידי בית-המשפט כי פסיקת עגמת נפש בתביעות ליקויי בנייה מתבססת על סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, אשר קובע כי בנזק שאינו נזק ממון "רשאי בית-המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". מבחינת השיקולים שעל בית-המשפט לשקול בעניין עגמת נפש, נקבע כי ניתן להתחשב ב"שיקולים דוגמת סוג הליקוי, עגמת הנפש הכרוכה בליקוי, התייחסות הקבלן וניסיונותיו לתיקון הליקויים וגובהו הכללי של הפיצוי בגין מלוא הליקויים (ראו: אביחי ורדי דיני מכר דירות (2009), 473)".

13. ת"א (חי') 2571-08 סחייק ואח' נ' אנגל ג'נרל דיבלופרס בע"מ, תק-על 2010(2), 143472 (22.06.2010) - סכום הפיצוי 3,000 ש"ח

א. הליקויים: בית-המשפט הסתמך בפסק-דינו על חוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט בקביעת הליקויים בדירה.

ליקויי הרטיבות: בית-המשפט הכיר בכך שהתובעים זכאים לפיצויים בגין ליקויי רטיבות בסכום של 800 ש"ח בגין תיקון ואיטום המכסה ותיקוני טיח וצבע בדירה. בנוגע לתיקון הגג, בית-המשפט החליט לחצות את הסכום האמור, באופן שמחציתו תיוחס לרכוש המשותף. סיכומו-של-דבר, בית-המשפט הכיר בליקוי נוסף בסכום כולל של 1,050 ש"ח (החברה הקבלנית נתבעה בגין ליקויים ברכוש המשותף בהליך אחר).

גובה חיבורי קיר הממ"ד והזזת שקעים: מומחה בית-המשפט העריך שינוי גובה השקעים בסך של 600 ש"ח, אך השאיר זאת לשיקול-דעתו של בית-המשפט לאור המלצתו שלא לבצע שינויים במערכת החשמל. בית-המשפט קבע כי לא ייתכן כי קבלן לא יעמוד בתקנים שהיו קיימים בעת בניית הדירה, ולכן פסק פיצוי בסך של 600 ש"ח.

מרפסת חדר הדיור: נקבע בחוות-דעת המומחה כי הייתה נזילה ממרפסת חדר הדיור לחנייה הנמצאת קומה אחת מתחתיה; בוצע תיקון לצורך איטום, אשר בסופו לא החוזרה אדמת המילוי שהייתה בערוגה שבחזית המרפסת. בית-המשפט הכיר בליקוי זה בסך של 2,400 ש"ח.

סיכום הליקויים: "מכלול ליקויי הבנייה, איפוא, עולה לכדי 13,650 ש"ח. אלו, בצירוף מע"מ בשיעור 15.5% מסתכמים לסך של 15,766 ש"ח. הבהרתי לעיל כי לנוכח התנהלותם הנפסדת של התובעים בדעתי להפחית בגין אשם תורם והתנהלות נפסדת בכדי 30%. התובעים זכאים, איפוא, ל- 70% מן הסך הנ"ל, דהיינו לסך של 11,036 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה מיום 23.2.09".

ב. נימוקי הפיצוי בגין עגמת נפש: גובה סכום הפיצוי בגין ליקויי הבנייה שנקבע בהתאם לחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט הינו נמוך יחסית לסכום שהתובעים הסתמכו עליו בחוות-דעת המומחה מטעמם. כן היה שיהוי בהגשת התביעה, אשר הוגשה לאחר שבע שנים, תוך הסתרת חוות-דעת מומחה שהתובעים פנו אליו ימים מספר לאחר הכניסה לדירה, אשר קבע אף הוא סכום נמוך בקביעת עלות תיקון הליקויים. כן לא היה רבב בהתנהלות הקבלן.

14. ת"א (אשד') 609-07 שם טוב ואח' נ' אמירי גן יבנה בנייה ויזמות, תק-של 2011(1), 116159 (15.02.2011) - גובה הפיצוי - 8000 ש"ח

א. הליקויים: נזקי הרטיבות, סך של 17,050 ש"ח בתוספת מע"מ כדין; איחור ברישום הבית כבית משותף וסירוב לחתום על תוכניות.

ב. נימוקי הפיצוי: ליקויים שנתגלו בבית ובעיקר נזקי הרטיבות והן בהקשר לעיכוב ברישום וההתנהלות סביב היתר הבנייה.

ג. אופן חישוב הפיצוי בגין עגמת נפש: הבסיס לפסיקת פיצויים אלו מקורו בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית-המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". בית-המשפט מפנה ל- ע"א 611/89 - דרוקר זכריה נ' נחמיאס לצורך הקביעה כי: "אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמה הטובה ביותר לכך, הוא נושא הרטיבות... לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע ליקוי, או באי-תיקון האיטום, והסבל ועגמת הנפש - יכולים להיות עצומים... אין זה תפקידו של רוכש דירה לחפש את מקור חדירת המים ולתקנו. זה תפקידו של הקבלן, וכל האחריות חלה עליו לבנות את הבניין באופן אטום לחדירת מים, ולתקן מיד, וכיאות, כל ליקוי בבנייה שמחדיר מים. כל ליקויי הבנייה מתגמדים לעומת חדירת מים לדירה, לעניין הסבל ועגמת הנפש...".

15. ת"א 1343-07 לשנר ואח' נ' אחים אוזן חב' לבנייה בע"מ, תק-של 2012(2), 75097 (25.06.2012) - גובה הפיצוי - 7,500 ש"ח

א. הליקויים: מחוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט, עולה, כי מדובר בליקויים מינוריים בעיקרם. אמנם היא מציינת גם ליקויי רטיבות - ומדובר בכתמי רטיבות שנמצאו במקומות שונים בדירה - אולם עלות תיקונם מסתכמת ב- 1300 ש"ח בלבד.

ב. נימוקי הפיצוי: "נכון שעלות התיקון איננה מהווה קריטריון הכרחי לגובה הפיצוי, ובמקרה זה נמצאה גם בקיר חדר הארונות וגם במקלחת-הורים רטיבות קשה מלווה בעובש רב, ואין ספק כי הדבר הקשה על חיי היומיום של המשפחה. מאידך, כמפורט לעיל, לא ניתן לתאר את התנהלות הקבלן כ'התעלמות' גמורה מטענות התובעים ובנוסף, מדובר בעלות תיקון כוללת נמוכה יחסית, המשקפת - כקביעת הפסיקה - את מצב הדירה בכללותה, כמו גם העובדה, שתיקון הליקויים איננו מצריך פינוי הדיירים במהלכו".

ג. אופן חישוב הפיצוי בגין עגמת נפש: "מתן פיצוי בגין עגמת נפש, סבל ואי-נוחות מקורו בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א-1970. בהתייחסו לנזק לא ממוני, הפנה בית-המשפט ל גולדמן - ע"א 348/79 בכותבו כי "שיקול-הדעת, שניתן לבית-המשפט, צריך להיות מופעל במסגרת השיקולים הקבועים בחוק התרופות... בפסיקת הפיצויים על בית-המשפט לשוות לנגד עיניו את העיקרון כי מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו ואין מטרתו הענשת המפר. סעיף 13 לחוק התרופות לא נועד להוות מנוף לפסיקת פיצויים עונשיים בדיני החוזים...".

כן הפנה בית-המשפט ל דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89, שם נקבע כי אין בהכרח יחס ישר בין עלות התיקון לסבל ועגמת הנפש שסובל רוכש דירה בשל ליקויים בה, בייחוד בהתייחס לרטיבות. כן נקבע שם כי: "אין זה תפקידו של רוכש דירה לחפש את מקור חדירת המים ולתקנו. זה תפקידו של הקבלן, וכל האחריות חלה עליו, לבנות את הבניין באופן אטום לחדירת מים, ולתקן מיד, וכיאות, כל ליקוי בבנייה, שמחדיר מים. כל ליקויי הבנייה מתגמדים לעומת חדירת מים לדירה, לעניין הסבל ועגמת הנפש...".

עוד הפנה בית-המשפט למלומד אביחי ורדי בספרו דיני מכר דירות - ליקויי בנייה והבטחת זכויות רוכשים (תשס"א-2001), 421, שם מנה הוא את השיקולים הצריכים להנחות את בית-המשפט בבואו לפסוק בסוגיית עגמת הנפש:

"א. סוגי הליקויים: ככל שהליקוי חמור יותר ומקשה על חיי היומיום, יש לפסוק סכום גבוה יותר.
ב. עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי: ככל שזו גבוהה יותר, יש לפסוק פיצוי גבוה יותר.
ג. התייחסות הקבלן ונסיונותיו לתיקון הליקוי.
ד. גובהו הכללי של הפיצוי: בגין מלוא הליקויים, כמשקף את מצב הדירה בכללותה."
16. ת"א (ת"א) 42250-07 סלפטר ורדה נ' אי.אי.סי.אי. אינטרשיונל בע"מ, תק-של 2010(4), 93091 (01.12.2010) - גובה הפיצוי - 5,000 ש"ח לכל משפחה

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט קבע בחוות-דעתו כי מערכת הטיח והציפוי בקירות הבתים אינה תקינה. המומחה מצא כי הסידוק במערכת האיטום והציפוי בקירות הבתים מאפשרים חדירת מים לבידוד התרמי, גורמים להתנפחות וקילוף הצבע ולחדירת מים לתוך הבתים.

"עוד מצא מומחה בית-המשפט, כי ליקויי הרטיבות בבית משפחת סלפטר מקורם באיטום לקוי בחלונות וסביב הארובה שבגג הבית, בתעלת הניקוז וכתוצאה מפגם במרזב העובר בסמוך לחדר המשפחה". "את הרטיבות בבית משפחת בן צבי ייחס המומחה לאיטום כושל בחלקי הגג השונים".

מומחה בית-המשפט העריך בחוות-הדעת את עלות תיקון ליקויי הסדקים וקילופי צבע בחזיתות בתי התובעים בסך 200 ש"ח למ"ר. בית-המשפט קבע כי עלות תיקון ליקויים אלה בבית משפחת סלפטר הינה בסך 56,000 ש"ח (200 X 280 מ"ר), ובבית משפחת בן צבי בסך 34,000 ש"ח (200 ש"ח X 170 מ"ר).

אשר לאיטום החלונות בית משפחת סלפטר בית-המשפט מצא לנכון לקבוע עלות תיקון של 5,000 ש"ח בלא צורך בפירוק החלונות. כך גם אושרו עלויות תיקון תעלות הניקוז שם (6,000 ש"ח), הארובה (2,500 ש"ח) ותיקוני פנים (1,500 ש"ח).

אשר למשפחת בן צבי. מקובלת על בית-המשפט עמדת הנתבעת כי אין לאשר עלות תיקון איטום הגג בסכום העולה על זה שנקבע על-ידי המומחה מטעמה אשר העמידו על סך 12,000 ש"ח. על האמור יש להוסיף את עלות תיקוני פנים בסך 1,500 ש"ח כפי שנקבע על-ידי ברקוביץ בבית משפחת סלפטר (שמומחה בית-המשפט שכח לתמחר עלותם). סלפטר - ליקויי הבנייה - 82,360 ש"ח (כולל מע"מ), בן צבי - ליקויי בנייה - 55,100 ש"ח (כולל מע"מ).

ב. נימוקי הפיצוי: נגרמה לתובעים עגמת נפש כתוצאה מליקויי הבנייה בבתיהם אשר טרם תוקנו עד מתן פסק-הדין.

17. ת"א (עפ') 2008-06 י.א.פ לארום בע"מ ואח' נ' אחים ראיד בניין ופיתוח בע"מ ואח', תק-של 2012(3), 66893 (18.09.2012) - גובה הפיצוי - 12,000 ש"ח לכל משפחה

א. הליקויים: בפרשה זו ישנם ליקויים רבים, וכלשון בית-המשפט: חדר מעלית: פיצוי של 500 ש"ח עבור המעקה סביב במת המעלית. חלודה בקוצי הברזל שבאמצעותם עוגנה המערכת הסולארית אל הגג: לפיצוי בסך של 500 ש"ח עבור החלודה בקוצי הברזל שבאמצעותם עוגנה המערכת הסולארית אל הגג, גימור האיטום סביב פתח העליה לגג לקוי, פיצוי בסך 1,200 ש"ח. ליפוף המערכת הסולארית: פיצוי בסך של 300 ש"ח עבור ליפוף המערכת הסולארית. צינורות במעקה הגג ללא שרוולים: פיצוי בסך של 900 ש"ח עבור תיקון הצינורות במעקה הגג, מדרגות בגובה לא אחיד בכניסה לבניין, פיצוי בסך של 1,700 ש"ח עבור תיקון המדרגות בכניסה לבניין, בהם נמצאו גבהי רום בלתי-אחידים. סטייה בקווי המישק של הריצוף לקירות במדרגות בקומות 2, 3 ו- 5: לפיצוי בסך של 1,500 ש"ח עבור תיקון הסטייה הקיימת בקווי המשק של הריצוף בקומות 2, 3 ו- 5, ברזל חלוד ובולט בקומה 4: הימצאות ברזל שבולט מחוץ לקיר בקומה מס' 4 בבניין מלמדת על רשלנות בביצוע הבנייה, עלות תיקון בסך 200 ש"ח. רטיבות בתקרת המרתף: חדירת רטיבות לתקרת המרתף הינה בבחינת ליקוי המעיד על רשלנות בבנייה. בית-המשפט קיבל את קביעת המומחה, לפיה בעיית הרטיבות בתקרה של המרתף כבר טופלה ונפתרה. לאור האמור, החליט לחייב את הקבלן בעלות תיקוני צבע בסך של 400 ש"ח, כקביעת המומחה. אי-התקנת רשת בארון הכיבוי הקומתי בלובי: הקבלן חייב לשאת בעלות התקנת רשת בסך 120 ש"ח. העדר גומיות לשיוך חבטות בארונות השירות בלובי: יש לחייב את הקבלן בעלות התקנת הגומיות בסך 250 ש"ח. סטייה ממקבילות בין הקיר ובין קווי המישק של הריצוף בקומה מס' 4, פיצוי בסך של 1,500 ש"ח. קילופי צבע בגגן מעל עגלת האשפה בחוץ לבניין: עלות תיקון הליקוי בסך 500 ש"ח. אי-ביצוע אפי מים בחוץ, פיצוי בגין אי-ביצוע אפי מים בסך 500 ש"ח. חוסר שיפוע בחוץ: חוסר שיפוע אשר גורר סדקים באבנים המשתלבות מהווה לטעמו של בית-המשפט ליקוי המצוי באחריות הקבלן ושמקורו ברשלנות בביצוע הבנייה. על-כן, החליט כי יש לחייב את הקבלן בעלות תיקונו בסך 500 ש"ח. סדקים סביב החלונות בחזית הצפונית של הבניין: פיצוי בסך של 5,400 ש"ח עבור תיקון ליקוי הסדקים. אי-ביצוע אפי פנים בחלק מספי השיש באדני החלונות בחוץ: פיצוי בסך של 1,000 ש"ח. סדקים והתפוררות חיפוי הפסיפס בקרניז הגג: פיצוי בסך של 1,500 ש"ח. נקודות אינטרקום עם מכשיר TV: פיצוי 10,800 ש"ח. ספסלים בכניסה לבניין: פיצוי בגין חסר זה בסך של 1,000 ש"ח. שוחה טבולה: פיצוי בגין שוחה טבולה בסך 2,500 ש"ח. ביקורת כיבוי אש החזר בסך של 1,412 ש"ח. סוג האלומיניום ממנו עשויות מסגרות החלונות וסוג הזיגוג: התובעים זכאים לתשלום בגין ההפרש בסוג האלומיניום, בסך של 12,600 ש"ח, ובגין הזיגוג בסך של 5,000 ש"ח. תמרור אזהרה בחניון: התובעים זכאים לתשלום בגין עלות הרכבת תמרור האזהרה בחניון, בסך של 2,200 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: סוג הליקויים המפורטים, טיבם, מהותם והיקפם, וכן העובדה כי רובן הכריע של הדירות נמכרו לצדדים שלישיים.

ג. אופן חישוב הפיצוי בגין עגמת נפש: בית-המשפט מעגן קביעתו בקביעות קודמות של בית-המשפט העליון לפיהן "בתביעת ליקויי בנייה אין להבחין בין תובע שמכר את דירתו לבין תובע שלא מכר את דירתו, שכן עילת התביעה מתגבשת ביום בו נמסרה הדירה על ליקוייה".

בית-המשפט מפנה ל- ע"א 472/95 זלוצין ואח' נ' דיור לעולה, פ"ד נ(2), 858 (26.09.1996) (להלן: "פרשת זלוצין"). "ב זלוצין נקבע, כי עילת התביעה של הרוכשים, וגם זו של רוכשי הדירות, התגבשה כאשר נמסרו להם דירות פגומות. מכירת הדירות אינה גורעת מזכותם של המוכרים לקבל פיצוי מלא על אשר רכשו ולא קיבלו בפועל. נאמר על-ידי כב' השופט טל ב זלוצין, כי: "אין זה מתקבל על דעתי, שקונה ששילם במיטב כספו את מלוא מחירו של מוצר פגום, לא יהא זכאי לפיצוי, רק מפני שבינתיים המוצר כבר אינו ברשותו, כגון מכר אותו. מה גם שניתן להניח שהפגמים בדירות נתנו את אותותיהם במחיר שנתקבל בעדן" (שם, 865-864).

בית-המשפט מפנה גם ל- ע"א 11254/02 בן אבו חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' דנחי סלמן, תק-על 2004(1), 296 (15.01.2004) מפי כב' השופט מצא אשר קבע כי: "הזכאות לפיצויים קיימת גם למי שמכר את דירתו בעת שההליכים תלויים ועומדים. באותו עניין דחה בית-המשפט את טענת המוכרת כי הדיירים מכרו את דירתם במחיר מלא ולכן לא נגרם להם נזק, בקובעו כי: 'כשלעצמי, אינני סבור כי מתקיים קשר של התנייה בין מכירתו או אי-מכירתו של נכס לבין זכותו של הרוכש לקבל פיצוי מלא בגין אי-ההתאמה שבה לקה הנכס במועד מסירתו לידיו. הלוא גם אלה מבין המשיבים מוסיפים להחזיק בבתים עשויים ביום מן הימים, למכור את בתיהם מבלי להשתמש בכספי הפיצויים שנפסקו לזכותם לתיקון אי-ההתאמה; ועל-שום-מה ייגרע חלקם של אלה שהקדימו למכור לעומת אלה שעל זכותם למכור בעתיד (אף מבלי לבצע את התיקונים) אין מי שיחלוק? ברם, גם לגופה, הטענה שאי-ההתאמה לא הורידה את ערך הבתים איננה משכנעת. לא זה בלבד שמחיריהם של נכסי מקרקעין יכולים להיות מושפעים מגורמים שונים ומשונים, אלא שהדעת גם נותנת כי המחיר ששולם למשיבים תמורת הבתים הלם את מצב הבתים כמות שהיו, ולא מן הנמנע שאלמלא אי-ההתאמה בה לקו הבתים עשויה הייתה מכירתם להניב למשיבים תמורה גבוהה יותר' ". עוד קבע בית-המשפט בפרשה זו כי סמכותו של בית-המשפט לפסוק פיצויים בגין עגמת נפש מעוגנת בסעףי 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), ולעניין השיקולים החלים מפנה בית-המשפט ל- ע"א 8588/06 {דוד דלג'ו ואח' נ' אכ"א לפיתוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.11.2010)} ול- ע"א 3437/93 {אגד אגודה שיתופית נ' יואל אדלר, פ"ד נד(1), 817 (18.05.1998).

על-פי אבי סגל - ע"א 5602/03, קבע בית-המשפט כי בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בשל ליקויי בנייה "יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום הדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד".

18. ת"א 2383-09-07 ברלד ואח' נ' א.ש. הרוש בנייה קלה בע"מ ואח', תק-של 2011(1), 131760 (28.02.2005) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: סכום פיצוי בגין ליקויים 6,000 ש"ח. איחור בהקמת המבנה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע לאור טענות הצדדים, עלות תיקון הליקויים וכן התרשמות בית-המשפט שהליקויים שנמצאו בדירה אינם גורמים להפרעות בנייהול תקין של חיי היומיום של התובעים, כי יש לפסוק להם פיצוי בגין עגמת נפש ואובדן הנאה מהנכס בסך של 5,000 ש"ח.

ג. אופן חישוב הפיצוי בגין עגמת נפש: בית-המשפט קבע כי "קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בשל ליקויי בנייה מחייבת התייחסות לשיקולים הבאים: טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד". בקביעתו זו הפנה בית-המשפט למלומד א'. נ' ורדי לצורך השיקולים בעת קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בשל ליקויי בנייה {א' נ' ורדי דיני מכר דירות - ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (2001), 421); ע"א 5602/03 - פרשת אבי סגל}.

19. ת"א 4168/06 מאג'ד מג'ארבה נ' בן ששון ואח', תק-של 2011(2), 95586 (17.05.2011) - שלילת הפיצוי

א. הליקויים: כלשון בית-המשפט: "מערכת ביוב נפרדת. לא ניתן לדבר על אי- בניית מערכת ביוב נפרדת כליקוי שמחייב תיקון מצד הקבלן ללא כל תמורה. מדרגות חוץ לקומה השנייה: פיצוי 11,400 ש"ח. גובה הקומה: עלות התיקון על שיעור של 34,500 ש"ח. חלון בחזית אחורית, חלונות בחדרי שינה, ליקויים בדלתות מסוג סטנלי, ליקויים בדלתות הכניסה אל הדירה, אדני חלונות, ליקויים בהתקנת מעקות במרפסת, שיש במעקות וגובה המעקה: 18,638 ש"ח. חשמל, טלפון ותקשורת: 24,375 ש"ח. מתקני תברואה, כלים סניטריים, ניקוז ואינסטלציה: 2,813 ש"ח. קירות עקומים, גבהים, רוחבים, שטחים ומבנה חדר מדרגות: פיצוי של 16,050 ש"ח. טיח פנים וטיח חוץ: 8,625 ש"ח. ליקויים בהתקנת חיפוי הקיר ורצפה קרמיים: 18,675 ש"ח. סדקים ושברים: 27,000 ש"ח. עבודות ניקוז: 8,000 ש"ח. ליקויי ריצוף: 23,265 ש"ח. ליקוי בהכנת צנרת חשמל: 1,800 ש"ח".

ב. נימוקי שלילת הפיצוי: "באשר לפיצוי בגין עגמת נפש - בנסיבות המקרה דנן ולנוכח מחדליה של רות בנדון, אינני סבור שמגיע לה פיצוי בראש נזק זה".

20. תא"מ 7533-06 וילוז'ני ואח' נ' חב' א.י. נבו (נתניה) חב' קבלנית לבניין, תק-של 2009(2), 21894 (03.06.2009) גובה הפיצוי - 7500 ש"ח

א. הליקויים, כלשון בית-המשפט: "סטיות ועקמומיות בקירות: סכום הפיצוי 10,300 ש"ח. ריצפת הבטון בחניון: עלות התיקון 400 ש"ח. חריגה במידות המחסנים: עלות הפיצוי המוערך בגינו היא 9,400 ש"ח. ליקויי רטיבות ואיטום: עלות התיקון: 300 ש"ח. עבודות נגרות: ניקיון וצביעה של צינורות איוורור: 100 ש"ח. מסגרות - דלת הכניסה: 100 ש"ח. מיקום מיכל ההדחה בשירותי אורחים: עלות התיקון - 200 ש"ח. איטום צינור האיוורור (ונטה) בשירותי אורחים: עלות התיקון 300 ש"ח. דיפון האמבטיה: עלות התיקון 350 ש"ח. צנרת מתזים לכיבוי אש (ספרינקלרים): מהנדס גוכמן העריך את התיקונים של אינסטלציה וניקוז, על-פי סעיפים 5.1 עד 5.4 של חוות-דעתו, בסכום כולל של 1,800 ש"ח. לנוכח דבריו כי עלות התיקון של דיפון האמבט היא 1,500 ש"ח, ובהתחשב גם בעלות של אטימת הונטה, עולה כי עלות התיקון לגבי המתזים צריכה לעמוד על סך 100 ש"ח. חיפוי וריצוף קרמיקה: 1,060 ש"ח. שיפוע ניקוז לקוי במרפסת חדר הדיור: 2,400 ש"ח. אבן נסורה: 70 ש"ח. מתקני חשמל ותקשורת: ביצוע הסימון: 20 ש"ח. עבודות טיח וצבע: 6,245 ש"ח. אלומיניום עלות תיקונם: 692 ש"ח".

ב. נימוקי הפיצוי והבסיס המשפטי לקביעת בית-המשפט: התובעים תבעו פיצוי בסך של 10,000 בגין עגמת נפש, טרדה ואובדן הזמן שנגרמו להם בשל ליקויי הבנייה ותיקוניהם שלא צלחו. בית-המשפט, בקובעו את השיקולים שעליו לשקול בעת קביעת הפיצוי הפנה ל- אבי סגל - ע"א 5602/03, שם נקבע כי "השיקולים שעל בית-המשפט לשקול כוללים, בין היתר, בחינה של טיב הדירה ומצבה בכללותה, ההיקף והחומרה של הליקויים שנמצאו, הקשיים שליקויים אלה גורמים בחיי היומיום והקשיים שייגרמו לתובעים בעת העבודות לתיקון הליקויים, התנהלות הקבלן אל מול התנהלות הדייר, וכד' ". נקבע על-ידי בית-המשפט כי: "מדובר בדירה גדולה ואיכותית, שהתובעים השקיעו בה את מיטב כספם. הליקויים שנמצאו בדירה אמנם אינם כאלה שמאלצים את התובעים ואת בני ביתם לחיות 'בתנאים לא תנאים, בלשון המעטה', תוך שיבוש והפרעה לשיגרת חייהם אך אין לומר שהליקויים הללו, בהצטברם, הם זניחים או מינוריים. החמורים בהם הם דווקא אלה שאינם ברי תיקון (סטייה ועקמומיות בקירות הדירה; מידות המחסנים קטנות מהנדרש על-פי תנאי ההתקשרות). אלה ליקויים חמורים למדי, שהתובעים ייאלצו לחיות עמם ואשר עלולים אף לפגוע בערך הדירה. אין ספק שהדבר מסב לתובעים עגמת נפש, גם אם יפוצו כספית בעלות תיקונם של ליקויים אלה, לו תוקנו.

מבין הליקויים ברי התיקון ניתן לציין, למשל, את אי-אטימת הפתח סביב צינור הוונטה בשירותים, דבר שיוצר "מסדרון קולי" פתוח בין דירת התובעים לדירת השכנים שמעליהם; ליקויים לא מעטים בעבודות הטיח והצבע; ליקויים בעבודות אלומיניום - אלה הן דוגמאות לליקויים אשר גם אם אינם בעלי משמעות כספית ניכרת, עדיין יש בהם כדי לגרום עגמת נפש יומיומית בעת המגורים והשימוש בדירה.

עוד יש להתחשב בעגמת הנפש שנגרמה לתובעים בשל התיקונים הבלתי-מספיקים, שהנתבעת ביצעה בדירתם. התובעים אמנם לא כימתו ולא פירטו את טענתם בדבר אובדן זמן-עבודה שלהם, שהיה כרוך בביצוע אותן עבודות, אך עדיין, ביצוע עבודות תיקון בדירה מאוכלסת גורם טרדה ואי-נוחות לדייריה".
בית-המשפט התחשב גם בדברי האדריכל שציין כי פעולות התיקון אמנם לא יצריכו פינוי של הדירה, "אך הן מהוות מטרד מהותי לניהול מהלך תקין של חיים בבית מאוכלס". בסופו-של-דבר, לאחר ששקל את היקף וטיב הליקויים ומכלול השיקולים שהובאו לעיל והנסיבות, החליט בית-המשפט להעמיד את הפיצוי בגין עגמת נפש על סך של 7,500 ש"ח.

21. ת"א (יר') 2142-07 משה אמיר ואח' נ' תל ציון - שירותי בנייה וניהול בע"מ ואח', תק-של (4), 96315 (23.11.2010) - פיצוי בגובה 1000 ש"ח

א. הליקויים: ליקויים קטנים וליקויי רטיבות. בגין הליקויים נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעים בגין תיקון הליקויים סך 2,829 ש"ח על-פי מדד הבנייה יולי אוגוסט 2008 ובגין עלות תיקון הרטיבות סך 1,230 ש"ח בצרוף מע"מ לפי מדד ספטמבר 2010.

ב. נימוקי הפיצוי: לאור התנהלות התובעים בתיק זה, בית-המשפט החליט שלא להעניק להם פיצוי משמעותי בראש נזק זה. ראשית, הפיצוי שנקבע בחוות-דעת המומחה היה זניח יחסית לסכום שנתבע. יתר-על-כן, "מומחה בית-המשפט אף מציין שחוות-דעת מומחה התובעים הייתה מגמתית, גורפת, כוללנית וללא פירוט הליקוי ומיקומו וכן ללא בדיקה מעמיקה". בנוסף, התובעים לא איפשרו לנתבעת פעם אחר פעם לבצע סיור בדק שנתי בדירתם ו/או את תיקוני הליקויים להם טענו ובכך, מנעו למעשה אפשרות ריאלית להקטין את נזקיהם". בנוסף, למרות שהתובעים הגיעו להסכמה עם ב"כ הנתבעת כי יאפשרו ביצוע תיקונים בדירתם, הם חזרו בהם מהסכמתם זו, ולא איפשרו לנציג הנתבעת כניסה לדירה. בית-המשפט מציין כי "התנגדות זו של התובעים - מדברת בעד עצמה".

סיכומו-של-דבר, בית-המשפט שקל את האמור לעיל, כולל סוג הליקויים שנותרו בדירה, היקפם המצומצם, העלות הנמוכה יחסית של תיקונם, הזמן שיידרש לביצוע התיקונים, העובדה שאין צורך בפינוי הדירה בזמן ביצועם וכן העובדה שהתובעים לא איפשרו לנתבעת לבצע את התיקונים בעצמה. בשל כך, נקבע שהנתבעת 2 תשלם לתובעים סך של 1,000 ש"ח פיצויים בגין עגמת נפש.

ג. אופן חישוב הפיצוי בגין עגמת נפש: בית-המשפט מפנה ל- ע"א 6540/05 - פרשת אברמוביץ', לעניין השיקולים הרלבנטיים בקביעת גובה הפיצוי בגין עגמת נפש בגין ליקויי בנייה: "בקביעת גובה הפיצוי עבור עגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים... אשר לשיקול האחרון - עלות תיקון הליקויים - נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסויים אינה משקפת את עגמת הנפש שנגרמה בעטיו...' "{פרשת אברמוביץ' - ע"א 6540/05, בפיסקה 18}.

22. ת"א (יר') 19148-08 זוקין ואח' נ' האחים ישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.02.2011) - גובה הפיצוי 3,500 ש"ח

א. הליקויים: כלשון בית-המשפט: "על-פי חוות-הדעת של מומחה בית-המשפט עלות התיקונים הכוללת היא כ- 17,600 ש"ח ועל עלות זו יש להוסיף 35% היה ויקבע כי התובעים הם שישאו בעלות ביצוע התיקונים. עוד עולה מחוות-הדעת כי עלות תיקון הליקוי העיקרי, קרי הרטיבות הינה 3,000 ש"ח וכל התיקונים כולם אינם דורשים כי התובעים יתפנו מהדירה. בנוסף קבע מר קליין כי שווי הדירה לא נפגע כתוצאה מהליקויים המצויים בה".

ב. נימוקי הפיצוי: במקרה זה בית-המשפט קבע כי "הליקוי המרכזי שגורם לעגמת נפש הינו הרטיבות, ובמקרה זה הליקוי היה קל, ולא פגע בשימוש של התובעים בנכס אף כי מעצם טבעו ליקוי זה פוגע בהנאה מהנכס". נקבע כי לאחר בחינת מכלול הראיות אשר הציגו התובעים ולאור התרשמות בית-המשפט מעדות התובע, לא ניתן לקבל את דרישתם לקבל פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 15,000 ש"ח. נוכח כל האמור לעיל והתנהלות הצדדים, נקבע כי הפיצוי בגין עגמת נפש יעמוד על סך של 3,500 ש"ח.

ג. אופן חישוב הפיצוי בגין עגמת נפש: בית-המשפט הפנה לפרשת אברמוביץ' - ע"א 6540/05 לצורך קביעת מכלול השיקולים שיש להביא בחשבון בעת קביעת פיצוי עבור עגמת נפש בשל ליקויי בנייה: "בקביעת גובה הפיצוי עבור עגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: פרשת אבי סגל - ע"א 5602/03, פיסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות - ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (2001), 421). אשר לשיקול האחרון - עלות תיקון הליקויים - נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסויים אינה משקפת את עגמת הנפש שנגרמה בעטיו (ראו אבי סגל - ע"א 5602/03, שם; ע"א 611/89 - דרוקר זכריה נ' נחמיאס. עם-זאת, על הפיצוי בגין עגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות ( אבי סגל, שם)' " {פרשת אברמוביץ' - ע"א 6540/05}.

23. ת"א 3143-96 מוריץ קסנר ואח' נ' צבי איינס ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (01.07.2010) - סכום הפיצוי - 7,500 ש"ח

א. הליקויים: איטום ונזקי רטיבות 16,611 ש"ח בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית. גובה תקרות: פיצוי בגין הוגבה והסדקים, בסך 15,000 ש"ח. הגג וחלל הגג: קשירת הרעפים 1,750 ש"ח. קיר מפריד בחלל הגג 1150 ש"ח. מעקה חדר המדרגות הפנימי 2,750 ש"ח. טיח וסיוד 8,900 ש"ח. ריצוף וחיפוי 6,600 ש"ח. אדני החלונות 2,300 ש"ח. דוד וקולטי שמש 2,050 ש"ח. מסגרות ועבודות אלומיניום 10,350 ש"ח. חסר צינור איוורור בשירותי אורחים, העלות - 800 ש"ח. חיבור האסלה לצינור השופכים בוצע באופן לא מקצועי, העלות - 80 ש"ח. יש לבצע איטום מסביב לצינורות וצביעת הברגות נגד חלודה, העלות - 200 ש"ח. יש לבצע איטום מסביב למנורות מוגנות מים במרפסות, העלות - 100 ש"ח. יש להשלים את צינור הניקוז בקומה העליונה במרפסת עד לגובה הגינה בקומת הקרקע לרבות צביעתו, וכן הרכבת שוקת מבטון לקבלת המים היורדים דרך הצינור, העלות - 600 ש"ח. ביצוע השלמה לגבי תאורת המקלט: הדלקתה מתוך המקלט, העלות - 450 ש"ח. תליית צנורות החשמל בחלל הגג על-ידי חבקים, העלות - 350 ש"ח. עלותם של התיקונים הללו מסתכמת בסך 2,580 ש"ח. פיתוח השטח בגין הליקויים והחוסרים בפיתוח השטח, סך של 9,300 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, על-פי חוות-הדעת של המומחים, כי המדובר בליקויים רבים בעלי עלות כספית משמעותית. לכן, נגרמו לתובעים אי-נוחות ועגמת נפש בשל הליקויים, גם אם יכלו לגור בבית מבלי לתקן את מרבית הליקויים, וגם בשל הצורך להתדיין שנים רבות לשם קבלת פיצוי עבורם. מאידך, בית-המשפט התחשב בכך ש"קיומם של הליקויים לא סיכל את האפשרות להמשיך ולהתגורר בבית ולעשות בו שימוש מלא, לאורך כל שנות ההתדיינות. אין מחלוקת כי הליקויים אינם כאלה שאילצו את התובעים לבצע עבודות תיקון נרחבות שכרוכות בעזיבת הבית והפסקת השימוש בו". בהתחשב בכל האמור לעיל, נקבע כי על הנתבע לפחות את התובעים בגין אי-נוחות ועגמת נפש בסכום של 7,500 ש"ח נכון למועד הגשת כתב התביעה המקורי.

24. ת"א 27061-12-09 ברדה נ' א.ד. חברה קבלנית לבניין והשקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.03.2012) - סכום הפיצוי -20,000 ש"ח

א. הליקויים: בית-המשפט ציין את חוות-דעת המומחה, אשר הטיל על הנתבעת את מלוא האחריות לבעיית הרטיבות הקשה. כפי שקבע המומחה, "הגורם לחדירת רטיבות זאת - הוא תכנון לקוי של פרטי האיטום בבנייה ו/או ביצוע לקוי של עבודות האיטום של הנתבעת ו/או שנייהם גם יחד". עוד קבע המומחה כי: "...לא מקובלת עלי טענת הנתבעת בעניין הליקויים הבטיחותיים במעקה והקשר עם המסגר מבצע המעקה. מבצע המעקה היה קבלן-משנה של הנתבעת ועל-כן הנתבעת נושאת באחריות מלאה של הליקויים מול התובע". כן קבע המומחה כי "...הגורם לחדירת הרטיבות הינו העדר איטום (או ביצוע לקוי) של איטום רצפת הקרקע וחלקי הקירות שמאחוריהם מילוי אדמה גבוה. רצפת שטחי החנייה בקומת קרקע עשויה מאבנים משתלבות וגם אינה מנוקזת כהלכה. בתנאים מסויימים ובנקל היא מוצפת מים. מים אלה חודרים בקלות אל מתחת לרצפה של דירת התובע עקב היעדר מחסום האיטום".

ב. נימוקי הפיצוי: קבע בית-המשפט כי "עיון בתמונות שהוצגו מעלה תמונה קשה של רטיבות אשר ברור כי הסבה ומסבה עגמת נפש רבה ואי-נוחות. הדבר מקבל משנה-תוקף כאשר מדובר ברכישת דירה חדשה מקבלן עם כל הציפיות הקשורות בכך. אין ספק כי ליקויים מעין אלה כפי שהוכחו ובפרט ליקויי הרטיבות, פוגעים באיכות החיים ומצדיקים פסיקת פיצוי בשל עגמת נפש". נקבע כי לאחר בחינת טענות הצדדים, בשים-לב להלכה הפסוקה ולקביעות בית-המשפט במקרה דנן, משך הזמן בו סובל התובע מהליקויים, טיבם והיותו של הנכס דירת מגורים חדשה, נפסקו פיצויים בגין עגמת נפש בסך של 20,000 ש"ח.

ג. אופן חישוב הפיצוי בגין עגמת נפש: בית-המשפט הפנה ל אברמוביץ' - ע"א 6540/05 לצורך אופן חישוב הפיצויים. עוד הפנה בית-המשפט לדברים שנפסקו ב- ע"א (יר') 6481/05 - אלי כהן נ' חפציבה). "קרוב לעשור שנים סבלו המערערים מפגמים מקיפים וחמורים בדירה שאותה רכשו, כולל רטיבות קשה. נכונותה של המשיבה לבצע את התיקונים לא יכלה להמתיק את הגלולה המרה, אלא רק אולי לפתח מדי פעם ופעם צפייה אצל המערערים, שלבסוף נכזבה. בנסיבות אלו אנו סבורים, כי יש לקבוע סכום האמור לבטא את הפיצוי הראוי וההולם לעגמת הנפש, הסבל, הטירדה ואי-הנוחות מנת חלקם של המערערים, בשים-לב למצוקתם לגבי נכס המשמש קורת גג להם ולילדיהם, אשר ברכישתו השקיעו את מיטב כספם. לנוכח האמור, אנו קובעים את סכום הפיצויים בסך של 50,000 ש"ח, זאת חלף הסכום שנקבע בפסק-הדין" (ע"א (יר') 6481/05 - אלי כהן נ' חפציבה, בעמ' 3 לפסק-הדין.

25. ת"א 20468-08 ישי ואח' נ' חב' נכסים ייזום ופיתוח (נ.י.פ) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.03.2011) - סכום הפיצוי - 6000 ש"ח

א. הליקויים: איחור במסירה וכן ליקויי בנייה: הצדדים הסכימו ביניהם כי הנתבעת תפצה את התובעים בסך של 19,100 ש"ח (בתוספת מע"מ כחוק) וזאת בהתאם לסכומים שקבע המומחה בחוות-דעתו. התיקונים הנדרשים כלשון בית-המשפט: "מחוות-דעת המומחה עולה כי לצורך תיקון הליקויים שנמצאו נדרשים התיקונים הבאים: בגינה יש לפרק את כל משטח הריצוף, לרבות רצפת הבטון, לטפל בייצוב מילוי העפר הקיים, לצקת רצפות בטון חדשות ולעגנן למסד הבית ולרצף מחדש בקרימקה. עלות תיקון זה הינה 7,500 ש"ח. בקיר התומך בגינה יש לעגן את נדבכי הראש ולהוסיף ארבעה פתחי ניקוז. עלות תיקון זה הינה 1,600 ש"ח. יש להוסיף נקודת "כוח" נוספת ונפרדת של חשמל עבור המחסן בעלות של 2,600 ש"ח. נקודת מאור נוספת בגינה בעלות של 1,000 ש"ח. צנרת הכנה למזגן בעלות של 900 ש"ח (על-פי תשובת המומחה לשאלות הבהרה של התובעים). החלפת מרזב למרזב חדש, בגודל מתאים בעלות של 600 ש"ח. הכנת חיבור חדש לצינור המתכת היוצא מהריצוף, בעלות של 400 ש"ח. התקנה אופקית של מקרן הסקה בעלות של 150 ש"ח. עיגון ברז גינה בעלות של 150 ש"ח. איבזור כיסוי שבור לאביק האמבט בעלות של 50 ש"ח. התקנת פעמון חשמלי חדש בעלות של 350 ש"ח. התקנת רשת במוצא צינור בקיר הצפוני, בעלות של 200 ש"ח. התקנת מתלה ימני למקרן הסקה בעלות של 150 ש"ח. פירוק ריצוף במרפסת דיור, וריצוף השיפועים החדשים בעלות של 900 ש"ח. חידוש רובה בכל רצפת המרפסת בעלות של 450 ש"ח. פירוק מילוי טיט ברחבת היציאה לגינה, וחיפוי בשיפולי אבן, וגימור קצה המסילה בעלות של 550 ש"ח. תיקון סרגל פינתי בחדר האמבטיה בעלות של 150 ש"ח. מילוי רובה מעל האסלה בעלות של 100 ש"ח. תיקון קיר עקום בחדר הממ"ד בעלות של 400 ש"ח. עיגון אבן בחיפוי הקיר בעלות של 200 ש"ח. קורות חדשות בפרגולה בעלות של 400 ש"ח. תיאום והחלפת מסבים בעלות של 300 ש"ח. הפיצויי בגין ליקויי הבנייה יש להוסיף 3,000 ש"ח (לא כולל מע"מ)". כן קבע בית-המשפט כי "נדרשים שני ביקורים של מפקח במקום. על-כן, לסכום הפיצויי בגין ליקויי הבנייה יש להוסיף 3,000 ש"ח (לא כולל מע"מ). מכאן מסקנתי שבגין ליקויי הבנייה תשלם הנתבעת לתובעים בסך הכל 22,100 ש"ח בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן חוות-הדעת, 24.12.09, ועד התשלום בפועל".

ב. נימוקי הפיצוי:
פיצוי בגין עגמת נפש בשל איחור במסירה: בית-המשפט קבע כי יש לפסוק "נזק לא ממוני רק בהתקיים מבחני הסיבתיות והציפיות", ומפנה ל- ע"א 348/79 - גולדמן שם נקבע כי "מתקשר חוזי סביר היה צופה, כי איחור במסירתה של דירת מגורים יגרום סבל נפשי ועגמת נפש לקונה המאוכזב". יחד-עם-זאת, מכיוון שלאור סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, בית-המשפט אינו מוסמך להוסיף על הפיצוי המוסכם, בסופו-של-דבר התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש בשל האיחור במסירת החזקה בדירה נדחתה.

פיצוי בגין עגמת נפש בשל ליקויי הבנייה: בית-המשפט מפנה ל אברמוביץ - ע"א 6540/05 לעניין השיקולים שבית-המשפט ישקול בעת קביעת גובה הפיצוי עבור עגמת נפש בגין ליקויי בנייה. במקרה זה, בית-המשפט ציין כי רק בזכות התעקשות התובעים על תיקון בעיית האיטום בטרם מסירת הדירה לידיהם נמנעה רטיבות בדירה. מאידך, נקבע כי הליקויים שנותרו בדירה אינם מצדיקים מתן פיצוי משמעותי בגין עגמת נפש. כן נקבע כי "מעדות התובע עולה כי תוך כדי הבנייה התובעים הטריחו את הנתבעת שוב ושוב, בדרישות לתיקונים שעמדו על קוצו של יוד ובטרוניות שלא היה להם בסיס במציאות. כך לדוגמה התובעים עמדו על טענתם שהבנייה הייתה שלא לפי המפרט, גם תוך כדי הבנייה, והטריחו את הנתבעת ונציגיה בעניין זה. בפועל המומחה מטעם בית-המשפט מצא כי לא הייתה כלל סטיה משמעותית ממפרט הבנייה, ובוודאי שלא סטיה המזכה בפיצויי כספי". לאור כל האמור לעיל, נקבע כי הנתבעת תפצה את התובעים בסך של 6,000 ש"ח בגין נזקים לא ממוניים. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.
26. ת"א 8010-09-09 פזואתי ואח' נ' דנתו (בניין) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.07.2011) - לא נפסק כל פיצוי

א. הליקויים: נקבע פיצוי עבור תיקון הליקויים בסכום של 7,644 ש"ח, ובתוספת מע"מ - 8,867 ש"ח. בית-המשפט קבע כי מכיוון ש"יש מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי עבור תיקון הליקויים, הרי שיש מקום לחייבה גם במע"מ בגין סכום זה". כאמור, לא נפסק פיצוי בגין עגמת נפש.

ב. נימוקי הפיצוי: נקבע כי הליקויים עליהם הצביע המומחה מטעם בית-המשפט הינם קלים, עלות תיקונים נמוכה. "מרבית הליקויים הינם ליקויים חזותיים או אסתטיים - תיקוני רובה, תיקוני צבע, תיקוני סדקים וחורים, תיקוני טיח, החלפת שלב בתריס, התקנת גומית אטם בחלון, השלמת מילוי וכדומה". כמו-כן, גם הליקויים המשמעותיים יותר - "רטיבות מתחת לחלון בחדר המגורים... והתקנת תריסי מיזוג אוויר בשלושה פתחים... הינם נקודתיים ולא חמורים. אף אחד מן הליקויים אינו כזה המונע שימוש סביר בדירה".

בית-המשפט מציין כי חלק נכבד מעגמת הנפש שנגרמה לתובעים נגרמה להם בשל התנהלותם. כך, הם פנו למומחה מספר חודשים בלבד לאחר קבלת החזקה בדירה, ועוד בטרם חלפה שנת הבדק. "על בסיס חוות-דעת זו, אשר במהלך ההליך הסתבר כי הינה מנופחת ומופרזת, דרשו מן הנתבעת לתקן ליקויים שחלקם לאו ליקויים הם, וחלקם האחר נמוכים בשיעור ניכר מן הנטען על-ידיהם". בית-המשפט התרשם כי לו היו התובעים באמת חפצים בתיקון הליקויים הקיימים בדירה, הרי שניתן היה לתקנם באמצעות הנתבעת ולחסוך את מרבית עגמת הנפש וניהול הליך משפטי "ממושך ויקר". לאור כל זאת, בית-המשפט מצא לנכון שלא לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש.

ג. אופן חישוב הפיצוי בגין עגמת נפש: בית-המשפט מפנה ל אבי סגל - ע"א 5602/03 לעניין השיקולים שעל בית-המשפט לשקול בבואו לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש בתביעה העוסקת בליקויי בנייה: "מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בנייה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראו גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות - ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (2001), 421). אני סבורה כי בסופו-של-יום, אין מנוס מלהתערב בקביעת בית-המשפט המחוזי בעניין זה. אכן, לא אחת עלות תיקונו של ליקוי מסויים אינה משקפת בהכרח את עגמת הנפש הנגרמת בשל ליקוי זה ולא קיים בהכרח מיתאם בין עלות תיקון הנזק לבין עגמת הנפש הנגרמת בעטיו של ליקוי זה (ראו דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89). יחד-עם-זאת, אף-על-פי שקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול-דעת בית-המשפט (ראה ע"א 4445/90 - פרשת מאיוסט) הרי שגם קביעה זו צריכה לעמוד במבחן של סבירות" (סעיף 16 לפסק-הדין)".

27. ת"א 20280-06 טובה גזית נ' אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובבניין בע''מ פורסם באתר האינטרנט נבו (09.01.2011) - סכום הפיצוי - סכום כולל של 60,000 ש"ח עבור תיקון הליקויים ופיצוי בשל עגמת נפש

א. הליקויים: עסקינן בדירה אשר נרכשה מהנתבעת ואשר סבלה מרטיבות וכמו-כן מהצפות חוזרות ונשנות ממי-גשמים מדי חורף. בוצעו מספר תיקונים בדירה, אשר לא צלחו.

ב. נימוקי הפיצוי: "חורג מן המקובל": "לתובעת מגיעים פיצויים, קודם כל בגין עגמת הנפש. להיכנס לדירה חדשה, אשר נרכשה בממון רב, ל"זכות" להצפה מדי חורף - אין לכך כל הצדקה, גם אם נקבל שבבנייה עלולים לקרות תקלות וליקויים". בית-המשפט מדגיש עוד כי "איך אפשר לומר שלחיות חורף אחר חורף ממי גשמים חודרים הביתה אינו גורם עגמת נפש?". כן מציין בית-המשפט כי התובעת פנתה לנתבעת מספר פעמים בנוגע לתיקון הליקויים, אלא רק משלא הגיעה עם הנתבעת להסכם על התיקון, הגישה את התביעה. בעבר בוצעו בדירה מספר ניסיונות תיקון.

ג. אופן חישוב הפיצוי בגין עגמת נפש: בקביעת גובה הפיצוי, מפנה בית-המשפט לפרשות אבי סגל ו- דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89 וקובע כי: "הפיצוי לתובעת בגין עגמת הנפש כאן, אמור, אם כך לחרוג מן המקובל". בסופו-של-דבר, בית-המשפט קבע את סך הפיצויים בגין עגמת נפש במשולב עם הפיצויים בגין הליקויים {ע"א 5602/03 - פרשת אבי סגל; ע"א 611/89 - פרשת דרוקר זכריה נ' נחמיאס}.
28. ת"א 37219-05 פור ליאורה ואח' נ' אילנות הקריה (ישראל) בעמ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (26.06.2012) - סכום הפיצוי - בין 7,000 ש"ח ל- 10,000 ש"ח לכל משפחה

א. הליקויים: בית-המשפט קבע את סכומי הפיצויים כדלקמן:

"א. בגין ליקויי בנייה הסכום שנקבע על-ידי המומחה שנהב בצירוף מע"מ כשיעורו כיום, ובצירוף הצמדה למדד מיום 15.9.09, ועד ליום פסק-הדין, והצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל, וכמצויין בעמודה 1 בטבלה שלהלן.
לתובעים 9 ו- 10: מחוי, יתווסף בנוסף לאמור סך 700 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הצמדה כאמור לעיל ולפי עמ' 172 לפרוטוקול יש להוסיפם ולא נכללו בחוות-דעת המומחה.
לתובעים 7 ו- 8: אזרפרד, יתווסף בנוסף לאמור סך 425 ש"ח, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה ובגין אריחים שלא הורכבו בדירה.
ב. בגין ירידת ערך הסכום שנקבע על-ידי המומחה שנהב, בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום 15.9.09 ועד למועד התשלום בפועל וכמצויין בעמודה 2 בטבלה שלהלן.
ג. בגין איחור במסירה כמפורט בעמודה 3 בטבלה שלהלן. ובצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
ד. בגין השבת ריבית פיגורים כמפורט בעמודה 4 בטבלה שלהלן ובצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל."

ב. נימוקי הפיצוי: בהתאם לעדויות התובעים, קבע בית-המשפט כי אכן נגרמה להם עגמת נפש וסבל, שמגיע פיצוי בגינו, בשל האיחור הבלתי-סביר במסירת הדירות וכן בשל דרישת הנתבעות, שנמצאה כלא מוצדקת, שמסירת הדירה תהיה כפופה לחתימת וויתור על טענות עתידיות. "בהתחשב בנסיבות הפרטניות כפי שעולות מן הראיות לגבי כל תובע, ובכלל זה אורך האיחור במסירה, נסיבות אישיות, מגורים חלופיים, אי-הנוחות, טענות לנזקים נוספים וסוגם, נפסק לעניין כדלקמן: לתובעים 1 ו- 2: פור - 12,000 ש"ח. לתובעים 3 ו- 4: שוחט - 12,000 ש"ח. לתובעים 5 ו- 6: גולסטני - 10,000 ש"ח. לתובעים 7 ו- 8: אזרפרד - 10,000 ש"ח. לתובעים 9 ו- 10: מחוי - 7,000 ש"ח. לתובעים 11 ו- 12: טרטקובסקי - 7,000 ש"ח. לתובעים 13 ו- 14: טבע - 10,000 ש"ח. לתובעים 15 ו- 16: בן חיים - 12,000 ש"ח".

29. ת"א 8620-06 דגני ואח' נ' אנג'ל חברה לבניין בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (06.09.2010) - סכום הפיצוי - 2,000 עד 4,000 ש"ח לכל משפחה

א. הליקויים: "משפחת דגני פיצוי בגין ליקויי בנייה שנמצאו בסך של 4,200 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.6.2008 ועד התשלום בפועל. פיצוי בגין ירידת ערך (בהפחתת פיצוי בגין ירידת ערך לעניין פתח יציאה לגינה) סך של 2,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד מסירת החזקה בדירה לגב' דגני מיום 1.12.98 ועד התשלום בפועל... משפחת גואטה (בכפוף לקביעתי לעניין דחיית התביעה מטעמי התיישנות) פיצוי בגין ליקויי בנייה שנמצאו בסך 21,600 ש"ח (כולל התוספות שתוארו לעיל בפסק-דין זה). לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית ממועד חוות-הדעת מיום 27.6.2008 ועד התשלום בפועל. בנוסף פיצוי בגין ירידת ערך בסך 10,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד מסירת הדירה למשפחת גואטה ביום 30.7.97 ועד התשלום בפועל. מסכומים אלו יש לנכות סך של 8,448 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 22.7.97 ועד התשלום בפועל, מכיוון שסכום זה שולם למשפחת גואטה על-פי הסדר שהושג עימה".

ב. נימוקי הפיצוי: בהתחשב בכל נסיבות המקרה, בעובדה שקיים פער ממשי בין הסכומים שנתבעו לבין הסכומים שצויינו על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט; בהתחשב בעובדה כי נמצאו ליקויי בנייה אשר תיקונם אינו מחייב פינוי הדירה ו"בהתחשב בעובדה כי ניתן לתובעים פיצוי בגין ירידת ערך אשר מתחשב גם בעגמת נפש שיכולה להיווצר בגין ליקויי רטיבות" קבע בית-המשפט כי יש לפסוק סכומים צנועים בגין רכיב זה. עוד מפנה בית-המשפט לכך שהתובעים עצמם תבעו רק 10,000 ש"ח כל אחד ברכיב זה. לכן, בסיכומו-של-דבר נפסק למשפחת דגני - 2,000 ש"ח. למשפחת גואטה - ("בהנחה ותשונה קביעתי בעניין ההתיישנות") 4,000 ש"ח.

30. ת"א 28693-08 הרמינה טרבגודה נ' פלסים חברה לפיתוח בניין והשקעות (1995) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.05.2011) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: כדברי בית-המשפט, נמצאו ליקויים על-ידי המומחה: "חוות-דעתו של המומחה גורמן ניתנה מיום 9.10.08, בהמשך לביקורו בדירה ביום 10.9.08. המומחה קבע שקיימים ליקויים בדירה, אשר עלות תיקונם הוערכה על ידו בסך של 134,700 ש"ח, לפני פיקוח הנדסי ומע"מ. מתוך סכום זה, 115,000 ש"ח מתייחסים להחלפת כל ריצוף אבן השיש הטבעית בדירה. מומחה בית-המשפט קבע כי ברוב חלקי הבית ישנם נקבים באריחי השיש וכי אלה מחוררים באופן קיצוני וכן קבע כי לאור מצבה של הרצפה, אינו מוצא צורך בבדיקה של מכון התקנים באשר לטיבם הירוד של המרצפות וכי יש להחליף את כל הריצוף בבית".

בית-המשפט קבע כי "באשר לליקויי הבנייה, מסקנתי הינה, איפוא, כי יש לאמץ את חוות-דעת המומחה במלואה, למעט בנושא חיוב עבור מרצפות עודפות. עלות תיקון הליקויים כמפורט בחוות-דעת המומחה בהפחתת הסכום שנקבע לעניין המרצפות העודפות ובסה"כ 133,300 ש"ח ובתוספת 10% פיקוח הנדסי וכן בתוספת מע"מ כשיעורו היום, מגיע סכום זה לסך של 170,090 ש"ח. סכום זה יש להצמיד למדד תשומות הבנייה של חודש אוקטובר 2008, מועד מתן חוות-הדעת. דיור חלופי - יש לפסוק לתובעת בראש נזק זה סך של 28,000 ש"ח. עלויות אריזה, אחסון והובלה בסך 26,425 ש"ח כולל מע"מ בגין עלויות אריזה ואחסון התכולה והחזרתה לדירה וזאת למשך התקופה בה תבוצע החלפת הריצוף".

ב. נימוקי הפיצוי: "ריצוף הדירה הנו אחד ממרכיבי הבנייה העיקריים אשר מעצבים את הדירה ומקנים לה את המראה הייחודי שלה. מדובר בפרט בנייה שנראה לעין בצורה בולטת וכל פגם שבו, בפרט פגמים חמורים כגון המקרה דנא, פוגע בחזות הדירה וגורם לבעליה עגמת נפש". במקרה זה התובעת תבעה פיצוי בגין עגמת נפש בשל ליקויים בריצוף דירתה. לטענת התובעת ביתה הוא "בית יוקרתי צמוד קרקע, והיא ובעלה המנוח היו רשאים לצפות באופן סביר להנאה סבירה מדירתם". כמו-כן, התובעת ציינה בעת דיון בבית-המשפט מספר פגיעות בבריאותה כתוצאה מהליקויים; הנתבעת טענה בתגובה כי התובעת לא הוכיחה את הנזקים הבלתי-ממוניים שנגרמו לבריאותה.

לצורך קביעת שיעור הפיצוי בגין עגמת נפש הפנה בית-המשפט ל אבי סגל - ע"א 5602/03.

בסופו-של-דבר, פסק בית-המשפט כי יש מקום לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש לתובעת. נציין, כי בהתייחסו למחלות הבריאותיות הנטענות, קבע בית-המשפט כי הפיצוי לא נתבע בפועל על-ידי התובעת בשל מחלות כלשהן, וכי התייחסות התובעת למחלות שהליקויים גרמו לה אינה יותר מאשר "facon de parler", היינו דרכה של התובעת להמחיש את עגמת הנפש שנגרמה לה ולא טענה ממשית על כך שמחדלי הנתבעת גרמו באמת למחלות הנטענות". בית-המשפט מפנה לכך שהתובעת ציינה כי מחדלי הנתבעת גרמו לה גם ל"עצבים", וקובע כי למעשה התובעת התכוונה לציין כי הליקויים גרמו לה לעגמת נפש, מילה נרדפת למילה "עצבים" על-פי בית-המשפט. על רקע ממצאיו של המומחה בנוגע לפגמים בריצוף במקרה זה, בית-המשפט אינו מתפלא על הרגשתה זו של התובעת.

עוד מציין בית-המשפט את משך התקופה שעברה בין מסירת הדירה לבין הגשת התביעה - חמש שנים, אשר במהלכם סבלה התובעת מהריצוף הלקוי, בעוד הנתבעת לא עשתה דבר על-מנת לפתור את הבעיה, חרף פניות חוזרות ונשנות של התובעת.

כאמור, בשל כל האמור לעיל, פסק בית-המשפט פיצויים לתובעת בגין עגמת נפש בסכום של 10,000 ש"ח. עם-זאת, בית-המשפט הגיע לתוצאה שונה בכל הנוגע לראש הנזק של עגמת נפש ואי-נוחות בתקופת ביצוע התיקונים: מכיוון שנפסק לתובעת פיצוי עבור דיור חלופי המאפשר לה לשהות בבית מלון ברמה גבוהה בתקופת התיקונים, ומכיוון שנפסקו לה פיצויים עבור הובלה, אחסון ואריזה, הרי שאי-הנוחות הנטענת מצטמצמת למינימום וייתכן שאף מתקזזת באופן מלא, כקביעת בית-המשפט, ועל-כן הוא לא מצא לנכון לפסוק לתובעת פיצויים בגין ראש נזק זה.

31. ת"א (יר') 6509-06 יוסף ורסנו ואח' נ' משה פרג, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.06.2012) - לא נפסק פיצוי

א. ליקויים: רטיבות, בידוד ואיטום.

ב. נימוקי הפיצוי: במקרה זה היה קיים פיצוי מוסכם בין הצדדים. לפי סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 אין בית-המשפט רשאי להעניק במקרה בו יש פיצוי מוסכם פיצוי נוסף בגין אותם ליקויים. על-כן, בית-המשפט שלל את האפשרות להעניק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש במקרה זה.

32. ת"א (יר') 14323-08 מרים רוזנברג נ' י. אליהו ובניו בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.05.2011) - סכום הפיצוי - 4,700 ש"ח

א. הליקויים: בית-המשפט קבע כי ישנם ליקויים, וכי "הנתבעת לא ניצלה במועד את ההזדמנות לתיקון הליקויים, ולפיכך עליה לשאת בעלות תיקון על-ידי קבלן חיצוני בתוספת של 35% לעלות המשוערת שנקבעה על-ידי מומחה בית-משפט (17,300 ש"ח ליקויי בנייה פחות 2,500 ש"ח עבור תיקון שבוצע כבר כאמור לעיל ובסה"כ 14,800 ש"ח. זאת, בנוסף לסך 16,000 ש"ח כאמור בגין נזקי הרטיבות הנובעים מחדירת מים מהגינה הציבורית ובסה"כ 30,800 ש"ח בצירוף 35% ובצירוף מע"מ. סכומים אלו יישאו ריבית והצמדה ממועד מתן חוות-דעת המומחה (19.04.09) ועד למועד התשלום המלא בפועל".

ב. נימוקי הפיצוי: אין.

33. ת"א (חי') 15968/03 וייסגרוס ואח' נ' שרביב בע"מ, תק-על 2008(3), 18121 (2008) - סכום הפיצוי - חריג - 160,000 ש"ח

א. הליקויים: במקרה דנן מדובר בליקויי רטיבות קשים שנוצרו, בין היתר, בשל הצפה מפיצוץ צינור באחת הדירות, כאשר מים חדרו מדירה אחת לשנייה. בית-המשפט הורה לנתבעת, לאחר סאגה ארוכה של התדיינויות, לתקן את הטעון תיקון, אך החלטה זו לא בוצעה. לבסוף ניתן פסק-דין זה.
הליקויים בדירת גב' בן עבו: "ליקויי הבנייה אשר נמצאו בדירה והם תוצאה של עבודת בנייה לקויה של הנתבעת בדירה עצמה הם כדלקמן:

ליקויי תכנון של מרחקים בין הכלים, דהיינו הכיורים. על-פי התקן הישראלי, המרחק בין מרכז הכיור לקיר צריך להיות 45 ס"מ וזה לא קיים. לא ניתן לשנותו ולכן ד"ר קורן הציע פיצוי כספי.

כאמור זו חריגה מסמכות.

בחדר השינה האיטום סביב החלון לקוי ולכן חודרים מים. דלת הכניסה איננה תקנית ואיננה אטומה. הריצוף במפרסת לקוי שכן יש את ראשי הגובה מעל המיטה ובממ"ד לא בוצעו שיפולים (פנלים).

בנוסף, מרצפות השיש בסלון פגומות ויש בכך אי-התאמה. חיפויי הקירות החיצוניים אכן נעשו בצורה בלתי-מקצועית אם זה נובע מהתכנון ולא מהביצוע לא ניתן לתקן את הציפוי הקיים. מדובר בפגם אסטתי וד"ר קורן מצא לנכון לקבוע פיצוי בגין כל חלון. גם כאן, לא היה זה בסמכותו.

כך נמצא גם כי כנפי הדלתות בחדרי השינה קצרות מדי והמרחק בינה לבין הריצוף הוא גדול מ - 7 מ"מ ויש להחליפן.

בחדר רחצה הורים, נמצא כי משקוף הדלת נמצא רטוב בחלקו התחתון וזה כתוצאה מחול רטוב ברצפת חדר האמבטיה. יש להחליף את המשקוף ולראות כי הוא נמצא מילימטר מהריצוף.

יש לומר כאן כי ד"ר קורן לא הוזמן להעיד רק נשלחו אליו שאלות הבהרה, אחת התמיהות היא מדוע לא המליץ להחליף את החול הרטוב בנוסף להחלפת המשקוף, מה שמתבקש באופן טבעי.

כאמור אלו הליקויים שהם תוצאה של מעשיה או מחדלה של הנתבעת ללא קשר לנזילה מדירתה של משפחת וייסגרוס."

"דירת משפחת וייסגרוס: לעניין הנזילה בדירת משפחת וייסגרוס היא נבעה גם מחוסר איטום של מרצפות חדר האמבטיה, חוסר איטום הוא מחדל של הנתבעת אשר בנתה את הדירות.
אין לשכוח את תלונותיה הראשונות של משפחת וייסגרוס בגין פיצוץ בצינור בהצפת הדירה.

העובדה כי זמן קצר לאחר זמן קצר לאחר קבלת הדירה היה פיצוץ בצינור, היא מלמדת כי או שהנתבעת השתמשה בחומרים שאיכותם ירודה ולא בסטנדרט גבוה, או שהעובדים מטעמה התקינו את הצינור שלא כראוי. כך או כך, זו האחריות של הנתבעת ולכן מלכתחילה גם אם הנזק הועצם על-ידי התנהגותה של משפחת וייסגרוס, המקור הוא מחדליה של הנתבעת."

"חוות-דעתו של מהנדס שנהב: מהנדס שנהב מונה על-פי החלטת כב' סגנית הנשיאה השופטת וסרקרוג ומטרתה הייתה להנחות את הנתבעת כיצד לתקן את הטעון תיקון על-מנת שחייה של משפחת בן עבו יהפכו להיות סבירים, כאשר מדובר בנזקים שנגרמו מפיצוצי צנרת במשפחת וייסגרוס אשר גרמו חדירת מים לדירתה של משפחת בן עבו. בצורה ניכרת- תקרה, קירות, מערכת חשמל.

התמונות אשר צרף מהנדס שנהב מיום 19.2.2008, מדגימות עד כמה באמת נורא מצב הרטיבות בדירתה של גב' בן עבו 10 שנים לאחר קבלת החזקה בדירה. הנתבעת, באי-מילויה אחרי הנחיותיו של מהנדס שנהב אשר קיבלו תוקף של החלטה ובכך לא מילאו את החלטת בית-המשפט, החמירו את הנזק אשר נגרם קודם לכן.

אין בשום אופן לקבל את הסברה של הנתבעת עשתה כן משום שאין היא סבורה שזה אחריותה ומשום שהצנרת בקירות לא הייתה בסלע המחלוקת.

כל עוד לא שונתה החלטת בית-המשפט, לא הייתה רשאית הנתבעת להימנע מלהחליף את הצינורות בקירות במיוחד כאשר היה צריך להיות לה ברור כי פיצוץ בצנרת הקירות היא רק עניין של זמן, לפחות רשלנות יש כאן ואולי אף עילת תביעה חדשה כנגד הנתבעת כאשר הנזק נגרם בשעה שהיא איננה ממלאת אחר החלטות בית-המשפט, עילת תביעה גם למשפחת וייסגרוס וגם למשפחת בן עבו אשר בדירתה צפה ד"ר שנהב סימני רטיבות קשה מפיצוץ שהיה צפוי שיקרה אם לא יינקטו הצעדים אותם הנחה שיש לנקוט.

המהנדס שנהב כמומחה בית-המשפט וזרוע ארוכה של בית-המשפט ואין בשום אופן לקבל את עזות המצח של הנתבעת כאשר בחרה שלא לבצע את החלטת בית-המשפט."

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי יש לפצות את שתי המשפחות - בן עבו ו- וייסגרוס בנושא עגמת הנפש והסבל שעבר עליהן במשך השנים. כן נקבע כי אין להשוות בין השתיים.

בית-המשפט קובע כי סכום הפיצוי שביקש ב"כ משפחת בן עבו - אינו מוגזם. נקבע כי פיצוי בסך של 160,000 ש"ח "יהיה בו גם על-מנת לאפשר תיקון הדירה פיצוי הולם בגין עגמת הנפש ושנגרמה במשך השנים והשבת סכומים אותם הוציאה התובעת בגין נסיעות, חוות-דעת מומחים, הצורך לשהות במקומות אחרים מחוץ לדירה וכן פיצוי בגין המטלטלין שניזוקו במהלך השנים".

נקבע כי למרות שלא הוגשות קבלות, ברור כי הוצאות אלה אכן הוצאו, וכי לא תמיד נדרשות קבלות על-מנת לחייב בהשבתן.

מהסכום שנפסק למשפחת בן עבו הופחת 20% אשם תורם רק כלפי הנתבעת. על-כן נקבע כי הנתבעות תשלמנה לגב' בן עבו סכום של 132,000 ש"ח, מתוכם תשלם הנתבעת 120,000 ש"ח והשאר 12,000 ש"ח תשלם גב' וייסגרוס לגב' בן עבו.

כמו-כן, התקבלה תביעת גב' וייסגרוס, כך שעל הנתבעת לשלם לה 70,000 ש"ח שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק-הדין ועד ליום התשלום בפועל. סכום זה כולל פיצוי גם בגין עגמת הנפש. לאחר הפחתה בגין אשם תורם, הסכום שנפסק לזכותה עוגל ל- 50,000 ש"ח.

34. ת"א 13129-09-08 עזבון אפרים פישר ז"ל נ' ורד הזהב (1994) בע"מ, תק-של 2010(2), 46040 (2010) - סכום הפיצוי - 45,000 ש"ח

א. הליקויים: ליקויי בנייה וכן ליקויי האקוסטיקה: הוצאות לתיקון ליקויי אקוסטיקה ורעידות - ירידת ערך בגין ליקויים אקוסטיים ורעידות.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי הוכח כי הנתבעת כשלה בגילוי מידע חיוני לתובעים ובכך "מנעה מהם קבלת החלטה מושכלת ביחס לרכישת הדירה. עוד הוכחו קיומם של ליקויי אקוסטיקה ורמת רעש בלתי-סביר בדירה החורגים מהקבוע בתקנות נכון ליום 16.01.07".

נקבע כי חוות-דעת מומחה האקוסטיקה מטעם התובעים ביצע מדידות במועד אחד בלבד, לפני התיקונים שביצעה הנתבעת במקום. חרף ארכות שניתנו לתובעים, לא הוגשה חוות-דעת עדכנית מטעמם. בית-המשפט קבע כי כשל זה יפעל לחובת התובעים. מצד שני, חברת ורד הזהב מצידה בחרה שלא לנקוב במועד המדויק שבו בוצעו התיקונים שהוזכרו לעיל. בית-המשפט קבע כי כשל זה יפעל לחובתה, ולכן הוא יראה את התובעים כמי שסבלו מרמת רעש לא סבירה בדירתם במשך כשנתיים ימים. עוד הוכח כי התובעים, התלוננו על המפגע מיד לאחר כניסתם לדירה, כאשר תלונותיהם החוזרות ונשנות לבסוף גרמו לנתבעת לבצע פעולות תיקון.

כן נפסק כי התובעים הגזימו באשר לעוצמת הרעש בדירה, בפרט במשך היום. כך, בית-המשפט התייחס גם להצעת המחיר שנקבעה על-פי חוות-דעתו של המומחה לאקוסטיקה לפיה עלות ביצוע סך כל העבודות עומדת על סך של 12,000 ש"ח.

בהתחשב בכל האמור לעיל, וכן בפסיקה המובאת להלן: ת"א (מרכז) 2270-08-07, אלגריה נ' פלסים חברה לפיתוח ובניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.05.2010); ועלות התיקונים מזה (וראה גם אבי סגל - ע"א 5602/03; ע"א 611/89 - דרוקר זכריה נ' נחמיאס; ע"א 348/79 - גולדמן; ת"א (יר') 2291/00 נוי נ' ליאל חב' לבניין ונכסים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.06.2008); ת"א (חי') 1436/98 שמילוביץ נ' אשל הירדן בנייה ופיתוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.04.2008) - בית-המשפט פסק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 40,000 ש"ח. כאמור , נקבע כי "סכום זה כולל הן את אי-הנוחות שנגרמה לגב' פישר עקב הצורך בביצוע עבודות גם בדירת פישר לאחר תיקון ליקויי האקוסטיקה, על-ידי חברת ורד הזהב...; הן את אי-הנוחות שעוד תגרם לגב' פישר עקב הצורך בתיקון ליקויי הבנייה הנוספים כמתואר בחוות-דעת מומחה בית-המשפט (ראה לעיל בסעיף 5 לפסק-הדין); והן את עגמת הנפש שנגרמה להם עקב התנהלות חברת ורד הזהב ומניעת החלטה מושכלת".
35. ת"א 7218-07 עובדיה ואח' נ' שיכון עובדים השקעות בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (15.08.2010) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: הסכום הכולל שקבע המומחה עומד למעשה על סך של 57,472 ש"ח. עסקינן באיחור במסירה וירידת ערך.

ב. נימוקי הפיצוי: בעיקר בשל אי-הנוחות במגורים בזמן ביצוע התיקונים.

36. תא"מ 3431-06-10 גניש ואח' נ' טויטו ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (08.08.2012) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: עבודות אלומיניום.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי. וכך קבע בית-המשפט: "לא שוכנעתי כי יש לפסוק במסגרת תובענה זו לעגמת הנפש שנגרמה למי מהצדדים בעקבות נקיטת טויטו בהליך משפטי אחר, בו אף ניתנה החלטה כי אין צו להוצאות. כמו-כן, לאחר שהבאתי בחשבון אף את טיעוני טויטו לגבי אופן ההתנהלות הדברים בין הצדדים, לא מצאתי לפסוק במקרה זה לגניש פיצוי בגין עגמת נפש".

37. ת"א (פ"ת) 2743-07 בן דוד נ' ראבי חברה קבלנית לבניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.08.2009) - סכום הפיצוי 5,000 ש"ח

א. הליקויים: חוץ וחזיתות , אלומיניום, נישה של דלת הכניסה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי מן נסיבות המקרה עולה כי עלות הליקויים נמוכה מהסכומים שנתבעו על-ידי התובעת בכתב תביעתה ובחוות-דעת המומחה מטעמה. עם-זאת, נקבע כי אין ספק כי נגרם לתובעת סבל רב כתוצאה מהליקויים, וכי יגרם לה סבל נוסף בעת תיקונם. בשל כך חוייבה הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

38. ת"א 6037-07 דיין ואח' נ' שיכון עובדים בע''מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.08.2010) - סכום הפיצוי נכלל בסכום הכולל של 44,500 ש"ח

א. הליקויים: נמצאו מספר ליקויים, וכדברי בית-המשפט במקרה זה: "עלות תיקון ליקויי הבנייה בדירת התובעים עומדת על סך של 11,010 ש"ח עד 11,310 ש"ח (הפער בסך של 300 ש"ח הינו בהערכת רכיב "שיפורי סיליקון ואיטום חלונות כללי") בתוספת סכום סך של 950 ש"ח (500 ש"ח בגין רכיב תריס בחלון ממ"ד ו- 450 ש"ח בגין שינוי חלון מטבח). עלות תיקון ליקויי הבנייה בבניין עומדת על סך של 34,800 - עד 42,300 ש"ח בתוספת סכום של 3,840 ש"ח (המתייחס לציפוי בקומה ג'). המחירים מתייחסים לעלות הקבלן, לא כוללים מע"מ ועל-פי מדד תשומות הבנייה".
ב. נימוקי הפיצוי: אין.

39. ת"א 55698-01-11 אלון משה ואח' נ' אורן - הסלע בנייה והשקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.08.2012) - סכום הפיצוי - 7,500 ש"ח

א. הליקויים: לפי חוות-דעת מומחה בית-המשפט, עלות התיקון של כלל הליקויים כולל הריצוף בדירה עומדת על 31,320 ש"ח (לאחר הוספת פיקוח הנדסי ומע"מ ולפני תוספת של 20% לביצוע על-ידי קבלן-משנה). דיור חלופי: המומחה מטעם בית-המשפט "קבע כי על רקע הצורך בהחלפת הריצוף באיזור סלון ומטבח, לא יוכלו התובעים להתגורר בדירה. קביעה זו נראית לי סבירה והגיונית בנסיבות העניין, בהן לא מדובר בהחלפה נקודתית של הריצוף, אלא החלפה של שטח משמעותי של 32 מ"ר. המומחה העריך את משך הזמן הדרוש לביצוע כל התיקונים ב- 10 ימים והמליץ על 7 ימי דיור חלופי... לא ניתן לפסוק לתובעים סכום ריאלי המבוסס על עלות בפועל של דיור חלופי וזאת בהעדר כל ראיה. עם-זאת, מוצא אני לנכון לפסוק לתובעים סכום מינימאלי של 1,500 ש"ח וזאת בשל ההנחה כי הוצאות לדיור חלופי כלשהו בסכום כאמור בוודאי תהיינה וכי סכום זה בוודאי אינו עולה על הסכום הריאלי הנמוך ביותר הקיים בגין סידור סביר לדיור חלופי בנסיבות העניין".

ב. נימוקי הפיצוי: בנוגע לשיקולים שבית-המשפט שוקל בבואו לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש, דן בית-המשפט במידת חומרתם של הליקויים. נקבע כי יתכן מצב שבו ליקויים רבים בדירה, גם אם כל אחד בפני עצמו הינו מינורי או לא מהותי ביותר, במצטבר יפגעו ביכולת ליהנות מהדירה. בית-המשפט ציין כי "כבר נקבע כי העלות הכספית של התיקונים, אינו בהכרח מעיד על עוצמת עגמת הנפש שנגרמה - ראו: דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89.

כן נפסק כי הנתבעת התעלמה במשך תקופה ממושכת ממכתביהם של התובעים אשר פנו אליה בנוגע לתיקון ליקויים בדירתם. התובעת התעלמה ממכתבים אלה, עד שבסופו-של-דבר התובעים שלחו לנתבעת מכתב מבא-כוחם ורק אז זכו לתגובה.

בית-המשפט ציין, לאחר עיון בחוות-דעת המומחה, כי "סביר להניח שנגרמה לתובעים עגמת נפש, בעיקר מהליקויים בריצוף, אם כי ניתן למצוא בחוות-הדעת ליקויים נוספים שמטבעם פוגעים ביכולת ליהנות מהדירה (כגון: אי- יכולת לסגור דלת ממ"ד אלא בטריקה, ידית דלת כניסה רופפת, מכשיר גז לחימום מים לא תקין, אריחים בולטים או שקועים בחיפוי קרמיקה, שקע חשמל שלא עבד בחדר שירות, גבשושיות וגלים בטיח)". בנוסף, נקבע כי "אין להקל ראש במצב שבו אריחים, גם אם בודדים בדירה, אינם מקובעים כראוי ומתנודדים. גם מצב זה, פוגע ביכולתו של הדייר ליהנות מדירתו באופן סביר". בסופו-של-דבר, לאחר שבית-המשפט לקח בחשבון, בנוסף לליקויים, גם את התעלמות הנתבעת במשך תקופה ארוכה מפניות התובעים, כמו גם משך הזמן שהתובעים נאלצו לחיות עם המצב הקיים, החליט בית-המשפט לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים בגין עגמת נפש בסכום של 7,500 ש"ח.

40. ת"א 5057-07 שטרית ואח' נ' הדר הצפון - הנדסה ובנייה ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (23.01.2011) - סכום הפיצוי - 4,000 ש"ח

א. הליקויים: עבודות פיתוח - גדר מעל קיר תומך, עבודות ריצוף, מערכת סולארית, גג שטוח, גג רעפים, דלת יציאה משנית, ניקוז גג הרעפים, פינת המקלחת, השלמת חומר אטימה, התאמת דלת אמבט, סגירת פתחים בלוח החשמל, מנגנון נעילה בדלת הכניסה, חידוש שכבת גמר בחזית, איוורור חדר אמבטיה, גודל חלון אמבטיה הורים, משטח בחזית, פיקוח הנדסי.

ב. נימוקי הפיצוי: נקבע כי לאור מכלול הנסיבות, בהן סכום הפיצוי שנקבע, התובעים זכאים לקבל פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 4,000 ש"ח.

41. ת"א (אשד') 49594-11-10 זרביב ואח' נ' עדן - גד בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (02.03.2012) - סכום הפיצוי - 4,000 ש"ח

א. הליקויים: ריצוף, מזחלת ומרזבים.

ב. נימוקי הפיצוי: נקבע על-ידי בית-המשפט כי אין ספק כי נגרמה ועוד תיגרם לתובעים עגמת נפש בגין הליקויים, עבודות התיקונים שכבר בוצעו והתיקונים הצפויים להתבצע בעקבות חוות-דעתו המשלימה של המומחה.

עוד ציין בית-המשפט כי נגרמו וייגרמו לתובעים בעתיד "אי-נוחות, טרחה מיוחדת והפסד ימי-עבודה של מי מהם, לאור הצורך לתאם ולפקח על עבודות התיקונים". נקבע כי הליקויים של איטום ורטיבות, "המצדיקים בדרך-כלל פסיקת פיצוי ממשי" כלשון בית-המשפט, תוקנו באופן חלקי בלבד. עם-זאת, נקבע כי התובעים בהתנהלותם לא הקלו על הנתבעת בביצוע התיקונים. כמו-כן, עלות תיקון הליקויים שנותרו מהווה אחוזים ספורים מעלות הפרוייקט.

בית-המשפט סירב לקבל את הטיעון של הנתבעת כי חיובה בגין מרכיב כגון עגמת נפש "יטיל מעמסה על ציבור הקבלנים בדרום - אותה ייאלצו לתמחר במחירי הדירות. גם אם אותם קבלנים נאלצים להפחית במחירי הדירות כדי לשווקן. הדבר איננו מצדיק מניעת פיצוי הולם לנפגעים".

בסופו-של-דבר, נפסקו לתובעים פיצויים בגין עגמת נפש בסך של 4,000 ש"ח.

ג. אופן חישוב הפיצוי בגין עגמת נפש: נפסק על-ידי בית-המשפט כי אין קנה מידה אחד לפסיקת פיצויים בגין עגמת נפש ונזקים עקיפים נוספים שהתובעים דרשו, כגון אובדן ימי עבודה, טרחה מיוחדת ואי-נוחות.

נפסק, כי המקור הנורמטיבי לפסיקת פיצוי בגין עגמת נפש, סבל ואי-נוחות הינו בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, אשר קובע כי: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית-המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".

עם-זאת, בית-המשפט מפנה ל דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89 שם נקבע כי: "אין כל יחס ישיר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה, כדוגמה הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות...".

בית-המשפט מפנה גם למלומד א' נ' ורדי לעניין השיקולים הצריכים להנחות את בית-המשפט בעת פסיקת פיצויים בגין עגמת נפש:

א. סוג הליקוי: ככל שהליקוי חמור יותר ומקשה על חיי היום-יום - יש לפסוק סכום גבוה יותר בגין ליקויי רטיבות.
ב. עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי: ככל שזו גבוהה יותר, יש לפסוק פיצוי גבוה יותר, כגון הצורך בהחלפת רצפות הדירה.
ג. התייחסות הקבלן וניסיונותיו לתיקון הליקוי.
ד. גובהו הכללי של הפיצוי, בגין מלוא הליקויים, כמשקף את מצב הדירה בכללותה (אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (תשס"א-2001), 421).

42. ת"א 562-06 ברדה ואח' נ' ש.ח.א. בנייה וייזום בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.02.2011) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: "הוגשה חוות-דעתו של המומחה, במסגרתה פורטו ליקויים שנמצאו בבית, שעלות תיקונם 55,600 ש"ח בתוספת מע"מ (בסה"כ 64,218 ש"ח) וכן נקבעה ירידת-ערך בסך 20,000 ש"ח ללא תוספת מע"מ. בעקבות טענת התובעים להחמרה במצב הרטיבות בבית, ביקר בו המומחה, פעם נוספת, והגיש חוות-דעת משלימה האומדת על עלויות התיקונים הנדרשים הנוספים - בסך של 6,400 ש"ח בתוספת מע"מ (בסה"כ 7,392 ש"ח ).... אשר לדיור החלופי, הבהיר, כאמור המומחה, כי משך ביצוע העבודות הוא 12 ימי עבודה בהם לא ניתן יהיה להתגורר" בדירה.

ב. נימוקי הפיצוי: נקבע על-ידי בית-המשפט כי אין ספק "שנושא הרטיבות הטריד מאוד את התובעים והסב להם סבל רב". כן נקבע כי גם התיקון של הליקוי, גם אם באופן חלקי, לא היה פשוט; העבודות להסרתו תהיינה מעיקות על המשפחה שתיאלץ לפנות את ביתה לצורך התיקונים לשלושה שבועות. כן מציין בית-המשפט כי התייחסות הקבלן לתובעים לא הקלה על עגמת הנפש שנגרמה להם. מאידך, נקבע כי עלות התיקונים, בשיעור של כ- 15% מעלויות הבנייה, היא מתונה יחסית; כן התרשם בית-המשפט כי התובעים לא סייעו לתיקון הבעיה באופן נמרץ "ולא נתנו הזדמנות נאותה לקבלן לתקן את הליקויים ולצמצם את תקופת הסבל" - עובדה זו "מפחיתה, אף היא, מן הפיצוי לו הם זכאים בגין ראש נזק זה".

ג. אופן חישוב הפיצוי בגין עגמת נפש: נקבע כי בנוגע לפיצויים בגין עגמת נפש, אין קנה מידה אחיד לפסיקת פיצויים בגין ראש נזק זה.

בית-המשפט דן בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות), וב דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89 שם נקבע כי על החברה הקבלנית לצפות כי "מסירת דירה לקויה ודולפת ואי-תיקון הליקויים במשך תקופה ארוכה, יסבו לרוכשים סבל ועגמת נפש" וגם כי: "נקבע בפסיקת כב' בית-המשפט העליון, כי אין יחס ישר בין הסכום שנדרש לתיקון, לבין הסבל ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה והדוגמה הטובה ביותר, היא נושא הרטיבות".

אף בפרשה זו מפנה בית-המשפט למלומד אביחי נ' ורדי שציין את השיקולים הצריכים להנחות את בית-המשפט בבואו לפסוק בסוגיית עגמת הנפש:
א. סוגי הליקוי: ככל שהליקוי חמור יותר ומקשה על חיי היומיום - יש לפסוק סכום גבוה יותר, כגון ליקויי רטיבות;
ב. עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי: ככל שזו גבוהה יותר, יש לפסוק פיצוי גבוה יותר;
ג. התייחסות הקבלן וניסיונותיו לתיקון הליקוי.
ד. גובהו הכללי של הפיצוי, בגין מלוא הליקויים, כמשקף את מצב הדירה בכללותה (אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות - ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (תשס"א-2001), 421).

43. ת"א (אשד') 19631-05-10 יוסף סניק נ' פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.12.2012) - סכום הפיצוי - 20,000 ש"ח

א. הליקויים: מוקדי רטיבות. "בהתאם לאמור בחוות-הדעת הראשונית אותרו כתמי רטיבות במקומות רבים בדירה, לרבות חדר שינה הורים, חדרי ילדים וחדר דיור - בחלק מן המקרים רטיבות ניכרת העולה על 50%". לכתב התביעה צורפו, בין היתר, חוות-דעת חב' איתור מוקדי רטיבות. כן בוצעו תיקונים בדירה על-ידי הנתבעת.

ב. נימוקי הפיצוי: כאמור, אותרו ליקויי רטיבות רבים בדירה. יחד-עם-זאת, לא עלה צורך לפרק את הריצוף באופן מאסיבי לצורך התיקון, אלא רק בקרבת הפתחים, כשאז עולה הצורך להמתין לייבוש לתקופה של חודשיים-שלושה מסיום עבודות האיטום. לאחר תקופת הייבוש יבוצעו תיקוני טיח וצביעה להעלמת כתמי הרטיבות.

נפסק בנוגע לרטיבות כי: "כל ליקויי הבנייה מתגמדים לעומת חדירת מים לדירה". בנוגע לדרישת הצפיות נפסק כי "חברת בנייה צריכה לצפות כי מסירת דירה לקוייה ודולפת ואי-תיקון הליקויים במשך תקופה ארוכה, יסבו לרוכשים סבל ועגמת נפש מרובים".

התובעים עתרו לפצותם בסכום של 70,000 ש"ח בגין עגמת נפש שנגרמה להם. נקבע על-ידי בית-המשפט כי התובעים הסבו את תשומת-לב הנתבעת לליקויים הנטענים ובעיקר לבעיית הרטיבות. נקבע כי הנתבעת אף ביצעה מספר ניסיונות תיקון של הליקויים, אך לא הקדישה לכך את מלוא תשומת-ליבה, "אולי בעקבות הכחשתה הראשונית (של) קיומם של ליקויים בכלל והטלת האשם לליקויי הרטיבות - על כתפי התובעים, בהתאם להערכת המומחה ההנדסי מטעמה". על-כן, פסק בית-המשפט כי התובעים ראויים לקבל פיצוי בגין עגמת נפש וסבל שנגרמו להם בגין קיומם של הליקויים וההימנעות מתיקונם או כישלון הניסיון לתקנם. עם-זאת, מקבל בית-המשפט את טענת הנתבעת כי הסכום הנתבע בגין ראש נזק זה הינו מופרז. בית-המשפט פונה לספרו של המלומד ורדי לצורך הכרעה בשיקולים הקובעים את גובה הפיצוי {אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות - ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (תשס"א- 2001), 421) - לעניין השיקולים שבית-המשפט לוקח בחשבון בעת קביעת גובה הפיצוי}.

בית-המשפט מרחיב וקובע כי מעיון בחוות-דעתו הראשונית של המומחה עולה כי ליקויי הרטיבות היו הליקויים הדומיננטיים בדירה טרם התיקונים. המומחה הטיל את האחריות לליקויי הרטיבות על הנתבעת. עם-זאת, נקבע כי יתר הליקויים בדירה, אף כי היו רבים, לא היו מהותיים ולכן לא גרמו לסבל; מכאן שלא נגרמה בעטיים עגמת נפש משמעותית. יש לשים-לב כי מציין בית-המשפט כי "כמעט שלא מוכרת מסירת דירה ללא כל ליקויים". בהתחשב בכל האמור לעיל, חייב בית-המשפט את הנתבעת בתשלום של 20,000 ש"ח לתובעים בגין עגמת הנפש שנגרמה להם.

44. ת"א (ת"א) 37934-08 יונה רחמים רונן נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.01.2011) - סכום הפיצוי 8,000 ש"ח

א. הליקויים: בית-המשפט תיאר את אשר מצא המומחה מטעם בית-המשפט: "ליקויי בנייה חמורים ובכללם חדירת מי גשם. המעקה במרפסת חדר הדיור אינו בטיחותי ומחייב התאמה בעלות של 2,100 ש"ח. בדירה קיימת תופעת סדיקה רחבה שמחייבת תיקונים בעלות כוללת של 10,000 ש"ח. המומחה תיעד סימני רטיבות מתחת לחלון הפנורמי מתחת לחלון שינה הורים ותמחר את עלות תיקונו בסך של 2,500 ש"ח. כמו-כן פירט המומחה ליקויים לא מעטים נוספים שעלות ביצועם נמוכה יותר. המומחה אמד את עלות תיקון הליקויים בסכום של 16,700 ש"ח בתוספת מע"מ, במחירים לביצוע על-ידי קבלן מטעם התובעים וקבע כי ניתן להתגורר בדירה בתקופת התיקונים שאת משך ביצועם העריך ב- 6 ימי עבודה". התיקונים בוצעו.

ב. נימוקי הפיצוי: נקבע על-ידי בית-המשפט כי בשורה ארוכה של פסקי-דין נקבעה העובדה כי בעת רכישת דירה במדינת ישראל ישנן לרוכשים ציפיות ותוכניות להפיק ממנה "הנאה ורווחה".

בית-המשפט מפנה ל אבי סגל - ע"א 5602/03 - לעניין הקביעה כי על פיצויים בגין נזק לא ממוני להיות בגדר מתחם הסבירות.

נקבע כי במקרה דנן, היו ליקויי סדיקה נרחבים בדירה. אף כי הם לא יצרו בעיה פונקציונאלית בחיי היומיום, הרי שיש בהם משום פגיעה חזותית קשה, "ובשל כך, חיסור בתחושת הרווחה והעצמת התסכול".

בית-המשפט מעיר כי ליקויי הרטיבות שבדירה הינם מינוריים ונקודתיים, על-פי חוות-דעת המומחה. על-כן, הוא קובע כי ניתן היה לצפות מהתובעים - הן כמי שנפגעו מהנזק והן במסגרת חובת הקטנת הנזק החלה עליהם - לנקוט בצעדים לתיקון ליקויי הרטיבות. בכך, הייתה נחסכת מהם אי-נוחות. עם-זאת, היה על הנתבעת לתקן ליקויים אלה עוד בשלב של ביצוע תיקוני הבדק.

הליקויים האחרים שפורטו על-ידי המומחה הינם זניחים ושוליים, כלשון בית-המשפט, אשר קבע כי אף שתיקונם מביא לפגיעה מסויימת ברווחה, הרי שפגיעה זו נחסכה מהתובעים, שכן הם בחרו לשהות בבית מלון.

בית-המשפט מצויין כי הנתבעת לא מיצתה את חובתה לתקן את הליקויים בתוך פרק זמן סביר עובר להגשת התביעה. עם-זאת, לגבי התקופה שלאחר הגשת התביעה, בית-המשפט מציין כי לזכות הנתבעת וגם התובעים יאמר כי הם הסכימו בשלב מוקדם להצעת בית-המשפט לתיקון הליקויים בעין (על-אף שמלאכה זו נמשכה פרק זמן ממושך מדי).

בהתאם לכל נסיבות המקרה, הנתבעת חוייבה לשלם לתובעים פיצוי בסך של 8,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני.

45. ת"א (יר') 1449-03 יוסף מור ואח' נ' מרדכי אביב מפעלי בנייה בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (12.12.2012) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח לכל משפחה

א. הליקויים: זכאים התובעים לסכום שנקבע בחוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט: התובעים ביקשו לבסס טענותיהם בגין הפיצוי הנתבע בגין ליקויי בנייה בשתי הדירות על חוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט. המומחה הגיש שתי חוות-דעת. לאחר הראשונה תוקנו חלק מהליקויים על-ידי הנתבעות. "על-פי חוות-דעתו השנייה, עלות תיקון הנזקים שנותרו בדירת התובע 1 היא בסך של 8,030 ש"ח ועלות תיקון הנזקים שנותרו בדירת התובעים 2 ו- 3 היא בסך של 5,390 ש"ח. סך הכול 13,420 ש"ח. כאמור שם, סכומים אלו נקבעו על-פי מדד חודש אפריל 2004 ואינם כוללים מע"מ".

ב. נימוקי הפיצוי: כדברי בית-המשפט, נשללו כל הטעמים השונים שהנתבעות הביאו על-מנת למנוע מהתובעים פיצויים בגין עגמת נפש, כמו למשל הטענה כי התובעים הגישו סיכומיהם באיחור.

מנגד, בית-המשפט מותח ביקורת על התנהלותן של הנתבעות, אשר גררו את התובעים לשני הליכים משפטיים "מורכבים ומיותרים", כלשון בית-המשפט, אשר ציין כי ההליך המשפטי הראשון הסב לתובעים נזקים כבדים. בית-המשפט מציין את התנהלות הנתבעות, אשר לאחר שהסתיים ההליך המשפטי הראשון אף נהגו בחוסר תום-לב בהקשחת עמדותיהן כלפי התובעים, בכך שסירבו לדחות מועד תשלום שחל, למרות שהתובעים לא יכלו, כל עוד לא הסתיים ההליך בבית-המשפט המחוזי, לממש את הסכמי המכר, אשר מהם ניסו הנתבעות להתנער. במצב דברים זה, "לא היה מקום לכך שהתובע ימכור את דירתו ושהתובעים 2 ו- 3 יגררו את המשכנתה מדירתם הקודמת". נקבע כי התנהלות זו של הנתבעות, אשר לא נמצא לה הסבר סביר, הסבה לתובע נזק שנגרם מהצורך בנטילת הלוואת גישור. כך, נגרמו לתובעים טרחה מרובה ועגמת נפש רבה.

התובעים, אשר ביקשו לקבל כל אחד פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 10,000 ש"ח בלבד, נהגו בהקשר זה, כלשון בית-המשפט, "בסבירות ובהגינות". לפיכך, נפסק להם מלוא הסכום שנתבע בראש נזק זה, אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלומו בפועל.

46. ת"א (חי') 34979-10-10 שבתאי נחמה ואח' נ' אשל הירדן יזום ובניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.11.2012) - סכום הפיצוי - 2,500 ש"ח

א. הליקויים: שלד הבניין, עבודות איטום וליקויי רטיבות, חיפוי קרמיקה, עבודות טיח וצבע, עבודות ריצוף, אלומיניום, עבודות אבן נסורה, גג רעפים, עבודות פיתוח שונות, ליקוי בקירות התומכים.

מחוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט עולה כי ליקויי הבנייה אשר קיימים בדירה, עלות תיקונם הינה בסך של 42,920 ש"ח. "המומחה ציין כי המחירים עשויים להשתנות בין קבלן לקבלן בסדר גודל של כ- 15%-20% וכי ניתן להתגורר בדירה בעת ביצוע התיקונים. המומחה לא נחקר על חוות-דעתו".

ב. נימוקי הפיצוי: התובעים העריכו את נזקיהם בגין עגמת נפש בסך של 20,000 ש"ח. הנתבעת טענה כי סכום זה הינו מופרז וכי לאור הפער בין סכום התביעה ההתחלתי לבין עלות התיקונים כפי שנקבעה על-ידי המומחה ראוי לשלול מן התובעים כל פיצוי בגין נזק לא ממוני.

בשוקלו את מכלול הדברים, הפנה בית-המשפט לבסיס לפסיקת פיצויים בראש נזק זה - סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.

נקבע כי בנסיבות העניין, בשים-לב לסכום הליקויים הנמוך יחסית ככלל, והסכום הנמוך בשל ליקויי רטיבות בפרט, ולכך שנראה כי מרבית הליקויים אינם גורמים להפרעה בניהול התקין של חיי היומיום של התובעים בצורה ניכרת, בית-המשפט מצא לנכון לקבוע סכום של פיצויים לתובעים בגין עגמת נפש בסך של 2,500 ש"ח.

47. ת"א (קריות) 1345-08 יוסף כהן ואח' נ' אשל הירדן יזום ובניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.02.2013) - סכום הפיצוי - 18,500 ש"ח

א. הליקויים: חדירת רטיבות מצנרת מים, חדירת רטיבות מהקרקע לקירות חדרי שינה במפלס העליון, מטבח וחדר שירות, חדירת רטיבות מהגג, חדירת רטיבות מתחת לחלון חדר הורים וחדר מגורים, מעבר רטיבות לריצוף חדרי שינה וחדר אמבטיה במפלס העליון, הוספת אדמה גננית והצורך בהגבהת שוחות בחצר התחתונה, חדר אשפה, כתמי טיט בטון במדרגות חיצוניות ובקיר האבן, אריחים עם פגיעות בריצוף חדר דיור ומטבח ומסעד יד.
ב. נימוקי הפיצוי: התובעים מבקשים לקבל פיצוי בסך של 50,000 ש"ח בגין עגמת הנפש שנגרמה להם עובר להגשת התביעה. בית-המשפט פסק כי במסגרת קביעת הפיצוי הלא ממוני יש לשקול, בין היתר, "את השפעת הליקויים על חיי היומיום של הדייר, מידת עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי, התייחסות הקבלן וניסיונותיו לתקנם. כן נדרשת התאמה בין גובה הפיצוי בגין הליקויים, לפיצוי בגין ראש הנזק הלא ממוני".

בנוגע לקביעת השיקולים בעת קביעת פיצוי בגין עגמת נפש בתביעות ליקויי בנייה, מפנה בית-המשפט לדברי כב' השופטת נאור ב אברמוביץ' - ע"א 6540/05 וכן למלומד א' נ' ורדי { דיני מכר דירות - ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (חושן למשפט, תל אביב, 1997), 361}.

בנסיבות העניין, בית-המשפט שוכנע, לאחר עיון בתצהיר התובעת, כמו גם בתיעוד הווידאו של ביקורות השני של המומחה בדירה כי לתובעים, ולתובעת בפרט, נגרמה עגמת נפש רבה. זאת בעיקר ובמיוחד בשל ליקוי הרטיבות מהם סבלו התובעים, אשר חלקם טופל על-ידי הנתבעת או התובעים עוד קודם לבדיקת הדירה על-ידי מומחה בית-המשפט, ומחלקם סובלים התובעים עד עצם היום הזה.

בית-המשפט מציין כי לצורך הטיפול בבעיות הרטיבות היה צורך בפתיחת קירות לחשיפת צנרת, פתיחת קיר חדר ההורים, פירוק כל מרצפות שני חדרי האמבטיה והתקנת תנורי ייבוש בדירה, תוך הותרת חלקים בדירה ללא ריצוף. בית-המשפט מציין כי אין צורך להרחיב אודות הסבל ואי-הנוחות הכרוכים בתיקונים שכבר בוצעו.

בסופו-של-דבר, לאור מכלול הנסיבות, ובהן מכלול הליקויים שנמצאו בדירה וליקויי הרטיבות בפרט; בהתחשב בתיקונים שכבר בוצעו ובאלו שיש לבצע; לנוכח כישלון הנתבעת לתקן את כל ליקויי הרטיבות בדירה; לנוכח הזמן הרב בו סובלים התובעים מליקויים בדירה ובשל סבלם כפי שתואר בהרחבה בתצהיר התובעת, נפסקו לתובעים פיצויים בגין נזק לא ממוני "על הצד הגבוה", כלשון בית-המשפט, בסך של 18,500 ש"ח.

48. ת"א 6641-06 גורן עמוס ואח' נ' הלה הנדסה בנייה וייזום (1998) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.12.2013) - סכום הפיצוי - 6500 ש"ח עד 8500 ש"ח

א. הליקויים: שיפוע ברחבת הכניסה לבית; חלונות ואלומיניום; רטיבויות; מדרגות פנימיות; שטח הממ"ד.

ב. נימוקי הפיצוי: חברה קבלנית צריכה לצפות כי מסירת דירה לקויה ודולפת ואי-תיקון הליקויים במשך תקופה ארוכה יסבו לרוכשים סבל ועגמת נפש {ראה גם: פרשת דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89}.

נקבע כי הפיצוי המגיע לתובעים בגין ליקויי הבנייה הוא בסכום נמוך מאוד בהשוואה לסכום תביעתם. אולם לא חייב להיות יחס ישר בין עלות התיקונים לבין גובה הפיצוי על עגמת נפש {ראה פרשת דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89 הנ"ל, בעמ' 65), כמו-כן, בעיקר כאשר התיקונים אינם דורשים דיור חלופי.

עגמת נפש - נזק לא ממוני:
פיצוי לא ממוני שנקבע לנתבעים השונים בשקלול מכלול הנסיבות בתיק בגין עגמת הנפש שנגרמה ונגרמת עמדה על סכום שבין 6,500 ש"ח לבין 8,500 ש"ח.

49. ת"א 175436-09 אורן בוקי ואח' נ' ארא חב' לעבודות הנדסה ובניין בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (11.03.2012) - סכום הפיצוי - 20,000 ש"ח

א. הליקויים: השקיעות של המרפסות; הסדקים בקירות.

נזק לא ממוני, פיצוי בגין עגמת נפש: התובעים עתרו לפיצוי בסך של 20,000 ש"ח בגין ראש נזק זה, טענתם הייתה לאובדן הנאה מהדירה, טרחה וטרדה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי אכן חומרת הליקויים בנסיבות המקרה וכפי הנטען קיימת. במיוחד הליקוי המרכזי שנפל בבניית המרפסות. גם הסדקים הלא מעטים בדירה והרטיבות שנמצאה בה, גרעו ללא ספק מיכולת התובעים ליהנות מדירתם וגרמו להם עגמת נפש רבה.

התובעים בחרו לרכוש דירת גן, שהיא מעצם טיבה יקרה יותר, בכדי שיוכלו ליהנות גם מאותו ערך מוסף. בפועל, נקבע, כי נגרעה ממשית יכולתם ליהנות מערך מוסף משמעותי זה וזאת לתקופה ארוכה למדי (במשך 8 שנים).

נפסק, כי מוכר הגון ותם-לב, היה מטפל בליקוי מיד ועל חשבונו ולאחר מכן תובע את הקבלן המבצע ולא מאלץ את הדייר לפתוח בהליך משפטי יקר, בנסיבות שבהן אחריות המוכר לליקויים ברורה מלכתחילה.

ללא קשר לאחריות הקבלן המבצע לפי דיני הנזיקין, חלה עליו אחריות של מוכר לפי חוק המכר דירות. בהתאם לכך, גם עליו הייתה מוטלת החובה לתקן את הליקויים מיד, דבר שלא נעשה.

על רקע האמור לעיל, ובשל העובדה שנפגעה מהותית איכות ההנאה של התובעים מהגינה ולמשך תקופה ארוכה ביותר, ישנה הצדקה לפצות את התובעים במלוא הסכום שתבעו בראש נזק זה, אשר מהווה את הסכום ההולם בנסיבות העניין לפיצוי התובעים על נזקיהם בראש נזק זה, הכוללים, עגמת נפש, אובדן הנאה מהגינה ודירה כמו גם טרחה וטרדה. לפיכך, הועמד הפיצוי בראש נזק זה על סכום של 20,000 ש"ח .

50. ת"א 1288-08 אמיתי ואח' נ' אמירי גן יבנה בנייה ויזמות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.11.2011) - סכום הפיצוי - 4000 ש"ח

א. הליקויים: סטיית תקן בכל הקשור למישקים באריחי קרמיקה; הצפה של הביוב.

ב. נימוקי הפיצוי: אחריותה של הנתבעת כלפי התובעים:
נפסק, כי כל ליקוי נטען בבית, לגביו הייתה זכאית המוכרת לטעון כנגד הנתבעת, זכאים לעשות כן גם התובעים מכוח המחאת זכויות.
אפילו לא היה מופיע סעיף המחאת זכויות זה בהסכם שבין המוכרת לתובעים, עדיין הייתה קיימת אחריות מצד הנתבעת כלפי ליקויי בנייה בבית, ככל שאלו נובעים מבנייה לא תקנית או תוך סטיה מתוכניות או מפרט טכני, שכן אחריותה של הנתבעת איננה מוגבלת ליחסים חוזיים אלא קיימת גם כלפי כולי עלמא, לרבות מי שרוכש הדירה מהקונה המקורי (ראה לעניין זה גם: ע"א 8265/96 רמט בע"מ נ' מנחם בריברום ואח', פ"ד נז(1), 486 (01.12.2002).

מטעמים אלה נפסק, כי אין ממש בטענת הנתבעת כי היא פטורה מאחריות כלפי התובעים, שכן לא רכשו הבית במישרין ממנה.

שאלת הנזק: נקבע כי לאור התלאות שעברו התובעים מרגע כניסתם לבית ועד ליום התביעה, לרבות הצפת הבית בביוב, ולאור אי-הנוחות שנגרמה לתובעים עקב הצפת ביתם במי ביוב סמוך לחג הפסח. כמו-כן, ניתן משקל לכך שהנתבעת הייתה יכולה לגלות רצון טוב יותר בליקוי התיקונים ובזריזות תיקונם ומשלא עשתה כן, הוחלט לפסוק לתובעים פיצוי בשיעור של 4,000 ש"ח בגין ראש הנזק של עגמת נפש.

51. ת"א 21491-06-09 שרון ואח' נ' חברת ארגון לסטונות צפת בע"מ ואח' פורסם באתר האינטרנט נבו (29.01.2013) - סכום הפיצוי - 15,000 ש"ח שהם 15% מסכום הפיצוי הכללי

א. הליקויים: סדקים; רטיבות; קלקול מוצרים וריהוט בבית כתוצאה מהליקויים; חיבור חשמל תלת-פאזי ועוד ליקויים בסכום כולל של 96,608 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: לאור מהות הליקויים כפי שנקבעה בחוות-דעת המומחה, ולאור התרשמות בית-המשפט מעדות התובע לעניין עגמת הנפש, הצער והסבל שנגרמו לתובעים כתוצאה ממגוריהם בבית ובו ליקויי בנייה כה רבים, נקבע פיצוי בגין עגמת נפש ע"ס של 15,000 ש"ח (כ- 15% מסכום הנזק הממשי כמפורט לעיל).

52. ת"א 5051-07 חן ואח' נ' י. פריצקר ושות' חברה לבניין חיפה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.01.2013) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: לא פורט. דובר על פגמים וליקויים בדירה ובשטחים המשותפים המצויים בכל קומות הבניין בו נמצאת הדירה שהוערכו על-ידי מהנדס מטעם התביעה בסכום של 54,440 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: התובעים טענו, בין היתר, לנזק בלתי-ממוני בגין עגמת נפש וסבל שסבלו בגין הפרשה והצורך בתיקון הליקויים.

בית-המשפט הפנה ל דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89 ופסק כי אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש על-ידי התובע, לתיקון, לבין הסבל ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. כך למשל, הדוגמה הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי-תיקון האיטום, והסבל ועגמת הנפש יכולים להיות עצומים.

לפיכך העובדה שיש פער בין סכום התובענה לסכום שקבע המומחה מטעם בית-המשפט לבדו אינו מצדיק שלילת פיצוי בגין נזק לא ממוני. בנסיבות העניין מצאתי כי יש לפסוק לתובעים בגין הנזק הלא ממוני (הטרדה ועגמת הנפש ואבדן ההנאה), סך של 5,000 ש"ח.

53. ת"א 943-09 זיק ואח' נ' ש אלבז בנייה והשקעות בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (06.02.13) - סכום הפיצוי - לא נפסק

א. הליקויים: פיצויים בגין ליקויי בנייה; איחור במסירה; אבדן דמי שכירות מחמת האיחור במסירה.

לצורך בחינת הטענות לליקויי בנייה, היקף העבודות שלא הושלמו ועבודות נוספות, מונה מומחה מטעם בית-המשפט. על-פי חוות-דעת המהנדס מטעם בית-המשפט, לאחר ביקור במקום וקבלת מלוא החומר המקצועי מהצדדים, קבע כי לא הושלמו עבודות בשווי של 138,017 ש"ח. ביחס לליקויי בנייה מצא המומחה ליקויים בשווי של 31,320 ש"ח בלבד. בנוסף אישר המומחה כי בוצעו עבודות נוספות בשווי של 11,322 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי (עגמת נפש וסבל): לא נפסק.

נפסק כי הנתבעת חבה בפיצוי התובעים בגין איחור במסירה בסך של 54,400 ש"ח. כמו-כן, הואיל ויתר הנזקים נתבעו רק לחילופין בית-המשפט לא נדרש אליהם.

בנסיבות העניין נקבע, כי שיעור הפיצוי בגין איחור במסירה כולל גם פיצוי בגין עגמת הנפש אשר ממילא נתבע רק לחלופין.

54. ת"א 11177-03-09 כהן ואח' נ' רונן נח יזמות ובנייה בע"מ - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: חנייה; עיכוב במסירת חזקה בדירה; ריצוף קרמי וחיפוי קרמי;
צבע; חלונות ועבודות אלומיניום; חשמל ואינסטלציה.

המומחה מטעם בית-המשפט העריך את הליקויים בבית התובעים בסך של 3,600 ש"ח (כולל מע"מ). יש לציין, כי המומחה לא כלל בחוות-הדעת התייחסות לליקויים הנטענים בחניון ובגישה אליו.

ב. נימוקי הפיצוי: התובעים מבקשים פיצוי בגין עגמת הנפש שעברו, בעיקר בנסיבות בהן התובעת 2 שהריונה היה מוגבל החל מהשבוע ה-21 להריון ובהנחיית רופא נתבקשה לנקוט משנה-זהירות בעת מאמץ, הליכה וכל פעילות גופנית אחרת (נספח 27 לתצהיר התובע).

היה מצופה מהנתבעת כי הדירה תהא ראויה לכניסה למגורים. הנסיבות המיוחדות במקרה של התובעים, הלידה הקרבה של התובעת והוראת הרופא למנוחה מכל מאמץ בהמשך, היו צריכים להילקח בחשבון ביחס לזריזות ודחיפות תיקון הליקויים בדירה.

לאור העיכובים במסירת הדירה ומה שנלווה לכך (המעלית, עמוד החשמל בכניסה לחנייה וכד'), המכתבים שנשלחו ועקב הריונה של התובעת 2, נפסק כי על הנתבעת לשלם לתובעים בגין עגמת נפש במקרה דנא סך של 5,000 ש"ח.

55. ת"א 5214-06 טווילי ואח' נ' גירון ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (14.12.2011) - סכום הפיצוי - לא נפסק

א. הליקויים: שקיעת חגורה; שבירת זכוכית סקיילייט; תיקוני קונסטרוקציה מברזל.

נזקים שנגרמו כתוצאה מעבודות הריסה ובנייה שבוצעו ללא היתר כבדים לבית התובעים בניגוד לתוכנית המתאר ובניגוד לצווי הפסקה מינהליים ושיפוטיים.

ב. נימוקי פיצוי עגמת נפש וסבל: לא נפסק.

התובעים תבעו סך של 100,000 ש"ח כפיצוי עבור עגמת נפש. לטענתם, מאז ביצוע העבודות בבית הנתבעים ביתם הפך שביר ופגיע, חסר יציבות, אין בו שלווה ובטחון, ואין בידם ליהנות מביתם ומעיצובו. הם חיים בבית מלא ליקויים וסדקים ונאלצים לעסוק רבות בעניין תוך בזבוז ימי עבודה וטרדה. בנוסף, מחלה כרונית רדומה ממנה סובלת התובעת התעוררה והיא נזקקת לטיפולים על בסיס קבוע.

בית-משפט קבע כי, שעה שהטענה העיקרית לקיומה של בעיה קונסטרוקטיבית נדחתה ועמה התפוגג החשש הנטען להתמוטטות בית משפחת התובעים ולא נמצא שמקור הסדקים בעבודות, ובהתחשב בכלל הנסיבות, לרבות החיזוק שנעשה על-ידי הנתבעים, על חשבונם ומתוך ביתם במסגרת הבקשה לסעד זמני, חיזוק שלפי חוו"ד המומחים מטעם בית-המשפט, נדרש ללא קשר לעבודות שביצעו הנתבעים, ולרבות גובה הפיצוי הנמוך שנפסק בגין הנזקים לדירת התובעים עקב העבודות - אין מקום לפיצוי בגין עגמת נפש.

עוד נקבע, כי חלק ניכר מעגמת הנפש, היא עגמת נפש שגרמו הצדדים בהתנהלותם שלהם ובדרך שבה בחרו "לתחזק" את הסכסוך ביניהם לאורך השנים.

לגבי הטענה לפגיעה בבריאותה של התובעת, לא הוגשו ראיות והיא לא הוכחה כשלעצמה.

56. ת"א 4628-07 שילוני ואח' נ' גורדי פרוייקטים (1995) בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו 08.02.11) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: חדירת מים בדירה; ליקויים ברכוש המשותף: קולטי שמש, חנייה, ביוב.

המהנדס מטעם בית-המשפט קבע כי סך עלות התיקונים בדירת התובעים היא בסך של 41,050 ש"ח, ובמקרה של ביצוע עבודות התיקונים על-ידי התובעים באמצעות קבלן מטעמם סך של 55,400 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: התובעים עתרו לפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 10,000 ש"ח בגין תיקון הליקויים שבוצעו ביולי 2007, התיקונים נמשכו במשך כ- 3 שבועות. כמו-כן, התובעים עתרו גם לפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 20,000 ש"ח, בהתחשב בתיקונים שבוצעו ובתיקונים אותם יש לבצע ובהתחשב בקביעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, לפיה תקופת התיקונים תארך כ- 15 יום בהם לא יצטרכו התובעים לפנות את הדירה אך תיגרם להם אי-נוחות.

לאור האמור לעיל, בית-המשפט פסק לתובעים, בגין עגמת הנפש על בסך של 10,000 ש"ח.

57. ת"א 4915-07 פרוטר ואח' נ' א.י.י.ו מבנים בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (22.11.11) - סכום הפיצוי - 13,000 ש"ח

א. הליקויים: פגמי איטום ורטיבות; עובש וכתמים; רוחב חדר הכביסה; גובה חלונות בחדר הילדים; רטיבות חוזרת וכתמים בחזית; מיקומה של מרפסת הסלון.

לסיכומים שנדונו לעיל ואשר מבטאים את נזקם הישיר של התובעים בעטיים של ליקויים בבית, עלות התיקון שלהם וירידת הערך הנובעת מקיומם של ליקויים קבועים יש להוסיף פיצוי בגין עגמת נפש. התובעים העמידו תביעתם בסעיף זה על סך של 20,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-משפט קבע, כי קיומם של ליקויי רטיבות קבועים שיהא צורך לשוב ולתקנם מעת לעת מהווה פגיעה במידת הנאתם של התובעים מן הנכס ובציפייתם הלגיטימית שהטרחה הכרוכה בתחזוקה תקופתית שלו לא תעלה על הרגיל והמקובל בבתים מסוג זה. זוהי פגיעה שיש לפצות בגינה בראש נזק של עגמת נפש, בנפרד ובנוסף על הפיצוי לו זכאים התובעים בגין הפן האובייקטיבי של אותו ליקוי שביטויו בירידת ערך הבית.

בנוסף זכאים התובעים לפיצוי בשל אובדן הנאה מחדר הילדים, בו הותקנו שני החלונות בגובה שאינו לפי התקן. התובעים עמדו על כך שאיכות השימוש שלהם בחדר נפגמה בשל כך שמיקום החלונות כרוך באובדן אינטימיות ועל-כן מוגפים תריסיו מרבית שעות היום.

לעניין התקנת סורגים בפתחי החלונות על-פי קביעת המומחה נקבע כי טענה זו נושאת אופי סובייקטיבי ואין בה ממש. הוא הדין במרפסת הכביסה, שבנייתה שלא על-פי המידות המחוייבות מכוחם של חוזה הבנייה ונספחיו כרוכה באילוץ התובעים למקם את המייבש ומכונת הכביסה לא לפי הנוח והמתאים להם, תוך פגיעה ביכולתם להפיק הנאה מלאה מהשימוש בחדר.

אולם נדחתה טענת התובעים כאילו נמסר להם בית שאינו ראוי למגורים נאותים. הליקויים המצויים בבית, גם אלה הקשורים ברטיבות, מקומיים וממוקדים. הם אינם מונעים שימוש בבית למטרתו.

היות והתובעים הגישו תביעתם רק בחלוף כשש שנים ומחצה. טענתם שנמנעו מהגשת תביעה במועד מוקדם יותר כדי לתת לנתבעים שהות לתקן את הליקויים, כוחה מוגבל. מתן שהות לקבלן לתקן ליקויים שאותרו בממכר רצויה ואף מחוייבת על-פי סעיף 4ב לחוק המכר (דירות). בה בעת היא כפופה לאמת מידה של סבירות.

כב' השופטת קרן אניספלד מבהירה, כי דבר לא מנע מהתובעים להגיש תביעתם בתכוף לאחר שניתנה חוות-דעת השמאי מטעם התובעים ולאפשר לנתבעים לבצע תיקונים בבית בעת שהתובענה תלויה ועומדת. השתהותם של התובעים בהגשת התביעה אינה עולה בקנה אחד עם טענתם שהבית אינו ראוי למגורים. גם מחוות-דעת מומחה בית-המשפט לא עולה קביעה כזו. לאור האמור נפסק לתובעים פיצוי בסך 13,000 ש"ח בשל עגמת נפש.

58. ת"א 2270-09 כהן נ' רון רוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.03.12) - שלילת פיצוי

א. הליקויים: מרצפות; מטבח; אמבטיה; כרכובים.

המומחה מטעם בית-המשפט מצא כי בוצעו בדירה עבודות בנייה נוספות בשווי כולל של 96,002 ש"ח (כולל מע"מ), וכן מצא בדירה ליקויי בנייה בשווי של 32,600 ש"ח. עוד מצא, כי לצורך תיקון הליקויים אין חובה לפנות את הדירה.

ב. נימוקי הפיצוי: שלילת פיצוי.

בית-המשפט קבע בעניין דנא, כי באשר לפיצויים בלתי-ממוניים, לשני הצדדים נגרמה עגמת נפש, והדברים מקזזים, על-כן מקום אין לפסוק פיצוי בראש זה.

59. ת"א 6233-06 צבי אלון נ' רימוני ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (22.04.09) - סכום הפיצוי - 7,500 ש"ח

א. הליקויים: ברכוש המשותף: גובה מעקה המתכת הותקן לא על-פי התקן הנדרש; נדרשת יצירת הגבהת בטון בתחתית בקו כנפי הדלתות ותיקון הסגר; שקיעה של הריצוף המשתלב ליד הכניסה לבניין ובעיקר המרזב מנקז את המים באופן שקיים חשש לחדירת מים ולהרטבת יסודות וקירות המבנה; נדרש חיזוק ועיגון של אבני החיפוי לקיר התומך; כתמי רטיבות בתחתית תקרת חדר המכונות של המעלית; צביעה חוזרת של תקרת המרתף; אוורור לחלל המדרגות באמצעות החלפת החלון הקבוע מעל דלת הכניסה ברפרפת אוורור.

הליקויים ואי-ההתאמות בדירה: חשש לנשירה של אריחי החיפוי בקירות חדר המדרגות; לא בוצע גימור תקין של החיפוי מסביב לפתחי המעליות של הקומות השונות; בחדר המדרגות נמצאו שתי מדרגות שניזוקו; לא הותקנו פנלים לאורך הקירות; שקיעת דלת האלומיניום בכניסה לבניין; גוף התאורה הקיים בחדר המדרגות לא מתאים, חסרות נקודות תאורה נוספות בפודסט, כמו-כן יש לבצע סימון ארבעת מעגלי הזרם וכיסוי המרווחים המכסים; צנרת אמבטיה אינה תקינה; דלת ממ"ד אינה אטומה; נדרש ביצוע בידוד תרמי בארגזי התריס בחלונות הדירה; נדרש תיקון מקומי של חרירים באריחי השיש המצויים על המדרגות; נדרש פירוק ריצוף המרפסת והתקנת ריצוף חדש במרפסת חדר הורים, פירוק ריצוף הקרמיקה בחדר רחצה הורים, כולל פירוק אסלה; תיקון סדק במלבן דלת המחסן הדירתי ותיקון סדק בלוח שיש שבמעקה מרפסת הדירה.

הנתבעים טענו להפסדים נוספים בגין האיחור שבמסירת החזקה וכן לעגמת נפש עקב הצורך להתגורר 3 שנים נוספות בדירה הישנה שלא תאמה לצרכיהם המוערכם בסך של 15,000$. כן טענו הנתבעים כי הדירה לא הייתה ראויה למגורים וכי בלית ברירה נכנסו להתגורר בה על-מנת להקטין נזקיהם.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי אין לפסוק לנתבעים פיצוי בגין הפסדים נוספים נטענים ועגמת נפש מפאת האיחור שבמסירת החזקה משעה שנפסק כי הנתבעים זכאים לקבל את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם המכר בגין ראש נזק זה.

לאור האמור, נפסקו לנתבעים סך של 7,500 ש"ח בגין עגמת הנפש שנגרמה להם עקב ליקויי הבנייה שנתגלו בדירתם וברכוש המשותף.

60. ת"א 63798-07 סעד ואח' נ' שיכון דיירים בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.02.2011) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח לכל דירה

א. הליקויים: בדירת התובעים 1-2: עלות תיקונים על סך 19,883 ש"ח.
(3,500 ש"ח עבור ליקויים בעבודות פיתוח, 3,800 ש"ח בגין ליקויים בציפוי חיצוני, 500 ש"ח בגין ריצוף הדירה, 500 ש"ח בגין ליקויים בחדר המדרגות, ליקויים בחדרי רחצה 100 ש"ח, ליקויים שונים 7,250 ש"ח, פיקוח הנדסי 1565 ש"ח).

בדירת התובעים 4-3: עלות תיקונים על סך 21,980 ש"ח:
(שביל כניסה 600 ש"ח, ליקויים בחצר 750 ש"ח, דלתות 500 ש"ח, חדרי שירות 2,700 ש"ח, ריצוף 1000 ש"ח, מדרגות 4,800 ש"ח, חלונות 50 ש"ח, כללי 2,500 ש"ח, גג בדירה 800 ש"ח, ניקוז רטיבות וסדקים 2,100 ש"ח, טיח 1500 ש"ח, פיקוח הנדסי 1730 ש"ח).

דירת התובעים 6-5: עלות תיקונים על סך 21,472 ש"ח:
(ליקויים בחצר 750 ש"ח, ליקויים בדלתות בדירה 1100 ש"ח, ליקויים בחלונות ובדלתות פנימיות בדירה 600 ש"ח, ליקויים במדרגות פנימיות בדירה 4,550 ש"ח, ליקויי ניקוז ורטיבות 1,000 ש"ח, ליקויים במתקני תברואה 500 ש"ח, מעקים 500 ש"ח ריצוף 1,500 ש"ח, גג בניין 1,100 ש"ח, גימור ושונות 4,200 ש"ח, עלות מחוות-דעת 18.12.06 1,100 ש"ח, פיקוח הנדסי 1,690 ש"ח).
דירות התובעים 8-7: עלות תיקונים על סך 31,445 ש"ח:
(ליקויים בשטחי חוץ 1,900 ש"ח, מדרגות כניסה אל הדירה 200 ש"ח, ניקוז 2,100 ש"ח, מרפסת סלון-גינה 2,900 ש"ח, קומת כניסה 250 ש"ח, חדרי שינה וממ"ד 8,300 ש"ח, חדרי שירות ומתקני תברואה 200 ש"ח, חלונות 1400 ש"ח, מדרגות בדירה 2,350 ש"ח, רטיבות סדקים וטיח 3,500 ש"ח, כללי 1650 ש"ח, פיקוח הנדסי 2,475 ש"ח).

דירות התובעים 9-10: עלות תיקונים על סך 34,430 ש"ח:
(ליקויים בשטחי חוץ 1,100 ש"ח, כניסות לדירה 1800 ש"ח, ריצוף הדירה 15,800 ש"ח, חלונות 300 ש"ח, חדר שרות 1400 ש"ח, סדקים רטיבות וליקויי טיח 6,400 ש"ח, כללי 300 ש"ח, פיקוח הנדסי 2,710 ש"ח).

דירת התובעת 11: עלות תיקונים על סך 25,156 ש"ח:
(שטחי חוץ 2,300 ש"ח, ליקויים בדלתות הדירה 1,400 ש"ח, ליקויים בחלונות הדירה 1,100 ש"ח, מדרגות פנימיות בדירה 9,700 ש"ח, ליקויי גימור בדירה 2,300 ש"ח, שונות 1,000 ש"ח, מדרגות אבן כניסה לדירה 500 ש"ח, עלות מחוות-הדעת מ-22.12.06 1500 ש"ח, פיקוח הנדסי 1980 ש"ח). סה"כ פיצוי כלל הדיירים הינו: 154,336 ש"ח.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): טענת התובעים הייתה, כי עברו מסכת ייסורים מאז רכישת הדירה ועד ליום התצהיר. חלק מן התובעים חוו תיקונים חוזרים ונשנים בביתם, שחלקם הגדול לא צלח, כן סבלו מהעדר תנאים בסיסיים למגורים בעת קבלת הדירות ומנזילות חמורות ורטיבויות וגרימת נזק למוצרי חשמל ובגדים ונזקי רטיבות ועובש לחפצים בבית.

על בסיס האמור לעיל, תבעו פיצויים בגין עגמת נפש וכן פיצויים עקיפים כגון אובדן ימי עבודה בימים בהם נאלצו להישאר בביתם בשל ביצוע התיקונים הכושלים וכו' על סך 60,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי במכלול הנסיבות המתוארות, לרבות העובדה שמהלך ביצוע העבודות על-ידי הנתבעות בוצעו ללא הצלחה, ומכיוון שהתובעים התגוררו בדירה ופנו לנתבעות בזמן אמת לבצע את התיקונים הדרושים. נקבע, כי יש הצדקה במקרה זה לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש. אולם, סכום הפיצויים הנתבעים על-ידי התובעים הינם גבוהים מידי ולכן, נפסק פיצוי בגין עגמת נפש על סך 5,000 ש"ח לכל דירה, סה"כ יסתכם הפיצוי על הסך של 30,000 ש"ח.

61. ת"א 17021-05-10 דרומר ואח' נ' י. פריזט - ש. חסון בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.2.12) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: ריצוף פגום.

עגמת נפש: טענות התובעים היו, כי נגרם להם צער, עגמת נפש והוצאות מומחים בסך 30,000 ש"ח. בסיכומיהם הרחיבו נקודה זו וטענו כי הליקויים מנעו מהם שימוש סביר בדירה במיוחד לאור המפרט, התכנון והיוקרה בה על פיהם נבנתה והוקמה הדירה. לטענתם בעת ביצוע התיקונים נגרמה להם אי-נוחות רבה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי אכן ישנם מקרים בהם מורה בית-המשפט על פיצוי בגין עגמת נפש. עם-זאת יש מקום להבחין בין כתמי רטיבות לפגמים בריצוף. נקבע כי, כאשר הפגמים בריצוף הינם אסטתיים בלבד ואינם יוצרים ריחות וטחב כמקרים של רטיבות, אין בהם סכנה לבריאות.

בעניין דנא נקבע כי, אמנם, אין ספק שלתובעים נגרמה עגמת נפש בכך שלא קיבלו את המוצר שציפו לו, שנאלצו לבזבז את זמנם, לתאם בדיקות מומחים וביקורים בביתם ואף יאלצו לשהות מחוץ לביתם בעת הדבקת הריצוף. לאור האמור לעיל, ולאור היקף הפיצוי הכספי שנפסק (כ- 50,000 ש"ח), נפסק הפיצוי לעגמת נפש על הסך של 10,000 ש"ח.

62. ת"א 3522-05-09 גורדון ואח' נ' אבירד אחזקות (1998) בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (31.05.12) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט העריך את עלות תיקון הליקויים בדירה, לרבות ירידת הערך של הדירה כתוצאה מליקויים אלה ועלויות הפיקוח, בסכום כולל של 63,133 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט העלה את אבי סגל - 5602/03, להלן, שם נקבע לעניין פיצוי בגין עגמת נפש בתיקי ליקויי בנייה כי, מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בנייה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים, האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו, עלות תיקון הליקויים ועוד {ראה גם אבי סגל - ע"א 5602/03}.

נפסק בעניין דנא, כי היות והמדובר בדירת מגורים, אשר התיקונים הדרושים בה אינם כרוכים בפינויה מחד, אך תגרם חוסר נוחות לתובעת מאידך, אין הסכום של 20,000 ש"ח, הנדרש על-ידי התובעת, סביר בנסיבות העניין.

בית-המשפט נתן משקל לחוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, לרבות פירוט התיקונים שביצועם נדרש על-פי חוות-הדעת האמורה וקבע כי, העובדה כי הנתבעת פעלה עובר להגשת התביעה, מספר פעמים, לביצוע תיקונים נדרשים, ומאחר ולגישת התובעת בכתב התביעה משך זמן השיפוץ הנדרש יהא כשלושה שבועות בלבד (וייתכן כי אף פחות מכך, נוכח ממצאי המומחה מטעם בית-המשפט), הסך של 5,000 ש"ח יבטא נכונה את הפיצוי ההולם בנסיבות המתוארות.

63. ת"א 5446-06 קצב ואח' נ' וקנין עמרם ובניו קבלני בניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.05.2009) - סכום הפיצוי 5,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט העריך את עלות תיקון הליקויים בסכום של 17,500 ש"ח כולל פיקוח הנדסי ללא מע"מ וקבע כי לסכום זה יש להוסיף תוספת בשיעור של 25% כעלות המתחייבת מהעסקת קבלן על-ידי התובעים.

ב. נימוקי הפיצוי: לעניין נזק שאינו ממוני בליקויי בנייה, בית-המשפט העלה את אבי סגל - 5602/03, שם נקבעו השיקולים להערכת נזק בלתי-ממוני בתביעות של רוכש דירה כי הקבלן הבונה, ובכלל אלו התנהלותם של בעלי הדין, אופיים והיקפם של הליקויים ומשך קיומם.

בית-המשפט קבע, על יסוד שיקולים אלו ובשים-לב לעובדה כי התובעים הפריזו בתיאור הליקויים ואופיים בעוד שהנתבעת גילתה נכונות לתקן את הליקויים בדירה ובהינתן כי תיחסך מן התובעים הטרדה הכרוכה בעצם עבודות התיקונים (שכן נפסק לזכותם פיצוי בגין דיור חלופי) הועמד סכום הפיצוי בגין הנזק הבלתי-ממוני על סך של 5,000 ש"ח.

64. ת"א 7729-07-09 זר אביב ואח' נ' ס. הזימה מוצרי תעשיה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.10.2011) - סכום הפיצוי - 1,000 ש"ח לכל דירה

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט, מהנדס יוסי לזר, קבע כי רוב רובם של הליקויים הינם ביצועיים והעריך את רמת העבודה, בכללותה כטובה. כל הליקויים שאותרו על-ידי המומחה נקבעו כניתנים לתיקון בתוך כשבוע ימים של עבודה מרוכזת כאשר אין צורך לפנות את הדירות בתקופה זו.

המומחה העריך את עלויות התיקונים בדירות התובעים בסכומים המפורטים מטה וקבע כי אם יבוצעו התיקונים על-ידי הדיירים, יש להוסיף דמי ניהול וביצוע בשיעור של 12% לכל הדיירים:

התובעים 2-1: 12,830 ש"ח (לאחר שהתגלו ליקויים נוספים).
התובעת 3: 8,466 ש"ח (לאחר שהתגלתה רטיבות בין הקיר הגובל עם השכן).
התובעים 5-4: 7,146 ש"ח (לאחר ניכוי שגיאה חישובית בסכום עב' הטיח והצבע).
התובעים 7-6: 9,721 ש"ח.
התובעת 8: 6,496 ש"ח (לאחר ניכוי עלות העתקת מעבה מזגן אשר הוכנסה, בטעות).

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עותרים לקבלת פיצוי לכל דירה בסך של 8,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי צריכה להיות התאמה מסויימת בין גובה הפיצוי בגין הליקויים, לגובהו של הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני, אולם אין זה שיקול מכריע, בהכרח.

לאחר שבית-המשפט בחן את את הליקויים השונים, את קביעת המומחה כי כל הליקויים ניתנים לתיקון וכי עבודת הבנייה בכללותה הייתה טובה ותואמת את הסטנדרט המקובל, את פרק הזמן הקצר, יחסית, שיידרש לצורך תיקונם ואת העובדה שלא יהא על התובעים לעזוב את דירותיהם למקום חלופי אך ייאלצו לסבול נוכחות בעלי מקצוע שונים לצורך התיקונים, הועמד סכום הפיצוי בגין עגמת נפש על סכום של 1,000 ש"ח לדירה.

65. ת"א (חי') 21419-07 ונדרברג נ' נתנאל גרופ בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.08.2009) - סכום הפיצוי - 5000 ש"ח

א. הליקויים: מחוות-דעתו של המהנדס מטעם בית-המשפט עולה, ביחס לליקויים שנזכרו בחוות-דעת התובע כי סך עלות התיקונים לרבות פיקוח הנדסי הינו 11,200 ש"ח וכי במקרה של ביצוע עבודות התיקונים על-ידי התובע באמצעות קבלן מטעמו יגדלו העלויות בשיעור של כ-35% ויעמדו על סך של 15,100 ש"ח. המומחה ציין בחוות-דעתו כי משך הזמן הדרוש לביצוע התיקונים הוא כ- 15-13 ימי עבודה קלנדריים וכי בתקופת ביצוע עבודות התיקונים לא יידרש פינוי הדירה. בין היתר נכללו ליקויים גודל פתח חלון בחדר רחצה ובחדר שינה דרומי מערבי ובידוד צנרת אמבטיה.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובע עתר לפיצוי בסך של 10,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי במסגרת קביעת הפיצוי הלא ממוני שוקל בית-המשפט, בין היתר, את השפעת הליקויים על חיי היומיום של הדייר, מידת עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי, התייחסות הקבלן וניסיונותיו לתקן את הליקויים וכן נדרשת התאמה בין גובה הפיצוי בגין הליקויים והפיצוי בגין ראש הנזק הלא ממוני.

בתי-המשפט נהגו בקביעת הפיצוי הלא ממוני להביא בחשבון את עובדת היסוד שדירתו של אדם אינה רק נכס כספי אלא מהווה את מרכז חייו ומרכז בני משפחתו ולעיתים עמל ארוך שנים וחסכונות מושקעים לצורך רכישת הנכס.

לנוכח האמור ובהתחשב בהיקף ומהות הליקויים ובכך שלא נדרש צורך בפינוי הדירה לתיקון הליקויים הועמד הפיצוי בגין עגמת נפש על סך של 5,000 ש"ח.

66. ת"א (ב"ש) 3330-09 משה ברוך נ' פרץ לוזון נדל"ן בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.02.2011) - סכום הפיצוי - 3500 ש"ח

א. הליקויים: המומחה מטעם בית-המשפט, הגיש חוות-דעת, לפיה אומדן עלות ביצוע התיקונים הינו בגבולות של 12,650 ש"ח, כאשר סכום זה לא כולל פיקוח הנדסי (בסך של 1,800 ש"ח). כמו-כן הסכום אינו כולל תוספת של 30% לאומדן המחירים במידה והעבודות יבוצעו על-ידי התובעים. תקופת התיקון לא תעלה על 6 ימים.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): בגין ראש נזק זה עותרים התובעים לקבלת פיצוי בסכום של 20,000 ש"ח. טענת התובעים הייתה, כי תיגרם להם עגמת נפש עתידית, לגבי אותם שישה ימים, בהם ידרשו לשהות בבית, בזמן ביצוע התיקונים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קובע את פסיקתו בעניין דנא על סמך סעיף 13 לחוק התרופות, הוא הבסיס למתן פיצוי בגין עגמת נפש, סבל ואי-נוחות הקובע כי בית-המשפט רשאי לפסוק פיצויים בעד נזק שאינו ממוני כתוצאה מהפרת חוזה, בשיעור שיראה לו נכון בנסיבות העניין.

כמו-כן, מפנה בית-המשפט להלכה הפסוקה בהתייחס לנזק הלא ממוני הקובעת כי, אופיו הלא ממוני של הנזק מקשה על מתן הערכה ממונית בדבר סכומי הכסף, שיהיה בהם כדי לפצות את הנפגע.

לעניין זה נקבעה הוראה מיוחדת בסעיף 13 לחוק התרופות, ובכך הוקלה במידת מה מלאכת השומה והכימות. בפסיקת הפיצויים על בית-המשפט לשוות לנגד עיניו את העיקרון, כי מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו, ואין מטרתו הענשת המפר. סעיף 13 לחוק התרופות לא נועד להוות מנוף לפסיקת פיצויים עונשיים בדיני החוזים. כמו-כן, אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה {ראה גם ב- ע"א 348/79 - פרשת גולדמן וכן ע"א 611/89 - פרשת דרוקר זכריה נ' נחמיאס}.

לאור האמור לעיל, בבוא בית-המשפט לפסוק בסוגיית עגמת הנפש, עליו להתייחס לשיקולים שונים, ביניהם, סוג הליקויים, עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקויים, התייחסות הנתבעת וניסיונותיה לתקן את הליקויים.

בעניין דנא, העובדה שהתובעים מנעו, באופן חלקי, את האפשרות מהנתבעת לתקן את הליקויים, גובהו הכללי של הפיצוי וכיוצ"ב, הנתבעת חוייבה בפיצוי בגין עגמת נפש, בסך של 3,500 ש"ח.

67. ת"א 31818-08 נציגות הבית המשותף ברח' ברקן 17 חולון ואח' נ' אליאב חברה לפיתוח וקבלנות בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (18.10.2012) - סכום הפיצוי - 35,000 ש"ח מחולק בין שבעה תובעים

א. הליקויים: חוות-הדעת מומחה בית-המשפט מסכמת את הליקויים שנותרו בעלות תיקון של 25,000 ש"ח בתוספת מע"מ. עלות התיקון שנקבעה בחוות-דעת המומחה, הינה ביחס ל- 100% נזק ברכוש המשותף.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): טענת התובעים היו כי סבלו מאי-נוחות, חשש אמיתי לפגיעה במכוניותיהם (קורוזיה) וכן פגיעה בשלד הבניין (תקרת החניון), הלה עתרו לפיצוי זה בסך 200,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, שמטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בנייה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים, האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר, מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו: עלות תיקון הליקויים ועוד {ראה גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות - ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (2001), 421}.

עלות תיקונו של ליקוי מסויים אינה משקפת בהכרח את עגמת הנפש הנגרמת בשל ליקוי זה ולא קיים בהכרח מיתאם בין עלות תיקון הנזק לבין עגמת הנפש הנגרמת בעטיו של ליקוי זה { דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89} יחד-עם-זאת, אף-על-פי שקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול-דעת בית-המשפט, הרי שגם קביעה זו צריכה לעמוד במבחן של סבירות { אבי סגל - ע"א 5602/03}.

בעניין דנא, כאשר מרבית הליקויים תוקנו, והגם כי לתובעים אכן היה חשש ממשי לפגיעה ברכושם. שיתוף הפעולה בין הצדדים ותיקון הליקויים, הביא לפתרון בעניין, ולמעט הליקויים שנותרו, שהינם מינוריים, ביחס לתביעה, ובשקלול כל הנתונים, נפסק פיצוי בגין עגמת הנפש לתובעים בסך 35,000 ש"ח, אשר יחולק בין התובעים אישית (ולמעט תובעים 1 ,30, 38, 46, 56, 72, 73) בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף.

68. ת"א (חי') 19859-10-09 נחמני ואח' נ' גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.01.2013) (" נחמני") - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: מדרגות אל שביל הכניסה; שביל הכניסה דלת כניסה לדירה, דלת סלון אל חצר; ריצוף וחיפוי; טיח וצבע; רטיבות; מעקה לאורך השביל המחסן; חדר שירותי אורחים, שטחים מצומצמים בחדר השירותים, ברז המים; פרגולה בנויה, מדרגות אל קומה א' (המדרגות הפנימיות); חדר שינה הורים, חדר רחצה הורים, חדר שינה (2), חדר הכביסה.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי בסכום של 25,000 ש"ח בגין עגמת נפש. טענת התובים הייתה, כי נגרמה להם עגמת נפש גדולה, מעבר למקובל בתביעות שעניינן ליקויי בנייה, וזאת בין היתר לנוכח מהות הליקויים והואיל והנתבעת עשתה ניסיונות לתקנם אשר לא צלחו.

טענות הנתבעת היו, כי אין מקום לפסיקת פיצוי בראש נזק זה, הואיל ומדובר בליקויים מינוריים, ולנוכח העובדה שהתובעים בחרו להגיש תביעה במהלך שנת הבדק במקום לאפשר לנתבעת לתקנם.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל אבי סגל - ע"א 5602/03 וקבע כי מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בנייה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר, מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו ועלות התיקונים.

בעניין דנא דובר בליקויים אשר חלקם אומנם ליקויים קטנים, ואולם חלקם ליקויים הגורמים לחוסר נוחות ואפילו לסבל. כאלה הם בעיקר ליקויי הרטיבות הקיימים בתוך הבית. ניסיונות הנתבעת לתקנם לא צלחו. לצורך תיקון הליקויים נדרשים כחמישה ימי עבודה, אשר במהלך תקופה זו תגרם לדיירי הבית חוסר נוחות רבה לנוכח מהותם של חלק מהתיקונים הנדרשים, כגון תיקוני הרטיבות ותיקון המדרגות הפנימיות.

מנגד נשקלת עלות תיקון הליקויים ואת העובדה כי הנתבעת גילתה נכונות לתקנם, כמו גם את העובדה שחוסר האמון בין הצדדים, שמנע את תיקון הליקויים אפילו במהלך ניהול ההליך, נגרם במידה רבה עקב הסתמכותם של התובעים על חוות-דעת מופרזת.
לאור האמור לעיל, נפסק לתובעים פיצוי בסך 10,000 ש"ח עבור עגמת נפש.

69. ת"א 3272-08 שניידרמן ואח' נ' יניב ס.א. לבניין ולפתוח 1983 שותפות רשומה ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (14.02.2010) - סכום הפיצוי - 15,000 ש"ח לכל דירה

א. הליקויים: רטיבות בכל הדירות; עובש בדרגות שונות וליקויים שונים.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עותרים לסכום של 30,000 ש"ח, כל אחד.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, בהתאם למועד כתיבת פסק-הדין, מעל 10 שנים לאחר מסירת הדירות, נראה כי הצפי לביצוע תיקונים רק על הליקויים אינו גבוה ועל-כן העמיד את סכום הפיצוי בגין עגמת נפש על הסך של 15,000 ש"ח לכל אחד.

70. ת"א 2392-08 מעברי ואח' נ' מוריס אגבבה קבלן בניין בע'מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.05.2010) - סכום הפיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: שטח גינה קטן; חלון המטבח של השכנים הקיים מול מרפסת דירתם; מערכת סולרית וליקויים על-פי חוות-דעת של מומחה בית-המשפט.
נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי על סך 10,000 ש"ח בגין ראש נזק זה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי פסיקתו של פיצוי בגין עגמת נפש הוא לעולם כפוף לשיקול-דעתו של בית-המשפט ומתבסס על מכלול הנתונים והראיות שהוגשו.

בית-המשפט קבע, כי אין מקום לפסיקתו של פיצוי בגין עגמת נפש בכל הנוגע לחלון המטבח של דירת השכנים. במקום שבו בתוכנית המכר סומן בבירור דבר קיומו של חלון זה, ומכאן שהתובעים ידעו או היו צריכים לדעת דבר קיומו של חלון זה אל מול מרפסת דירתם, שהרי אין להם להלין בעניין זה אלא על עצמם. אולם, בכל הנוגע להתנהלותה של הנתבעת ביחס למערכת הסולרית, יש מקום לפיצוי בגין עגמת נפש. דרך התנהלותה של הנתבעת להסרת האחריות אינה סבירה. שימוש במים חמים אינו בגדר מותרות וראוי ונכון היה לפתור את הבעיה לפני זמן רב. כאמור, מערך היחסים שבין הנתבעת לבין ספקים או קבלני-משנה, ראוי שיוותר בין צדדים אלו בלבד. במקום שבו רכשו התובעים מהנתבעת, במיטב כספם, דירה חדשה, לא היה מקום להותיר את סוגיית המערכת הסולרית בלתי-פתורה במשך תקופה כה ארוכה. לאור האמור העיל, נפסק פיצוי בגין עגמת הנפש בהיקף של 2,000 ש"ח.
71. ת"א 838-09-08 מזרחי נ' יובל אלון חברה לבניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.6.11) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: אריחים בסלון, במטבח ובפרוזדור הדירה; ריצוף; דלת הכניסה; מעקה חלל הכביסה; דלת חדר שינה הורים, גובה כיור בחדר רחצה הורים.

נזק לא ממוני בגין עגמת נפש: התובעים עתרו לפיצוי על סך 15,000 ש"ח בגין ראש נזק זה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי בהתחשב בהתנהלות התובעים: קבלת חוות-דעת מומחה בשלב ראשון ולאחר מינוי מומחה בית-משפט, קבלת חוות-דעת נוספת המתעלמת מתיקון ליקויים שבוצע על-ידי הנתבעת, בכך הרבתה הוצאות והתדיינות בתיק זה (בשל כך, חוייבה הנתבעת לשאת בהוצאות נוספות בהעסקתה פעם נוספת את המומחים מטעמה ולהשתתף בתשלום שכר טרחת המומחה מטעם בית-המשפט) וכן במניעת יכולת הנתבעת להשלים ביצוע תיקונים ובהתחשב בעובדה כי הוכרה זכאות התובעים לפיצוי בגין החלפת ריצוף בדירתם, יש לפסוק סכום מדוד בלבד בראש נזק זה.

אין להתעלם כי מומחה בית-המשפט מצא ליקויים בדירת התובעים ואף הורה על החלפת הריצוף בפרוזדור, במטבח ובסלון. מאידך, אין להתעלם מהפער המשמעותי בין סכום התביעה מחד וממצאי מומחה בית-המשפט מנגד.

לאור האמור לעיל, נפסק פיצוי גלובלי בגין עגמת נפש בסך 3,000 ש"ח.
72. ת"א 20693-08 אלפיה נ' חננאל, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.03.2012) - סכום הפיצוי - 20,000 ש"ח

א. הליקויים: הגג - רעפים, כתמים, קונסטרוקציית העץ פגומה, רשתות לחלונות, שפריץ לקוי.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעת עתרה לפיצוי בסך של 40,000 ש"ח בגין ראש נזק זה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי אין ספק שנגרמה לתובעת עגמת נפש כתוצאה מהעיכוב בסיום הפרו יקט, וכתוצאה מן הצורך לסיימו באמצעות בעלי מקצוע אחרים. העיכוב לא היה עיכוב של מה בכך, אלא עיכוב של חודשים ארוכים, בהם נאלצו התובעת ובני משפחתה לגור בקרוואן. לאור האמור, נפסק לתובעת סך של 20,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

73. ת"א 8193-07-09 גולדברג ואח' נ' ד. דרורי חברה לבניין ולפיתוח בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (03.09.2012) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: חנייה ודרך גישה; מנגנון הנעילה של דלת הכניסה, גובה ידית דלת הכניסה, דלת הממ"ד, תריס דלת הסלון, אדני השיש; חלונות, מדרגות פנימיות; חדרי שירותים, חדר אמבטיה בקומה א'; ריצוף וחיפוי פנים.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי בסך 20,000 ש"ח, לכל משפחה, בגין ראש נזק זה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי בשל אי-הנוחות הצפויה לתובעים ובני משפחותיהם במהלך ביצוע התיקונים בעודם מתגוררים בבתיהם, מחד, ומאידך, בהתחשב במהות הליקויים ובהיקפם, נפסק כי פיצוי בסך 10,000 ש"ח לכל משפחה, בגין עגמת נפש, יהא פיצוי הולם וראוי.

74. ת"א 9435-07 ראיזברג ואח' נ' ריג'י חברה לבניין בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (05.09.12) - סכום הפיצוי - כל דייר בין 2,500 ש"ח ל- 7,500 ש"ח
א. הליקויים:

דירה
ליקויים בכתבי הטענות
ליקויים שאינם
בכתבי הטענות
ירידת ערך
הערות
סה"כ
לדירה
ראיזברג
13,700 ש"ח
15,100 ש"ח
34,000 ש"ח
לא כולל תיקונים בדירת השכן מתחת לדירת ראיזברג
62,800 ש"ח
פרטמן
11,800 ש"ח
8,100 ש"ח
-
-
19,900 ש"ח
ליברמן
9,900 ש"ח
18,000 ש"ח
23,000 ש"ח
לא כולל תיקונים בדירת השכן מעל דירת ליברמן
50,900 ש"ח
לייזרוביץ

16,200 ש"ח

3,800 ש"ח
-
לא כולל תיקונים בדירת השכן מעל דירת לייזרוביץ
20,000 ש"ח
סה"כ לדירות התובעים

51,600 ש"ח

45,000 ש"ח

57,000 ש"ח

153,600 ש"ח
ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי אין ספק שבגין הליקויים ואי-ההתאמה נגרמה לתובעים עגמת נפש רבה. כמו-כן, נראה כי מחוות-דעת מומחה בית-המשפט, קיימים מספר תיקונים אותם לא ניתן לתקן.

עוד נלקח בחשבון כי במהלך ביצוע העבודות, הגם שעל-ידי התובעים, עדיין תגרם להם אי-נוחות. כמפורט בחוות-דעת מומחה בית-המשפט, אף נראה שנדרש גם לבצע תיקונים בדירות שכנים על-מנת לפתור את בעיות הרטיבות בדירות חלק מהתובעים.

בית-המשפט בפסיקתו, נתן משקל לכך שתיקונים חוזרים ונשנים לא פתרו את בעיות הרטיבות בדירות התובעים ובעיות נוספות מהם סבלו התובעים או מי מהם. ראה למשל באחד ממכתבי הנתבעת לתובע (בחלוף כחצי שנה ממועד המסירה המאוחר של הדירה) במסגרתו מודה הנתבעת כי היא עדיין מטפלת בנושא התלונות, התריסים, הנזילות, ניקוז המים וריח ביוב בדירה.

בנסיבות המתוארות לעיל, ולאחר שבית-המשפט נתן משקל בפסיקתו לכל הפרמטרים הצריכים לעניין ובכלל זה טיב, היקף וחומרת הליקויים, מידת השפעתם על השימוש בדירה, עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקויים, התייחסות החברה, שיעורו הכללי של הפיצוי המגיע, כמו גם את עלות התיקונים, נקבע כי הפיצוי בגין עגמת נפש יעמוד על סך של 7,500 ש"ח לדירות ראיזברג וליברמן, סך של 3,500 ש"ח לדירת לייזרוביץ וסך של 2,500 ש"ח לדירת פרטמן.

75. ת"א 44845-08 שמואל ואח' נ' פלס קונסטרוקציות ומבנים מתועשים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.07.10) - סכום הפיצוי 1,500 ש"ח

א. הליקויים: קיר מרפסת; חדר רחצה; ריצוף; צבע וטיח; אינסטלציה; אלומיניום; עבודות אבן.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי בסך 20,000 ש"ח, בגין ראש נזק זה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק כי לאור אי-הנוחות שנגרמה לתובעים במהלך תקופה לא קצרה, בפרט כתוצאה מליקוי הרטיבות אשר גרמו לסימני רטיבות, התקלפות לחה וכתמים, יש מקום להעניק פיצוי מסויים בגין ראש נזק זה. אולם הובהר כי הפיצוי שנתבקש על-ידי התובעים הוא מוגזם, בעיקר משום שהתובעים לא הוכיחו כי חוות-דעת המומחה מטעמם הועברה לידי הנתבעת. לאור האמור הועמד הפיצוי על סך של 1,500 ש"ח.

76. ת"א 24445-06 הרמן ואח' נ' שיכון ופיתוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.11.2009) - סכום הפיצוי 7,500 ש"ח

א. הליקויים: המומחה מטעם בית-משפט קבע את עלות התיקונים בסך של 22,292 ש"ח הכולל עלות הפיקוח ההנדסי בסך של 1,000 ש"ח ומע"מ בסך של 2,992 ש"ח. כן ציין המומחה כי ככל שהתובעים יידרשו לבצע את התיקונים באמצעות קבלן מזדמן בשוק החופשי יש להוסיף שיעור של כ- 20% לעלויות אלה. סך עלויות אלה בתוספת הפרשי הצמדה מיום 26.10.07 ועד היום עומד על סך של 27,990 ש"ח.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי בסך 15,000 ש"ח, בגין ראש נזק זה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט לא קיבל את טענת הנתבעת לפיה הסכום הננקב בחוות-דעת מומחה התובעים היה מוגזם או מופרך, לא כל שכן, באופן שיש בו כדי לשלול את זכאותם של התובעים לפיצוי בגין עגמת נפש. וקבע, כי לא ניתן להתעלם מן העובדה שהתובעים בחרו לקנות דירה חדשה ועל-כן ציפו לקבל דירה נקיה מליקויים בפועל נאלצו הם להתמודד עם הליקויים האמורים מזה שנים ארוכות ואף יידרשו לפנות דירתם במהלך התיקונים הצפויים.

לאור האמור, ובהתאם להיקף הנזקים והליקויים הקיימים בדירת התובעים, נפסק פיצוי בגין עגמת נפש על סך של 7,500 ש"ח.

77. ת"א 3513-08 ציפורניאק ואח' נ' אחוזת עדי - חברה לבנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.06.2012) - סכום הפיצוי 15,000 ש"ח

א. הליקויים: המדרגות; איטום ורטיבות; ריצוף; הגבהות ביציאה למרפסות;
צבע וטיח; חלונות.
המומחה מטעם בית-המשפט הגיש חוות-דעת ובה העריך את עלות תיקון ליקויי הבנייה בדירה בסך של 28,297 ש"ח כולל מע"מ וכן ירידת ערך בסך 2,500 ש"ח.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי בסך 20,000 ש"ח בגין ראש נזק זה.

ב. נימוקי הפיצוי: התובעים מציינים בסיכומיהם כי יש לפצותם, בסך של 15,000 ש"ח ובשל עגמת הנפש שנגרמה להם בשל ליקויי הבנייה בסך של 20,000 ש"ח. התובעים מבקשים להביא בחשבון לעניין זה כי בהתאם לחוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט משך העבודות יהיה כשלושים יום.

בשקלול מכלול הנסיבות ובהתייחס הן למצבה של הדירה בשעה שנמסרה והן לליקוי הבנייה ובפרט אי-הנוחות הנמשכת שנגרמה במשך מספר שנים לתובעים, בשל בעיית הרטיבות והנסיונות של הנתבעת שלא עלו יפה לתקנה ועקב אי-הנוחות שעוד תגרם להם במהלך תקופת העבודות, בית-המשפט פסק לתובעים פיצוי בגין עגמת הנפש סך כולל של 15,000 ש"ח.

78. ת"א 155474-09 תרוץ ואח' נ' צמרות בוני הארץ בע"מ ואח' פורסם באתר האינטרנט נבו (26.12.2010) - סכום הפיצוי 5,000 ש"ח

א. הליקויים: שלד; כתמי רטיבות שהתייבשה ולא תוקנו; חסר מעצור לדלת ממ"ד; ליקויים הקשורים בעבודות החשמל; ליקויים בעבודות הטיח; ליקויי אלומיניום ותריסים; ליקוי בחיפוי האבן.
ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי מעיון בכל הראיות מוכיח כי התובעים אכן סבלו מידה לא קטנה של אי-נוחות, כאשר נקלעו לויכוחים בין הנתבעות לבין עצמן בשאלה מי צריך לבצע את התיקונים, ויכולים שבעטיים (או גם בעטיים) לא טופלו פניותיהם ותלונותיהם כראוי.

נקבע כי היות והתובעים ידרשו להחליף את כל הריצוף בדירתם, עבודה שתארך כשלושה שבועות וללא ספק תגרום להם אי-נוחות נוספת, כמו גם אבדן ימי עבודה. אולם, נפסק, כי אין להפריז בהערכת מידת אי-הנוחות שנגרמה להם בשל הליקויים עצמם. אין מדובר בליקויי רטיבות קשים, או ליקויים אחרים שהוכרו כגורמי סבל רב או עגמת נפש של ממש. בהתחשב באמור, הועמד הפיצוי בגין עגמת נפש על סך של 5,000 ש"ח.

79. ת"א 15554-01-09 בר אל ואח' נ' מפר"ם בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.06.2010) - סכום הפיצוי 3000 ש"ח

א. הליקויים: חיפוי האבן; אי-קירוי משטח החנייה; אספקת מים וצנרת דלוחין למכונת הכביסה; מעקה במרפסת; מכסי תקשורת; עמוד במהלך מדרגות; אדמה גננית.

מומחה מטעם בית-המשפט קבע בחוות-דעתו כי סכום הליקויים הכולל עומד על סך של 27,540 ש"ח + מע"מ.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי במסגרת קביעת הפיצוי הלא ממוני יש לשקול, בין היתר, את השפעת הליקויים על חיי היומיום של הדייר, מידת עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי, התייחסות הקבלן ונסיונותיו לתקן. כן נדרשת התאמה בין גובה הפיצוי בגין הליקויים, והפיצוי בגין ראש הנזק הלא ממוני.

בנסיבות המקרה דנן, בית-המשפט נתן משקל, מחד, לסוג הליקויים שנותרו בדירה, לזמן הקצר שיידרש לצורך התיקון, ובעובדה כי התיקון לא ידרוש דיור חלופי, וכן בהתחשב בעובדה כי מדובר, בליקויים מינוריים ברובם, שעל חלקם אף ניתן לומר כי מדובר בטענות קטנוניות או בנזק של מה בכך, ומאידך להתנהלות הנתבעת אשר במשך שנים רבות לא דאגה לתיקון הליקויים כנדרש. לאור האמור, נפסק פיצוי בגין עגמת נפש על סכום של 3,000 ש"ח.

80. ת"א 26459-06 בן כליפה נ' אוניל בנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.07.2010) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות דרך קירות אבן חיצוניים; דליפות צנרת; חוסר מישוריות במעטפת הפנימית בממ"ד; זכוכית בטיחותית; פתח ביקורת במוצאי אסלות; אריחים רזרביים; שבר באריח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט התייחס בשיקוליו לטרדה, עגמת נפש, אי-נוחות, בזבוז הזמן וכדומה וכמו-כן, התייחס לטיב הנכס, טיב וחומרת הליקויים, היקף התיקונים שבוצעו, מידת השפעתם של כל אלה על חיי התובעים, עלות תיקון הליקויים והתנהלות הצדדים.

בית-המשפט הבהיר, כי אין די בהתייצבות נציגי הנתבעת ללא תיאום מראש עם התובעים או מי מטעמם. כמו-כן, כאשר תובעים (דיירים) פונים באמצעות פרקליט אשר פרטיו המלאים נמצאים בידי הנתבעת, אין לקבל טענה לפיה לא היו בידי הנתבעת פרטים של התובעים ליצירת קשר.

לעניין הפיצוי לעגמת נפש, בית-המשפט לא ראה לנכון לקבוע שיעור מוגבר של פיצוי בגין ראש נזק זה, רק משום שהתובעים אינם אזרחי ישראל ושוהים בדירה בזמן ביקוריהם (התדירים יחסית) בארץ.

בית-המשפט קבע, כי בעניין עגמת נפש אכן ניתן לבחון את נסיבותיו הספציפיות של המקרה, אך בעניין דנא, באות לידי ביטוי בעניין חומרת הליקויים ומכלול ההתנהלות, ולא במתן דגש על מהותם של התובעים כתושבי חוץ. לאור האמור, נפסק פיצוי בגין עגמת נפש על סך של 10,000 ש"ח.

81. ת"א 43251-02-10 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.12.11) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: ליקויים בבידוד תרמי/אקוסטי - קירות חוץ; ארגזי תריסים, רצועת הרמת התריסים; צינור ביוב חשוף העובר בחדר שירותי הורים, שוחות הביוב במגרש; אדני חלונות פגומים; רטיבות ברצפת חדר רחצה הורים; רטיבות בתחתית תקרת מרפסת אחורית; ליקויים בעבודות הריצוף; בידוד צנרת מים חמים, אוגר המים על הגג; תיקוני צבע.

בחוות-דעתו מיום 17.2.2011, קבע המומחה מטעם בית-המשפט כי עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים, הינה בסך של 16,180 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ). עוד קבע המומחה, במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה שנשלח אליו, כי העלויות שנקבעו על ידיו הינן עלויות לדייר וכי במדה והתיקונים יבוצעו על-ידי הנתבעת, יש להפחית מהסכומים הנ"ל 30%.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לה עקב הליקויים הרבים בדירתם והתנהלותה של הנתבעת, כמו-כן, בעבור צער, סבל, טרדה, אי-נוחות והעדר הנאה, בסך של 25,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו-של-דבר על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט נמוכה באופן ניכר מזו שנטענה על-ידי התובעים, אם כי נמצאו ליקויים לא מבוטלים. מאידך, לא מדובר בליקויים שיש בהם כדי להפחית באופן משמעותי את הנאתם של התובעים מהשימוש בדירה. בנוסף, יש לקחת בחשבון את אופי התיקונים הנדרשים, הזמן הנדרש לביצוע התיקונים ואת אי-הנוחות הנלווית.

לאור האמור לעיל, בית-המשפט פסק לתובעים סך של 3,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

82. ת"א 2428-07 קופר נ' בנדרי, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.05.2011) - סכום פיצוי של 5,000 ש"ח

א. הליקויים: המומחה מטעם בית-משפט קבע כי עלות תיקון הליקויים הינה הסך של 41,910 ש"ח, כאשר העלות לקבלנים גדולים קטנה בכ- 25%. עוד הוסיף המומחה וקבע כי אין בליקויים אלו ירידת ערך משתיירת לאחר התיקון, ומשך ביצוע התיקונים 15 ימים במהלכם הבית ראוי למגורים.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): טענת התובע הייתה, כי הנתבע נהג בחוסר תום-לב שעה שלא תיקן את הליקויים ואף לנוכח התנהלותו. עוד טוען התובע כי נוכח הליקויים בביתו ונוכח העובדה כי משך ביצוע התיקונים עתיד להיות 15 יום על-פי חוות-דעת המומחה, הרי שזכאי הוא לפיצוי בגין עגמת נפש.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הדגיש, כי קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בשל ליקויי בנייה מחייבת התייחסות לשיקולים הבאים: טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בבית; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (בית-המשפט מפנה לספרו א' נ' ורדי דיני מכר דירות - ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (2001), 421 ול אבי סגל - ע"א 5602/03 לעיל).

לאור טענות הצדדים בעניין דנא, ולאור עלות תיקון הליקויים וכן התרשמות בית-המשפט כי הליקויים שנמצאו בבית אינם כאלה הגורמים להפרעות לניהול תקין של חיי היומיום של התובע, נפסק פיצוי בגין עגמת הנפש ואובדן הנאה מהבית שנגרמו לתובע על הסך של 5,000 ש"ח.
83. ת"א 7354-07 אהרוני ואח' נ' ילינק ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (01.05.2011) - סכום הפיצוי 10% מסכום הפיצוי שייפסק

א. הליקויים: רטיבות; במרפסת השירות נקבע שהקיר החיצוני חסר בידוד תרמי; בקיר החיצוני הצפון-מערבי ישנם סימנים לחדירת מי גשמים בעבר הרחוק; בניית גדר; תיקון תריס.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו בגין ראש נזק זה ונזקי רכוש בסך של 30,000 ש"ח. טענת התובעים הייתה, כי הליקויים לא תוקנו כנדרש, ומכאן תביעתם לפיצוי כספי עבור תיקון הליקויים, פיצוי מוסכם על-פי הקבוע בהסכם, ופיצוי בגין נזקים עקיפים ועגמת נפש.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, לפנים משורת הדין, כי סכום הפיצוי יעמוד על 10% מהפיצוי שייפסק.

84. ת"א 22101-08 פקר ין ואח' נ' האחים ישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.08.11) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט מצא ליקויים שעלות תיקונם על-ידי הקבלן היא 61,455 ש"ח לא כולל מע"מ. המומחה הבהיר, כי אם התובעים עצמם ידרשו לתקן את הליקויים יש להוסיף לעלות התיקון סך של 40%-50%. מומחה בית-המשפט מצא: כתמי רטיבות בתקרת המטבח, הסלון, פינת האוכל, בחדר הרחצה של ההורים, בחדר הרחצה של הילדים ובתקרת המרפסת וקבע כי עלות התיקון הינה 10,000 ש"ח.

סדקים רבים ברחבי הדירה המעידים כל כשל בשלד המבנה הנובע מהעדר שיננית, חגורות בטון אנכיות ושילובן בחגורות אופקיות.

על-פי חוות-דעתו תיקון ושיפוץ הדירה ימשך כ- 4 עד 5 שבועות והתובעים יהיו זקוקים לדיור חלופי במהלך כל תקופה זו.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הפנה ל אבי סגל - ע"א 5602/03 ו נחמני - ת"א (חי') 19859-10-09 וקבע כי התובעים זכאים לסכום אותו תבעו במלואו בעבור פיצוי בגין עגמת נפש על הסך של 10,000 ש"ח, והבהיר כי סכום זה הינו נמוך יחסית לסכומים שנפסקים שעה שדיירים נאלצים לסבול מרטיבויות קשות.

בעניין דנא בית-המשפט קבע, כי מדובר בליקויים חמורים בשלד המבנה שכתוצאה מהם יש סדקים בדירה ואם לא די בכך ברטיבות קשות בחלקים נרחבים של דירת המגורים. עלות התיקונים כשלעצמה הינה גבוהה אך חומרת הליקויים קשה, ואין כל ספק כי לתובעים נגרמה עגמת נפש רבה כתוצאה מליקויים אלו.

כב' השופטת דורית פיינשטיין, הבהירה כי, אלמלא היו התובעים מגבילים את תביעתם בגין רכיב הנזק הלא ממוני שנגרם להם לסך של 10,000 ש"ח בלבד, הייתה פוסקת להם סכום גבוה יותר.

85. ת"א 1409-08 שיליאן ואח' נ' בני בנני חברה לבניין ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (24.12.2009) - סכום פיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: הבדלים בגווני הריצוף; איחור במסירה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי נזקם של התובעים הוא ממוני בלבד. הנזק הוטב בפיצויים שהוטל על הנתבעים לשלם, הן בגין האיחור במסירת הדירות והן בגין ליקויי הבנייה. התובעים לא התגוררו בפנטהאוז, ונקבע כי לא סבלו פיסית מן הליקויים. יחד-עם-זאת, הודגש כי הנתבעים גרמו לתובעים טרחה רבה והוצאות יתרות, על-כן ולאור האמור בית-המשפט פסק לתובעים סך של 10,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

86. ת"א 19315-08-10 דנינו ואח' נ' פלסים חברה לפיתוח ובניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.04.2012) - סכום הפיצוי - 3,500 ש"ח

א. הליקויים: המומחה מטעם בית-המשפט מצא ליקויי בנייה שעלות תיקונם 32,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בתוספת פיקוח הנדסי בסך 3,000 ש"ח ומע"מ. משך התיקונים 10 ימי עבודה בהם אין צורך לפנות את הדירה. עלות ביצוע העבודות על-ידי קבלן שיפוצים בתוספת של 25% על העלות דלעיל.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי בהתחשב באי-הנוחות שנגרמה לתובעים במהלך תקופה לא קצרה, בפרט כתוצאה מליקויי הרטיבות, שעלות תיקונם כשליש מעלות תיקון כלל הליקויים, יש מקום להעניק פיצוי מסויים בגין עגמת נפש על הסך של 3,500 ש"ח.

87. ת"א 22024-01-10 כץ ואח' נ' ט.א. רימון יזמות ובנייה (1997) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.01.13) - סכום הפיצוי - 4,000 ש"ח

א. הליקויים: דלת הכניסה והמלבן; איטום חלונות בחדר שינה הורים וחדר שינה ילדים; חלון הממ"ד; מרפסת הסלון; ריצוף - פגמים בריצוף/אריחים שבורים; דלתות עץ; דלת חדר רחצה הורים, חדר אמבטיה וחדר כביסה.

בחוות-דעתו קבע המומחה מטעם בית-המשפט כי עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ), הינה בסך של 11,890 ש"ח והוא שלל את הטענות בדבר ירידת ערך הדירה.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי בסך של 30,000 ש"ח בגין ראש נזק זה, עקב הליקויים הרבים בדירתם.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הבהיר, כי התובעים השקיעו ברכישת הדירה ממיטב כספם, מתוך ציפייה סבירה להתגורר בדירה חדשה ללא ליקויים או לכל היותר, ליקויים בלתי-משמעותיים. במבחן המציאות, התובעים קבלו דירה עם ליקויים, אם כי לא בהיקף הנטען על ידם.

כמו-כן, אין לקבל את טענת הנתבעת כאילו לא ניתנה לה הזדמנות לתקן את הליקויים שהוכחו. הצדדים הגיעו, כאמור, לידי הסכמה לפיה, הנתבעת תתקן את כל הליקויים שיקבעו בפסק-הדין החלקי. דא עקא, שלמקרא חוות-דעתו המשלימה של מומחה בית-המשפט, עולה כי הנתבעת בחרה שלא לבצע תיקון של חלק בלתי-מבוטל מהליקויים שנקבעו בפסק-הדין החלקי.

התנהלות זו, יש בה כדי לעורר ספק ממשי בדבר נכונותה של הנתבעת לתקן את הליקויים מלכתחילה, טרם הגשת התביעה. מכל מקום, חלק ניכר מהליקויים שנמצאו בדירה לא תוקן. התובעים עתידים, אפוא, לסבול מסבב תיקונים נוסף בדירתם ואין ספק כי נגרמה ותגרם להם בעתיד אי-נוחות בגינה הם זכאים לפיצוי.

בית-המשפט מפנה ל נחמני - ת"א (חי') 19859-10-09 וקובע, כי אף יש לקחת בחשבון כי עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו-של-דבר על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט נמוכה באופן משמעותי מהליקויים המפורטים בחוות-דעת המומחה מטעם התובעים, ולא מדובר בליקויים שיש בהם כדי להפחית את הנאתם של התובעים מהשימוש בדירה באופן ניכר. בהתאם לאמור לעיל, בית-המשפט פסק לתובעים סך של 4,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

88. ת"א 4717-03-09 גיל ואח' נ' שרבט מלכיאל ובניו, בניין לעם בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.04.2013; 03.12.2012) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: ריצוף; שיפועים; ניקוז; צבע.
מומחה בית-המשפט קבע כי כי העלות של עבודות התיקון הנדרשות בדירה הוא בסך של 15,892 ש"ח (כולל מע"מ) נכון למועד הביקור בדירה, אותו ערך כאמור ביום 25.10.10. עוד קבע המומחה כי לסכום זה יש להוסיף סך של 4,500 ש"ח בצירוף מע"מ בעבור פיקוח הנדסי וכן לקחת בחשבון כי במהלך ביצוע התיקונים יהיו ארבעה ימים בהם לא ניתן יהיה להתגורר בדירה בצורה סבירה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט נתן משקל בשיקוליו לקביעת מומחה בית-המשפט כי בדירה ליקויים לא מעטים, שבמהלך תיקונם יהיו ארבעה ימים בהם לא ניתן יהיה להתגורר בדירה בצורה סבירה, והן בסחבת בה נקטה הנתבעת בטיפולה בתובעים. סחבת שבאה לידי ביטוי, בין השאר, בשליחת מומחה הנתבעת לביקור בדירה למעלה משנתיים לאחר פניית התובעים לנתבעת. לאור האמור, בית-המשפט פסק סך של 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

89. ת"א 43968-07 לוי נ' שיכון עובדים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.09.2012) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: מערכת לסילוק אשפה שהיא מערכת אנכית פנים מבננית המורכבת משלושה חלקים הכוללים את גוף השוט, ראש השוט וזנב השוט.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי עגמת הנפש שנגרמה לתובעת הינה נזק שאינו מבוסס על חישוב אריתמטי, אלא על הערכות. עיקר סיבלה התמקד במפגעי הריח והרעש של שוט האשפה ואין להקל ראש בסיבלה. ריח רע הינו תופעה מכבידה, אשר אין להמעיט בהשפעתה על איכות החיים היומיומית של אדם, לפיכך, בית-המשפט אמד את סיבלה של התובעת ברכיב זה של עגמת הנפש הממושכת ופסק פיצוי בגין ראש נזק זה על הסך של 10,000 ש"ח.

90. ת"א 3545-06 רווח ואח' נ' גדילן חב' להשקעות ונכסים בע"מ ואח', פורסם באתר האיטרנט נבו (04.03.12) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: מחוות-דעתו של המומחה עולה כי בדירה נמצאו ליקויים בסך כולל של 13,800 ש"ח, כמו-כן יש להוסיף 1,400 ש"ח עבור החלפת לוחות זכוכית לזכוכית בטיחותית בשני מקומות בדירת התובעים, בהעדר הוכחה כי זכוכית כזו אכן הותקנה על-ידי הנתבעות כנדרש על-פי התקן. יש להחסיר מהסכום 100 ש"ח בגין עלות החלפת ידית הדלת למקלחת הורים לידית שטוחה (סעיף ה(4)(ב) לחוות-דעתו של המומחה). לסיכומים הנ"ל יש להוסיף מע"מ, 10% בגין פיקוח הנדסי ותוספת של 35% במידה וביצוע עבודות התיקונים יעשו על-ידי התובעים באמצעות קבלן מטעמם.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לנזק בלתי-ממוני בגין עגמת נפש וסבל שסבלו בגין הפרשה והצורך בתיקון הליקויים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89, וקובע, כי אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה.

בעניין דנא נפסק, כי היות וקיים פער בין סכום התובענה לסכום שקבע המומחה מטעם בית-המשפט לבדו אינו מצדיק שלילת פיצוי בגין נזק לא ממוני. בנסיבות העניין נפסק בגין הנזק הלא ממוני (הטרדה ועגמת הנפש ואבדן ההנאה), סך של 5,000 ש"ח.

91. ת"א 2017-06 דנינו נ' יוסי אברהמי עבודות הנדסה אזרחיות, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.07.2011) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: המומחה קבע כי בדירה קיימים ליקויים שונים, אותם פירט בחוות-דעתו. להערכת המומחה, עלות תיקון הליקויים עומדת על סך של 20,387 ש"ח, כולל מע"מ.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הבהיר, כי קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בשל ליקויי בנייה מביאה בחשבון, בין היתר, גם התייחסות לשיקולים הבאים: טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על מי שמתגורר בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד.

לאחר שנשקלו את טענות הצדדים ולאור עלות תיקון הליקויים וכן מתוך התרשמות בית-המשפט כי הליקויים שנמצאו בבית אינם כאלה הגורמים להפרעות מהותיות לניהול תקין של חיי היומיום של התובעת, בית-המשפט פסק לתובעת פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 5,000 ש"ח.

92. ת"א 1277-07 בילסקי נ' עוקשי, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.07.2009) - סכום הפיצוי - 15,000 ש"ח

א. הליקויים: סדקים; רטיבות.

מומחית מטעם בית-המשפט אמדה בחוות-דעתה את עלות תיקון הליקויים בסכום של 24,200 ש"ח כולל פיקוח הנדסי, ללא תוספת מע"מ וכי ייתכנו שינויים עד 30% עקב תנודות השוק. המומחית העריכה את משך הזמן הנדרש לשם ביצוע התיקונים בשלושה שבועות בהם לא יידרש התובע לפנות את ביתו. אולם לדבריה, תיגרם לו אי-נוחות מרובה בביצוע העבודות.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי הליקויים שנסתמנו בדירת התובע נמוכים באורח ניכר מן הסכומים אשר נתבעו על-ידי התובע בכתב תביעתו ובחוות-דעת המומחים מטעמו. יחד-עם-זאת, נקבע, כי לתובע נגרם סבל רב בעקבות הליקויים האמורים ובמיוחד מליקויי הרטיבות וכי עבודות התיקונים שיבוצעו עשויות לגרום לו עגמת נפש מסויימת נוספת. לאור האמור לעיל, נפסק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 15,000 ש"ח.

93. ת"א 19950-06 לייבו ואח' נ' מבני גרניט א.ד. בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.05.2011) - סכום הפיצוי - 2,200 ש"ח לכל משפחה

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט קבע כי התגלו ליקויים במערכת האיטום, במערכת הניקוז, בעבודות פסיפס וכן ליקויים שונים בעלות כוללת של 787,594 ש"ח (כולל מע"מ). מומחה בית-המשפט הוסיף וקבע עלות פיקוח הנדסי בסך של 40,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו (חלק נכבד מהעלות שנקבעה בחוות-דעת מומחה בית-המשפט מיועדת לתיקון בעיית הרטיבות (סך של 432,000 בתוספת מע"מ).

נזק לא ממוני (עגמת נפש): טענות התובעים היו, כי הנתבעת לא התייחסה כהלכה לפניותיהם עובר להגשת התביעה לתיקון הליקויים ברכוש המשותף של הבניינים. התובעים סבלו מליקויים חמורים ברכוש המשותף ולפיכך כל אחד מהם זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 3,000 ש"ח, ובסה"כ 150,000 ש"ח.

טענת הנתבעת הייתה, כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש, שכן הליקויים הם ברכוש המשותף של הבניינים ולא בדירות מגוריהם. העובדה כי התובעים השתהו בהגשת התביעה ממועד מסירת הדירות, מלמד כי הם לא סבלו עגמת נפש משמעותית, אם בכלל, מאותם ליקויים.

אם נגרמה עגמת נפש לתובעים, הרי הדבר מקורו בסירובם לתת לנתבעת הזדמנות אמיתית לתקן את הליקויים. כמו-כן, טרם הגשת התביעה לא התעלמה הנתבעת מפניות התובעים ואף ביצעה תיקונים ברכוש המשותף.

לתובעים עצמם אחריות לחלק מהליקויים הנוגעים לרטיבות בחניון הואיל והם שתלו צמחים ועצים שאינם מתאימים לגובה האדמה במקום והדבר פגע בשכבת האיטום.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה לסעיף 13 לחוק התרופות ול אבי סגל - ע"א 5602/03 ומבהיר כי קביעת שיעור הפיצוי בגין עגמת נפש נתונה לשיקול-דעת בית-המשפט. יחד-עם-זאת, קביעה זו צריכה לעמוד במבחן הסבירות, כאשר הכלל המנחה הוא כי הפיצוי בהתאם לסעיף 13 לחוק התרופות נועד לפצות את הנפגע ולא להעניש את המפר.

בנסיבות המקרה דנן פסק, כי יש להתחשב בעובדה כי, מחד גיסא, מדובר בליקויים שהתגלו ברכוש המשותף של הבניינים ולא בדירותיהם של התובעים, ומאידך גיסא, המדובר הוא בליקויים חמורים ועלות תיקונם גבוהה.

בית-המשפט התייחס לפניות התובעים לנתבעת, וקבע כי מדובר בתלונות נקודתיות לגבי רטיבות בחלק מהרכוש המשותף וממכתב ב"כ התובעים לנתבעת עולה כי הנתבעת ביצעה תיקונים שלא היו לשביעות רצונם של התובעים.

בהתאם לאמור לעיל, בית-המשפט פסק פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 2,200 ש"ח. הובהר כי בני זוג בעלי דירת מגורים אחת זכאים לקבל מהנתבעת את הסכום הנ"ל ביחד ולחוד ולא באופן מצטבר לכל אחד מהם.

94. ת"א 3972-09-08 גולדשטיין ואח' נ' סולל-בונה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.06.2011) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: טיח פנים; תיקון חלון; משקוף לקוי; מדרגות פנים.

מומחה מטעם בית-משפט העריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 25,200 ש"ח בתוספת מע"מ. המומחה קבע פיצוי כספי בסך 500 ש"ח בגין ליקוי במדרגות פנים והותיר להכרעה עובדתית בדבר האחריות לנזק נוסף בשיעור של 800 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי לעניין עגמת הנפש, נטען כי התובעים הם אנשים מבוגרים שהליקויים בדירה הסבו להם עגמת נפש ממשית. עם כל ההבנה לדבר אין בידי בית-המשפט לקבל הטענות בעניין זה.

היקף הליקויים שהוכר אינו מצדיק פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש. לחלק מהליקויים כגון הפעלת מעלית ומערכת סולרית, אין הנתבעת אחראית אלא הם קשורים בעמותה ובאכלוס הבניין. וכן, סבור בית-המשפט שאילו רצו התובעים היה ביכולתם למזער את תחושותיהם הרעות אילו נתנו לנתבעת לתקן את הנזקים. מכיוון שהתרשמתי לאורך ההליך, כי הנתבעת לא התכחשה לאחריותה לתיקון חלק ניכר מהליקויים אולם התובע לא שיתף פעולה באופן מספק, אני מוצא שאין לחייב את הנתבעת בגין עגמת נפש.

95. ת"א 6541-08 צימרינג נ' אנגל ג'נרל דיבלופרס בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.09.2010) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט קבע כי שווי הליקויים בדירת התובע עומד על סך של 31,405 ש"ח, בעלות לתובע לביצוע העבודה על-ידי קבלן מזדמן מטעמו, המחירים אינם כוללים מע"מ.

המומחה קבע כי לצורך ביצוע התיקונים לא נדרש דיור חילופי, שכן בהתאם לחוות-דעתו של המומחה, משך ביצוע התיקונים הוערך בכ- 10 ימים. עם-זאת המומחה ציין שבזמן התיקונים יגרם לדיירים כלשונו "סבל רב", אולם ניתן יהיה להתגורר בדירה. קביעה זו סבירה ומקובלת, לאור הליקויים שנקבעו.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק כי התובע זכאי לפיצוי בגין נזק בלתי-ממוני בשל עגמת נפש שנגרמה לו והצורך בתיקון הליקויים. בית-המשפט מפנה ל- ת"א (חי') 1183/95 מלכה יוסף נ' שיכון עובדים בע"מ, תק-מח 2002(3), 7680, 7688 (2002) (להלן: " יוסף"), וקובע כי על שיעור עגמת הנפש, להיות פועל יוצא להיקף הנזקים שנקבעו. בהתאם לכך, בפסיקתו לעניין זה, מתייחס בית-המשפט לחוות-דעת המומחה מטעמו, שם נקבעו עלויות תיקונים בשיעור של כשליש מהנטען בכתב התביעה.

עוד מפנה בית-המשפט לסעיף 13 לחוק התרופות, וקובע כי הוא הבסיס לפסיקת פיצויים לפי ראש נזק זה. כמו-כן, מפנה לספרו של א' ורדי דיני מכר דירות (תשנ"ז-1997), 361) ומבהיר שקביעת גובה הפיצוי בגין עגמת נפש מחייבת אף התייחסות לשיקולים הבאים:
א. השפעת הליקויים על חיי היומיום.
ב. מידת עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי.
ג. התייחסות הקבלן וניסיונותיו לתיקון הליקויים.
ד. גובהו הכללי של הפיצוי בגין הליקויים.

לאור האמור לעיל, לאור הפער בין סכום התובענה לסכום שקבע המומחה מטעם בית-המשפט, ובהתחשב בעובדה, כי במשך תיקון הליקויים שנמצאו בדירה, יגרום אי-נוחות למשתמשים בדירה, בית-המשפט פסק לתובעים בגין הנזק הלא ממוני (עגמת הנפש), סך של 5,000 ש"ח.

96. ת"א 48111-11-10 קסלסי ואח' נ' אחים אוזן חברה לבנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.06.2012) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט קבע כי חלק מהליקויים הנטענים על-ידי התובעים לא קיימים, חלקם קיימים וניתנים לתיקון. הוא מצא ליקויי בנייה שעלות תיקונם 73,892 ש"ח כולל פיקוח ומע"מ. משך התיקונים חודש ימים בהם יידרש פינוי הדירה. עלות הביצוע הנ"ל היא עלות התיקונים לתובעים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע בעניין דנא, כי בהתחשב באי-הנוחות שנגרמה לתובעים במהלך תקופה לא קצרה, וזו שתיגרם לתובעים בגין הצורך לעזוב את הדירה בעת תיקון הליקויים, נפסק פיצוי בגין עגמת נפש בסך 5,000 ש"ח.

97. ת"א 6668-11-08 ברוך ואח' נ' רחמים, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.04.2011) - סכום הפיצוי - 8,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-משפט העריך את עלות תיקון הליקויים בסכום של 8,600 ש"ח+מע"מ, בתוספת סך של 4,650 ש"ח+מע"מ במידה והתיקון יבוצע על-ידי קבלן פרטי שישכרו התובעים.

נמצא: המשטח החיצוני שנמצא בפתח היציאה מהסלון לגינה, נבנה בשיפוע הפוך, עובדה הגורמת למי נגר עיליים לזרום לתוך המבנה ולדלת הסלון, כאשר זו הסיבה לחדירת מים אל מתחת לריצוף המטבח ולרטיבות הנראת על חלק מהקירות - רטיבות שעולה מהרצפה.

כן קיימת סבירות גבוהה מאוד לקיומו של כשל בצינור מי גשם שנמצא מחוץ לבית, שבגינו מי גשמים הזורמים בתוך הצינור גולשים לתוך הקיר החיצוני ומשם יורדים למטה ונכנסים מתחת לריצוף המטבח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי במסגרת קביעת הפיצוי הלא ממוני יש לשקול, בין היתר, את השפעת הליקויים על חיי היומיום של הדייר, מידת עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי, התייחסות המוכר וניסיונותיו לתקן. כן נדרשת התאמה בין גובה הפיצוי בגין הליקויים והפיצוי בגין ראש הנזק הלא ממוני.

בנסיבות המקרה דנן ובהתייחס לליקוי העיקרי, הרטיבות, ליקוי שיש לו השפעה יומיומית על חיי התובעים ושנמשך לאורך תקופה ממושכת, וכן תוך מתן משקל באשר לצבע המרצפות בשתי השורות שהוחלפו, והן בנוגע לזמן שיעבור עד יבוש הרצפה, בית-המשפט פסק פיצוי בגין עגמת נפש, בסך 8,000 ש"ח.

98. ת"א 22687-08 לורנס מגנז'י נ' אליק רון בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (27.10.2010; 05.01.2002) - סכום הפיצוי - 20,000 ש"ח

א. הליקויים: פגמים חמורים בחלונות הדירה ופגמי ביצוע וגמר; חיפוי העץ במרפסת; תריסי ההרמוניקה; מעקה המרפסת; תקינות ובטיחות הזכוכיות/החלפת הזיגוג בחלונות.

עלות מוערכת על-ידי מומחה בית-המשפט עמדה על סך של 235,160 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי, לא כולל מע"מ וצמוד למדד תשומות הבנייה 12/08). (העלות המוערכת על-ידי מומחה מטעם הנתבעת עמדה על הסך של 7,950 ש"ח).

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובע עתר לפיצוי בסך של 50,000 ש"ח בגין ראש נזק זה טענות התובע היו כי נגרמה לו טרדה, אי-נוחות, חוסר יכולת לעשות שימוש בדירה וכן בגין הפסד ימי עבודה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי הפער בין המובטח לבין הקיים הינו עצום ואפילו מעליב ועגמת הנפש שנגרמה אינה מוטלת בספק. בית-המשפט פסק פיצוי בגין עגמת נפש באופן חריג על הסך של 20,000 ש"ח.

99. ת"א 6805-05-08 שולדנריין נ' הלה הנדסה בנייה ויזום (1998) בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (15.04.2012) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: פיתוח פנים המגרש; פילוס המגרש, גומחות הבטון, ומעקה בטיחות; ליקויים בעבודות ובתכנון הגג; תקרת הפרוזדור.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט לא מצא מקום לפסוק פיצוי נוסף עבור עגמת הנפש או אבדן ימי עבודה שלא הוכחו. מדובר במחלוקת עסקית שנתגלעה בין שני צדדים לחוזה, ואין לפסוק בגינה פיצוי נוסף.

100. ת"א 3642-08 מזור נ' פנחס ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.04.2010) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: ליקויי סדקים; מרפסות ועוד.

מומחה מטעם בית-המשפט קבע כי היקף הליקויים מגיע כדי 24,500 ש"ח בתוספת מע"מ.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

שאלת פסיקתו של פיצוי בגין עגמת נפש, נתונה מעצם טיבה לשיקול-דעתו של בית-המשפט. אין לשלול את תחושותיו האישיות של מי מן הצדדים ואולם פיצוי נעשה על בסיס התייחסותו של בית-המשפט לתחושתו של האדם הסביר, בנסיבות מקבילות לאלו שהוצגו בפניו.

בית-המשפט קבע כי אין מקום לפסיקתו של פיצוי בגין עגמת נפש בתיק דנא (לא בתביעה המקורית ולא בתביעה שכנגד).

101. ת"א 9669-06 יוזבגי נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע''מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.02.2009) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: ליקויים המוסכמים על הצדדים על-פי סיכומיהם כי הם שייכים לרכוש המשותף:

עמוד
פרק
סעיף
סכום (ש"ח)
9
עבודות טיח וצבע
4
900
35
בנייה
2
3,000
48
חיפוי אבן וריצוף
1
500
48
שבילים
2
500
49
חיפוי אבן
3,4,5
2,350
51
מעקים
1
1,500
52
מבנה משטח לאשפה
1,2
600
53
מבנה משטח לאשפה
4
900
סה"כ

10,250 ש"ח

מומחה בית-המשפט בדק ומצא בדירה ליקויים בסכום כולל של 58,545 ש"ח, (ררה חוות-דעתו במ/1). מומחה בית-משפט בחוות-דעתו המשלימה במ/4 מצא ליקויים בנושא רטיבות איטום וניקוז בסכום של 4,150 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי. בית-המשפט קבע, כי לאור העדויות נראה כי התובע מנע ביצוע הליקויים בדירה הרי שאם אותם ליקויים גרמו לו עגמת נפש אין לו אלא להלין כנגד עצמו שכן הוא יכול היה למנוע את אותה עגמת נפש לו היה מאפשר לנתבעת לממש זכותה ולתקן הליקויים. בית-המשפט קבע כי התובע לא זכאי לפיצוי נוסף מעבר לעלות תיקון הליקויים.

102. ת"א 5514-03-09 אליאס נ' אנגל חברה לבניין, מגורים והשקעות (1991) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.7.11) - סכום הפיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: בחוות-דעתו סבר המומחה כי עלות תיקון הליקויים בדירת התובע עומד על סך 18,920 ש"ח. סכום זה הינו המחיר לביצוע העבודה על-ידי קבלן מזדמן והוא כולל פיקוח הנדסי, וכי יש להוסיף עליהם מע"מ.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל יוסף (ראה לעיל פסק-דין מס' 94) וקובע כי, על שיעור עגמת הנפש, להיות פועל יוצא להיקף הנזקים שנקבעו. כמו-כן, הבסיס לפסיקת פיצויים לפי נזק שאינו ממוני הוא סעיף 13 לחוק התרופות המקנה לבית-המשפט לקבוע את שיעור הפיצוי בגין ראש נזק זה, אך חלה חובה על בית-המשפט ליתן משקל להשפעת הליקויים על חיי היומיום, למידת עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי, התייחסות הקבלן וניסיונותיו לתיקון הליקויים ולגובהו הכללי של הפיצוי בגין הליקויים.
לאור האמור, ולאור הפער בין סכום התובענה לסכום שקבע המומחה מטעם בית-המשפט והיות והליקויים שנמצאו בדירה אינם כאלה הגורמים להפרעות לניהול תקין של חיי היומיום של הדיירים, בית-המשפט פסק לתובעים בגין הנזק הלא ממוני (עגמת הנפש), סך של 2,000 ש"ח.

103. ת"א 153504-09 לופוביץ נ' אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.7.11) - גובה הפיצוי - 8,500 לכל דייר

א. הליקויים: רטיבות; רוחב המישקים; גשר המחבר בין הקומות.

לפי עדותו של מומחה בית-המשפט בעניין עלות לדייר ופיקוח, מדובר בסך של 10,930 ש"ח לפני מע"מ. לכך יש לצרף עלות הנובעת מאישורו של המומחה כי מהלך יומיים לאחר התיקון לא ניתן יהיה לדרוך על הריצוף: סך של 800 ש"ח בצירוף מע"מ. רוחב המישקים רטיבות גשר המחבר בין הקומות.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט נתן משקל לטיב הנכס, טיב וחומרת הליקויים, מידת השפעתם על חיי היומיום, עלות תיקון הליקויים והתנהלות הצדדים, וקבע כי יש לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש על סך של 8,500 ש"ח.

104. ת"א 6149-05 אילן כהן ואח' נ' נופרם הנדסה פיתוח ובנייה בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.10.2012) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: חריגות בנייה; שביל הגישה; חנייה.

נקבעו ליקויים נוספים, שהוערכו בסך של 13,610$ כאשר סך של 5600$ מתוכם הוא מותיר המומחה לשיקול-דעת בית-המשפט מדובר בעלות של החלפת רצפה "מחליקה" במרפסת לגביה לא קיים תקן ישראלי.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): בכתב התביעה עתרו התובעים לפצוי בסך 100,000 ש"ח בגין עגמת נפש על שום נזקיהם עקב קבלת דירה השונה בתכלית שנוי מזו שהובטחה להם, תוך חריגות בנייה אינספור, היעדר פרטיות ונוף כמו גם ליקויים קשים.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי. לאור תוצאת פסק-הדין כעולה מהדיון בעילות השונות, בית-המשפט לא ראה בנסיבות העניין מקום לפסיקת פצוי בגין עגמת נפש.

105. ת"א 166485-09 המנוח יצחק שביט ז"ל ואח' נ' אופרה על הים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.9.11) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: השלמת בריכה לנוחיות הדיירים.
נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לסך של 20,000 ש"ח בגין ראש נזק זה.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי. בית-המשפט קבע, כי גם סעד לא ממוני מצריך גיבוי ראייתי. בעניין דנא נקבע כי אמנם קיים קושי הנובע מפטירתו של המנוח, שהוא אשר היה הפעיל בעניין הרכישה וההליך המשפטי, אולם עגמת הנפש נשוא הסעד הנתבע, מיוחסת גם לתובעת 2.

התובעת 2 לא הגישה תצהיר ולא התייצבה לדיון. בשלב סיכומי התשובה לסיכומי הנתבעת ציין ב"כ התובעים הסברים כמו מקום מגורי התובעת 2, העובדה שהיא דוברת אנגלית והתמודדותה עם פטירת התובע ומחלתה של אימה. כל אלה, לא גובו עובדתית, ובכל מקרה, גם אם הם נותנים הסבר להעדר התצהיר באופן שימנע את תחולתו של הכלל בעניין משמעות אי-הבאת ראייה (חזקה שהראייה עובדת לרעת אותו בעל דין) נותרים אנו בחסרון ראייה אשר הנטל להבאתה הוא על התובעים, לגבי הבסיס למתן הסעד שבשיקול-דעת.

אולם, גם אם תימצא תשתית ראייתית מספקת להוכחת קיומם של צער ועגמת נפש לצורך פסיקת נזק לא ממוני בדרך כלל, בית-המשפט אינו אמור לפסוק כפל פיצוי. מקום שנקבע בו פיצוי מוסכם, הינו במקום פיצוי לפי נזק בפועל, ולא במצטבר אליו (בית-המשפט הפנה בעניין זה ל- ע"א 628/87 חורי נ' חברת החשמל בע"מ, פ"ד מו(1), 115 (1991); רע"א 7452/96 מדינת ישראל נ' חברה קבלנית האחים אהרון בע"מ, פ"ד נא(5), 874 (1998); רע"א 1474/04 נגבה חשבונאות נ' יניב ס.א. לבניין ופיתוח 1983 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.05.2005).

106. ת"א 1129-08 שחר ואח' נ' אלעד הנדסת תבניות בנייה וקונסטרוקציה בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (15.03.2012) - סכום הפיצוי - 10,632 ש"ח

א. הליקויים: ליקויים במדרגות; עליית הגג; איחור בסיום ביצוע העבודות.
העבודות נעשו בניגוד לתקנות ולתקנים המחייבים, בוצעו ברשלנות ובגימור נחות, ומהוות סיכון למשתמש.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הבהיר, כי על-אף ששירותיו של הנתבע נשכרו לעבודות ביצוע בלבד, מן הראוי היה כי הנתבע, במיוחד נוכח מקצועו כמהנדס בניין, יבחן את שאלת ההיתר בעצמו, לנוכח אחריותו כמבצע העבודה (ראה סעיף 208(א)(6) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965). לו כך היה נוהג, יש אפשרות סבירה כי היה ממליץ או מורה לתובעים להכין תוכניות בנייה, שיתאמו את התקנים הישראליים.

נסיבות אלו, ובגין מחדל זה בלבד, בית-המשפט פסק כי התובעים זכאים לקבל מהנתבעים פיצוי בגין ראש הנזק של עגמת נפש, אותו העמיד בית-המשפט על סך יתרת התמורה המגיעה לתובעים בגין עבודות הבנייה על-פי ההסכם, שהינה סך של 10,632 ש"ח.
107. ת"א 6037-07 סבג ואח' נ' שקד - שכונה קהילה דתית בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (23.09.2012) - סכום הפיצוי - 25,000 ש"ח

א. הליקויים: ליקויי ריצוף; תריס הלקוי; מדרגות; סדקים; ליקויים בטיח וצבע; ליקויים במסגרות; ליקויים בריצוף; מרפסת גג; חיפוי קירות; אינסטלציה; חשמל; איטום; אלומיניום.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי בנסיבות התיק דנא, כאשר התובעים פנו אל הנתבעות, בסמוך לכניסתם לדירה והפנו את תשומת-לב הנתבעות לכל הליקויים אשר נמצאו על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט. לתובעים מגיע פיצוי ראוי בגין עגמת הנפש אשר נגרמה להם.

התובעים עשו זאת בדרך מסודרת, באמצעות חוות-דעת מטעמם. הנתבעות, במהלך השנים, ביצעו תיקונים כאלה ואחרים ובכך נטלו אחריות על הליקויים בדירה. מאידך, הן לא ביצעו את כל התיקונים הנדרשים.

הליקויים אשר הוכרעו כיום הינם בעלי השלכה על יכולת התובעים ליהנות מן הדירה אותם רכשו במיטב כספם. כך, בכל הנוגע לליקויים בריצוף, ליקויים בחיפוי, סדקים בקירות וכדו'. מאידך, יש לזכור כי רוב רובם של הליקויים הינם בתחום האסתטיקה, להוציא את הליקוי במדרגות שהוא ליקוי בטיחותי.

לכל האמור יש להוסיף את עגמת הנפש, הטירדה והטרחה הצפויים לתובעים בעת ביצוע התיקונים. בכלל זאת, הצורך לפנות את הדירה למשך שבועיים ימים. כמו-כן, על-פי חוות-הדעת של המומחה מטעם בית-המשפט, התיקון ימשך כ- 6 שבועות, כך שהתובעים יתגוררו בבית במשך כ- 4 שבועות בהן יתבצעו תיקונים בבית.

בנוסף, הטרחה הכרוכה בהזזת הציוד בבית כדי לאפשר ביצוע התיקונים ולהגן על הציוד ולבסוף, בטרחה הכרוכה בניקיון הנדרש לאחר סיום ביצוע התיקונים. לאור כל האמור בית-המשפט פסק כי הפיצוי המגיע לתובעים בשל עגמת נפש וטירדה, יעמוד על סך של 25,000 ש"ח.

108. ת"א 56552-10-10 דוד אזולאי נ' עמודי עד דיור מעולה ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (12.12.11) - סכום הפיצוי - 20,000 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות.

לפי חוות-דעתו של המומחה נמצאו ליקויים הדרושים תיקון בעלות של 10,900 ש"ח, כולל פיקוח הנדסי, אולם לפני מע"מ ולפני תוספת בשיעור של 30% בגין עלות גבוהה יותר של עלות התיקונים, במידה ואלה יתוקנו על-ידי קבלני שיפוצים מטעם התובע ולא על-ידי קבלן ראשי כגון הנתבעות. המומחה קבע כי משך הזמן הנדרש לביצוע התיקונים עומד על 6 ימי עבודה, בהם ניתן להתגורר בדירה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-משפט הבהיר, כי בעניין דנא הוכח ממכתבי התובע שצורפו לכתב התביעה, כמו גם ממכתבי הנתבעת שצורפו לתביעה ולכתב ההגנה, כמו גם מטיעוני הנתבעת עצמה בכתב ההגנה ובסיכומיה, כי הדירה סבלה מליקויי רטיבות מהותיים במשך תקופה ארוכה ביותר (משנת 2002).
בית-המשפט מצא כי יש ממש בהיקף הרטיבויות ומחומרתן, כפי שעולה מתמונות מומחה מטעם התובע. כמו גם לפי חוות-דעת מומחה בית-המשפט, נותרו עדיין ליקויי רטיבות. בית-המשפט הבהיר, כי כאשר עסקינן בליקויי רטיבות, שהינם מעצם טבעם ליקויים המפריעים בצורה ממשית למגורים בדירה, על הקבלן לנהוג ביתר שאת לתיקונם ולעשות כן ללא שיהוי. במקרה דנא, הנתבעת לא תיקנה את כל ליקויי הרטיבות וגם אלה שתוקנו, לא תוקנו תוך זמן סביר.

הטענה שלפיה הסבל העיקרי היה אצל השכנים שבמרפסתם שמעל דירת התובע בוצעו תיקונים, דינה להידחות. השכנים סבלו רק בתקופה הקצרה שבו ביצעו במרפסתם עבודות איטום. התובע סבל במשך שנים ארוכות כאשר תוצאת חוסר האיטום הנאות במרפסת השכנים הופיעה אצלו ורק אצלו מבלי שהשכנים סובלים מכך. בנוסף לכך, המקור של הרטיבות לא היה רק מרפסת השכנים.

משלא תיקנה הנתבעת במהלך השנים את ליקויי הרטיבות תוך זמן סביר ואף לא תיקנה אותם לחלוטין עד היום, נפסק כי התובע זכאי לפיצוי בגין עגמת הנפש הלא מבוטלת שנגרמה לו בשל כך וזאת עבור כל השנים הנ"ל. בהתחשב באמור לעיל, נקבע לתובע מלוא הסעד שהתבקש בראש נזק זה, בסך של 20,000 ש"ח.

109. ת"א 6066-08 אבוחצירה ואח' נ' יובל אלון חברה לבניין בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (22.01.12) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות; ליקויים נוספים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל אבי סגל - ע"א 5602/03 (ראה לעיל) ומבהיר מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בנייה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר, מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו, עלות תיקון הליקויים ועוד. כך מבהיר בית-המשפט את הסיבה לקביעת פיצויים לדייר אחד (תובעים 1 ו- 2) בגין עגמת נפש על סך 10,000 ש"ח ולאחר לא.

בעניין דנא מבהיר בית-המשפט כי יש ההבדל בין גרסת התובעים בכתב התביעה ולפיה נותרו ללא כל חימום, לבין הגרסה בתצהיר לפיה לא יכלו להפעיל חימום באופן סביר, דבר שפגע במהימנות גרסתם.

הנתבעים לא הוכיחו את אפשרות השימוש בחשמל בדירה בעת קבלתה ולאחר מכן, וממילא לא הוכיחו את טענותיהם בדבר היכולת לחמם את הדירה ולעשות שימוש במעלית. אשר-על-כן, נדחיתה טענת הנתבעים בדבר פיצוי בגין עגמת נפש בסך 15,000 ש"ח.
110. ת"א 16295-12-09 זעאתרה ואח' נ' אנגל חברה לבניין, מגורים והשקעות (1991) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.12.2012) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: חנייה, רטיבות ועוד.

בהתאם לחוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט, הליקויים בדירת התובעים מוערכים בסכום כולל של 29,348 ש"ח נכון למועד חוות-הדעת.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל אבי סגל - ע"א 5602/03 (ראה לעיל) ופוסק, כי במקרה דנן, המדובר בדירת מגורים, אשר התיקונים הדרושים בה מועטים ביותר, אף ירידת הערך שלה (בסכום של 24,700 ש"ח, סיכום הפיצוי על ליקויים שאינם ניתנים לתיקון על-פי חוות-הדעת) ביחס למחיר רכישתה (1,278,300 ש"ח) נמוך ביותר (2% בערכים נומינליים). לאור האמור, הסכום של 50,000 ש"ח, שנדרש על-ידי התובעים, אינו סביר בנסיבות העניין.

בנסיבות הכוללות של העניין ובהינתן משקל לחוות-הדעת של המומחה מטעם בית-המשפט אף בשים-לב לגובה הנזק הממשי שנקבע על-ידי המומחה כאמור, בית-המשפט פסק את הסך של 3,000 ש"ח בגין פיצוי על עגמת נפש.

111. ת"א 21502-07 אדר ואח' נ' אטיאס ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.09.2011) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויי: נישה; שטחי גינה; חריגת בנייה; פעולות בנייה ברכוש המשותף; תיקונים בצינור הדלוחין; מרזב בגג הרעפים; מתלה כביסה; הסולם וגולל הצנרת; גג הבניין; גימור טיח חוץ.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה להם עקב התנהלותם של הנתבעים בסך של 20,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הבהיר, כי הנתבעים בחרו לחרוג במודע מהיתר הבנייה שניתן להם ולבצע בנייה שפגעה בקניינם של הנתבעים וגרמה להם לנזקים, עקב ביצוע לקוי של חלק מהעבודות. מנגד, יש ליתן משקל גם לתנהלות התובעים, אשר מנעו מהנתבעים מלתקן ולו חלק מהליקויים והנזקים שנגרמו בעת הבנייה. כמו-כן, יש לקחת בחשבון את אופי התיקונים הנדרשים, הזמן הנדרש לביצוע התיקונים ואת אי-הנוחות הנלווית לכך, גם אם מדובר בתיקונים שיערכו מחוץ לדירתם של התובעים. בית-המשפט פסק, כי בהתחשב בשיקולים האמורים, הפיצוי בגין עגמת נפש לתובעים יעמוד על סך של 5,000 ש"ח.

112. ת"א 2529-02-09 רום ואח' נ' תורג בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.06.2011) - סכום הפיצוי - 1,500 ש"ח

א. הליקויים: ריצוף אבנים משתלבות; פיקוד משאבת סחרור הדוד; ריצוף המדרגות הפנימיות.

בחוות-דעתו קבע המומחה מטעם בית-המשפט, כי עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים (ללא מע"מ), הינה בסך של 6,100 ש"ח (לצד זה השאיר המומחה סעיף להחלטת בית-המשפט בעניין ריצוף באבנים משתלבות בסך 1,500 ש"ח). המומחה דחה את טענות התובעים וקבע כי לא מתקיים פוטנציאל לירידת ערך של הדירה.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי בסך של 15,000 ש"ח בגין עגמת נפש שנגרמה להם עקב הליקויים הרבים בדירתם, שמנעו שימוש סביר בדירה. לטענתם, עגמת הנפש תמשך עת יאלצו להמשיך ולעבור תקופת ביצוע תיקונים נוספת וכן, ייאלצו להפסיד בשל כך ימי עבודה וביתם יהפוך לאתר עבודה.

הנתבעת טענה, מאידך, כי אין מקום לפצות את התובעים בגין עגמת נפש, שכן לאור חוות-דעת המומחה מגיעה עלות התיקונים הנדרשים לסך של כ - 6,000 ש"ח בלבד, מצב אליו הגיעו התובעים בשל מחדלם שלהם, חוסר שיתוף פעולה מצידם וחוסר נכונותם לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים בשלב מוקדם.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו-של-דבר על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט נמוכה יחסית ואין מדובר בליקויים שיש בהם כדי להפחית את הנאתם של התובעים מהשימוש בדירה באופן ניכר. מנגד, יש לקחת בחשבון כי מאז מסירת הדירה, נערכו לא אחת תיקונים בדירה וכי עדיין קיימים ליקויים בדירה הדרושים תיקון. לאור האמור לעיל, בית-המשפט פסק לתובעים סך של 1,500 ש"ח בגין עגמת נפש.

113. ת"א 4240-99 קלדרון ואח' נ' סטלה דר בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (25.11.2010) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים:

בדירה 1: נמצאו ליקויים בחוות-הדעת המקורית בסך 21,000 ש"ח. עוד מצויין, כי קירות תומכים שנבנו בחלק האחורי של המגרש לא נבנו כהלכה כאשר הם זזו ממקומם ונוצרה סכנה של גלישה של המדרון, כמו-כן, בוצעו עבודות בנייה מחדש בעלויות גבוהות כאשר חלק מן העבודות שימש גם ליצירת שטחים בנויים נוספים. המומחה ציין כי בהתחשב בכלל הנסיבות עלות סבירה לתיקון הליקויים שהיו בקירות התומכים הוא 60,00 ש"ח.

בדירה 2: עלות התיקונים בחוות-הדעת המקורית עמדה על סך 35,450 ש"ח לאחר ניכוי הסעיפים המטפלים בבעיית הקירות התומכים וגלישת הקרקע נותר 19,450 ש"ח ובהצמדה - 27,000 ש"ח.

בדירה 3: נקבע סכום מקורי בסך 31,770 ש"ח אשר מגיע כיום לסך של 44,500 ש"ח.

בדירת עזר - נקבע סכום בסך 27,970 ש"ח המגיע כיום לסך של 39,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי. בית-המשפט פסק, כי ביחס לטענות על עגמת נפש כאב וסבל ופיצוי בגין הצורך לפנות את הבתים בעת תיקון הליקויים, אין לקבל את טענות התובעים. היקף הליקויים אשר תיקונם נדרש אינו מצדיק או דורש את פינוי הדיירים.

114. ת"א 11952-04 אילנה חסידים נ' סויסה פנחס ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.10.12) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: הריסת גדר; ניקוז חצר הכניסה; תיקון מדרגות חיצוניות; התקנת צינור חלופי לצינור ביוב בממ"ד; מחצית מהעלות של העתקת שוחת ביוב מהממ"ד; העתקת מיכל סולר וטמינתו; פינוי פסולת; הריסת מחסן.

לפי חוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, האומדן לתיקון הליקויים שנמצאו כתוצאה מהרחבת הבנייה שביצעו הנתבעים, הוא בסך של 17,200 ש"ח מעודכן למדד חודש אוקטובר 2005. לכך יש להוסיף 10% עבור פיקוח הנדסי (1,700 ש"ח) ומע"מ ובסך הכול 22,042 ש"ח. סכום זה מורכב משמונה נושאים (ראה לעיל) שרק לגביהם קבע המומחה כי ישנם ליקויים המצדיקים מתן פיצוי לתובעת בגינם.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי. בית-המשפט קבע, כי התובעת לא הוכיחה כל נזק שנגרם לה בפועל כתוצאה מעבודות הבנייה שבוצעו בדירת הנתבעים. התובעת אינה זכאית לקבלת הסכום האמור בגין הליקויים שנמצאו. שכן, הדירה נמכרה ואינה עוד בבעלותה. התובעת לא הראתה שתיקנה את הליקויים בפועל למרות הזמן הרב שחלף מאז התקבלה חוות-דעת המומחה ועד מועד שמיעת הראיות, וכן לא הוכח שמחיר הדירה הופחת בשל הליקויים שנמצאו כך גם לא הראתה שאמנם נגרמה לה עגמת נפש וכי זו נגרמה בשל מעשים או מחדלים של הנתבעים שנעשו לא כדין.

כמו-כן, התובעת כלל אינה גרה בדירה וכי ביתה מרוחק ממקום הדירה, כך שאף אינה יכולה לטעון כי העבודות שבוצעו סמוך לביתה גרמו לה לאי-נוחות או לעגמת נפש. בית-המשפט קבע, כי מגורים סמוכים למקום שבו נעשות עבודות בנייה ושיפוצים המסבים אי-נוחות, אינם בהכרח מזכים בפיצוי בגין עגמת נפש. לפיכך נדחתה התביעה.

115. ת"א 8454-07 מאיו ואח' נ' מורן חברה לבניין בע''מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.08.2011) - סכום הפיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: על-פי קביעת מומחה בית-המשפט נמצאו בדירת התובעים ליקויים שעלות תיקונם סך כולל של 5,500 ש"ח (לא כולל מע"מ). בנוסף קבע המומחה כי יש צורך בפיקוח הנדסי על ביצוע עבודות התיקונים בעלות 3,000 ש"ח ובתוספת מע"מ, וכן ליקויים שאין כדאיות כלכלית לתקנם ובגינם זכאים התובעים לפיצוי נוסף בסך 1,750 ש"ח. המומחה קבע כי ניתן להשלים ביצוע התיקונים הנדרש בשבוע ימים ואין צורך בפינוי הדירה לצורך כך.
ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי באשר לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני אין להתעלם מן העובדה שבדירת התובעים נמצאו ליקויים לאחר מסירת החזקה בה, דבר שחייב את הנתבעת לבצע תיקונים לאחר מסירת החזקה ולאחר חתימת הצדדים על הסכם פשרה. גם לאחר מכן מצא מומחה בית-המשפט ליקויים המחייבים תיקון בדירת התובעים אם כי בסכום נמוך. כן מצא אותו מומחה ליקויים שאין כדאיות לתקנם.

בית-המשפט נתן משקל לחלוף הזמן בין מסירת הדירה והגשת התביעה והקושי לקבוע בברור האם הסיבה היחידה לליקויים שנמצאו הוא טיב ביצוע הבנייה או בעיות תכנון ולא בעיות בתחזוקת הדירה ממועד מסירת החזקה בה.

עוד נקבע, כי היות ומדובר בליקויים זניחים יש להתחשב בפער העצום בין חוות-דעת מומחה התובעים ומומחה בית-המשפט ובעובדה כי תלונות התובעים בנוגע לליקויים בדירתם במשך הזמן בין מועד מסירת החזקה ומועד הגשת התביעה (כשבע שנים) היו דלילים ומעטים. בהתאם לכל האמור, בית-המשפט פסק לתובעים סכום מדוד בלבד בגין נזק שאינו ממוני וסכום זה הועמד על סך של 2,000 ש"ח.

116. ת"א 14932-11-10 חזון ואח' נ' א.ש.י פרשקובסקי חברה לבניין בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (28.06.2012) - סכום הפיצוי - 15,000 ש"ח

א. הליקויים: ריצוף קרמי; מדרגות פנים; צבע; חלונות ועבודת אלומיניום; דלתות פנים; אינסטלציה; בנייה.
כמו-כן, קבע המומחה כי משך ביצוע התיקונים הינו 12 ימים, במהלכם תיגרם אי-נוחות רבה למשתמשי הדירה, אך הדירה ראויה למגורים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל אבי סגל - ע"א 5602/03 ומבהיר, כי קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בשל ליקויי בנייה מחייבת התייחסות לשיקולים הבאים: טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בבית; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד.

בהתייחס לאמור לעיל ולמשך הזמן שחלף ממועד פנייתם של התובעים לנתבעות ועד למועד תיקון בעיית הרטיבות וסיום ההליך המשפטי ומשך הזמן הדרוש לצורך ביצוע התיקונים, נוכח התרשמות בית-המשפט כי הליקויים שנמצאו בבית אינם כאלה הגורמים להפרעות לניהול תקין של חיי היומיום של התובעים, מאידך, בית-המשפט פסק לתובעים, בגין עגמת הנפש ואובדן הנאה מהדירה שנגרמו להם בסך של 15,000 ש"ח.

117. ת"א 4327-06 אוחנה ניר ואח' נ' סאן בניין בע"מ חב' לעבודות בניין ופיתוח, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.10.2010) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: המומחה מטעם בית-המשפט מצא, כי עלות התיקונים, כולל מע"מ, עומדת על סך של 37,364 ש"ח (עלות קבלן) בתוספת פיצוי בסך 3,000 ש"ח. עוד קבע המומחה מטעם בית-המשפט, כי אין מקום לקבוע ירידת ערך בדירת התובעים (שלד ובנייה, סדקים, נגרות, ריצוף ועוד).
ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט הבהיר, כי התובעים הגישו תביעה מנופחת חסרת כל יחס סביר בינה לבין הנזקים הקיימים בביתם ואשר נקבע שהנתבעת נושאת באחריות להם. העובדה, כי מחוות-דעתו של המומחה עולה, כי הליקויים בבית, אשר לא כולם באחריות הנתבעת וברי תביעה במסגרת התביעה בעניין דנא, הינם בשיעור של כ- 10% מסכום התביעה והעובדה מחזקת טעמים אלה.

118. ת"א 4424-06 בת שבע גל ואח' נ' גלעדי ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (18.05.2012) - סכום הפיצוי - 7500 ש"ח

א. הליקויים: נזקים לחלונות; ליקויי רטיבות קשים בחלונות העץ בחדר המגורים ובחדר השינה.

מומחה מטעם בית-המשפט, קבע כי מדובר בליקויי רטיבות ובחדירת מים ניכרת, אשר גרמה לריקבון בחלונות ובמלבנים וכן לעליית מלחים בספי השיש. המומחה קבע כי אין מנוס מהחלפה של חלונות רקובים בחלונות חדשים וכן החלפה של ספי שיש. כן קבע כי נדרש לאטום בצורה יסודית את החלון ואת האבן ובנוסף, נדרש לבצע השלמה של סרגלי אטימה בחדרי השינה ובמרפסת. עלות תיקון הליקויים לתובעים היא בסך 35,500 ש"ח במחירי מדד אפריל 2008 ללא מע"מ.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק כי בהתאם לסעיף 13 לחוק התרופות גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית-המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין.

הליקוי נשוא התביעה בעניין דנא, הינו ליקוי חמור מסוג רטיבות. ליקוי מסוג זה מקשה על אורח החיים התקין וגורם סבל ואי-נוחות. לכך יש להוסיף כי התובעים צפויים לחוסר נוחות נוסף במהלך תיקון הליקויים. לכל האמור לעיל בית-המשפט פסק לפיצוי בגין עגמת נפש על הסך של 7,500 ש"ח.

119. ת"א 199-07 אדי קלמיס ואח' נ' אמירי גן יבנה בנייה ויוזמות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.10.2011) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות; ירידת ערך.

חוות-דעת המומחה תוך התייחסות מפורטת לליקויים הנטענים הינו כי תיקון הליקויים שנמצאו מסתכם בשיעור של 40,315 ש"ח (למדד יולי 2008) לא כולל מע"מ, אולם כולל הפיקוח הנדרש לצורך תיקונם, כשביצוע מצד הנתבעת עצמה מקטין את העלות ב- 25 אחוז.

משך ביצוע התיקונים מוערך ב- 20 ימים וכרוך אמנם באי-נוחות רבה לתובעים, אולם ועדיין תהא הדירה ראויה למגורים. אשר לסעיפי ירידת הערך הנטענים, הם נאמדו בשיעור של 10,700 ש"ח מחמת טענה מצד התובעים לפיה נתעורר מקור נוסף לרטיבות בדירה, אושרו 3 מוקדי רטיבות ותיקונם הוערך בשיעור של 6,900 ש"ח + מע"מ.
נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי בגין ראש נזק זה על סך 30,000 ש"ח.

מנגד, טענות הנתבעת היו, כי לא נגרמה ולא הומחשה כל עגמת נפש המצדיקה פיצוי תוך שהיא מציינת כי על התובעים להוכיח סבל של ממש המגיע לכדי פגיעה חריגה וכי על בית-המשפט לבחון בהקשר זה את התנהגות התובעת.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הבהיר, כי המשקל שינתן לעניין פיצוי בגין עגמת יהיה בהתאם לחוות-דעת המומחה להיקף הליקויים אשר הוא בחר לאמץ או מטעמו.

בית-המשפט מפנה לפרשת גולדמן - ע"א 348/79 (ראה לעיל) ומבהיר שפיצוי בגין עגמת נפש אינו פיצוי עונשי ואין הוא ניתן על דרך השגרה, כי אם עסקינן בעגמת נפש וסבל מיוחד אשר פיצויי נזק הממון אינם מתקנים.

כמו-כן, על בית-המשפט להביע בסך הנפסק את התרשמותו מהסחבת בה נקטה הנתבעת ככל שכך ימצא, ואת משמעות הליקויים ומידת הפרעתם למגורים סבירים בדירה בה עסקינן.

בעניין דנא, ניכר מתצהיר התובע כי פנה רבות ותדיר לנתבעת תוך שהוא מקפיד לתעד טענותיו בכתב ולפרטן באופן החורג מיכולתו של אדם מן הישוב וכפי הנראה על רקע הסמכתו כמהנדס כנטען. לא הוגשה כל עדות מעבר לעדות התובע עצמו על-מנת להמחיש את הנטען. מאידך, מבהירה הנתבעת כי זו לא התעלמה מפניות התובע אשר בחר ובאופן מגמתי להכביר באלו תוך שהוא מסתיר את מכתבי התגובה מצד הנתבעת שצורפו לתצהירו.
כמו-כן, לטענת הנתבעת היא הקפידה להתייחס לטענות התובע, אלא שזה הערים קשיים הן בהעברת חוות-הדעת מטעמו והן בביצוע התיקונים שהסכימה הנתבעת לבצע. מכל מקום, זמן התיקונים התארך נוכח מחלוקות שנתגלעו, רדת גשמים ומשהסכימה הנתבעת לבסוף, וחרף העדר חובה לשיטתה, לבצע תיקוני טיח שהיוו את עיקר הליקויים.

תצהיר התובע מבהיר כי נאלצו להתמודד עם עשרות תקלות בהספקת החשמל, תוך שכל פעולה ולו הפשוטה והכרוכה בצריכת חשמל, הפכה למייגעת. כן, בית-המשפט קבע בעניין דנא כי יש ליתן משקל לקושי והגריעה מההנאה בשימוש בדירה על רקע בעיות הרטיבות והעובש המרובות אשר מומחה מטעם בית-המשפט אישר. כך גם יש להביא בחשבון את אי-הנוחות הכרוכה בביצוע עבודות התיקון בעוד התובעים מתגוררים בדירתם.

התובע הינו כאמור מהנדס במקצועו, ומטבע הדברים פניותיו וטענותיו היו מפורטות ותדירות מהמקובל והעובדה שלא לכל מכתב המוצג על ידו קיימת תגובה כתובה מנגד, אין בה כדי להצביע בהכרח על התעלמות מצד הנתבעת. כמו-כן, חלק בלתי-מבוטל מדרישות התובעים נמצא חסר בסיס, דבר שהקשה לגבש הסכמות בכל הנוגע לתיקונים שיבוצעו.

לאור האמור, קבע בית-המשפט כי מוצדקת פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש לטובת התובעים בסך של 5,000 ש"ח.

120. ת"א 12834-09-09 שוקרון נ' ד.צ. מבני ישראל בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (28.03.2012) - סכום הפיצוי - 4,500 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-משפט העריך את העלות הכספית לתיקון הליקויים בנכס (עלות לדייר) וקבע כי הינה 22,350 ש"ח לפני פיקוח ומע"מ (29,754 ש"ח, כולל פיקוח ומע"מ).

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה לפרשת נחמני - ת"א (חי') 19859-10-09, לפרשת גולדמן - ע"א 348/79 ולפרשת אבי סגל - ע"א 5602/03 וקובע כי בטרם קביעת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני יש ליתן משקל, לטיב הנכס, טיב וחומרת הליקויים, מידת השפעתם על חיי היומיום, עלות תיקון הליקויים והתנהלות הצדדים.

בעניין דנא, קביעתו של בית-המשפט הייתה כי המקרה מתאים לפסיקת פיצוי בגין עגמת נפש, אך לא בסכום המתקרב לדרישת התובעים. בית-המשפט מבהיר, כי מקריאת החומר ושמיעת העדויות נוצר רושם כי אמנם הייתה לתובעת עגמת נפש במסגרת ההתנהלות למול הנתבעים אולם נראה כי הייתה לתובעים תרומה להתנהלות ההדדית ולתוצאתה. כמו-כן, התובעת אינה מקפידה לדייק בנוגע למועדים ולסוגיות אחרות כגון דא (דוגמת מועד המסירה והזמן שחלף מקבלת החזקה ועד פנייה למומחה).

לאור האמור, בית-המשפט קבע שתחושותיה הסובייקטיביות של התובעת לגבי זמנים שחלפו ואורח הטיפול אינן בהכרח או תמיד תואמות את ההתנהלות כפי שהייתה בפועל ובהתאמה כי עגמת הנפש הועצמה בשל דרך סובייקטיבית זו של ראיית הדברים. סכום הפיצוי הועמד על הסך של 4,500 ש"ח.

121. ת"א 1777-07 עדני ואח' נ' חב' קבוצת א.א. א.א. גולדשטיין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.05.11) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: המומחה סקר את כל טענות התובעים, כאשר חלקן לא נמצאו על ידו כליקויים וחלקן נמצאו כליקויים. בסך הכול העריך המומחה את עלות תיקון הליקויים בסך של 28,250 ש"ח. בנוסף לכך הצביע המומחה על חמישה סעיפי ליקוי שונים, אשר תיקונם נאמד בסך של 23,100 ש"ח, שלגביהם קבע המומחה כי נדרשת הכרעה עובדתית של בית-המשפט. כמו-כן קבע המומחה כי יש להוסיף לעלות התיקונים סך השווה ל- 10% מעלות התיקונים בגין פיקוח הנדסי. סך התיקונים המקסימאלי שעליו הצביע המומחה עומד איפוא על 28,250 ש"ח + 23,100 ש"ח = 51,350 ש"ח + 5,135 ש"ח (10% פיקוח הנדסי) = 56,485 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: התביעה נדחתה, לא נפסק פיצוי.

122. ת"א 20274-02-10 וולך ואח' נ' רזניק ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (24.06.2012) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: איטום תחת הרצפות באיזורים "הרטובים"; להתקנת היריעות הביטומניות; קיומו של חצץ בתשתית הבטון; ריצוף מחדש.

ב. נימוקי הפיצוי: התביעה התקבלה בחלקה, לא נפסק פיצוי בגין עגמת נפש.

123. ת"א 54817-07 שטיינפלד ואח' נ' אדגר השקעות ופיתוח בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (07.01.10) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: סדקים בקירות הדירה; מרווחים בין החלון ובין האדן בחדר הדיור; רטיבות; מרווחים בין הריצוף ובין כנף הדלת בדלתות חדרי השינה הדרומי והדרום מערבי; סימני חיכוך ברצפת חדר הממ"ד; מרווחים במעקה המדרגות; קורוזיה בחדר הרחצה; אי-התקנת מרזב נפרד; אריחים רפויים בחדר רחצה; סטיות בתקרת חדר הדיור ובקיר הדרומי במסדרון; סדקים במרפסת, הפרשים במפלסי הריצוף במטבח; סדקים בשלח מדרגות; מוקדי רובה מתפוררת במרפסת הגג.

המומחה העריך את עלותם הכוללת של התיקונים בסך של 44,450 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי). כן, השאיר הוא לשיקול-דעת בית-המשפט סך של 440 ש"ח - עלות התקנת מאוורר בחדר הרחצה. המומחה הוסיף עוד, כי לא מצא בדירה ליקויים שאינם ניתנים לתיקון העלולים לגרום לירידת ערך.
ב. נימוקי הפיצוי: נפסק אך לא נומק.

124. ת"א 19318-08 ברק ואח' נ' דניאל ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (11.10.2012) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: המומחה מטעם בית-המשפט מצא שורה של ליקויים בבנייה ובשיפוץ שביצעו הנתבעים בביתם של התובעים. על-פי חוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, סך כול עלות תיקון הליקויים הוא 61,250 ש"ח, ואם העבודה מבוצעת בידי הקבלן, הנתבעים, יש להפחית 25% מסכום זה. כמו-כן יש להוסיף על הסכום שיתקבל 10% עבור פיקוח הנדסי וכן להוסיף מע"מ.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): טענת התובעים כי נגרמה להם עגמת נפש רבה שאותה העריכו כמצדיקה פיצוי בסך של 25,000 ש"ח. לטענתם עגמת נפש זו נגרמה בשל אי-ביצוע העבודות כיאות וכמוסכם, עקב התמשכות העבודות ומאחר שלא יכולים היו ליהנות מדירתם כפי שציפו ליהנות ממנה.

כמו-כן נטען, שהתובעת שילדה בחודש אוגוסט סבלה מרעש, מלכלוך ומפגיעה בפרטיותה בשל העבודות ואף נאלצה לשהות בביתה תוך כדי ביצוען של עבודות בבית ואף להמתין בבית לפועלים שבוששו להגיע.

ב. נימוקי הפיצוי: התביעה נדחתה, לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט קבע, כי בעניין דנא העבודות לא נמשכו מעבר לנדרש. כך גם הוכח כי חלק ניכר מן העיכובים נבע מהשתהות התובעים ובעיקר התובעת בבחירת מוצרים שונים ויצירת עיכובים בשל כך. באשר לעובדה שהתובעת ילדה במהלך הבנייה והשיפוצים, הרי שאין הקשיים שנוצרו בשל כך צריכים להיות מגולגלים על כתפי הנתבעים.

בנייה ושיפוצים כידוע, משבשים את החיים של בעלי הנכס הנבנה והמשופץ, יוצרים מטלות רבות ומקשים על חיי השגרה. התובעים צריכים היו לקחת בחשבון את הקשיים הכרוכים בכל אלו בעת שבחרו לבצע את עבודת השיפוץ והבנייה במועד סמוך למועד שבו התובעת צפויה הייתה ללדת.

כמו-כן, לא הוכח שהתובעים נאצלו להמתין לעובדים, מה גם שהעובדה שלאחר עבודות בנייה על עובדים להגיע להשלמות ולתיקונים, היא חלק בלתי-נפרד מביצוען של עבודות בנייה ושיפוץ נרחבות. בדומה, יש לדחות את טענתם של התובעים כי לא יכולים היו ליהנות מדירתם כפי שציפו ליהנות ממנה. שכן חזקה על התובעים שאילו מצב הדירה היה כה קשה, עד כדי שלילת הנאתם, היו מתקנים את הדרוש תיקון ולפחות את התיקונים החמורים בעיניהם. אולם התובעים לא תיקנו עד היום דבר ובכל מקרה לא הביאו כל ראייה לכך שכך עשו.

בית-המשפט לא מצא בתיאורי התובעים כל דבר החורג משיבושי חיים רגילים הנובעים מעבודות בנייה ושיפוץ נרחבים בבית מגורים. אכן, עבודות מסוג זה לא פעם מסבות אי-נוחות, פגיעה בפרטיות, טרחה והקדשת זמן יקר וניכר לכך. אולם נראה כי כל אלו הם חלק בלתי-נפרד מבנייה ומשיפוץ בית.

לפיכך, לא נמצאה הצדקה לפצות את התובעים בגין עגמת הנפש שלכאורה נגרמה להם, כטענתם.

125. ת"א 13065-07 טל ואח' נ' אלונית בנייה ופיתוח בע''מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.10.2009) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט קבע כי העלות הכוללת של תיקונם מסתכמת בסך 25,121 ש"ח כולל מע"מ ופיקוח הנדסי. עוד ציין המומחה, כי המחירים הנקובים בחוות-דעתו נכונים ככל שהתיקון ייעשה על-ידי קבלן מזדמן. במידה והעבודה תתבצע על-ידי הנתבעת, יש להפחית שיעור של כ- 20% מהעלויות שציין.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): טענת התובעים הייתה, כי עקב הליקויים הרבים שנתגלו, נגרם להם סבל, בין היתר, לנוכח ניסיונות התיקון הכושלים שננקטו בידי הנתבעת. מעבר לכך, גם סיכול היכולת לעשות שימוש ביחידת המגורים הנפרדת הסבה להם אכזבה רבה ועגמת נפש.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט הפנה ל אבי סגל - ע"א 5602/03 לעניין מטרתו של פיצוי בגין עגמת נפש אשר הינו להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה.

בהתאם לאמור העיל, בעניין דנא, קבע בית-המשפט כי אין להתעלם מכך שהליקויים שנתגלו בדירת התובעים בסופו-של-יום היו קלים ומינוריים. לא זו בלבד שעלות תיקונם מסתכמת בסך של כ- 16,000 ש"ח בלבד, אלא שאף מבחינה מהותית מדובר בליקויים שאין בהם כדי להשפיע השפעה של ממש על איכות חייהם של התובעים.

הטענה לפיה נמנעה מהם האפשרות לעשות שימוש ביחידה הנפרדת, הסתברה כטענה שאין בה ממש. מעולם לא נמנעה או הוגבלה זכותם של התובעים להשתמש באותה יחידה. לאור האמור לעיל, ולאור העובדה שהוגשה תביעה בסכום מופרך על הסך 140,000 ש"ח, בית-המשפט פסק כי אין הצדקה לקבוע פיצוי בגין ראש נזק זה.

126. ת"א 12697-07 כהן נ' בקיראת, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.08.2011) - סכום הפיצוי - 25,000 ש"ח

א. הליקויים: נזקי רטיבות; ליקויי בנייה אחרים.

ב. נימוקי הפיצוי: נזקי הרטיבות הקשים והנרחבים בדירת התובעת לאורך שנים, הקצרים החוזרים ונשנים שבמערכת החשמל בעקבות חדירות הרטיבות למערכת שעליהם מסרה התובעת בתצהירה והצורך לפנות את הדירה למשך 14 יום על-מנת לאפשר את תיקון הרטיבות (עמוד 8 לחוות-דעת המומחה) מצדיקים את הפיצוי המבוקש בכתב התביעה בסך 25,000 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעת בעקבות ליקויי הרטיבות והימנעות הנתבע מלתקנם.

127. ת"א 45828-08 שמיר ואח' נ' הלה הנדסה בנייה וייזום (1998) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.02.2011) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: בניית הגדר; ירידת הערך הנוגעת לגודל החדרים, תיקוני רטיבות; ליקויים בבית עצמו, ועל-פי חוות-דעתו, המפורטת מאוד תיקון הליקויים מגיע לסכום של 59,777 ש"ח. במסגרת חקירתו הודיע המומחה על רצונו לתקן מספר נקודות בחוות-דעתו, ולמעשה אישר כי מחוות-דעתו נשמטו שני סעיפים סעיף כ"ה וסעיף כ"ו, שבגינם יש להוסיף את הסכום של 8,000 ש"ח. בסה"כ קבע המומחה את הסכום של 71,137 ש"ח במחירי קבלן מזדמן, עליהם יש להוסיף 15.5% + מע"מ עלות פיקוח הנדסי.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בעניין דנא, התובעים אישרו כי אינם מתגוררים בבית, וכי הוא משמש אותם לסופי שבוע.

בית-המשפט קבע כי בנסיבות התיק דנא, ולנוכח קביעות בית-המשפט באשר להתנהלות התובעים במהלך הבנייה, אין מקום להוסיף על סכום הפיצוי שנקבע בהתאם לחוות-דעת המומחה, ובהתאם להסכם.

128. ת"א 2285/09 דלרסיז חברה לבניין בע"מ נ' דוד כהן, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.07.2012) - לא נדרש ולא נפסק פיצוי

א. הליקויים: בנוגע לאי-השלמת עבודות הבנייה קבע המומחה כי הנתבע זכאי לזיכוי כספי של 15,350 ש"ח בגין עבודות של מטבח כניסה; מטבח מרתף; חדר רחצה ועוד. סה"כ הזיכויים מגיע ל- 32,982 ש"ח. בנוגע לליקויי הבנייה מצא המומחה כי קימים ליקויים הדורשים תיקון בסך של 21,745 ש"ח (כולל מע"מ) ולאחר הפחתה בגין חלק גדר שלא בוצע וחושב (סך של 5375 ש"ח) בתוספת פיקוח הנדסי מגיע לסך מעודכן של 18,007 ש"ח.

התובעת זכאית לתשלום בגין ביצוע העבודות בסך של 85,993 ש"ח לאחר ניכוי הזיכויים לנתבע בסך של 32,982 ש"ח ואילו הנתבע זכאי לעלות תיקון ליקויי הבנייה כמפורט לעיל. התוצאה לשיטתו היא כי מסך עלות העבודות יש לקזז את סך הליקויים והניכוי בגין הגדר כך שהנתבע צריך לשלם לתובעת סך של 67,986 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נדרש ולא נפסק.

129. ת"א 25714-06 ריצ'קר גיא ואח' נ' בית יורב (1997) בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (25.08.2010) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח לכל משפחה

א. הליקויים:
בדירה 1 (ריצ'קר): תועדו ליקויים בסעיפי ביצוע שונים והמומחה אמד את עלות תיקונם לסך של 11,300 ש"ח בתוספת מע"מ.

בדירה 2 (רשל): תועדו ליקויים בסעיפי ביצוע שונים אשר עלות תיקונם הוערכה על-ידי המומחה לסכום של 11,500 ש"ח בתוספת מע"מ.

בדירה 3 (סחרוב): פורטו ליקויי ביצוע בהיקף כולל של 10,300 ש"ח בתוספת מע"מ (מדובר בליקויי רטיבות ואחרים).

נזק לא ממוני (עגמת נפש): כל אחד מבין שלושת התובעים עתר לחיוב הנתבעים בפיצוי בסך 20,000 ש"ח. התובעים טענו כי עצם קיום הליקויים בדירות, התכחשות הנתבעים לקיום הליקויים ולחובתם לתקנם וכן הצורך בנקיטת הליכים משפטיים מצדיקים חיוב הנתבעים בפיצוי.

מנגד טענת הנתבעים הייתה, כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין נזק בלתי-ממוני הן בשל העובדה שהליקויים שתועדו בחוות-דעת המומחה אינם חמורים וכן לאור התנהגות התובעים קודם להליך המשפטי ובמהלכו.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הפנה ל אבי סגל - ע"א 5602/03 והבהיר כי עת בית-משפט לבדוק זכאותם של רוכשי דירות לפיצוי בגין נזק בלתי-ממוני עליו ליתן משקל להיקף הליקויים, טיב הנכס, התנהגות בעלי הדין קודם להליך המשפטי ובעיצומו.

בתיק דנא, לאור השיקולים כאמור, בית-משפט קבע שהתובעים זכאים לפיצוי בגין נזק בלתי-ממוני בסכום שיהלום את היקף הליקויים בדירות ואוזלת ידה או למעשה התנכרותה של הנתבעת לתקנם, בהתאם, לכל אחד מבין התובעים 1 ו- 3 ישולם הסך של 10,000 ש"ח.

130. ת"א 10518-07 טבט ואח' נ' אנגלרד ואח' ותביעה שכנגד, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.01.2011) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: ליקויי רטיבות.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לסך של 50,000 ש"ח. טענת התובעות הייתה, כי נגרם להם סבל רב בשל הכיעור שנגרם כתוצאה מכתמי הרטיבות בדירה ובשל הריח הרע שיצרו. התובע הצהיר כי בחודשים יוני ויולי של שנת 2007 חגגו התובעים בר מצווה וחתונה לילדיהם ואירחו בני משפחה מחו"ל, ומראה הדירה וריחה כתוצאה מן הרטיבות גרמו להם בושה ועגמת נפש.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי לאור הממצאים שנקבעו בחוות-הדעת והן מתצהיר התובע ומהתמונות שצורפו אליו, עולה כי מדובר בכתמי רטיבות בקיר או בתקרה ולא בנזילת מים אל תוך הבית, ובהתחשב בתקופה לאורכה סבלו התובעים מהרטיבות ובהיות הרטיבות קלה יחסית, נפסק לתובעים סך של 5,000 ש"ח בגין עגמת הנפש שנגרמה להם.
131. ת"א 12882-07 לשצינסקי נ' דר נופית בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (20.10.2010) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט קבע כי נמצאו ליקויים בדירת התובעת. המומחה העריך עלות תיקונם של ליקויים אלה בסך כולל של 8,489 ש"ח. עוד קבע המומחה כי הפיצוי הנכון בגין ירידת ערך שנגרמה לתובעת בגין ליקויים שנמצאו בדירה והשוני בחנייה הינו 6,500 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט לא מצא בנסיבות התיק דנא, לפסוק פיצוי כלשהו בגין עגמת נפש לתובעת. קביעתו התבססה על העובדה כי מדובר בתובעת אשר לא התגוררה מעולם בדירה נשוא התביעה והדירה הייתה מושכרת לאחרים בכל המועדים הרלבנטיים. יתר-על-כן, מדובר בתובעת שלא הוכח כי נדרשה לפצות דייר כלשהו ששכר הדירה בגין הליקויים הנטענים, או כי נדרשה לתקן ליקויים אלו או להפחית משכר הדירה שנגבה בעטים.

בית-המשפט הבהיר כי בפני תביעה בה עתרה התובעת לחייב הנתבעים לשלם לה סכומים הגבוהים בעשרות מונים מהסכומים שנקבעו על-ידי מומחה בית-המשפט ובפועל הכיר מומחה זה בקיומם של ליקויים מינורים בלבד, ומשחלף זמן כה רב ממועד מסירת החזקה ועד הגשת ההליכים ומשום שמדובר בתיקונים זניחים.

כמו-כן ניתן משקל לעניין התנהלות התובעת. בחירתה להגיש תביעה בסכומים שלא הוכחו, התעקשותה לנהל הליכים גם כנגד ב"כ הנתבעים, בקשתה לתקן סכום התביעה במועד מאוחר וכו'. לאור האמור נקבע כי אין מוצדק לפסוק פיצויים בגין עגמת נפש בתיק דנא.

132. ת"א 7558-06-08 ברייטמן ואח' נ' שרביב בעמ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (12.01.2010) - סכום הפיצוי - 1,500 ש"ח

א. הליקויים: בחוות-דעתו קבע המומחה מטעם בית-המשפט כי עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים, הינה בסך של 13,060 ש"ח, כשסכום זה כולל פיקוח הנדסי (ראוי לציין כי המומחה טעה בחישוב בסיכום חוות-דעתו. סך עלות התיקונים הינו 11,860 ש"ח, בתוספת סך של 1,200 ש"ח בגין פיקוח הנדסי ובסה"כ - 13,060 ש"ח. כן קבע כי במדה והתיקונים יבוצעו על-ידי התובעים, באמצעות קבלן מזדמן, יש להוסיף לסכומים הנ"ל 25%. הסכומים המפורטים בחוות-הדעת אינם כוללים מע"מ.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עותרים לפצותם על סך של 15,000 ש"ח בגין עגמת נפש שנגרמה לה עקב הליקויים הרבים בדירתם. לטענתם, הליקויים מנעו מהם שימוש סביר בידרה ובעת ביצוע התיקונים, יהפוך ביתם לאתר עבודה של ממש.

מנגד, טענות הנתבעות היו כי אין מקום לפצות את התובעת בגין עגמת נפש, תוך שהן חוזרות על טענותיהן לפיהן, לא ניתנה להן הזדמנות לתקן את הליקויים וכי היקף הליקויים על-פי חוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט שונה באופן ניכר מהליקויים בחוות-דעת המומחה מטעם התובעת.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הבהיר כי עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו-של-יום על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט נמוכה יחסית ואין מדובר בליקויים שיש בהם כדי להפחית הנאתה של התובעים מהשמוש בדירה באופן ניכר. מנגד, יש לקחת בחשבון את אופי התיקונים הנדרשים, הזמן הנדרש לביצוע התיקונים ואת אי-הנוחות הנלווית.

לאור האמור לעיל, נפסק הסך של 1,500 ש"ח בגין עגמת נפש.

133. ת"א 64985-07 גליקמן ואח' נ' שפי, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.06.2011) - סכום הפיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות במחסן ובשירותי אורחים; ליקויים במדרגות החיצוניות ובמדרגות הבית; מטבח; כניסה לבית ובארון החשמל; ממ"ד; סדקים; רטיבות; ליקויים במרפסות; חדר האמבטיה; גג המבנה; ליקויים בבריכה - ליקויים בסביבת הבריכה ומבנה הבריכה, במיכל האיזון.

עלות מוערכת: 26,532 ש"ח (לא כולל מע"מ, תוספת פיקוח הנדסי בשיעור של 10% ועלות לקבלן מזדמן). המומחה העריך את משך תיקונם של הליקויים בכעשרים יום, כאשר בתקופה זו לא נדרש דיור חלוף.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע לעניין פסיקת פיצויים בגין כל הרכיבים המפורטים בתיק דנא, כי היות וחלק מרכיבים המפורטים לא הוכח (אבדן מים, אבדן ימי עבודה) וחלקם האחר לא הוכר על-ידי המומחה (מילוי וריקון הבריכה, דיור חלוף) נדחית הדרישה לפיצוי, בכל הרכיבים האמורים לעיל, למעט סך של 2,000 ש"ח, בגין עגמת נפש.

134. ת"א 45120-08 לייבושור ואח' נ' אמירי גן יבנה בנייה ויזמות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.06.2011) - סכום הפיצוי - 7,000 ש"ח

א. הליקויים: עבודות טיח הפנים; צביעה חיצונית; חלונות האלומיניום; דלתות פנים; אינסטלציה; רטיבויות; איטום וניקוז.

לפי חוות-הדעת המומחה, עלות התיקונים בדירת התובעים (עלות לקבלן) מגיעה לסך של 10,550 ש"ח, לפני פיקוח (1,500 ש"ח) ולפני מע"מ. לעניין חישוב עלות לדייר, יש להוסיף 25%.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הפנה להלכה הפסוקה (פרשת אבי סגל - ע"א 5602/03, פרשת נחמני - ת"א (חי') 19859-10-09 ופרשת גולדמן - ע"א 348/79 - ראה לעיל) ופסק כי במתן משקל, לטיב הנכס, טיב וחומרת הליקויים, מידת השפעתם על חיי היומיום, עלות תיקון הליקויים והתנהלות הצדדים, יש לקבוע פיצויים על סך של 7,000 ש"ח.

135. ת"א (ב"ש) 2039-08 דבוש דוד נ' חברת יהלומית פרץ עבודות בניין ופיתוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.05.2010) - סכום הפיצוי - 12,000 ש"ח

א. הליקויים: המומחה מטעם בית-המשפט הגיש חוות-דעת, לפיה אומדן עלות ביצוע התיקונים הינו בגבולות של 49,400 ש"ח (לא כולל מע"מ ולא כולל תקורות). המומחה מציין כי לאחר תוספת מע"מ ותקורות, עלות התיקון מגיעה לסך של 63,900 ש"ח.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עותרים לפצותם על סך של 50,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי הבסיס למתן פיצוי בגין עגמת נפש, סבל ואי-נוחות מקורו בסעיף 13 לחוק התרופות (ראה לעיל). ומפנה ל גולדמן - ע"א 348/79 שם נקבע כי אופיו הלא ממוני של הנזק מקשה על מתן הערכה ממונית בדבר סכומי הכסף, שיהיה בהם כדי לפצות את הנפגע. סעיף 13 לחוק התרופות הקל במידת מה מלאכת השומה והכימות. עם-זאת, אין להפריז במידת ההקלה, שכן שיקול-הדעת, שניתן לבית-המשפט, צריך להיות מופעל במסגרת השיקולים, הקבועים בחוק התרופות.

בפסיקת הפיצויים על בית-המשפט לשוות לנגד עיניו את העיקרון, כי מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו, ואין מטרתו הענשת המפר. בהפעלת שיקול-הדעת השיפוטי במסגרת סעיף 13 לחוק התרופות, על בית-המשפט לשאוף לפיצוי הנפגע, ולא להענשת המפר.

ב דרוקר זכריה נ' נחמיאס - 611/89 נקבע כי אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. על-כן, בבוא בית-המשפט לפסוק בסוגיית עגמת הנפש, עליו להתייחס לשיקולים שונים, ביניהם, סוג הליקויים, עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקויים, התייחסות הנתבעת וניסיונותיה לתקן את הליקויים, העובדה שהתובעים חזרו בהם מההסדר הדיוני, ולמעשה סיכלו את אפשרות הנתבעת לתקן את הליקויים, גובהו הכללי של הפיצוי וכיוצ"ב נתונים נוספים.

לאור האמור, נפסק פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 12,000 ש"ח.

136. ת"א 39254-06 אליאב הגר ואח' נ' פסגות זיכרון ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (06.09.2012) - סכום הפיצוי - 6,000 ש"ח

א. הליקויים:
התובעים 2-1, מבקשים לאמץ את חוות-דעת מומחה בית-המשפט, ליקויים 15,978 ש"ח, בטיחות 8,750 ש"ח, ועלויות פיקוח ומע"מ 1,500 ש"ח, וכן יש להוסיף 20% תוספת קבלן מזדמן, שהתיקון יבוצע על-ידי התובעים. כן מבקשים לאמץ את קביעת המומחה מטעמם בעניין הרטיבות 14,300 ש"ח, ביטול הגבהה בסף הדלת 300 ש"ח, מיגון דלת הכניסה לדירה 1,000 ש"ח.

התובעים 4-3, מבקשים לאמץ גם את קביעות המומחה מטעמם ולקבל פיצוי בגין רטיבות 8,700 ש"ח, חלון ממ"ד 1,500 ש"ח, אמבט 2,000 ש"ח וכן כמו בדירת התובעים 2-1 בנוגע למרפסת והמעקה.
נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עותרים לפצותם על סך של 23,000 ש"ח. טענת התובעים הייתה, כי לאור מסכת הייסורים, העדר תנאים בסיסיים למגורים, הנזקים למוצרי חשמל, בגדים ונזקי רטיבות, עובש לחפצי ביתם, אובדן ימי עבודה, רעש, טרטורים הכרוכים בהגשת התביעה, מגיע להם פיצוי בסך האמור לעיל לכל זוג תובעים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי היות ולא הוצגו בפני ראיות להוכחת הנזקים הנטענים, ולאחר שנתתי דעתי לכל האמור בתביעה ולאור פסק-הדין, הנני מעמיד את הפיצוי הכולל ברכיב זה על סך של 6,000 ש"ח לכל זוג תובעים, והנתבעת 2 תישא בעלות זו ובשים-לב למהות הליקויים.

137. ת"א 62405-06 גורדון רותי ואח' נ' פסגות הזיכרון שותפות רשומה ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (01.07.2010) - סכום הפיצוי 6,000 ש"ח עד 10,000 ש"ח למשפחה

א. הליקויים:
דירת התובע 1 (גורדון): שביל הגישה; פגם באמבט; דלת מחסן; דלת כניסה ראשית; דלת יציאה משנית; ניקוז הגג; מערכת סולארית; חלון חדר שירות, מזווה; אוורור חדר אמבטיה הורים; חלון ממ"ד; מעקה מדרגות; ריצוף; רטיבות; סדקים; טיח, אדנית, מעקה המרפסת; סף מוגבה - פתח למרפסת; קיר לבני זכוכית; צביעת הדירה.

דירת התובע 2 (אופיר): ליקויים החופפים לדירת הזוג גורדון.
ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע בעניין עגמת נפש, לאחר שנתן משקל, בין היתר, לטיב הנכס, טיב וחומרת הליקויים, מידת השפעתם על חיי היומיום, עלות תיקון הליקויים והתנהלות הצדדים, נפסק כי ראוי לקבוע פיצוי בראש נזק זה, על סך של 6,000 ש"ח לזוג בעניין התובעים 1- 4 ו- 7 -8 ועל סך של 10,000 ש"ח בעניין התובעים 5-6.

138. ת"א 3019-07 אלברטו גבסו ובניו בע"מ נ' שעיה, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.07.2010) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: קיר תומך; רצפות ועוד. הסכום שנפסק 69,000 דולר.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט קבע כי לא כל הפרת חוזה מזכה בפיצוי על עגמת נפש. בדרך-כלל ניתן פיצוי כזה על ליקויי בנייה, אולם זאת כאשר מדובר בליקויים שמטבעם גורמים עגמת נפש (כגון ליקויים הגורמים לנזילות או לחדירת לחות מבחוץ).

בתיק דנא, אין זה המקרה (פרט לליקויים בודדים שעלות תיקונם מסתכמת באלפים בודדים של שקלים חדשים, שאין בהם לבדם כדי להצדיק פיצוי בגין עגמת נפש). כמו-כן, בית-המשפט הבהיר כי העובדה שעד להגשת כתבי טענותיו בהליך הנוכחי לא ראה התובע-שכנגד להעלות כל טענה או דרישה בגין הליקויים הנטענים אינה יכולה להתיישב עם טענה מצידו בדבר עגמת נפש. על-כן גם חלק זה של התביעה-שכנגד דינו להידחות.
139. ת"א 47936-07 פינטו נ' חב' א.מ.ת נוה סביון בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (05.01.2010) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: המדרגות; סדקים בקירות; ליקויי טיח וצבע; אריחים פגומים;
ליקויים בנקודות החשמל; איטום החלונות.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עותרים לפצותם על סך של 10,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

התביעה התקבלה בחלקה. בית-המשפט קבע כי הואיל והתובעים זנחו בסיכומיהם את טענותיהם לעניין הנזילות בסלון הדירה ובמרפסת התחתונה והן את דרישתם לפיצוי בגין עגמת נפש, סבל ואי-נוחות, הפסד שכר ימי עבודה, הרי שהדיון בסוגיות אלה מתייתר.

140. ת"א (ב"ש) 3410-07 אברהם פלקוביץ נ' לי אל חברה לבניין ונכסים בע"מ בעיכוב הליכים, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.05.2011) - סכום הפיצוי - 20,000 ש"ח

א. הליקויים: בעיות ביסוס קרקע, שגרמו לסדקים ושקיעת מבנים.

ב. נימוקי הפיצוי: נפסק פיצוי ללא נימוק.
141. ת"א 18077-06 וייס ואח' נ' גבי בן גלים חב' לבניין בע''מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (09.10.2009) - סכום הפיצוי 2,500 ש"ח

א. הליקויים: סף אלומיניום בחלון דרומי כסלון עקום; קיר ימני כממ"ד עקום ביחס לריצוף; גובה תיקרה לא אחיד בכניסה לחדר האמבטיה 1; פתח המעבר בין הסלון לפרוזדור הוא קטן מהמופיע בתכניות המכר; החלל באינטרסול מעל האמבטיה היא מתחת לכל תקרת עלות התיקון; סמני חדירת רטיבות בתעלות בסלון; כולל סילוק שאריות סליקון; טיח לקוי בתקרת הממ"ד; טיח לקוי גם בקירות הממ"ד; קיר הממ"ד סביב הדלת; שיפוע גבוה מן המותר במרפסת האמבטיה; ניקוי שאריות סילקון בחלון חדר שינה; תיקון אריח שבור בחדר האמבטיה; ועוד ליקויים דוגמת הללו.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי קבלת דירה לקוייה גורמת לעגמת נפש. בתיק דנא הדירה התקבלה באיחור רב. בשל כך קיבלו פיצויי על-פי עדותו של התובע, אשר לא הוכחשה. לחיות בדירה חדשה עם ליקויי בנייה ובעיקר ליקויי רטיבות, במשך מספר שנים, כאשר נזקקים לתיקונים חוזרים ונשנים, יש בכך משום עגמת נפש לא קטנה התובעים זכאים לפיצוי בגין עגמת הנפש, אם כי יש להתחשב בהתנהגות התובעים לאחר הגשת התביעה, גם אם לאו דווקא הם אשמים בכך. בית-המשפט קבע פיצוי בשל עגמת נפש 2,500 ש"ח.

142. ת"א 17386-07 אלקיים ואח' נ' ונציה חברה לבנייה פתוח והשקעות בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (20.04.2009) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: מנעול פגום בדלת; ליקויים בגג ועוד.

סה"כ עלויות התיקון 28,332 ש"ח (שהם 24,530 ש"ח בתוספת מע"מ), בהתאם לתשובות ההבהרה של המומחה יש להוסיף לסכום זה פיקוח הנדסי בשיעור של 5-10% והנני מוסיף 2,125 ש"ח (=7.5%) כך שהסכום עומד על 30,457 ש"ח. בנוסף לסכום של החלפת גג 11,800 ש"ח, עומד הפיצוי בגין הליקויים על 42,257 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי (ללא הנמקה).

143. תא"מ 154347-09 שמילוביץ ואח' נ' מטבחי מנהטן בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.07.2011) - סכום הפיצוי 5,000 ש"ח

א. הליקויים: צביעת הקירות והתקרות בדירה; משקוף דלת הכניסה; בארונות המטבח (כולל דלת לתא מיקרוגל); ויטרינת הלבשות על דלת הכניסה ועוד.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עותרים לפצותם על סך של 7,500 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי בהתאם לסעיף 13 לחוק התרופות, מוסמך בית-המשפט לפסוק פיצוי לנפגע עקב הפרת חוזה על נזק שאינו ממוני כגון, כאב וסבל, אי-נוחות ופגיעה ברגשות. מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה.

בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בנייה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום, התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו, עלות תיקון הליקויים וכד', הכל בהתייחס לנסיבות.

בעניין דנא, בית-המשפט פסק כי אין ספק שנגרמה לתובעים עגמת נפש. הסכום אשר התחייבו ושילמו לנתבעת איננו סכום מבוטל כלל ועיקר. נמצא שלאחר העיכוב בהשלמת העבודות לא שיתפה עימם הנתבעת פעולה בתיקון הליקויים, אף לא ביקרה בדירה. הליקויים עצמם אינם רק אסתטיים אלא גם כאלו שמשבשים השימוש בדירה (למשל התקנת האסלות).

בנסיבות אלו זכאים התובעים לפיצוי על עגמת הנפש שנגרמה להם בסך של 5,000 ש"ח.

144. ת"א 43951-10-10 ראובן ברוכים ואח' נ' לאון עשר, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.01.2013) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: בית-המשפט מינה מומחה מטעמו אשר נתן חוות-דעת, שלפיה עלות התיקון של הליקויים, כולל פיקוח הנדסי ומע"מ - עומדת על 31,320 ש"ח. בנוסף לכך, המומחה השאיר לשיקול-דעת בית-המשפט סכום נוסף של 2,500 ש"ח. המומחה קבע כי במהלך ביצוע העבודות (14 ימי עבודה), ניתן להתגורר בדירה.

ב. נימוקי הפיצוי: בתיק דנא, הוכח לבית-המשפט כי הנתבע קיבל התראה על הליקויים והתבקש לתקנם. הנתבע התנה את הסכמתו לביצוע התיקונים בתשלום יתרת החוב בגין העבודות. בית-המשפט קבע שלא הייתה קיימת יתרת חוב כאמור. מכאן, שניתנה לנתבע הזדמנות לתקן את הליקויים, הוא היה חייב לעשות כן אולם לא נענה. מכאן, שהנתבע הפר את חובתו על-פי דין לתקן את הליקויים (חובה שמקורה בחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1984, בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 ובפקודת הנזיקין (נוסח חדש)).

בית-המשפט פסק, כי לפי העולה מחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, מכמות הליקויים ואופיים (ליקויים בריצוף כולל אריחים פגומים; רטיבות הדורשת פירוק ריצוף וביצוע איטום; ליקויים בחיפויים; ליקויי צבע; ליקויי איטום ועוד), ובשל אי-הנוחות שתיגרם להם בעת תיקון הליקויים בעתיד יש לחייב את הנתבע לפצות את התובעים בסכום של 5,000 ש"ח, בגין עגמת נפש.

145. ת"א 14667-11-08 כהן ואח' נ' בנגד חברה להנדסה ובנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.11.2010) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: על-פי חוות-דעת מומחה בית-המשפט הליקויים מגיעים לסך של כ- 25,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט קבע, כי לאור התנהלות התובעים כנגד נכונותה המתמדת של הנתבעת לתקן את הליקויים בדירה, אין כל מקום לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש.

146. ת"א 11650-07 אטיאס ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (13.10.2009) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: רטיבות או עובש מפושטים בכל חדרי הדירה ואף במטבח ובמסדרון; טחב ועובש על המיטלטלין.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק בשלב זה לאור הדיור החלופי.

בית-המשפט קבע כ במקרה דנן, אין עסקינן בליקויים שתכופות אינם מזכים בפיצוי בגין ראש הנזק הלא ממוני, ושלא אחת למד תובע על קיומם רק משעה שנדרש הוא לחוות-דעת ובעצמו לא היה מגלה אותם, ואף הנאתו מביתו לא הייתה נטרדת אלמלא גילה אותם.

על פניו, במידה ותקבע אחריות, מן הראוי לפצות בסכום כסף ראלי בראש הנזק הלא ממוני לכל התקופה בה שהו התובעים בדירה חדשה שקנו והתגלתה כאכולת עובש ורטיבות. כך לכל הפחות עד לאותה נקודה בזמן בה סביר היה שהתובעים יתנו מענה חיובי לפתרון ההנדסי שהציעו הנתבעות.

147. ת"א 554-08-08 אוחיון ואח' נ' א.פ.י. נתיב פיתוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.05.2011) - נפסק פיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט קבע כי עלות עבודת תיקון הליקויים הניתנים לתיקון ועלות הפיצוי בגין ליקוי תכנוני בחדר הרחצה שלא ניתן לתיקון הם סך של 17,100 ש"ח ובתוספת מע"מ סך של 21,900 ש"ח. העלויות האמורות לעיל כוללות בחובן גם עלות תיקון בסך של 3,000 ש"ח בגין תיקון הצפה בתקרת חדר הדיור עקב פגם במערכת האינסטלציה בחדר הרחצה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי לאור התנהלות התובעים ואי-שיתוף הפעולה שלהם במתן אפשרות להשלים ביצוע עבודות תיקון ליקויים בנכס ובכך למנוע הצורך בדיון.

בית-המשפט קבע, כי בעניין דנא מדובר בליקויים שעלות תיקונם הוערכה בסכומים נמוכים ביותר בהשוואה לסכומי הנזק שנקבעו בחוות-דעת מומחה התובעים ושמומחה בית-המשפט סבר שתקופת תיקונם הינם קצרה. כמו-כן, על מידת אי-שיתוף הפעולה של התובעים ניתן ללמוד גם מבחירתם לבצע לאחר ביקור המומחה תיקון אינסטלציה בעצמם למרות שבוצע תיקון על-ידי הצד השלישי ולא ניתנה הודעה מטעם התובעים כי התיקון אינו טוב ונדרש לתקנו. לאור האמור נפסק פיצוי בגין ראש נזק זה בסך 2,000 ש"ח בלבד.

148. ת"א 12638-08 קוטלר נ' מויאל, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.03.2012) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט קבע כי עלות תיקוני עבודתו של הקבלן היא בסך 25,537 ש"ח. כמו-כן, הצפה הנגרמה כתוצאה מכך שהמחבר למקרן ההסקה נשבר וזאת בשל אחת משלוש אפשרויות: (1) במחבר היה פגם ייצור; (2) המחבר נפגם במהלך עבודת האינסטלטור; (3) המחבר נפגם מהפעלת כוח עליו או מכה.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעת עתרה לפיצוי על סך של 50,000 ש"ח, הן על עגמת הנפש שהייתה לה כתוצאה מעבודתו הלקויה של הקבלן והן כתוצאה מההצפה שנוצרה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי לא הוכחה שההצפה נגרמה בשל רשלנות הקבלן ועל-כן יש לבחון את עגמת הנפש שהיא כתוצאה מהעבודות בלבד. בעניין דנא, ולאור כך שידרשו 9 ימים לביצוע התיקונים נפסק כי לפצות את התובעת בסך של 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

149. ת"א 6140-09-10 רחל סגל ואח' נ' אבירד אחזקות (1998) בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (25.02.2013) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: בהתאם לחוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט, עלות התיקונים הנדרשים בדירה הינה בסך של 12,250 ש"ח בצירוף מע"מ.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט פסק, כי בכל הנוגע לעגמת הנפש, משהובהר שהליקויים בדירה זניחים ביותר, בוודאי ביחס לנטען על-ידי התובעת בכתב התביעה ובחוות-הדעת שצורפה מטעמה בעניין דנא, אין מקום לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש לתובעת.

150. ת"א 65845-03 גלמן נ' כהן פיתוח דרעד, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.09.2012) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: החלפת אריחים; הוצאות גינון וטיפול בגרנוליט; החלפת ריצוף במרפסת הפתוחה אשר נמצא מוכתם וחסר ברק; ריצוף השיש.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט קבע, כי בנסיבות העניין בתיק דנא, ולאור התנהלות התובעים, לא להם נגרמה עיקר עגמת הנפש. הנתבעות ניסו לרצות את התובעים וביצעו תיקונים על גבי תיקונים. התובעים לא הרפו והגישו ארבע רשימות ובהן מאות ליקויים, בהם ליקויים זניחים ביותר.

בית-המשפט הדגיש, כי גם כאשר הודיעה התובעת על כוונתה לתקן את הליקויים על-פי חוות-דעת המומחה, הסכימה לכך הנתבעת, אלא שהתובעת הודיעה באותו מעמד כי איננה מסכימה לסיים את התיק על-פי חוות-דעת המומחה לאור הבר"ע שהגישה לעליון, ואשר הייתה עדיין תלויה ועומדת באותו מועד.

ב- 11.11.09 שבה הנתבעת והודיעה שכדי לסיים את התיק, היא מוכנה לשלם את מלוא הסכומים שנקבעו בחוות-דעת המומחה, וכי אינה עומדת על זכותה לבצע תיקונים. התובעת סרבה לכך והודיעה שהיא עומדת על בקשתה לחקור את המומחה, שחוות-דעתו שגויה, לדעתה, לחלוטין.

אין כל ספק שלתובעת התבזבזו הרבה מאד שעות סביב העיסוק בעניין דנן, אך זאת בעיקר בשל הדרך בה בחרה להתנהל, כשנדמה שלא נעשה כל ניסיון להבחין בין עיקר לטפל.

151. ת"א 12660-06 שמואל בנימיני ואח' נ' אבי עובד לוי ובניו (בנייה, פיתוח, השקעות ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (14.10.2012) - סכום הפיצוי - 50,000 ש"ח

א. הליקויים: סדיקה רחבת היקף בקירות החיצוניים; שקיעה של קירות הבית ההיקפיים והרצפה במטבח.

ב. נימוקי הפיצוי - עגמת נפש: בית-המשפט קבע, כי דירתו של אדם, היא מרכז חייו, שלו ושל ובני משפחתו ולא רק נכס עבורו. ליקוי בדירה, בפרט מסוג הליקויים בדירה דנן שהביאה להכרזה עליו כמבנה מסוכן וכפתה על התובעים לפנותו, יש בה משום הפרעה לניהול חיים תקין וגרימת אי-נוחות משמעותית.

בית-המשפט פסק בתיק דנא, כי אכן נגרמו לתובעים סבל ואי-נוחות מחמת נזקי הדירה החמורים שהתגלו בה אשר בגינם, הם נאלצו לעזוב את הדירה לפרק זמן ארוך. אם לא די בכך, הם נאלצו לטפל בעצמם בתיקון הליקויים למרות שאינם בעלי מומחיות בנדון. כך גם, לאור מצבם הם נאלצו להתדפק על דלתות אחרים על-מנת לגייס משאבים לביצוע התיקונים.

לכל האמור לעיל ולאור טיב הליקוי ובצורך לפנות את הדירה לפרק זמן ארוך ולא רק לשיעור הנזק הישיר לביצוע התיקון שאינו פרמטר יחיד להערכת גובה הפיצוי, אותו לא ניתן להעריך במדוייק כי אם על דרך האומדנא נפסק לתובעים פיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין הכבדה ועגמת נפש שנגרמה להם.

152. ת"א 1188-08 דיירי הבית באמצעות רביב נפתלי ואח' נ' מי-טל הנדסה ושרותים בע"מ, פורסם באתר האינרטנט נבו (02.08.2012) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: מתקן הגנה מפני ברקים; בטיחות הזנת החשמל למערכת הסולרית והארקה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט נתן משקל למכלול הנסיבות בתיק וקבע כי אין הצדקה לקביעת פיצוי בגין עגמת נפש, מה גם שהתובעים ויתרו עליו מפורשות בכתב התביעה.

153. ת"א 7197-02-09 אוקו ואח' נ' ברזילי ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (22.03.2011) - סכום הפיצוי - 7500 ש"ח

א. הליקויים: תקרת הגבס.

ב. נימוקי הפיצוי: באשר לפיצוי בגין עגמת נפש, בית-המשפט קבע כי, בהתחשב בסירוב קבלן הגבס לבצע העבודה משנדרש לכך, בהתחשב בצורך לבצע העבודה כאשר התובעים מתגוררים בנכס ובהתחשב בעובדה כי מדובר בצורך לבצע תיקונים בתקרת מטבח שהינו חדר מרכזי בבית, בהתחשב במחירי השוק, ובהתחשב בתפקיד שמילאה התובעת כאדריכלית, הועמד הפיצוי בגין, ראש נזק על הסך של 7,500 ש"ח.

154. ת"א 34820-06 לוי ואח' נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (04.03.2010) - סכום הפיצוי - 15,000 ש"ח

א. הליקויים: הנתבעת ביצעה בחדר הרחצה עבודות של הסרת ריצוף, החלפת צנרת, איטום וריצוף מחדש אך לא השלימה את עבודתה. המומחה תימחר את עלות השלמת העבודות הכרוכים בליקויי הרטיבות בסכום של 4,500 ש"ח.

כמו-כן נמצאו ליקויים נוספים בסעיפי בנייה וטיח נגרות ואלומיניום וכן ריצוף וחיפוי. סך כל עלות תיקון הליקויים תומחרה על-ידי המומחה בסכום של 14,800 ש"ח כולל תקורה הנדסית, ללא מע"מ במחירי ביצוע של קבלן מזדמן, אך ללא מע"מ. המומחה העריך את משך תקופת ביצוע הליקויים ל- 10 ימים אשר במהלכם ניתן להתגורר בדירה.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי על הסך של 50,000 ש"ח בגין ראש נזק זה. טענת התובעים הייתה כי הנזק נגרם כתוצאה מליקויי הבנייה בכלל וליקוי הרטיבות בפרט. כמו-כן, הלינו התובעים על מה שהגדירו ביחס מתנשא ומתעלם כלפיהם.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל אבי סגל - ע"א 5602/03 וקובע כי הערכת הנזק הבלתי-ממוני בהקשר לליקויים בדירת מגורים תתבסס על שיקולים שונים ובכללם טיב הנכס, היקף הליקויים, מידת חומרתם וכן התנהגות בעלי הדין קודם להליך המשפטי ובעיצומו.

במפגע של רטיבות בדירה מובנות השלכות קשות לרוכשיה, הן בבחינת מידת התסכול ומפח הנפש והן לנוכח הפגיעה ברווחה ובהנאה מן הדירה. קיום ליקויי רטיבות עמוקה, משך תקופה ממושכת, מצדיק פיצוי בלתי-ממוני על הצד הגבוה. מאידך, יש לקחת בחשבון את העובדה כי הנתבעות בעניין דנא, נחלצו לתיקון המעוות ופתרו למיצער את בעיית הרטיבות הפעילה.

חומר הראיות בתיק, מוכיח שהתובעים הרימו תרומה שלילית בכל הנוגע להיקף עבודת התיקונים משך ביצועה ויש לייחס להם ולו אחריות חלקית גם לעובדה כי עבודת החיפויים בחדר רחצה ילדי לא הסתיימה בשל ויכוח שולי שעניינו פריסת האריחים. לכל האמור, נפסק פיצוי על סך 15,000 ש"ח.

155. ת"א 8581-06 זמיר ואח' נ' שרביב בע''מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.01.2009) - סכום הפיצוי - 15,000 ש"ח

א. הליקויים: ליקוי הרטיבות הנובע מהמרפסות הפתוחות וליקויי הרטיבות הנובעים מהפתחים בגג.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מבסס קביעתו בתיק דנא על בסיס סעיף 13 לחוק התרופות ולהלכה הפסוקה (פרשת סגל - ע"א 5602/03, פרשת נחמני - ת"א (חי') 19859-10-09) וקובע כי במקרה הנדון יש לפסוק לתובעים פיצוי שאינו ממוני משמעותי. התובעים סבלו רבות מחדירת הרטיבות לדירתם ואף נגרם להם מתח נפשי ועגמת נפש רבה מכך שנדרשו על-ידי שכניהם, באמצעות עו"ד, לתקן את המרפסות הפתוחות. כמו-כן נגרם להם ביטול זמן וטירדה מהצורך לשכור קבלן איטום, ללוות את עבודתו ולבצע חלק מהעבודה בעצמם.
לאור האמור נקבע פיצוי על סך 15,000 ש"ח.

156. ת"א 2107-06 פורת ואח' נ' לי-אור סקיטל ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (22.04.2009) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט העריך בחוות-דעתו את עלות התיקונים (בהנחה שיבוצעו על-ידי הנתבעות) בסך של 21,201 ש"ח כולל מע"מ. המומחה ציין כי אין ירידת ערך משתיירת לאחר התיקונים. בנוסף, ציין המומחה כי התיקונים יארכו כחודש ימים במהלכם תיווצר טירדה לתובעים אך לא יהיה צורך לפנות את הדירה בתקופה זו.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי, ללא הנמקה.

157. ת"א 10803-01-09 חזן ואח' נ' אשל הירדן יזום ובניין בע"מ, פורסם באתר האינרטנט נבו (05.08.2012) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: המומחה מטעם בית-המשפט קבע כי עלות תיקון הליקויים כולל מע"מ עומדת על 25,613 ש"ח בגין נזקי ריצוף.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, שהבסיס לראש נזק בגין עגמת נפש, מעוגן בסעיף 13 לחוק התרופות, וגובהו מסור לשיקול בית-המשפט. פסיקה ברכיב זה עשויה להתחשב בשיקולים דוגמת השפעת הליקויים על חיי היומיום, מידת עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי, התייחסות הקבלן וניסיונותיו לתיקון הליקויים וגובהו הכללי של הפיצוי בגין הליקויים.

בהשוואה לסך הסופי של סכומי הליקויים, נראה כי הייתה הפרזה גדולה בסכום שנתבע. בשים-לב לסכום הליקויים הנמוך ולכך כי רוב הליקויים אינם כאלה הגורמים להפרעות לניהול תקין של חיי היומיום של התובעים בצורה ניכרת.

לאור כך, נפסק פיצוי על הסך של 3,000 ש"ח.

158. ת"א 70162-06 פישל ואח' נ' ירון ישעיהו בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.10.2012) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט קבע כי עלות התיקון כולל מע"מ ופיקוח הנדסי מסתכמת בסך 94,770 ש"ח, וכוללת החלפת 132 מ"ר ריצוף 62,000 ש"ח בתוספת מע"מ ופיקוח. עלות הליקויים הנוספים ע"ס 13,230 ש"ח, כן נקבע, שככל שבית-המשפט יחליט שהשינויים בחדר הרחצה הינם באחריות הנתבעים יש להוסיף 1,000 ש"ח (כולל ליקויי ריצוף).

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי על הסך של 70,000 ש"ח. טענת התובעת הייתה כי רכשה דירת פאר ושלמעשה מתגוררת בדירה עם ליקויים רבים שגורמים לה לעגמת נפש, ובמיוחד בנסיבות האישיות וכן בהתחשב במהות הפגמים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי, ככלל, קיום ליקויי בנייה בדירה, פוגמים באיכות החיים ופיצוי בעניין בגין עגמת נפש הינו תלוי מספר גורמים. בנסיבות המקרה דנא, מדובר בליקוי עיקרי שעניינו הבדלי גוון בולטים בריצוף. ולגביו נקבע פיצוי בעין חלקי וכן במספר ליקויים מצטברים נוספים, קטנים יותר.

בשקלול האמור, נפסק לתובעת הסך של 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

159. ת"א 3949-06 דביר ואח' נ' עשור, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.09.2011) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: מהנדס ברמן פירט בחוות-דעתו את הליקויים הנטענים וקבע, כי סך כל סכומם 13,240$ בצירוף מע"מ. אין בחוות-הדעת פירוט של עלות כל תיקון ותיקון.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי בביצוע העבודות הלקויות גרמו הנתבעים לתובעים עגמת נפש, טרחה וטרדה מיותרות. באשר לטענת התובעים, כי הנתבעים גידרו את המגרש וסירבו לאפשר להם כניסה אליו בכל מקרה, לא הוכחו בשיעור הנדרש במשפט אזרחי.

לאור האמור, בית-המשפט פסק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 10,000 ש"ח.

160. ת"א 1372-07 גנון ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (26.10.2010) - סכום הפיצוי - 4,500 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות.

מומחה מטעם בית-המשפט קבע בחוות-דעתו כי שווי עלות תיקון הליקויים הינו 7,350 ש"ח, בתוספת פיקוח הנדסי בסך של 1,200 ש"ח, ובסה"כ של 8,550 ש"ח + מע"מ. במקרה של ביצוע עבודות התיקונים על-ידי התובעים באמצעות קבלן מטעמם - סך של 12,000 ש"ח + מע"מ.

כן קבע מומחה בית-המשפט כי פרק הזמן הנדרש לביצוע התיקונים הינו כ- 10-8 ימי עבודה קלנדריים, וכי בתקופת ביצוע עבודות תיקונים לא יידרש פינוי מהדירה. מומחה בית-המשפט העריך בחוות-דעתו את ירידת ערך הדירה / הפיצוי לתובעים בגין הליקויים שאינם ניתנים לתיקון, בסך כולל של 4,100 ש"ח, וקבע כי לאחר השלמת ביצוע תיקון הליקויים הקיימים בדירה וניתנים לתיקון, בכפוף לביצוע התיקונים באופן נאות, לא תיגרם לדירה כל ירידת ערך כתוצאה מקיומם של הליקויים כיום.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי על הסך של 10,000 ש"ח. טענת התובעים הייתה כי יש לפצותם בסך בגין ניהול מגעים מול הנתבעות לתיקון הליקויים ו/או אי-ההתאמות; תנאי המחיה בדירה בעלת ליקויים רבים ושונים, לרבות הרטיבות; דרישה מהשכנים לבצע עבודות בדירתם, הטרחת השכנים ונטילת זמנם היקר.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי במסגרת קביעת הפיצוי הלא ממוני, יש לשקול, בין היתר, את השפעת הליקויים על חיי היומיום של הדייר, מידת עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי, התייחסות הקבלן ונסיונותיו לתקנן. כן נדרשת התאמה בין גובה הפיצוי בגין הליקויים.

בנסיבות התיק דנן, בסוג הליקויים שנותרו בדירה, ולעובדה שהליקויים כוללים גם ליקויי רטיבות שמטבע הדברים מסבים סבל רב יותר, כמו-כן זמן שיידרש לצורך התיקון ואי-הנוחות שתגרם בשל כך וכן להתנהלות הנתבעות בעניין תיקון הליקויים בית-המשפט פסק פיצויים על הסך של 4,500 ש"ח בגין עגמת נפש וסבל.

161. ת"א 1808-05 פרץ נ' אפרידר חב' לשיכון ולפיתוח אשקלון, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.10.2010) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: חניות; אריחים שבורים; החלפת ריצוף; כתמי רטיבות;שוקת ניקוז.

לעניין ירידת הערך הנטענת קבע המומחה מטעם בית-המשפט, כי מעבר הצנרת מתחת לתקרה האקוסטית של החנות אינו מהווה אי-התאמה על-פי חוק המכר (דירות) הגורמת לירידת ערך הנכס.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הבהיר, כי קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש ונזקים כלליים בשל ליקויי בנייה מחייבת התייחסות לשיקולים הבאים: טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בנכס ואופן השימוש בו; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד.

לאור האמור לעיל ולאור עלות תיקון הליקויים וכן התרשמות בית-המשפט ביחס להשפעת תיקון הליקויים שנמצאו בנכס על אופן השימוש בנכס, ומחוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט, ממנה לא עולה צורך בפינוי החנות כדי לתקנה, בית-המשפט פסק לתובע בגין עגמת הנפש והנזק הכללי שנגרם לו, סך כולל של 5,000 ש"ח.

162. ת"א 1773-07 גרוס ישראל נ' ס ש צרפתי השקעות ובנייה (1992) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.06.2011) - סכום הפיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: ליקויי בנייה רבים; ריחות צחנה בשל המפעל המצוי בקרבת הפרוייקט; שטח הדירה קטן בכ- 50% מהמובטח; רטיבות; נזילה וסדק בתקרת חדר רחצה (כולל צורך באיטום); סדק אנכי בצד שמאל ליד דלת המרפסת (יש להדביק סרט הדבקה); סדק וקילופי סיוד בחדר שינה; סדק אנכי לגובה העמוד (יש להדביק סרט הדבקה).

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובע עתר לפיצוי על הסך של 20,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בנסיבות שהוכחו בפני בית-המשפט, נפסק כי התובע זכאי לפיצוי בגין עגמת הנפש אך לא בסכום אותו הוא תבע. בנסיבות התיק דנן, סכום הפיצוי הועמד על הסך של 2,000 ש"ח.
163. תא"מ 62493-07 בקר נ' פרימוביץ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (01.05.12) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט, הגיש חוות-דעת ולפיה הוערך הנזק שנגרם בגין ליקויי הבנייה בסך של כ- 66,000 ש"ח. להלן פירוט הליקויים: ריצוף קרמי גרניט פורצלן; חיפוי קרמי; מדרגות פנים; צבע; עבודות טיח פנים; ציפוי קירות חוץ חלונות ועבודות; אלומיניום; דלתות פנים; חשמל; אינסטלציה; בנייה גג רעפים; רטיבויות, איטום וניקוז; חצר ועבודות פיתוח.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי וזאת ללא הנמקה.

164. ת"א 154936-09 ריביץ ואח' נ' ש. בוימן בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.12.2009) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: רטיבות.

המומחה מטעם בית-המשפט קבע כי קיים מקור רטיבות פעיל, המזין מים דרך קבע אל תוך מצע החול שמתחת למשטחי הריצוף במרכז הקומה התחתונה של הדירה. כן מצא ליקויים קלים נוספים, וקבע כי עלות התיקונים, כמפורט בסעיף 30 לחוות-הדעת, תסתכם בכ- 3,000 ש"ח נוספים, כפי שפירט, וזאת - מלבד התיקונים הקשורים ברטיבות כאמור לעיל.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.
בית-המשפט קבע כי לאור טיעוני הצדדים, חוות-הדעת מטעמם, ובפרט בחוות-הדעת של מומחה בית-המשפט, לאור טיב הנכס, טיב הליקויים וחומרתם, הפער הגדול שבין טענות התובעים לבין ממצאי מומחה בית-המשפט, מידת ההשפעה של הליקויים על חיי היום-יום של התובעים והתנהלות הצדדים אין הצדקה לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש.

165. ת"א 34783-02-10 לוי ואח' נ' חברת גב-ים לקרקעות בעמ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (14.10.2011) - סכום פיצוי כולל - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט מצא ובדק כי היקף הליקויים הינו כ- 7,700 ש"ח, נכון למועד מתן חוות-הדעת והותיר פריטים מסויימים להערכת שמאי או לקביעת בית-המשפט. להלן פירוט הליקויים: דלת הכניסה; רוחב הפרוזדור; דלת הממ"ד; תקלה בג'קוזי; גובה הכיור; צינור ללא חיפוי - ליקוי בקרמיקה מעל כיור המטבח; רוחב חדר הכביסה; אוורור המחסן; פתח הסינון בממ"ד; מיזוג אויר רועש.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו סך של 25,000 ש"ח בגין ראש נזק זה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי נסיבות הרלבנטיות בתיק דנן, לרבות לאור היקף הליקויים הנמוך ומהותם של הליקויים - הפיצוי יעמוד על הסך 2,000 ש"ח בגין עגמת הנפש בשל עצם קיום הליקויים ממועד המסירה ועד התיקון שיבוצע אם יבוצע, ובגין אי-הנוחות שכרוכה בביצוע התיקונים.
166. ת"א 17959-07-10 גורלנד נ' אפריקה ישראל להשקעות בעמ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (08.09.2011) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: המומחה מטעם בית-המשפט העריך את עלות התיקונים בדירות התובע בעלות כוללת של 25,440 ש"ח ובצירוף פיקוח הנדסי בסך 2,500 ש"ח. בסך הכל העלות היא 32,410 ש"ח כולל מע"מ ללא מרכיב המרצפות שלא נכלל בתביעת התובע או הפגיעה בריהוט.

עוד הוסיף המומחה כי אכן קיימת פגיעה בריהוט במהלך ביצוע עבודות תיקון והיא מוערכת על ידו בסך 7,500 ש"ח. כן משך ביצוע תיקוני הליקויים מוערך ב- 10 ימי עבודה. ביצוע התיקונים מחייב את פינוי הדירה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הפנה ל דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89 וקבע כי התובע זכאי לפיצוי עבור נזק לא ממוני בגין אי-נוחות ועגמת נפש. בית-המשפט התייחס לכך כי אין מדובר בליקויים שיש בהם למרר חייו של רוכש דירה ולהפחית מהנאתו (כמו ליקויי רטיבות, עובש ועיבוי) ונתן משקל לחוות-דעת המומחה הקובעת משך הזמן של התיקון של 10 ימים ולא נדרש פינוי הדירה, עלות התיקונים עומדת על אלפי שקלים בודדים והפגיעה בריהוט.

לאור האמור בית-המשפט חייב את הנתבעת לשלם סך 3,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

167. ת"א 5999-03-10 לבידינסקי ואח' נ' נתנאל גרופ בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (17.04.2012) - סכום הפיצוי - 20,000 ש"ח

א. הליקויים:

דירה 2 (לבידינסקי): מחוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט עלה כי היקף הנזק אשר מקורו בליקויים שנצפו על ידו, עומד על סך כולל של 45,300 ש"ח.

דירה 1 (בן מרדכי): מחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט עלה כי שיעור הנזק הישיר אשר מקורו בליקויים בדירת בן מרדכי עומד על סך של 35,300 ש"ח. לסכום זה יש להוסיף פיקוח הנדסי בהיקף של 10% דהיינו סך של 3,530 ש"ח וכן מע"מ והכל נכון למדד פברואר 2011.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי פיצוי בגין עגמת נפש הוא לעולם לשיקול-דעתו של בית-המשפט. בעניין זה אין בית-המשפט מבטל או שולל את תחושותיהם של בעלי הדין ואולם, פסיקתו ראוי שתעשה תוך מתן הדעת להיקף עגמת הנפש שעשויה להיגרם "לאדם הסביר", בנסיבותיו של התיק שבפניו.

בעניין דנא, בית-המשפט הבהיר כי אין מקום להפריד, בהיבט גובה הפיצוי, בין סוגיית המחסן לסוגיית עגמת הנפש. בעניין דנא נתן משקל בקובעו לפיצויים, למהות הליקויים, משכם, התנהלות הצדדים וכלל טענות התובעים ובהתאם לכך פסק את שיעור הפיצוי הכולל על סך של 20,000 ש"ח.
168. ת"א 65094-07 דינור נ' אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.052012) - סכום הפיצוי - כולל הוצאות אחרות 20,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט קבע כי עלות תיקון ליקויי הבנייה (רטיבות וחיפויי חוץ, כולל פיקוח הנדסי) עומדת על 11,220 ש"ח. סכום זה אינו כולל מע"מ והוא נקוב במחירי קבלן מזדמן. עלות התיקונים לנתבעת נמוכה ב- 25%. משך התיקונים כ- 5 ימים בהם ניתן להתגורר בדירה. כאמור, סכום זה כולל סך של 1,800 ש"ח בגין תיקון חיפויי חוץ שאינם כלולים בסכום התביעה. אשר לטענת אי-ההתאמה, מותיר המומחה עניין זה להכרעת בית-המשפט וקובע שעלות התקנת תקרת בטון במקום תקרת הגבס הינה 95,000 ש"ח, לפני מע"מ. בניית תקרת בטון תימשך כ- 40 יום בהם לא ניתן להתגורר בדירה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק לתובעת בעבור הוצאות נוספות, ובכלל זה עגמת נפש, טרחה ואי-נוחות, ועלויות פינוי הבית בעת ביצוע העבודות, סך של 20,000 ש"ח.

169. ת"א 17602-07 בוחבלד צ'ימינוס נ' אנגל ג'נרל דיבלופרס בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.02.2011) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: רמת אבזור נמוכה ורטיבות.
מומחה בית-המשפט קבע כי עלות תיקון הליקויים בדירה בסך של 11,160 ש"ח ללא מע"מ, וסך של 25,600 ש"ח בגין תיקון איטום קירות החוץ (למקרה ותתקבל טענת התובעת בהקשר זה), כשמחירים אלה צמודים למדד תשומת הבנייה של חודש יוני 2009.

ב. נימקוי הפיצוי: בהתחשב במהות הליקויים שהתגלו ובהיקפם, בית-המשפט פסק לתובעת פיצוי בגין עגמת נפש על סך של 3,000 ש"ח.

170. ת"א 5815-01-10 כץ נ' אלומיר אלומיניום בע"מ ואח' פורסם באתר האינטרנט נבו (30.04.12) - סכום הפיצוי - 7,000 ש"ח

א. הליקויים: קיר המסך: המומחה קבע כי דרוש פירוק קונסטרוקציה בעלות של 29,700 ש"ח והרכבת קיר מסך מגולוון והחלפת חלקים פגומים וביצוע איטום מחדש בעלות של 78,705 ש"ח. רטיבות; דלתות.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): טענת התובעת הייתה כי עקב הליקויים הרבים שנתגלו, נגרמה לה עגמת נפש, טרחה וטרדה והיא מוערכת על ידם בסכום של 10,000 ש"ח.
ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל אבי סגל - ע"א 5602/03 ומבהיר כי מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בית-המשפט קבע בעניין דנא אין להתעלם מכך שהליקויים שנתגלו בדירת התובעים בסופו-של-יום לא היו קלים; אך לא זו בלבד שעלות תיקונם מסתכמת בסך האמור לעיל, אלא שמדובר בליקויי רטיבות אשר כבר נפסק רבות כי ליקוי זה גורם לעגמת נפש לא קטנה לגרים בבית וסובלים מאותה רטיבות באופן יומיומי.
לאור האמור לעיל, נפסק פיצוי בגין עגמת נפש וסבל על סך 7,000 ש"ח.

171. ת"א 54912-08 אור ואח' נ' אחים שרבט יוזמים ובונים 1989 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.11.2009; 03.03.2010) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות ושקיעה של משטח בחצר.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק כי באשר לטרדה, עגמת נפש, אי-נוחות, בזבוז זמן וכדומה, ולאור טיב הנכס, טיב וחומרת הליקויים, מידת השפעתם על חיי היומיום, עלות תיקון הליקויים והתנהלות הצדדים, ישנה הצדקה לקביעת פיצוי בגין עגמת נפש על הסך של 5,000 ש"ח.

172. ת"א 14391-07 פלצמן ואח' נ' בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.01.2011; 22.09.2009) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: לפי חוות-דעת מומחה בית-המשפט עלות התיקונים בדירת התובעים (עלות לדייר) מגיעה לסך של 65,450 ש"ח (לפני פיקוח ומע"מ) (המגיע כדי סך של 71,995 ש"ח כולל פיקוח, לפני מע"מ).

ב. נימוקי הפיצוי: בקביעת פיצוי בגין עגמת נפש, בית-המשפט נתן משקל לטיב הנכס, טיב וחומרת הליקויים, מידת השפעתם על חיי היומיום, עלות תיקון הליקויים והתנהלות הצדדים, ופסק כי הפיצוי יעמוד על סך של 10,000 ש"ח.

173. ת"א 12211-11-08 אוזן ואח' נ' צ.מ.ח המרמן בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (17.05.11) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: עבודות ריצוף.

על-פי חוות-דעת המומחה עלות תיקון הליקויים אותם מצא בדירת התובעים הינה סך של 29,945 ש"ח ובצירוף 3,000 ש"ח תשלום עבור פיקוח הנדסי. המומחה קבע כי סך כולל של עלויות תיקון הליקויים אותם מצא בדירת התובעים הינו סך של 38,253 ש"ח (לאחר הוספת מע"מ).

עוד קבע המומחה כי אם תבוצע החלפת ריצוף בחדר הדיור, במטבח ובפרוזדור יהיה צורך למצוא לתובעים דיור חלופי למשך 7 ימים. הצורך בהחלפת הריצוף נקבע על-ידי המומחה משום שלטעמו קיימים הבדלי גוון באריחי הקרמיקה באזור הסלון, הפרוזדור והמטבח, הדבר נובע משימוש באריחי ריצוף משתי סדרות ייצור.

ב. נימוקי הפיצוי: בהתחשב בכל האמור לעיל, בהתחשב בהתנהלות התובעים כמתואר לעיל ובמניעת יכולת הנתבעת להשלים ביצוע תיקונים ובהתחשב בעובדה כי הוכרה זכאות התובעים לפיצוי בגין דיור חלופי יש לטעמי לפסוק סכום מדוד בלבד בראש נזק זה. אכן אין להתעלם כי מומחה בית-המשפט מצא ליקויים בדירת התובעים ואף הורה על החלפת הריצוף בפרוזדור, במטבח ובסלון. מאידך אין להתעלם מהפער המשמעותי בין סכום התביעה מחד וממצאי מומחה בית-המשפט מנגד.

לאור האמור, בית-המשפט פסק פיצוי גלובלי בגין עגמת נפש בסך 3,000 ש"ח.

174. ת"א 6815-01-10 ליפשיץ נ' יובל אלון חברה לבניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.08.2011) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: קילופים בדלתות חדר ההורים וחדר הילדים; שריטות בחלונות אריחים סדוקים; אריחים רזרביים; דלת מרפסת הסלון; אוורור מחסן הדירה.

חוות-דעתו קבע מומחה בית-המשפט כי בדירה התגלו ליקויים בעלות של 2,600 ש"ח וכן סכום נוסף של 4,200 ש"ח אשר הותיר לשיקול-דעת בית-המשפט. לסכומים הנ''ל יש להוסיף מע"מ וכן 25% לביצוע על-ידי קבלן מטעם התובעת.

מומחה בית-המשפט הוסיף וקבע בחוות-דעתו כי ניתן להמשיך ולהתגורר בדירה במהלך ביצוע התיקונים.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט הבהיר, כי הואיל והנתבעת לא חסכה מאמצים לתקן את הליקויים שהתגלו בדירה בטרם הגשת התביעה כל אימת שהתובעת פנתה אליה בנדון. בסופו-של-יום מומחה בית-המשפט קבע כי בדירה נותרו ליקויים זניחים ומן הסתם תיקונם, ככל שיתוקנו, לא יגרום לתובעת הפרעה או אי-נוחות מרובים, אם בכלל. יתירה מכך, הליקויים שהתגלו בדירה לא פגעו ביכולתה של התובעת להשתמש בה כרגיל ולהפיק ממנה תועלת מלאה.

לאור האמור אין כל הצדקה לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובעת בגין עגמת נפש בסכום כלשהו.

175. ת"א 26826-02-11 קופרט (פורמלי) נ' מפרם בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.02.12) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: בהתאם לחוות-דעת מומחה התובעת נותרו בדירה ליקויים שעלות תיקונם הוערכה על ידו בסכום של 15,430 ש"ח.
ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט קבע כי בהתחשב בליקויים המינוריים אין לפסוק פיצוי כלשהו בגין עגמת נפש.

176. ת"א 51702-08 דוודי ואח' נ' אבן פז בנייה ויזום בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (13.09.2010) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: ריצוף; ליקויי איטום; ציפוי לקוי של קירות החוץ באריחי קרמיקה; העדר זכוכית בטיחותית בדלת האלומיניום בחדר הדיור; העדר צינור פלדה לאוורור בממ"ד.

המומחה קבע כי התשלום בגין הפיקוח ההנדסי יעמוד על 5,000 ש"ח והכל, בתוספת מע"מ, מסתכם לסך 64,075 ש"ח. זאת, במחירים בהם יעלה לתובעים לבצע את העבודות. הוא העריך את משך העבודה ב- 10 ימים (שבועיים קלנדריים), שבהם לא ניתן יהיה להתגורר בדירה.

סעיף הליקוי העיקרי שנמצא בדירה הוא בריצוף. מומחה בית-המשפט קבע כי לצורך טיפול בליקוי זה יש לפרק את כל הריצוף בדירה ולבצע ריצוף מחדש. תאורטית ניתן לשלוף את רוב הריצוף משטחי הדירה אך לא ניתן יהיה להשלים את המרצפות השבורות באמצעות ריצוף דומה, מאחר שלא ניתן כיום להשיג גוון מרצפות זהה לזה שנמצא בדירה.

הוא העריך את התיקון לפחות בעלות כספית של 45,000 ש"ח וציין כי אם יתאפשר שימוש חוזר בריצוף, יחסכו כ- 20,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

התובעים טענו כי נגרמה להם עגמת נפש בשל הריצוף הפגום, אך טענה זו נטענה בעלמא. הטענה בתצהיר התובע כי כל אימת שדיירי הבית מהלכים על הריצוף, וכך גם אורחיהם הפוקדים את הדירה, הם חשים מבוכה לנוכח מצב הריצוף וחשים בושה וכלימה, מוגזמת ואינה סבירה.

177. ת"א 29118-08 צארף קליר נ' שיכון עובדים בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (06.05.2012) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: חיפוי; סדקים; רטיבות; מסגרות וצבע; ליקויי שלד ובנייה; איטום ורטיבות; מסגרות; אינסטלציה; קרמיקה; טיח וצבע וריצוף.

עלות מוערכת: 15,270 ש"ח (לא כולל מע"מ ולא כולל פיקוח הנדסי בשיעור 10%). משך הזמן הנדרש לתיקון הליקויים הוערך על-ידי המומחה בכ- 12 יום, ללא צורך בפינוי הדירה.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעת עתרה לסך של 20,000 ש"ח בגין ראש נזק זה.

ב. נימוקי הפיצוי: לעניין עגמת הנפש, פרטה והרחיבה התובעת בנושאים, שאינם כלולים כלל ברכיב זה ובכך שובשה. בית-משפט קבע כי לא ניתן לכלול ברכיב עגמת הנפש הפסדים בגין דמי שכירות או פגיעה במקלחון וכו'. לאור האמור, פסק בית-המשפט את הסך 3,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

178. ת"א 26287-10-10 רביצקי ואח' נ' שיכון דיירים בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (19.07.2012) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: עלות תיקון הליקויים שאותרו עומדת על 12,280 ש"ח, לא כולל פיקוח הנדסי ומע"מ. סכום זה הוא עלות התיקון לתובעים. עלות התיקון לנתבעת נמוכה יותר. סכום זה כולל סך של 3,200 ש"ח בגין התקנת חלון שקוף בגג, אשר לגביו אישרו שני הצדדים באזני המומחה כי הוא כלול במפרט ולא הותקן על-ידי הנתבעת. נקבע כי משך התיקונים הוא 10 ימי עבודה, במהלכם יוכלו התובעים להתגורר בדירה.

ב. נימוקי הפיצוי: לא ניתן פיצוי.

בית-המשפט קבע כי כל אימת שיש בדירה ליקויים פעוטי ערך הניתנים לתיקון זכאים רוכשי הדירה לפיצויים בגין עגמת נפש. בנייה אינה עבודה הנעשית במעבדה, וליקויי בנייה בהיקף סביר, כבמקרה דנן, אשר תוקנו על-ידי הנתבעת מיד כשנדרשה לכך, אינם מזכים בפיצוי שמעבר לתיקון עצמו.

פיצויים בגין עגמת נפש ראוי להעניק במקום בו נפגעה איכות החיים של דיירי הדירה הלקויה, ונמנע מהם שימוש סביר בדירתם. בית-המשפט הבהיר כי אין זה כך במקרה דנא. זאת ועוד, בהתחשב בליקויים המינוריים שמצא מומחה בית-המשפט בדירת התובעים והפער שבין התיאור המוגזם של הליקויים בכתב התביעה לבין ממצאי המומחה מטעם בית-המשפט, נפסקו הוצאות.

179. ת"א 10837-02-10 יהב ואח' נ' אשדר חברה לבנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.03.2012) - סכום הפיצוי - 7,500 ש"ח

א. הליקויים: איטום ורטיבות, וליקויי בנייה שונים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט דחה את טענת הנתבעת שבהעדר מגורים במקום, אין התובעים זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש והבהיר, כי כאשר הדייר שהכניסו התובעים לדירה יוקרתית וחדשה, מתלונן על רטיבויות במקומות רבים בבית, ואין לעניין פתרון ראוי ומקיף ובפרק זמן סביר, הגם שלא גרו במקום נגרמה לתובעים טרדה ועגמת נפש רבה בשל האמור.

בית-המשפט פסק פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 7,500 ש"ח.

180. ת"א 22926-07 ביתן ואח' נ' מבני גרניט א.ד. בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.03.2011) - סכום הפיצוי 6,000 ש"ח

א. הליקויים: ליקויי ריצוף ותכנון.

מומחה בית-המשפט העריך את שווי הליקויים בחוות-דעתו, בסך של 47,695 ש"ח, לא כולל מע"מ. בחוות-דעתו ציין המומחה כי אם התיקונים יעשו על-ידי התובעים יש להוסיף 25% לעלויות התיקון. בנוסף קבע המומחה כי לא ניתן להתגורר בבית בעת ביצוע התיקונים במשך 20 ימי עבודה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89 שם נקבע כי אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. העובדה שיש פער בין סכום התובענה לסכום שקבע המומחה מטעם בית-המשפט לבדו אינו מצדיק שלילת פיצוי בגין נזק לא ממוני. בנסיבות העניין בתיק דנא, בית-המשפט פסק לתובעים בגין הנזק הלא ממוני (הטרדה ועגמת הנפש ואבדן ההנאה), סך של 6,000 ש"ח.

181. ת"א 6945-08 אוזן ואח' נ' חב' אנג'ל ג'נרל דיבלופרס בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.06.2010) - סכום הפיצוי - 1,500 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט קבע כי עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים, הינה בסך של 33,330 ש"ח, כשסכום זה כולל פיקוח הנדסי. עוד קבע המומחה, כי העלויות בהן נקב בחוות-דעתו הינן לביצוע על-ידי קבלן מזדמן מטעמם וכי העלות לקבלנים גדולים קטנה ב - 25%. לא נמצא כי נגרמה לנכס ירידת ערך ומשך התיקונים הינו 12 ימים, במהלכם הדירה ראויה למגורים.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעת עתרה לסך של 15,000 ש"ח בגין ראש נזק זה.

טענות הנתבעת, מנגד, היו כי אין מקום לפצות את התובעת בגין עגמת נפש, תוך שהיא חוזרת על טענותיה לפיהן, לא ניתנה לה הזדמנות לתקן את הליקויים וכי היקף הליקויים על-פי חוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט שונה באופן ניכר מהליקויים בחוות-דעת המומחה מטעם התובעים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי לא נמצא טיעון קונקרטי, שיבסס את דרישת התובעים לסכום הפיצוי הנ"ל. עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו-של-דבר על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט נמוכה יחסית ואין בית-המשפט סבור כי מדובר בליקויים שיש בהם כדי להפחית הנאתם של התובעים מהשמוש בדירה באופן ניכר. מנגד, יש לקחת בחשבון את אופי התיקונים הנדרשים, הזמן הנדרש לביצוע התיקונים ואת אי-הנוחות הנלווית.

בהתחשב בשיקולים אלו, בית-המשפט פסק לתובעים סך של 1,500 ש"ח בגין עגמת נפש.

182. ת"א 1540/08 גורולובסקי ואח' נ' השבחת נכסים מרכז מלטש בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.03.2013) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: המומחה מטעם בית-המשפט פירט בחוות-דעתו את הליקויים שנמצאו בכל אחת משלוש הדירות נשוא התביעה:

התובע 1 (גורולובסקי): סבור המומחה כי עלות תיקון הליקויים בדירה זו עומדת על סך של 8,000 ש"ח. לעלות זו יש להוסיף פיקוח הנדסי וביצוע בשוק החופשי. סה"כ 10,000 ש"ח (לא כולל מע"מ).

התובעת 2 (סמולנסקי): סבור המומחה כי עלות תיקון הליקויים בדירה זו עומדת על סך של 10,700 ש"ח. לעלות זו יש להוסיף פיקוח הנדסי וביצוע בשוק החופשי. סה"כ 13,375 ש"ח (לא כולל מע"מ).

התובעת 3 (גינוטדינוב): סבור המומחה כי עלות תיקון הליקויים בדירה זו עומדת על סך של 5,000 ש"ח. לעלות זו יש להוסיף פיקוח הנדסי וביצוע בשוק החופשי. סה"כ 6,250 ש"ח (לא כולל מע"מ).

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט בחן את העדויות שהובאו, וכן את הליקויים שנמצאו, וקבע כי יש לקבל את טענת התובעים לעניין פיצוי בגין עגמת נפש. בנסיבות העניין, לאחר בחינה של טיב הליקויים שנמצאו ואת אופן תיקונם כפי שהציע המומחה מטעם בית-המשפט, בית-המשפט פסק, ביחס לכל אחת מהדירות, סך של 3,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

183. ת"א 42746-08 גירון ואח' נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ובנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.09.2011) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: על-פי חוות-דעתו של מומחה בית-המשפט קיימים בדירה ליקויי בנייה בסך 9,450 ש"ח, כאשר סכום זה כולל 1,800 ש"ח פיקוח הנדסי, כאשר הזמן הסביר לביצוע התיקונים 30 יום, ובתקופה זו ניתן לגור בדירה באופן סביר. כאשר הסכום אינו כולל ביטול זמן, עגמת נפש וכיוצא בזה. כמו-כן קבע סכום של ירידת ערך כולל של 28,500 ש"ח למועד חוות-דעתו.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.
בית-המשפט קבע כי קיים פער גדול מאוד בין סכום הליקויים שנקבע בחוות-דעת המומחה מטעם התובעים, לבין מה שנקבע בסופו-של-יום על-ידי מומחה בית-המשפט, כאשר בעצם חלק מהפער צומצם על-ידי קביעת סכום, יחסית משמעותי, לעניין ירידת ערך.

184. ת"א 2329-08 ווייס ואח' נ' אחים אוזן חברה לבנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.05.2010) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט אמד את שווי הנזקים בסכום כולל של 19,900 ש"ח. לסכומים אלו קבע המומחה שיש להוסיף פיקוח בשיעור 10% וכן מע"מ ובסה"כ 25,283 ש"ח. המומחה הוסיף וקבע כי העלות שקבע הינה לקבלן מזדמן מטעם התובעים וכי העלות לנתבעת קטנה בכ- 25%.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לסך של 20,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט, בהחלטתו, נתן משקל לרשימת ליקויי הבנייה שפורטו בדו"ח המומחה מטעם בית-המשפט. וקבע כי אין מדובר בליקויים בהיקפים חריגים אם כי מאידך, אין ספק כי הליקויים גרמו עגמת נפש ואי-נוחות לתובעים מעבר לאי-נוחות הרגילה של תיקונים בתקופת בדק.לאור כך פסק פיצוי בשל נזק לא ממוני, לתובעים, בסכום של 5,000 ש"ח.
185. ת"א 575-06 ציאר ואח' נ' גלרון ישראל חב' לבניין והשקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.04.2009) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: אי-התאמה בשטח הדירה וליקויי בנייה שונים. מומחה בית-המשפט העריך את עלות התיקונים בשווי 8,663 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט לא מצא כל ממש בטענה שהנתבעת גרמה נזקים שיש בהם כדי לחייב בפיצוי מוסכם כלשהו על-פי דיני החוזים או בפיצוי בגין חוזה אחיד מקפח ודחה את כל הטיעונים הנובעים מעניין זה.

186. ת"א 29993-01-12 קשאני ואח' נ' תדהר רוגובין בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (24.01.2012) - סכום הפיצוי - 2,500 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות; סדקים ונפילת טיח מן התקרות.

המומחה מצא ליקויי בנייה שעלות תיקונם לתובעים 18,000 ש"ח כולל מע"מ. לשיטתו, לא אותרה חדירת רטיבות מדירת הנתבעים 3-4 לדירת התובעים. משך ביצוע העבודות בדירת התובעים 4 ימי עבודה בהם לא ניתן יהיה להתגורר בדירה. על אלה קבע המומחה יש להוסיף פיצוי בסך 3,000 ש"ח ומע"מ בגין ליקויי בשיפוע הריצוף במרפסת חדר המגורים.
ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי לאור אי-הנוחות שנגרמה לתובעים במהלך תקופה לא קצרה, בפרט כתוצאה מליקויי הטיח שבתקרת הדירה יש מקום להעניק פיצוי מסויים בגין עגמת נפש (נפסק סכום פיצוי על הסך של 2,500 ש"ח).

187. ת"א 161063-09 שמואל ואח' נ' מעוז דניאל חב' קבלנית לבנייה בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (18.10.2012) - סכום הפיצוי - 2,500 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט קבע כי סך כל עלות תיקון הליקויים שמצא בדירה מסתכמת לסך של 3,600 ש"ח בתוספת מע"מ (במחירי ביצוע לתובעים) וכי ניתן להתגורר בדירה משך תקופת התיקונים שהוערכה על-ידי המומחה ב- 3 ימים.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לסכום של 20,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל אבי סגל - ע"א 5602/03 (ראה לעיל) ומבהיר כי בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בנייה ילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים, האם מדובר בדירת מגורים במבנה עסקי או אחר, מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום, התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו, עלות התיקונים ועוד.

בעניין דנא בשקלול התבחינים כאמור, באמות-מידה סבירות ויישומן לנסיבות התובענה דנא, נקבע כי הוא אינו מאפשר אלא פסיקת פיצויים בסכום זעום יחסית לתובעים.

ניתן אמנם להעריך כי מחד גיסא רווחתם והנאתם של התובעים מן הדירה נפגעה במקצת בשל הליקויים כמו גם במהלך תיקונם, אולם מאידך מלמדים ממצאי המומחה כי מריבית הליקויים היו זניחים, עלות תיקונם נמוכה ותיקונם לא הצריך פינוי התובעים מן הדירה. לאור כך, נפסקו פיצויים בגין עגמת נפש על סך 2,000 ש"ח.

188. ת"א 2805-07 שקילת ואח' נ' נ.פלדמן ובנו בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (02.02.2011) - סכום הפיצוי - 4,500 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט בדק את הדירה והעריך את שווי הליקויים בחוות-דעתו המפורטת בסך של 21,252 ש"ח כולל מע"מ. סכום זה אינו כולל עלות של קבלן מזדמן בגובה של 20% - 25%.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89, ומבהיר כי אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. לפיכך העובדה שיש פער בין סכום התובענה לסכום שקבע המומחה מטעם בית-המשפט לבדו אינו מצדיק שלילת פיצוי בגין נזק לא ממוני. בנסיבות העניין בית-המשפט פסק לתובעים (הטרדה ועגמת הנפש ואבדן ההנאה), סך של 4,500 ש"ח.

189. ת"א 36948-04-11 בן הרוש נ' צבי צרפתי חב' לבניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.12.2012) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-משפט מצא ליקויים שעלות תיקונם 6,500 ש"ח בצירוף מע"מ. על סכום זה יש להוסיף 25% במקרה שהתיקונים יבוצעו על-ידי קבלן שיפוצים. כמו-כן, יש להוסיף שכר פיקוח הנדסי בסך 1,500 ש"ח ומע"מ.

בגין חוסר התאמה למפרט ולתשריט בהיבט של השטחים שנגרעו מן החצר, מן המחסן ומן הבית קבע המומחה ירידת ערך בסך 91,500 ש"ח, נכון לחודש יולי 2011 (בחוות-הדעת נפלה טעות סופר בחישוב ירידת הערך של שטח המחסן, כפי שהובהר בהבהרה מאוחרת של מר גולדקלנג מיום 24.12.12, והיא נמוכה ב- 4,500 ש"ח מהסכום הנכון).

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

נקבע כי הואיל והתובעים בחרו שלא להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמם, וממילא אין כל ראייה על כי נגרמה לתובעים עגמת נפש כלשהי, אין הליקויים בהם מדובר הינם מן הסוג שניתן לקבוע בגינן חזקה של עגמת נפש.

ליקויי הבנייה שנמצאו הם ליקויים מינוריים בהשוואה להיקף הבנייה בה מדובר. משך 5 שנים שקטו התובעים על שמריהם ולא פנו אל הנתבעת בטענות בנוגע לטיב הבנייה, או בנוגע לגריעת הנאתם של התובעים מן הבית.

190. ת"א 59314-07 חשמה אליאס נ' גאון חברה לבניין - סכום הפיצוי, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.10.2011) - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט פירט ליקויים ופגמים בדירה אשר עלות תיקונם בסך 25,890 ש"ח. כמו-כן, קבע כי יש להוסיף 30% לעלויות ובגין קבלן מזדמן וכי משך הזמן לביצוע התיקונים הוא 16 ימי עבודה. במהלך התקופה לא ניתן יהיה להתגורר בדירה, עלות הפיקוח הנדסי 8,000 ש"ח וכן יש להוסיף מע"מ כחוק.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי לאור חוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט, על פיה נדרשים כ- 16 ימי עבודה לביצוע התיקונים, וכאשר בתקופת ביצוע העבודה לא יוכלו התובעים להתגורר בדירה ולמשך כל תקופת העבודה, כמו-כן לא ניתן יהיה להתגורר בדירה הנתבעת תשלם פיצויים בגין עגמת נפש, בסך 3,000 ש"ח.

191. ת"א 8695-04-09 בלגראי נ' צ.מ.ח המרמן בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.03.2011) - סכום הפיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט העריך את עלות תיקון הליקויים שמצא בדירה בסך 9,670 ש"ח כולל מע"מ. כמו-כן, קבע המומחה, כי בעת ביצוע התיקונים בדירה לא נדרש דיור חילופי.
התובעים בסיכומיהם, מקבלים את האמור בחוות-דעת המומחה וטוענים שעל הסכום הנ"ל יש להוסיף סך של 3,200 ש"ח בגין ליקויים נוספים שמצא המומחה ואשר הושארו לשיקול-דעתו של בית-המשפט (עלות יישור ותיקון טיח מקומי, עלות החלפת אמבט ועלות תיקון וויטרינה בסלון.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לסכום של 20,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי בנסיבות המקרה דנן, בשים-לב לפער המשמעותי שבין חוות-הדעת של המומחה מטעם התביעה ובין חוות-דעת מומחה בית-המשפט, סוג הליקויים ועלות תיקונם וקביעתו של המומחה כי לא נדרש דיור חילופי, ראה בית-המשפט לפסוק לטובת התובעים בגין רכיב זה של עגמת נפש, פיצוי בסך של 2,000 ש"ח בלבד.

בית-המשפט הדגיש, כי דרישת התובעים לפיצוי כאמור לעיל, הינה מוגזמת ואינה עולה בקנה אחד עם מהות הליקויים והיקפם. בית-המשפט מפנה לפרשת אבי סגל - 5602/03 (ראה לעיל) ומבהיר כי הלכה היא שבקביעת שיעור הפיצויים ברכיב זה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס, טיב הליקויים ועלותם, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה וכן התנהלות הצדדים.

לאור כך, פסק בית-המשפט פיצויים בגין עגמת נפש על סך 2,000 ש"ח.

192. ת"א 1457-10 טייב נ' חב' ש.י. שפץ וקנין קבלני בניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.04.2012) - סכום הפיצוי - 15,000 ש"ח

א. הליקויים: לפי חוות-דעתו המשלימה של המומחה מטעם בית-המשפט, עלות תיקון הליקויים שלא תוקנו היא 12,550 ש"ח (נכתב בטעות 12,250 ש"ח). סכום זה כולל גם את החלפת דלת הממ"ד. לפיכך מהסכום האמור יופחת סכום החלפת דלת הממ"ד (2,400 ש"ח) ובסך הכול: 10,150 ש"ח. לסכום זה, כאמור בחוות-דעתו של המומחה, יש להוסיף מע"מ (16%) ובסך הכול: 11,774 ש"ח.

כמו-כן, מאחר שסכום זה הוא עלות לנתבעת, יש להוסיף שיעור של 35% (4,120 ש"ח), עלות לקבלן פרטי שייבצע את העבודות עבור התובעת, ובסך הכול: 15,894 ש"ח. לפיכך הפיצוי לתובעת בגין הליקויים שטרם תוקנו יהיה בסך של 15,900 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בהתאם לנסיבות במקרה דנן, בית-המשפט פסק פיצויים בגין עגמת נפש על סך 15,000 ש"ח.

193. ת"א 6417-07-08 סעדון ואח' נ' צ.מ.ח המרמן בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (16.09.2010) - סכום הפיצוי -3,000 ש"ח

א. הליקויים: מחוות-דעת מומחה בית-המשפט עולה כי נימנו ליקויי בנייה בסכום של 8,850 ש"ח. אלו, בצירוף פיקוח הנדסי על העבודות ומע"מ, עולים לסך של 11,954 ש"ח. נקבע כי לאחר ביצוע התיקונים לא תישאר ירידת ערך. העלות האמורה היא ככל שהתובעים יבצעו את תיקון ליקויי הבנייה. ככל שיבצעו זאת הנתבעות, העלות תפחת ב- 30% לכדי 8,367 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי התובעים זכאים לפסיקה בגין עגמת נפש, בין היתר בהתייחס לשומת ליקויי הבנייה ויתר הנסיבות בסכום של 3,000 ש"ח.

194. ת"א 4162-07 נחום ואח' נ' חברת כוכבי נתניה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.04.2010) - סכום הפיצוי - 2,500 ש"ח

א. הליקויים: בחוות-דעת מומחה בית-המשפט נקבע כי בדירה נמצאו ליקויים אלה: סטיות נראות לעין בשלושה קירות בדירה; ליקויים בתחומים השונים, רובם זעירים, כאשר שניים מהם משמעותיים יותר: עקמומיות נוספות בקירות הממ"ד המחייבות תיקוני טיח והחלפת הריצוף בממ"ד.

המומחה סיכם את כלל העלויות בסך של עד 15,840 ש"ח בתוספת מע"מ, כאשר סך של 1,400 ש"ח בתוספת מע"מ מתוכם הינו בגין תיקונים שלהבנתו אינם נחוצים. העלויות אשר קבע הן עלויות לתובע, והעלויות שקבע לנתבעת, כקבלן, הן בהפחתה של 17% מהסכומים. כן קבע המומחה כי התיקונים אינם מחייבים פינוי אך יוצרים אי-נוחות זמנית וקצרה בזמן תיקון הממ"ד.

ב. נימוקי הפיצוי: עגמת הנפש נקבעת ביחס לסוגי הפגמים, מידת השפעתם על נוחות ואיכות החיים בדירה, המאמץ והסבל אשר נגרמו לתובעים ומשכך עגמת הנפש עשויה להלמד אף מהיקף הליקויים ועלות תיקונם. בית-המשפט, לא מצא בנסיבות העניין דנא לפסוק עגמת נפש בגין עצם קיום הליקויים ואף לא בגין התקופה עד לתיקון, אך ישנו מקום לפסקה בגין הסבל ואי-הנוחות הצפויים לתובעים בעת תיקון הממ"ד, אשר התיקונים בו רבים.

לאור כך, בית-המשפט פסק פיצויים בגין סבל ואי-נוחות כאמור בסך 2,500 ש"ח.

195. ת"א 70063-07 משה רביזאדה ואח' נ' בנימין עיני ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (30.05.2005) - סכום הפיצוי - 4,000 ש"ח

א. הליקויים: שלד; רטיבות; נגרות; מסגרות; אינסטלציה; אלומיניום; קרמיקה/פסיפס; ריצוף ופיתוח וכן ליקויים שאינם ניתנים לתיקון ונאמדים בירידת ערך.

ב. נימוקי הפיצוי: נפסק סכום של 4,000 ש"ח וזאת ללא הנמקה.

בית-המשפט הבהיר כי בחוות-דעתו של המומחה נכללה ממילא עלות הפיקוח ההנדסי ועל כך יש להוסיף פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 4,000 ש"ח.

196. ת"א 1708-07 בן סימן טוב נ' פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.12.2011) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: בחוות-דעתו המשלימה של המומחה מטעם בית-המשפט, נקבעו אילו ליקויים תוקנו על-ידי הנתבעת ולגבי אילו ליקויים יש לפצות את התובע, כדלהלן:

עקמומיות בקיר המרפסת המקביל למסילת הויטרינה; סטייה מהאנך בקיר הצפוני במרפסת הדיור; סדקים בטיח לאחר תיקון סטייה בקירות הסלון; סדקים נימיים במספר מקומות בבית לאחר שבוצעו תיקונים במקומות התיקון; רטיבות בתקרת חדר רחצת ההורים; סטייה בזוית הרכבת האמבט; ביצוע גימור סביב צנרת אסלה; חיפוי קרמיקה במטבח; יישור פנלים בסלון שיפור גמר טיח סביב דלת המחסן מבפנים כולל תיקוני צבע; ריצוף במטבח; פתיחת החיבור בין שני חלקי השיש; התקנת שסתומי רוח חד כיווניים בחרירי הניקוז במסילות החלונות; התקנת לוחיות פלסטיק לסגירת המרווח בקנט הכנף בכנפי; עלות הפיכת התריסים בתריס מסתור הכביסה.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובע עתר לפיצויים בסך 10,000 ש"ח. טענת התובע הייתה כי נגרמה לו עגמת נפש רבה בשל התנהגות הנתבעת בכל הקשור לבניית הדירה, הליקויים הרבים וחוסר הנכונות לתקנם. כמו-כן לטענתו, נגרמה עגמת נפש רבה בשל הליקויים הרבים בדירה, דבר שמנע ממנו שימוש סביר בדירה. כן בעת התיקונים יהפוך ביתו של התובע לאתר עבודה, תוך גרימת אי-נוחות רבה לתובע. כמו-כן התובע יאלץ בתקופת התיקונים להפסיד ימי עבודה נוספים לאלו שהפסיד בעבר לצורך פיקוח על התיקונים.

מנגד טענת הנתבעת הייתה כי מסרה לתובע דירה ראויה למגורים ללא ליקויים מהותיים כלשהם וכי הליקויים שנמצאו בדירה הם אסתטיים בלבד. בנסיבות אלה לא נגרמה לתובע כל עגמת נפש. הדירה הייתה בכל עת ראויה למגורים וניתן יהיה לעשות בה שימוש באופן רגיל וללא כל הפרעה או אי-נוחות. התובע בחוסר תום-לב דחה כל ניסיון לתיקון הליקויים ונקט במקום זאת בהליך משפטי אותו ניהל בחוסר תום לב ותוך גרימת הוצאות מיותרות לנתבעת.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי בנסיבות העניין דנא, זכאי התובע לפיצוי בגין עגמת נפש אך לא בסכום אותו הוא תובע. לאור העובדה כי התובע העיד כי הוא עצמאי ומשכך הפסד יום עבודה עבורו גבוה, ולאור הליקויים שנמצאו בדירתו והצורך לתקנם, על הטרחה הכרוכה בכך וכן על הצורך לתקן עוד בעתיד, נקבע הפיצוי בגין עגמת נפש בסך 5,000 ש"ח.

197. ת"א 8341-06 סופר ואח' נ' פנורמה הצפון חברה לבנייה בע''מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.05.2010) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: מדרגות; רטיבות; מרצפות ועוד ליקויים.
מומחה מטעם בית-המשפט קבע בחוות-דעתו כי עלות תיקון הליקויים הינה בסך 9,700 ש"ח, בצירוף עלות של קבלן פרטי - 13,600 ש"ח + מע"מ. כן קבע המומחה כי פרק הזמן הדרוש לביצוע הליקויים הינו בין 8 ל- 10 ימי עבודה, וכי בתקופה זו לא יידרש פינוי מהדירה.

במידה והמדרגות יתוקנו יהיה מקום לאשר פיצוי חלקי בגין צביעת האזור הרלבנטי.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי במסגרת קביעת הפיצוי הלא ממוני יש לשקול, בין היתר, את השפעת הליקויים על חיי היומיום של הדייר, מידת עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי, התייחסות הקבלן וניסיונותיו לתקן. כן נדרשת התאמה בין גובה הפיצוי בגין הליקויים, והפיצוי בגין ראש הנזק הלא ממוני.

בנסיבות המקרה דנן וביינתן משקל לליקויים שנותרו בדירה, בפרט לעובדה שקיים ליקוי בטיחותי בעניין המדרגות, וכן לנושא הרטיבות, לזמן שיידרש לצורך התיקון, ובעובדה כי התיקון לא ידרוש דיור חלופי, בית-המשפט קבע את סכום הפיצוי בגין עגמת נפש על הסך של 5,000 ש"ח.

198. ת"א 33666-07 מייבך ואח' נ' יחד הבונים ייזום ובנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.10.2009) - סכום הפיצוי - 4,000 ש"ח

א. הליקויים: אריחים בעלי גוון שונה; צבע דלת הממ"ד; תיקוני טיח; ליקויי תריסים.
בסוגיית החנייה קבע המומחה, כי הפרש שוויה של חנייה צמודה לבין זו של חנייה על בסיס מקום פנוי הינו 2,175 $ שהם 8,700 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: נפסק סכום של 4,000 ש"ח ללא הנמקה.

199. ת"א 1771-06 לוי נ' בהרי ושות' ארמונות חן קבלני בניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.04.2010) - סכום הפיצוי - 2,500 ש"ח

א. הליקויים: חוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט קבעה כי אכן נמצאו ליקויים בדירה שערך עלות תיקונם בתוספת פיקוח הנדסי מגיע ל- 19,190 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי בנסיבות העניין דנא נפסק לתובע בעניין הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לו בגין מחדלי הנתבעת סך של 2,500 ש"ח.

200. ת"א 22701-08 לוין ואח' נ' פלסים חברה לפיתוח ובנייה בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (19.01.2010) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: איטום; טיח וצבע; ריצוף; אלומיניום; אינסטלציה; חשמל וביצוע; רטיבות ונזילות.

לאור חוות-דעתו של המומחה תקנו לוין ואח' את כתב תביעתם, תוך שהעמידו את עלות תיקונם של הליקויים על הסך של 119,796 ש"ח (הסכום המקורי בגין ליקויי הבנייה נאמד על ידם בסך של 113,594 ש"ח).

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי לא ראוי לפסוק פיצוי בעניינים מקצועיים החורגים מתחום חוות-הדעת של המומחה וכן לא הוכחו חלקי הדרישה הנוספים בתחום הנזק הלא ממוני.

עם-זאת, קבע, כי התובעים זכאים לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בהתחשב בטיב הליקויים והיקפם על הסך של 10,000 ש"ח.

201. ת"א 47489-07 גלעד דוד ואח' נ' אגבבה מוריס, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.03.2010) - סכום הפיצוי - 2,500 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות; עיבוי, שלד ובנייה; טיח וצבע; סדקים; ריצוף וחיפוי; כן ליקויים בממ"ד במטבח ובדלתות וחלונות הדירה.
לדעת מומחה בית-המשפט עלות מוערכת: 24,600 ש"ח: ליקויים - 20,100 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי ועלות לקבלן מזדמן) וירידת ערך - 4,500 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: נפסק סכום של 2,500 ש"ח ללא הנמקה.

202. ת"א 9153-07 צימרמן ואח' נ' רמת חביב בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (24.12.2008) - סכום הפיצוי - 750 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט העריך את עלות תיקון הליקויים בסכום של 4,550 ש"ח (עלות תיקון לנתבעת), וכן קבע פיצוי בסכום נוסף של 3,000 ש"ח בגין ליקויים שהומלץ שלא לתקנם (סטיות בקיר צפוני ובקיר מערבי ממ"ד). באשר לירידת הערך, קבע המומחה כי עקב העדר היתר בנייה לחניון, ואי-הצמדת החנייה לדירת התובעים, נגרמה ירידת ערך בסכום של 16,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי בהתחשב בסוג הליקויים, בעלות הנמוכה הנדרשת לתיקונם ובזמן שיידרש לצורך התיקון, הפיצוי בגין עגמת נפש יעמוד על 750 ש"ח. בית-המשפט, בקביעתו הפנה ל אברמוביץ' - ע"א 6540/05 (ראה לעיל) וכן לספרו של אביחי ורדי דיני מכר דירות - ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (תשנ"ז 1997), 361.

בקביעת הפיצוי בית-המשפט נתן משקל להפרש הניכר ביותר בין סכום התביעה לבין הסכום שקבע המומחה מטעם בית-המשפט. וכן נתן דעתו לשיהוי בהגשת התביעה.

203. ת"א 160605-09 כרמונה דוד ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.01.2012) - סכום הפיצוי - 15,000 ש"ח

א. הליקויים: ריצוף בחדר דיור; במטבח; בפינת האוכל; במסדרון ובחדר שינה הורים. (קביעה זו הנה כאמור, לאחר שהנתבעת כבר החליפה את כל הריצוף בדירה בעבר), כמו-כן, יש להחליף את כל הריצוף במרפסת הדירה, עקב שיפועים לא נכונים. זאת ועוד, עקב הצורך בהחלפת האמבטיה, יש צורך בהחלפת כל חיפויי חדר האמבטיה.

כמו-כן, קבע כי יידרשו כ- 16 ימי עבודה לתיקון הליקויים במהלכם לא יוכלו התובעים להתגורר בדירה. כן לא קיבל את הטענות לירידת ערך.

השמאי קבע בחוות-דעתו מיום 30.10.11 עלויות בסך של 23,240 ש"ח בגין נזקים למיטלטלין, עלויות פירוק ארונות ועלויות פינוי הדירה.
ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי מעיון בתצהירי העדות הלאקוניים של עדי הנתבעת, ניתן להבין כי לא נסתר מרבית האמור בתצהיר התובע. המסקנה שיש לגזור מכך הנה כי התובעים לא זכו לטיפול ממשי ורציני בתלונותיהם. כניסת התובעים לדירה נדחתה לתקופה של כחודשיים ימים, בעקבות אי-מוכנה כדבעי למסירה במועד שנקבע. כמו-כן לאחר הכניסה לדירה, נאלצו התובעים לפנותה.

בית-המשפט הבהיר, כי בנסיבות התיק דנא התובעים רשאים היו לבקש באופן סביר, הודעה מוקדמת סבירה למועד ביצוע התיקונים ולרבות תכנית בכתב מטעם הנתבעת, לגבי ביצוע התיקונים ואשר תפרט אילו תיקונים בכוונת הנתבעת לתקן ובאיזה יום והערכה לגבי משך התיקונים.

הודעה מוקדמת של מספר ימים בלבד וללא תיאום המועד עם התובעים, אינה בבחינת התנהלות סבירה. כמו-כן, על רקע התנהלות זו וכן על רקע העובדה כי בשלב זה כבר ניתנה לנתבעת הזדמנות לתקן את הליקויים והתיקונים לא צלחו, אפשר להבין את קוצר הרוח של התובע בעת שיחתו עם נציגת אשטרום ביום 3.6.08. התובעים היו זכאים בשלב זה לסרב לביצוע התיקונים ולהפנות את נציגי הנתבעת לבא-כוחם. די בכך שנמסרה חוות-דעת לנתבעת בזמנו וניתנה לה ההזדמנות לתקן את הליקויים, כדי שהתובעים ייחשבו כמי שנתנו לנתבעת הזדמנות סבירה לתקן את הליקויים.

דייר אינו צריך לרדוף אחר הקבלן לביצוע תיקונים ולביצועם כדבעי או להסכים להזדמנויות חוזרות לביצוע תיקונים. בית-המשפט הדגיש, כי עמידה דווקנית על שימוש בתום-לב בזכות לתקן ואובדן זכות זו ברגע שהיא לא נוצלה כדבעי בפעם הראשונה, תמריץ את ציבור הקבלנים לטפל כראוי בפניות הדיירים החל מהפנייה הראשונה, גם אם אינה נעשית באמצעות עו"ד.
לכל הפחות ידע הקבלן כי אי-טיפול כראוי בפניות הדייר, יגרום לו לאובדן הזכות לתקן ולתשלום פיצוי כספי לפי העלות הגבוהה יותר שחלה על תיקונים הנעשים על-ידי הדייר באמצעות קבלנים מזדמנים.

זאת ועוד, לפי חוות-דעת של מומחה בית-המשפט, גם כיום ולמרות שכבר הוחלפו כל המרצפות בדירה פעם אחת, עדיין קיימים ליקויים מהותיים ובעיקר בריצוף הדירה, אשר יחייבו פירוק ארונות בדירה וכן את פינוי התובעים מדירתם פעם שנייה, לתקופה של כ- 16 ימים לפחות, תוך אחסון מיטלטלין כאלה ואחרים מחוץ לדירה.

על רקע כל האמור לעיל, והואיל ולא מדובר בליקויים בהיקף זניח, בית-המשפט פסק פיצויים לתובעים בראש נזק זה על סך של 15,000 ש"ח וזאת בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעים בשל הליקויים בדירה ובפרט בשל הריצוף הלקוי בה וכן בגין הטרחה ואובדן הזמן שנגרמו להם עד היום עקב הצורך לפנות את הדירה בזמנו עם בתם התינוקת וכל הכרוך בהליך התיקונים אז וכן בגין הטרחה ואובדן הזמן שעוד ייגרמו לתובעים פעם נוספת כעת, כתוצאה מהצורך לשוב ולבצע תיקונים בדירה ולפנותה לצורך כך, על חוסר הנוחות הרבה שכרוכה בהליך שכזה.

204. ת"א 8487-09-09 רייכמן ואח' נ' נצר זהב בנייה והשקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.02.2011) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: בחוות-הדעת המשלימה של המומחה מטעם בית-המשפט נותרו עדיין בדירה ליקויים בסך 7,500 ש"ח.
ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט לא מצא כי מוצדק בנסיבות העניין לפסוק לזכות התובעים פיצוי כלשהו בגין רכיב עגמת נפש.

205. ת"א 6565-06-08 בן יצחק ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.02.2012) - סכום הפיצוי - 4,000 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובע עתר לפיצויים בסך 20,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הפנה לפרשת דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89 והבהיר כי אין לגזור יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון לבין הסבל ועגמת הנפש. כמו-כן, יש להביא בחשבון, כי הרצוף הפגום וחדירת הרטיבות, די בהן לקבוע כי הדירה החדשה אותה רכשו התובעים לקויה מן היסוד.

בית-המשפט פסק, כי לתובעים מגיע פיצוי בגין עגמת נפש אך הסכום הנתבע מופרז. גם אם נכון שאין יחס ישר בין סכום עלות התיקון לסכום המגיע על-פי שנפסק הרי צריכה להיות יחסיות הגיונית. על-כן הסכום המגיע במקרה זה הוא 4,000 ש"ח.

206. ת"א 56064-11-10 אביקר ואח' נ' אפיק הירדן ייזום בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.02.2013) - סכום הפיצוי בין 1,155 ש"ח לבין 2,035 ש"ח

א. הליקויים:
(התובע 1) - סך של 32,780 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מחודש יולי 2012 ועד מועד התשלום בפועל.
(התובע 2) - סך של 37,290 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מחודש יולי 2012 ועד מועד התשלום בפועל.
(התובע 3) - סך של 20,350 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מחודש יולי 2012 ועד מועד התשלום בפועל.
(התובעת 4) - סך של 15,455 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מחודש יולי 2012 ועד מועד התשלום בפועל.
(התובע 5) - סך של 11,550 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מחודש יולי 2012 ועד מועד התשלום בפועל.

ב. נימוקי הפיצוי - נפסק ללא הנמקה, כדלהלן:
לתובע 1 - הסך של 3,278 ש"ח עבור עגמת נפש.
לתובע 2 - הסך של 3,729 ש"ח עבור עגמת נפש.
לתובע 3 - הסך של 2,035 ש"ח עבור עגמת נפש.
לתובע 4 - הסך של 1,545 ש"ח עבור עגמת נפש.
לתובע 5 - סך של 1,155 ש"ח עבור עגמת נפש.

207. ת"א 39247-07 טל יונגר נ' חב' מגדלי רותם שני 2001 ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (14.12.09) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט, בחוות-דעתו, תיעד מספר לא זניח, של ליקויים משניים בחומרתם, וזניחים בעלות תיקונם למעט תיקון שיפוע ריצוף במרפסת; עלות התיקון תומחרה בסכום של 3,000 ש"ח, רטיבות ממקלחון ותיקוני צבע המתחייבים מביצוע תיקונים אחרים. המומחה קבע בחוות-הדעת כי הסימנים שבחן מעידים על התייבשות מעבר הרטיבות שבין הפרוזדור למקלחון.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הבהיר, כי בתביעה לפיצויים בגין נזק בלתי-ממוני בזיקה לליקויי בנייה בדירה, בצד העקרוני קשה ואולי אף לא ניתן להתעלם מתחושת התסכול, עגמת הנפש ולעיתים גם פגיעה בנוחות וברווחה של רוכש דירה הנחשף לליקויים בדירה אותה רכש במיטב כספו. עם-זאת, פסיקת פיצוי כזה אינה בבחינת זכות מוקנית של בעל הדין הן באשר לעצם הפיצוי והן באשר לסכומו השיקולים המנחים להערכה ולכימות של הנזק הבלתי-ממוני בזיקה לתביעות שעניינן ליקויי בנייה.

בנסיבות התיק דנא, קבע בית-המשפט, כי על יסוד קביעות חוות-דעת המומחה, שלא נסתרו, נראה כי עוד קודם לביקור המומחה, טיפלו הנתבעות במוקדי הרטיבות באופן שהממצא שעמד בפני המומחה לא חרג מליקויים הנובעים מרטיבות בלתי-פעילה. זאת ועוד, על-אף שהנתבעות כפרו באחריותן לתיקון הליקויים, הביעו הסכמתם, בשלב מוקדם יחסית של ההליך המשפטי, לתקן את הליקויים בעין וכי עמדו במשימה זו.
לאור האמור לעיל ולאור כך שהתובעת נחשפה למידה מסויימת של עגמת נפש וחוסר נוחות עד לתיקון הרטיבות הפעילה וכן לאי-נוחות במהלך ביצוע עבודות התיקונים, בית-המשפט פסק לנתבעות פיצויים בגין ראש נזק זה, סך של 5,000 ש"ח.

208. ת"א 18252-08 אברמוביץ נ' מצלאוי חב' לבנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.04.2011; 06.06.2011) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות; שלד ובנייה; טיח פנים וצבע; ריצוף וחיפוי; חיפוי חוץ; אינסטלציה; חשמל; ממ"ד - בדלתות ובחלונות והתריסים.

עלות מוערכת: סך של 20,665 ש"ח (לא כולל מע"מ): 16,485 ש"ח - תיקון ליקויים, 4,180 ש"ח תיקון מוקדי הרטיבות.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, כי טיבם של הליקויים רלוונטי לגובה הפיצוי בגין עגמת נפש, ולאור כך העמידו על הסך של 5,000 ש"ח.

209. ת"א 6247-07 וייס אביב ואח' נ' דור שבח בנייה ופיתוח, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.03.2009) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט העריך את עלות התיקונים בסך של 6,250 ש"ח. ובמידה ועל הנתבעת היה לבצע את עבודות הפיתוח, העריך המומחה מטעם בית-המשפט את עלותם בסך 31,800 ש"ח לא כולל מע"מ. כמו במידה ויש צורך לשכור קבלנים מזדמנים יש להוסיף על העלויות 30%.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל אברמבוביץ ול אבי סגל - ע"א 5602/03 (ראה לעיל) ומבהיר, כי בקביעת גובה הפיצוי עבור עגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים.

אשר לעלות תיקון הליקויים מבהיר בית-המשפט כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסויים אינה משקפת את עגמת הנפש שנגרמה בעטיו (עם-זאת, על הפיצוי בגין עגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות.

לאור האמור בהתחשב באופי הנזק ומימדיו בתיק דנא, בית-המשפט פסק בגין עגמת נפש לשני התובעים יחדיו סך של 3,000 ש"ח.

210. ת"א 1841-06 רדושינסקי ואח' נ' אמירי גן יבנה בנייה ויזמות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.07.2011) - סכום הפיצוי - 4,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט בתחום הנדסת הבניין הגיש חוות-דעת מטעמו לתיק בית-המשפט, במסגרתה התייחס לליקויים שמצא בדירה וכן לעלות תיקון הליקויים אותה העריך בסך של 26,736 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הבהיר, כי קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בשל ליקויי בנייה מחייבת התייחסות, בין היתר, גם לשיקולים הבאים: טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בבית; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד.

לאור עלות תיקון הליקויים ולאור כך כי הליקויים שנמצאו בבית אינם כאלה הגורמים להפרעות לניהול תקין של חיי היומיום של התובעים ואף מומחה בית-המשפט לא קבע כי יש לפנות את הדירה כדי לתקנם, בית-משפט פסק לזכות התובעים בגין עגמת הנפש ואובדן הנאה מהבית שנגרמו להם, סך של 4,000 ש"ח.

211. ת"א 13137-07 מרקושביץ ואח' נ' מטאניס מיכאל חברה לבניין ועבודות אבן בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.11.2009) - סכום הפיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות.

המומחה שמונה העריך את עלות תיקון הליקויים בסכום כולל של 8,778 ש"ח. לאחר מתן חוות-דעת המומחה תיקנו התובעים את תביעתם, כך שסכומה הוקטן ל- 56,546 ש"ח.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובע עתר לפיצויים בסך 10,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי במסגרת קביעת הפיצוי הלא ממוני יש לשקול, בין היתר, את השפעת הליקויים על חיי היומיום של הדייר, מידת עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי, התייחסות הקבלן ונסיונותיו לתקן. כן נדרשת התאמה בין גובה הפיצוי בגין הליקויים והפיצוי בגין ראש הנזק הלא ממוני.

בנסיבות המקרה דנן ובהתייחס לסוג הליקויים שנותרו בדירה, להיקפם המצומצם, לעלות הנמוכה, יחסית, הנדרשת לתיקונם, בזמן שיידרש לצורך התיקון ובעובדה כי תיקונם לא ידרוש דיור חלופי, בית-המשפט פסק פיצוי בסך 2,000 ש"ח.

212. ת"א 5805-09 נציגות הבית המשותף נ' דליה אליספור חב' קבלנית לבניייה 1972 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.12.2011) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט קבע כי עלות תיקון הליקויים השונים הינה 54,850 ש"ח לא כולל מע"מ. המומחה עשה הבחנה בין ליקויים הניתנים לתיקון באופן סביר, שעלותם כאמור סך של 54,850 ש"ח, לבין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון (רוחב המעבר בכניסה התחתונה לבניין וגרם מדרגות תחתון בכניסה העליונה לבניין, גובה החנייה המקורה, וכן מדרגה בכניסה למחסנים).

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט דחה את תביעת התובעת לפיצויים בגים עגמת נפש. התובעת טוענת מצד אחד כי דיירי הבניין סבלו מהליקויים במשך תקופה ארוכה, ומאידך, המתינה עם הגשת התביעה כמעט עד גבול ההתיישנות. בנסיבות האמורות, נקבע כי אין הצדקה לפסוק פיצוי כלשהו בשל נזק בלתי-ממוני.

213. ת"א 8050-06-11 נועה קשאני ואח' נ' קח"מ חברה להשקעות בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.04.2012) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: חוות-דעת מומחה בית-המשפט בייחס לעלות התיקונים בסך של 15,455 ש"ח + מע"מ (כולל פיקוח) ודהיינו סך כולל של 17,928 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, לאור נסיבות התיק דנא, כי נגרמה לתובעים עגמת נפש, הואיל שצפויים הם לאי-נוחות וטרדה במועד ביצוע התיקונים בדירתם. על-אף שמשך התיקון המשוער הינו חמישה ימים בלבד, הפיצוי נקבע על סך של 5,000 ש"ח.

214. ת"א (חי') 7448-06-10 גבאי ואח' נ' רסקו חברה להתישבות חקלאית ועירונית בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.01.2012) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט קבע בחוות-דעתו כי עלות תיקון הליקויים הינה בסך 32,028 ש"ח. כן קבע המומחה כי ניתן לבצע את התיקונים ללא צורך בפינוי הדיירים, והעריך את משך ביצוע התיקונים בכחודש ימים.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט קבע, כי במסגרת קביעת הפיצוי הלא ממוני יש לשקול, בין היתר, את השפעת הליקויים על התובעים, מידת עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקויים, התייחסות הקבלן ונסיונותיו לתקן. כן נדרשת התאמה בין גובה הפיצוי בגין הליקויים, והפיצוי בגין ראש הנזק הלא ממוני. בנסיבות התיק דנא, בית-המשפט נתן משקל לסוג הליקויים שנותרו בדירה, לזמן שיידרש לצורך התיקון (חודש), ולעובדה כי התיקון לא ידרוש דיור חלופי.

215. ת"א (חי') 3595-06 פירקה הרצל ואח' נ' סולל בונה בע''מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.07.2008) - סכום הפיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות.

לגבי חלק מהקירות קבע מומחה מטעם בית-המשפט כי קיימת רטיבות ולגבי חלקם, קבע כי אין רטיבות.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי לאור סך הליקויים, מהותם, השפעתם על חיי היום יום עד כה, והטרחה שבביצוע התיקונים, הנתבעת תשלם פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 2,000 ש"ח.

216. ת"א (ת"א) 211-11-09 משה דהן ואח' נ' אסיה סיירוס פיתוח ויזום בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.05.2012) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: הנתבעת תיקנה את ליקויי הבנייה לפי חוות-הדעת של המומחה שמונה על-ידי בית-המשפט.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט קבע, כי יש ממש בטענת הנתבעת, לפיה לא ניתן לפסוק לתובעים סכום כלשהו בגין עגמת נפש או אובדן ימי עבודה וזאת שעה שסעדים אלה לא נתבעו בכתב התביעה. עיון בכתב התביעה מגלה כי נתבעו שני ראשי נזק בלבד, עלות תיקון ליקויי הבנייה וכן עלות דיור חלופי בתקופה שבה יתוקנו הליקויים.

התובעים ציינו במפורש בכתב התביעה, כי יתבעו את נזקיהם האחרים ובהם עגמת נפש ואובדן ימי עבודה, לכשיתגבשו נזקים אלה.

217. תא"מ (ת"א) 48859/08 ריינגולד ואח' נ' בתי גן להשכרה בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (08.11.2010) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: לפי קביעת המומחה:

בדירה 1 נמצאו ליקויים אשר עלות תיקונם 1,600 ש"ח אולם לא נמצאו כלל סימני רטיבות או עובש.
בדירה 5 נמצאו על-ידי המומחה סימני רטיבות בלא עובש, לא נמצאו ריחות ביוב ובסך הכל נמצאו ליקויים אשר עלות תיקונם 3,300 ש"ח. בסך הכל איפה, מצא המומחה בדירות ליקויים אשר עלות תיקונם 4,900 ש"ח בצירוף מע"מ. המומחה מציין כי עלויות אלו מתייחסות לתיקונים שיבוצעו על-ידי קבלן ראשי ובאם יבצעו התובעים את התיקונים בעצמם, יסתכמו העלויות ב- 30% יותר.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט קבע, כי מבחינת האופן בו התנהגו הנתבעות בכלל ובתקופה שלאחר מסירת הדירות לתובעות ועד לתיקון הליקויים, לא נמצא כי הנתבעות הפרו את התחייבויותיהן לפי ההסכמים. למעלה מכך, כל אותם ימים הושכרו הדירות, התובעים כלל לא שהו בארץ והנתבעות כלל לא התכחשו לאחריותן לתיקון ליקויים בדירות.

לא ברור איפוא איזו עגמת נפש נגרמה לתובעים בגין תקופה זו. סירוב הנתבעות לתקן את ליקויים בדירות, כפי שלמעשה ארע ביחס לליקויים אותם מצא המומחה, עלול לגרום סבל נפשי וצער לתובעים, אך ביחס לכך יש לשים-לב לאופי הליקויים עליהם מצביע המומחה בחוות-דעתו.

בית-המשפט הדגיש שהליקויים שנמצאו בדירות הינם לכל היותר ליקויים אסתטיים ומינוריים ואין ליקויים שכאלו גורמים נזק המצדיק חיוב בפיצויים בגין נזק שאיננו נזק ממון.

218. ת"א (חי') 8457-07 כהן ואח' נ' גדילן חברה להשקעות ונכסים בע''מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.07.2010) - סכום הפיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: ליקויי ריצוף.

ב. נימוקי הפיצוי: בנוגע לעגמת נפש, ולסבלן של שתי המשפחות כתוצאה מהליקויים ומהצורך בתיקונם, בית-המשפט פסק לכל אחת מהן סך של 2,000 ש"ח.
219. ת"א (חי') 21421-07 סירינגו ואח' נ' אשל הירדן בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (09.09.2009) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט ציין בחוות-דעתו כי עלות תיקון ליקויים לקבלן הינה בסך של 4,700 ש"ח ובתוספת עלות פיקוח הנדסי סך של 900 ש"ח סה"כ של 5,600 ש"ח לא כולל מע"מ. כן ציין המומחה בחוות-דעתו כי במקרה של ביצוע עבודות התיקונים על-ידי התובעים באמצעות קבלן מטעמם יגדלו העלויות הנ"ל בשיעור של 40% ויעמדו על סך של 7,800 ש"ח לא כולל מע"מ.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי וזאת ללא הנמקה.

220. ת"א (קריות) 2823-07 שמיל ואח' נ' דנקנר השקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.01.2011) - סכום הפיצוי - 2,500 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט העריך את עלות הליקויים בדירה בסך כולל של 18,653 ש"ח. חלק מהליקויים שמצא המומחה הוא לא קבע את עלות תיקונם שכן אין מקום, לדעתו לתקנם, ולפיכך השאיר המומחה את פסיקת הפיצוי בגינם לשיקול-דעת בית-המשפט. ליקויים אלו לא נכללו בסיכום עלות התיקונים בהתאם לחוות-הדעת.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצויים בסך 10,000 ש"ח.
טענת התובעים הייתה, כי לאחר כניסתם לדירה ובמהלך החורף הראשון גילו התובעים, לטענתם, רטיבות וכן ליקויים נוספים המפורטים בחוות-הדעת אשר הוגשה מטעמם. לאחר מספר פניות מטעם התובעים ביצעה הנתבעת, באמצעות צד ג', תיקון לחלק מהליקויים בלבד. עוד לטענתם, למעט בעיית הרטיבות, הליקויים ברובם לא תוקנו או לחילופין בוצעו עבודות תיקון לקויות.

מנגד טוענת הנתבעת כי אין התובעים זכאים לקבל פיצוי בגין נזק שאינו ממוני. מרבית הליקויים תוקנו על ידה והליקויים הקיימים אינם ליקויים אשר יש בהם כדי לגרום לעגמת נפש במידה המצדיקה פסיקת פיצוי. הנתבעת מצביעה על הפער הניכר בין חוות-הדעת מטעם התובעים לבין קביעות מומחה בית-המשפט כדי להעיד על כך שמדובר בתביעה מוגזמת ומופרזת.

ב. נימוקי הפיצוי: לאחר בחינת טענות הצדדים בית-המשפט קבע פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 2,500 ש"ח.

221. ת"א (ת"א) 35925-08 בלס ואח' נ' ישראל מיכלוביץ, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.06.2011) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: בדירה נמצאו ליקויי שלד ובנייה; רטיבות; מסגרות; חיפוי קרמיקה; ליקויים במתקני החשמל והתקשורת; טיח וצבע; ריצוף; אלומיניום וליקויים בביצוע עבודות אבן הנסורת.
עלות מוערכת: 20,552 ש"ח (לא כולל מע"מ ולא כולל פיקוח הנדסי בשיעור 10%). תיקון הליקויים הוערך על ידו בכעשרים יום, בהם לא ניתן יהיה להתגורר בדירה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע פיצוי בגין עגמת על הסך של 3,000 ש"ח.

222. ת"א (קריות) 6706-05-08 אלכס ואח' נ' בנייה מתקדמת - ש.ק.ד. מילניום בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.04.2011) - סכום הפיצוי כולל - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: בחוות-דעתו המפורטת של המומחה העמיד המומחה את עלויות הליקויים על סך של 34,336 ש"ח (כולל עלות העבודה ומע"מ), כאשר המומחה הותיר שני עניינים לשיקול-דעתו של בית-המשפט - תיקוני רטיבות בסך 4,000 ש"ח, וכן תיקוני נגרות.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק פיצוי כולל בגין עגמת נפש ועלות דיור חלופי למשך 5 ימים על סך 3,000 ש"ח.

223. ת"א (ב"ש) 3952-09 בייאר יעקב נ' י. אליה ובניו יזמות וקבלני בניין בע"מ, פורסם באתר האינרנט נבו (17.07.2012) - סכום הפיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט קבע כי קיימים ליקויים שונים בדירה, לרבות ליקויי איטום; טיח; ריצוף; מסגרות; נגרות; אלומיניום ואבן. בתחום ליקויי השלד, הכיר המומחה בצורך לתקן סדקים בקירות, בעלות של כ- 500 ש"ח.

עלות תיקון הליקויים, מסתכמת על-פי חוות-הדעת בסך 9,000 ש"ח, בתוספת פיקוח הנדסי בסך 1,500 ש"ח ומע"מ, ובסה"כ 12,180 ש"ח. המומחה קבע, כי אם תבוצענה עבודות על-ידי התובע, יש להוסיף 30% לאמדן האמור. המומחה קבע, כי התקופה הדרושה לביצוע התיקונים האמורים, הינה 7 ימי עבודה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי יש לקבל את הטענות ביחס לחלק מהליקויים, ובעיקר ליקויי הרטיבות, שיש להניח שפגעו באיכות החיים בדירה. יחד-עם-זאת, אילו בוצעו הליקויים על-ידי הנתבעת, בהמשך למו"מ שהתנהל לעניין זה (וכאשר הנתבעת הכירה כאמור בצורך לתקן את ליקויי האיטום, שגרמו לרטיבות בדירה), הייתה נחסכת עגמת הנפש האמורה, במהלך חלק מהתקופה.

לאור האמור, בית-המשפט פסק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש, בסך 2,000 ש"ח.

224. ת"א (חי') 2734-08 זומר ואח' נ' אשל הירדן יזום ובניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.08.2012) - סכום הפיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט קבע כי קיימים מספר ליקויים בדירה שעלות תיקונם מסתכמת בסך של 15,022 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ), בהתאם למחירי קבלן מזדמן. עוד קבע כי יש צורך בביצוע בדיקות על-ידי מכון מוסמך לצורך ההכרעה בליקוי שעניינו "אי-אנכיות קירות חוץ".

לאחר ביצוע בדיקה על-ידי מכון התקנים, הגיש המומחה חוות-דעת משלימה שבה קבע כי קיים ליקוי בעניין אנכיות הקירות שעלות תיקונו הוערכה על ידו בסך 27,318 ש"ח (כולל מע"מ ופיקוח הנדסי).

ב. נימוקי הפיצוי: בהתחשב במהות הליקויים שאושרו על-ידי מומחה בית-המשפט והיקפם, בית-המשפט פסק פיצוי בגין עגמת נפש על סך של 2,000 ש"ח.

225. ת"א (ת"א) 55939-01-11 ראובן ואח' נ' אלקטרה בנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.12.2012) - סכום הפיצוי - 6,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה מטעם בית-המשפט קבע כי עלות התיקונים, כולל פיקוח הנדסי וכולל פיצוי בחלק מהסעיפים שאינם ניתנים לתיקון, מגיעה כדי - 49,775 ש"ח (לא כולל מע"מ). עוד ציין המומחה, שאין בליקויים אלו ירידת ערך משתיירת לאחר התיקון.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי, אין ספק שנגרמה לתובעים עגמת נפש בגין הליקויים והפגמים בדירה ועוד תגרם להם עגמת נפש בעת ביצוע התיקונים. בשים-לב לכך שמדובר בדירת מגורים, בטיב הליקויים, במידת חומרתם של הליקויים, בהתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו ובעלות תיקון הליקויים, בית-המשפט פסק פיצויים בגין עגמת הנפש בסך של 6,000 ש"ח.

226. ת"א (חי') 19802-07 גיטליס ואח' נ' ג'רפי, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.03.2012) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: מחוות-דעתו של המומחה עולה כי עלות התיקונים הכוללת היא 40,223 ש"ח כולל מע"מ. מחוות-הדעת וכן מתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה שנשאל עולה כי לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי מי מהצדדים אחראי לנזקי המים מעל הפנלים בדירה. לפיכך סבר המומחה כי יש לחלק שווה בשווה את עלות התיקון הנדרש בצנרת המים הראשית החיצונית בין הצדדים. כמו-כן המומחה סבר כי על הנתבע לשאת בשליש מעלות הבדיקה לאיתור נזילות מים במכשיר אינפרא אדום.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89 ומבהיר כי אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. לפיכך בנסיבות העניין, בית-המשפט פסק לתובעים בגין הנזק הלא ממוני סך של 3,000 ש"ח.

227. ת"א (ת"א) 13371-08 פאר רונית נ' ד.רוטשטיין חברה לבנייה ונכסים בשרון בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.01.2010) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: ליקויי טיח; צבע ורטיבויות.
עלות מוערכת: 15,533 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ). משך ביצוע העבודות הוערך על ידו בכ- 6 ימי עבודה בהם לא ניתן יהיה להתגורר בדירה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק סך של 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

228. ת"א (יר') 22771/97 עדיקה משה ז"ל נ' מצפה ירושלים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.07.2005) - סכום הפיצוי - 1,000 ש"ח

א. הליקויים: לאחר ביקורו של המומחה בדירה, ניתנה חוות-דעתו בה נאמר כי קיימת בעייה בריצוף. עלות הליקויים, הקיימים בדירה הוערכה, בסך של 21,340 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי).

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצויים בסך 2,000 ש"ח. טענת התובעים הייתה, כי יש לפצותם בגין עגמת נפש ואובדן הנאה חמורים שנגרמו מאז קבלת הדירה ובעת ביצוע התיקונים.
ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי טענת התובעים לפיצוי בגין עגמת נפש, נותרה טענה סתמית וכללית ולא הונחה לה כל תשתית ראייתית, ולו על-ידי עדות מפיה של התובעת 2 בתצהירי עדותה הראשית או בעדותה בבית-המשפט. בית-המשפט הבהיר, כי נזק בלתי-ממוני, ככל נזק, יש להוכיחו בראיות פוזיטיביות. אולם מאחר ובדירה קיימים ליקויים, אשר מעצם טיבם וטבעם, היו קיימים בדירה בגמר בנייתה, הרי שהדבר פגם בוודאי במידת ההנאה של התובעים מדירתם החדשה .

בנסיבות העניין, בית-המשפט פסק פיצויים בסך של 1,000 ש"ח בגין ראש נזק זה.

229. ת"א (יר') 8999/98 גולן אלברט נ' ימור חברה לבנייה יזמות והשקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.09.2005) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: אי-התאמה בשל בניית תקרת-"רביץ" במקום תקרת בטון מזויין, בניגוד לאמור במפרט הטכני. בחוות-דעת מומחה בית-המשפט העריך המומחה את עלות תיקון הליקויים (לנתבעת) בסך של 20,500 ש"ח (לא כולל מע"מ). בסכום זה לא נכללה עלות החלפת תקרת "הרביץ" בתקרת בטון, אשר הוערכה על-ידי המומחה בסך של 42,000 ש"ח.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצויים בסך 20,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי אכן זכות התובעים היא לקבל דירה ללא ליקויים. זאת ועוד, גם כ- 10 שנים לאחר מסירת החזקה בדירה עדיין קיימים בדירה ליקויים, שלא תוקנו על-ידי הנתבעת או שתוקנו שלא כראוי. החלפת תקרת הרביץ בתקרת בטון מחייבת פינוי הדירה למשך שלושה שבועות, מה שיהא כרוך בוודאי בטרדה ואי-נוחות לתובעים. ואולם האחריות לקיומם של הליקויים רובצת בחלקה גם על התובעים, אשר לא נתנו לנתבעת הזדמנות נאותה לתקנם. כמו-כן, אין המדובר בליקויים קשים וחמורים, ההופכים את המגורים בדירה לבלתי-נסבלים.

לאור הנסיבות כאמור, בית-המשפט פסק פיצויים בגין עגמת הנפש על סך של 5,000 ש"ח.

230. ת"א (חי') 3670-03 לפיד ואח' נ' אינג' פרימט ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.09.2009) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: סדקים בכל הבניין; קירות סדוקים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי, אין ספק שלתובעים נגרמה עגמת נפש רבה, אולם הבהיר כי יש ממש בטענות הנתבע מס' 3 שהתובעים "הנציחו" את מצב הסדקים שנים רבות. זאת ועוד התובעים השתהו בהגשת התביעה. בית-המשפט הדגיש שהיה ביכולתם להקטין את עגמת הנפש שנגרמה להם, אך אין בכך לפטור לחלוטין את הנתבעים.

לאור כך, בית-המשפט פסק כי כל אחד מהנתבעים ישלם לתובעים סכום של 3,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

231. ת"א (חד') 1422-08 מלכה ואח' נ' ארדר תרמוטק בעמ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (30.01.2011) - סכום הפיצוי - 20,000 ש"ח

א. הליקויים: חימום תת-רצפתי; ריצוף.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובע עתר לפיצוי בסך 50,000 ש"ח. התובע העיד על עגמת הנפש והסבל שנגרם לו ולמשפחתו בעקבות התקנת המערכת על-פי הנחיות הנתבעת, כדלהלן:
"הריצוף מתפרק ולא מגיעים חברים של ילדים לבית כדי שלא יפצעו. הבית מתדרדר. שני בתים ממני נמכר בית ב-3.5 מיליון שקל והבית שלי שווה חצי מזה. צריך להרוס את הבית מהיסוד כדי לתקן את כל הנזק שנוצר.

הייתה התפרקות של הרובה, התחילה תופעה של התפרקות אריחים. ההבדל היה מאוד גדול, מהרגע שהמומחה מטעמי הגיע והוא ציין בפני שהבעיה תלך ותחמיר עם הזמן יותר ויותר והיום הגעתי למצב שבכל הבית אני שם שטיחים איפה שזזים מס' אריחים והבית נראה כעת כמו מסגד."

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הבהיר, כי בהערכת גובה הפיצוי בגין עגמת נפש, ניתן להביא בחשבון מספר שיקולים וביניהם את טיב הנכס, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו, עלות תיקון הליקויים.

בית-המשפט קבע, כי התנהלות הנתבעת, וגורמים מטעמה, כלפי התובע, הינה בלתי-ראויה ולאור כך לא יכולה להיות מסקנה אחרת מאשר פיצוי בגין עגמת הנפש.

בית-המשפט מפנה לדברי כב' השופט משה רביד ב- ת"א (מחוזי יר') 2291/00 נוי עודד נ' ליאל חב' לבניין ונכסים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.06.08), ולדברי כב' השופטת שטמר ב- ת"א 948-98 גיגי שלמה ודפנה ואח' נ' פנורמה הצפון חברה לבנייה בע"מ פורסם באתר האינטרנט נבו (04.01.09) ומבהיר כי גם ליקוי בנייה שעלותו נמוכה עשוי להסב עגמת נפש גדולה (ולהיפך), כל שכן בנסיבות בהן הליקוי אינו מתוקן. גם תיקונים שעלותם קטנה יחסית, עד שיתוקנו בפועל, יש בהם לגרום סבל לתובעים, שנאלצים לחיות עימם.

בית-המשפט קבע, כי ליקוי כדוגמת זה שהוכח בתיק דנא, בריצוף בית התובע כמעט בכללותו, אף אם עלות תיקונו אינה עצומה, גרם לתובע ולמשפחתו סבל ועגמת נפש עצומים. שהרי מן ההיבט הפונקציונאלי, בכל צעד ושעל אדם מבחין בליקוי כזה ומרגיש אותו על בשרו עת הוא מתהלך בבית על רצפה כזו. מה גם שתיקון הליקויים יחייב פינוי של הבית.

בית-המשפט מפנה לפרשת אברמוביץ' - ע"א 6540/05, הקובעת כי הפגיעה באיכות החיים ובהנאתם של הרוכשים ובני משפחותיהם מן הבתים, כמו גם אי-הנוחות הנלווית לתיקונים שבוצעו ויבוצעו, המחייבים במקרים רבים פינוי של הבתים, מצדיקים לעיתים פסיקת פיצויי עגמת נפש בשיעור גבוה.

לפיכך פסק בית-המשפט בתיק דנא, פיצוי בגין עגמת נפש בגובה 20,000 ש"ח לתובע.
232. ת"א (ת"א) 103072/98 רותי רם און נ' סנאורה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.02.2004) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: מפי חוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, כדלהלן:

דירתם התובעת מס' 1 (משפחת רם און): בחוות-דעתו מפרט המומחה את הליקויים שבגינם עלות התיקונים הינה בסך 24,800 ש"ח ללא מע"מ, וכן מונה הוא את הליקויים שבגינם יש לתת פיצוי והם מסתכמים בסך של 9,250 ש"ח.

בפרק השומה קובע המומחה אין להצביע על ירידת ערך הנכס, דבר שאינו תמוה, נוכח הסכומים הנמוכים יחסית, אותם קצב בחוות-דעתו. לוח הזמנים הנדרש לביצוע התיקונים הינו כ- 15 יום, אשר בהם לא ניתן לבצע תיקונים תוך מגורי הדיירים בבית.

דירת התובעת מס' 2 (משפחת ויטין): בחוות-דעתו מפרט המומחה את הליקויים שבגינם עלות התיקונים הינה בסך 25,900 ש"ח ללא מע"מ, וכן מונה הוא את הפיצויים המסתכמים בסך של 8,000 ש"ח.

בפרק השומה קובע המומחה כי אין להצביע על ירידת ערך הנכס.

לוח הזמנים הנדרש לביצוע התיקונים הינו כ- 15 יום, אשר בהם לא ניתן לבצע תיקונים תוך מגורי הדיירים בבית.
דירת התובעת מס' 3 (משפחת שרעבי): בחוות-דעתו מפרט המומחה את הליקויים שבגינם עלות התיקונים הינה בסך 15,000 ש"ח ללא מע"מ, וכן מונה הוא את הליקויים שבגינם יש לתת פיצוי והם מסתכמים בסך של 18,750 ש"ח.

בפרק פירוט ליקויי הבנייה בבית בניגוד לתקנות, המומחה אינו מצביע על ירידת ערך הבית. לוח הזמנים הנדרש לביצוע התיקונים הינו כ- 10 יום, אשר בהם לא ניתן לבצע תיקונים תוך מגורי הדיירים בבית.

דירת התובעת מס' 4 (משפחת מלמד): בחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט הליקויים שבגינם עלות התיקונים הינה בסך של 20,800 ש"ח ללא מע"מ, וכן מונה הוא את הליקויים שבגינם יש לתת פיצוי והם מסתכמים בסך של 11,400 ש"ח. בפרק פירוט ליקויי הבנייה בבית בניגוד לתקנות, הוא אינו מצביע על ירידת ערך הבית.

לוח הזמנים הנדרש לביצוע התיקונים הינו כ- 15 יום, אשר בהם לא ניתן לבצע תיקונים תוך מגורי הדיירים בבית.

דירת התובעת מס' 5 (משפחת ברגר): בחוות-דעתו מפרט מומחה בית-המשפט את הליקויים שבגינם עלות התיקונים הינה בסך 23,330 ש"ח ללא מע"מ, וכן מונה הוא את הליקויים שבגינם יש לתת פיצוי והם מסתכמים בסך של 9,900 ש"ח. בפרק פירוט ליקויי הבנייה בבית בניגוד לתקנות, הוא אינו מצביע על ירידת ערך הבית.

לוח הזמנים הנדרש לביצוע התיקונים הינו כ- 15 יום, אשר בהם לא ניתן לבצע תיקונים תוך מגורי הדיירים בבית.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בכדי לקבוע את הזכאות לפיצוי בגין נזק שאינו ממון ואת שיעורו של הנזק יש לערוך בדיקות ומבחנים. המבחנים נקבעו ב גולדמן - ע"א 348/79 (ראה לעיל).

הבחינה הראשונה מבקשת לתחם את הנזק על-פי אמות-מידה של סיבתיות וצפיות, בבחינה זו יש קביעת היקפו ומידתו של הנזק הלא ממוני, שבגין התרחשותו אחראי המפר.

הבחינה השנייה, קביעת שיעור הפיצוי, לו זכאי הנפגע, בגין הנזק שנגרם לו. בחינה זו מבקשת לערוך שומה וכימות במסגרתה יש לבחון את סכומי הכסף, שיש בהם כדי לפצות את הנפגע על הנזק הלא ממוני, שנגרם לו.

בית-המשפט קבע, כי בתביעות נזיקיות כאשר ניזוקים איבריו של אדם, אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עגמת הנפש דווקא, על-כן, יש להיזהר בטענת עגמת הנפש בעניינים אזרחיים כדנן, בכדי לא להגיע למצבים אבסורדים.

הפערים בין הסכומים שדרשו התובעים בתיק דנא, בחוות-הדעת שהוגשו מטעמם, לבין הסכומים שמצא מומחה בית-המשפט, מדבר בעד עצמו, ומעקר במידה רבה את דרישת הפיצוי בגין עגמת נפש.

לאור האמור, בית-המשפט פסק כי במקרה דנן, לא זכאים התובעים כלל לפיצוי עקב עגמת נפש אשר טוענים הם לה, ובוודאי שלא בסכומים שדרשו.

233. ת"א (חי') 5995-05 בת שבע ואח' נ' שיכון עובדים בע''מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (26.01.2010) - סכום הפיצוי - בין 4,000 ש"ח ל-7,000 ש"ח וכן פיצוי יחסי בעניין הרכוש המשותף

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט קבע כי בנוגע לרכוש המשותף בשלושת הבניינים קיימים ליקוי בנייה אשר עלות תיקונם הינה:

בניין 2 א' ליקויים שסך עלות תיקונים סך של 13,600 ש"ח בתוספת פיקוח הנדסי בצירוף מע"מ ובצירוף הצמדה למדד תשומות הבנייה נכון לחודש אוקטובר 2006. נקבע שביצוע תיקונים על-ידי קבלן מזדמן יחייב תוספת בשיעור 25%. עוד נקבע כי ביצוע תיקונים לא יחייב פינוי הדיירים. תוספות אלו נקבעו לגבי הרכוש המשותף בכל הבניינים.

בניין 8 א' ליקויים שסך עלות תיקונם סך של - 21,760 ש"ח בתוספת פיקוח הנדסי בצירוף מע"מ ובצירוף הצמדה למדד תשומות הבנייה מחודש אוקטובר 2006, ובצירוף האמור לעיל בסעיף 2 (I).

בניין 8 ב' תיקונים שסך עלות תיקונם סך של - 22,600 ש"ח בתוספת פיקוח הנדסי בצירוף מע"מ ובצירוף הצמדה למדד תשומות הבנייה מחודש אוקטובר 2006, ובצירוף האמור לעיל בסעיף 2 (I).

אשר לליקויים בדירות הפרטיות קבע המומחה הסכומים כדלקמן:
1. דירת זכאי בת שבע, ליקויים שסך עלות תיקונם בתוספת פיקוח הנדסי סך של 8,590 ש"ח בצירוף מע"מ.
2. דירת טאלר יוסי, ליקויים שסך עלות תיקונם בתוספת פיקוח הנדסי סך של 7,750 ש"ח בצירוף מע"מ.
3. דירת בכר שלומי, ליקויים שסך, תיקונם בצירוף פיקוח הנדסי סך של 4,650 ש"ח בצירוף מע"מ.
4. דירת בן ישי יובל, ליקויים שסך תיקונם בצירוף פיקוח הנדסי סך של 9,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
5. דירת אורן רוני, ליקויים שסך עלות תיקונם בצירוף פיקוח הנדסי סך של 19,500 ש"ח בצירוף מע"מ.
6. דירת אליהו אבי, ליקויים שסך עלות תיקונם בצירוף פיקוח הנדסי סך של 9,500 ש"ח בצירוף מע"מ.
7. דירת אמויאל רונן, ליקויים שסך עלות תיקונם בצירוף פיקוח הנדסי בסך של 7,900 ש"ח בצירוף מע"מ. כן קבע המומחה כי בדירה זו לצורך ביצוע תיקונים יהיה צורך בפינוי הדיירים לשלושה ימי עבודה.
8. דירת בכר מוטי, ליקויים שסך עלות תיקונם בצירוף פיקוח הנדסי סך של 14,350 ש"ח בצירוף מע"מ. גם כאן קבע המומחה כי ביצוע תיקונים יחייב פינוי הדיירים ל- 5 ימי עבודה.
9. דירת אסולין משה, ליקויים שעלות תיקונם בצירוף פיקוח הנדסי סך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

לגבי כל קביעותיו בנוגע לדירות הפרטניות קבע המומחה כי כל המחירים שנקבעו צמודים למדד תשומות הבנייה נכון לאוקטובר 2006 וכי במידה והתיקונים בוצעו על-ידי קבלן מזדמן יש להוסיף לסכומים שנקבעו 25%.
עוד הכיר המומחה בקיומו של ליקוי תכנוני בגין ליקויים בשלד המתבטא בבליטת כנף דלת הממ"ד כשהיא במצב פתוח לתוך המסדרון. המומחה קבע כי זהו ליקוי תכנוני שלא ניתן לתיקון אך גורם לירידת ערך ומחייב בפיצוי בסך 2,500 ש"ח (ליקוי זה נמצא על-ידי המומחה רק בדירות בת שבע זכאי, טאלר יוסי, אורן רוני, אליהו אבי, בכר מוטי ואסולין משה).

עוד ציין המומחה, כי לגבי משפחות בכר ואורן טענו הנתבעים כי הדירות נרכשו לאחר השלמת בניית הבניינים ובניית הדירות כאשר הליקוי התכנוני המדובר בשלד גלוי לעין ותובעים אלו היו מודעים לו.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק, באשר לפיצוי בגין עגמת נפש, כדלהלן:

דירת בת שבע זכאי: לאחר שניתן משקל בעניין בהתחשב בכל החומר שהוגש, ובהתחשב במועד הגשת התביעה נפסק פיצוי נוסף בסך 6,000 ש"ח.

דירת יוסף טאלר: לאחר שניתן משקל לאור תאריך רכישת הדירה, קבלת החזקה, טיב הליקויים וכד' נפסק פיצוי בסך 5,000 ש"ח זאת בהתחשב גם בהעדר צורך לפיצוי בגין מתן אחריות נגד ליקוי רטיבות.

דירת בכר שלמה: בהתחשב במועד רכישת הדירה בהעדר ליקוי תכנוני בשלב ובהעדר צורך בפיצוי בגין מתן אחריות כנגד ליקויי רטיבות ומנגד בהתחשב בטענות ב"כ התובעים לעניין פיצויי נדרש בגין ליקוי באינסטלציה שתוקן על ידם נפסק פיצוי גלובלי בסך 4,000 ש"ח.

דירת בן ישי: בהתחשב בתאריך רכישת הדירה וביכולת הדיירים להבחין בליקויים נפסק פיצוי על סך של 5,000 ש"ח.
דירת אורן רוני: בהתייחס מחד בהיקף הליקוי ומנגד במועד רכישת הדירה וביכולת לראות חלק מהליקויים ובעובדה כי גם בדירה זו מדובר בליקוי רטיבות נקבע הפיצוי על סך 6,000 ש"ח.

דירת אליהו אברהם: בהתחשב בכל החומר הרלוונטי במועד הרכישה, בשווי התיקונים, בהעדר טענה לליקוי רטיבות נקבע הפיצוי על סך 6,000 ש"ח.

דירת אמויאל: בהתאם לכל הנתונים הרלוונטיים למועד הרכישה, שווי התיקונים והעובדה כי היה צורך בפינוי דיירים לצורך ביצוע תיקון ליקויי בנייה זה נקבע הפיצוי על סך 6,000 ש"ח.

דירת בכר מוטי: בהתחשב במועד רכישת הדירה, טיב הליקוי הקבוע, העובדה כי יש לפנות הדירה לצורך ביצוע תיקוני ליקויי הבנייה בית-המשפט המעמיד את הפיצוי המגיע ע"ס 7,000 ש"ח.

דירת אסולין: בהתחשב במועד רכישת הדירה, היקף הליקויים, העובדה כי אין צורך במתן אחריות לליקוי רטיבות ואין צורך בפינוי דיירים לצורך ביצוע תיקונים נקבע הפיצוי על סך 5,000 ש"ח.

רכוש משותף בבניין ברחוב בן צבי 2 א': לאור התנהלות הצדדים, העדר ביצוע עבודות תחזוקה, המועד בו הוגשה התביעה והעובדה כי כן בוצעו על-ידי שיכון עובדים עבודות תיקון ליקויים נפסק הענקת פיצוי נוסף בגין עגמת הנפש בסך מדוד של 3,000 ש"ח ובהתחשב גם בעובדה כי לא הותקנו הדיאפרגמות הנדרשות בקונסטרוקציות המתכת לקולטי שמש. סכום הפיצוי בגין רכוש משותף זה יחולק בין התובעים הגרים בבניין ברחוב בן צבי 2 א' על-פי חלקם היחסי ברכוש המשותף.
רכוש משותף בבניין ברחוב בן צבי 8 א': נקבע פיצוי בסך 4,000 ש"ח ואין פיצוי נוסף בגין ליקוי רטיבות משלא הוכח בפני בית-המשפט כנדרש קיומו של ליקוי רטיבות כזה ברכוש המשותף. הפיצוי יחולק בין הדיירים שתבעו והגרים בבית ברחוב בן צבי 8 א' על-פי חלקם ברכוש המשותף.

רכוש משותף בבניין ברחוב בן צבי 8 ב': מאותם סיבות שתוארו לעיל נקבע פיצוי גלובלי בסך 4,000 ש"ח. הפיצוי יחולק בין הדיירים שתבעו והמתגוררים בבניין ברחוב בן צבי 8 ב' על-פי חלקם היחסי ברכוש המשותף.

234. ת"א (ת"א) 46108-04 צוקרמן נ' גרים בהדרים יזום והשקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.09.2009) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח לכל דירה

א. הליקויים: ליקויי אקוסטיקה.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצויים בסך 10,000 ש"ח לכל אחת מהדירות, בגין הצורך בפינוי דירותיהם לצורך ביצוע התיקונים, הפסד ימי עבודה, כמו גם בגין עגמת נפש, טרדה ואי-נעימות ופגיעה בפרטיותם לזמן ממושך - 8 שנים מקבלת החזקה בדירות ועד לבירור התובענה.

ב. נימוקי הפיצוי: מעיון חוות-דעתו של מומחה בית-המשפט עולה, כי אין צורך בפינוי הדירות בתקופת ביצוע העבודות ומכאן שאין מקום לחייב הנתבעים בתשלום פיצוי בגין פינוי הדירות או אובדן ימי עבודה.

אשר לפיצוי בגין עגמת נפש, בית-המשפט הבהיר, כי הנתבעים לא התייחסו בסיכומיהם לעתירתם זו של התובעים. לגופה של הטענה, בית-המשפט קבע כי העובדה שהתובעים סבלו - וסובלים - ממטרדי הרעש ופגעי האקוסטיקה, זכאים הם לפיצוי בגין כך.

לעניין זה מביא בית-המשפט דברים שנקבעו ב- ת"א 629/93 ברזילי נ' שיכון ופיתוח, תק-מח 2000(3) 331 (2000), כי "דירתו של אדם אינה רק נכס כספי אלא היא מרכז חייו וחיי בני משפחתו, זהו נכס שאדם רגיל משקיע בו חלק משמעותי מהונו ומאונו מתוך מגמה לאפשר ניהול חיים תקינים ומהנים לו ולבני משפחתו. מידת הסבל ואי-הנוחות הנגרמים למשפחה עקב ליקויים הינה לכן משמעותית מאוד".

בתיק דנא, בהתחשב בהיקף הפיצוי הכספי שהושת על הנתבעת בגין הליקויים ולנוכח העובדה כי לא הותר לה לבצע בפועל תיקון הליקויים, בית המשפט קבע, כי יש לפסוק לכל אחד מהתובעים (הדירות) פיצוי בסך של 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

235. ת"א (יר') 24047/99 עליזה ביטון נ' אזורים בניין 1965 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.01.2006) - סכום הפיצוי - 1,000 ש"ח

א. הליקויים: חנייה; רטיבות כלואה בריצוף; החלפת ריצוף.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעת עתרה לחייב את הנתבעת בסכום של 40,000 ש"ח בגין קיומם של ליקויי הרטיבות בריצוף, בגין סירוב הנתבעת לתקנם והתיקונים העצמיים שנאלצה לבצע בכוחות עצמה, ובגין אי-התאמת החנייה לייעודה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קיבל רק הטענה בדבר אי-ההתאמה במידות השטח של תא חנייה אחד מבין השניים שרכשה התובעת.

בית-המשפט הבהיר, כי ליקויי הרטיבות השוליים שנמצאו בקיר הסלון - תוקנו על-ידי הנתבעת כדבעי, וגם דרישתה של התובעת להחליף את האריחים ה"פגומים" במרכז הסלון נענתה על-ידי הנתבעת בחיוב, למרות שטענות התובעת בדבר קיומה של רטיבות כלואה בתשתית הריצוף היו, כאמור, משוללות כל יסוד. ההחלפה הכוללת של הריצוף נעשתה על-ידי התובעת על סמך חוות-הדעת של המומחה מטעמה, שמסקנותיו המקצועיות מוטלות, כאמור, בספק רב.

אשר לאי-ההתאמה בחנייה: יש לזכור כי התובעת רכשה שני מקומות חנייה, וכי רק אחד מהם נמצא בלתי-ראוי לשימוש. התובעת לא טענה, כי ברשותה שני כלי רכב, ועל-כן נבצר ממנה להחנות אחד מהם במשטח החנייה נשוא התביעה, ועל-כן עגמת הנפש שנגרמה לה בשל אי-שמישותה של החנייה היא מזערית, אם בכלל.

בנסיבות האמורות לעיל נקבע, כי הסכום הנתבע על-ידי התובעת בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לה - הוא מופרז ומופרך. כידוע, שעור הפיצוי בגין עגמת נפש הינו פועל יוצא של היקף הנזקים שנקבעו, של התנהגות הצדדים ושל הנסיבות. לפיכך בית-המשפט קבע כי סכום של 1,000 ש"ח מהווה פיצוי ראוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעת.

236. ת"א (ב"ש) 1345/99 רפפורט נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"מ תשס"ג(3) 744 (15.03.2004) - סכום הפיצוי - 50,000 ש"ח

א. הליקויים: רעש בדירות; הפרעות אקוסטיות.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי אף-על-פי שהתובע 1 לא טען לקיומה של נכות נפשית, אין בכך כדי למנוע הסתמכות על חוות-הדעת של הפסיכאטר מטעם התביעה (פרופ' מעוז) המציין כי אצל התובע התפתחה תסמונת קלינית של דיכאון בשל עייפות כרונית הנובעת מהיעדר שינה מספקת.

פרופ' מעוז נחקר בחקירה נגדית ולא היה בחקירתו הנגדית כדי לערער את מהימנות חוות-הדעת. יש בה כדי לחזק את גירסת התובעים בכל הנוגע להשפעה של העייפות המצטברת על מצבו הנפשי. ברכיב זה של תביעת פיצוי בגין עגמת נפשי המדובר בנזק לא ממוני, כשלא ניתן להוכיח נזק מדוייק.

לאחר שניתן משקל לאמור בחוות-הדעת, למהות הליקוי ולמשך הזמן במהלכו סובלים התובעים מהפרעות רעש ושינה, ואת המטרד שנגרם להם במהלך ניסיונות התיקון, בית-המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 50,000 ש"ח.

237. ת"א (יר') 10353/95 עצמי בועז נ' ירחמיאל יוניוב ובניו בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.08.2000) - סכום הפיצוי - 2,500 ש"ח ל-50,000 ש"ח לכל משפחה

א. הליקויים: רטיבות ועובש.

ב. נימוקי הפיצוי: במרבית הדירות, נתגלו בעיות רטיבות קשות ועובש, שאותם נאלצו התובעים לסבול במשך שנים רבות, גם בתקופה לפני הגשת התביעות וגם במשך השנים הארוכות שבהן המשפט התנהל. המגורים בדירה רטובה ומעובשת הם בלתי-נסבלים. לכן, נפסק לטובת אותם בעלי דירות פיצוי הולם בגין עגמת נפש, כדלהלן:

משפחת עצמי (ת"א 10353/95) - לצורך קביעת הפיצוי בגין עגמת הנפש, בית-המשפט התייחס לכך, כי, בין היתר, כי נתגלו בדירה בעיות של רטיבות בחלקים שונים בדירה. התובע העיד על סבל שנגרם כתוצאה מעובש בדירה. הדבר גם מנע מהתובעים עד היום להתקין מטבח בחדש.

כמו-כן, התובעים הוטרחו מנסיונות התיקון של הנתבעים לפני הגשת התביעה שלא צלחו וצפויים לטרחה נוספת במהלך 12 הימים שהמומחה קבע שדרושים לתיקון הליקויים, לרבות 4-5 ימי עבודה שבמהלכם רצוי שהתובעים יפנו את הדירה. נקבע בגין עגמת נפש פיצוי בסך 40,000 ש"ח.

משפחות פרלשטיין וטפלבויים: בית-המשפט בקביעתו, התייחס לכך כי נתגלו בדירה בעיות של רטיבות בחלקים שונים בדירה. המומחה אומנם לא קבע עלות תיקון מעבר לתיקוני סיוד וטיח (והסיבה לכך לא הובהרה בשאלות ההבהרה) אך נקבע כי הליקויים קיימים.

כמו-כן, סבלו התובעים במשך תקופה ממושכת משטחים נרחבים של ריצוף עם שקיעות, עיבודים ליקויים, הבדלי גוונים וסמני תיקונים לא מקצועיים. התובע העיד שנאלץ לקחת חופש מהעבודה במהלך התיקונים הלא מוצלחים שבוצעו לפני הגשת התביעה. הם צפויים לטרחה נוספת במהלך 10-12 הימים שהמומחה קבע שדרושים לתיקון הליקויים, לרבות כ- 5 ימי עבודה שבמהלכם רצוי שהתובעים יפנו את הדירה. נקבע בגין עגמת נפש פיצוי בסך 40,000 ש"ח.

משפחת עטר (ת"א 009819/95): בית-המשפט בקביעתו, התייחס לכך כי נתגלו בדירה בעיות של רטיבות בחלקים נרחבים של הדירה. שני התובעים העידו על סבל שנגרם להם כתוצאה מעובש בדירה. התובעת סובלת מאסטמה והדבר תרם לסבל מהמחלה. התובעים צפויים לטרחה במהלך 12 הימים שהמומחה קבע שדרושים לתיקון הליקויים, לרבות 5-6 ימי עבודה שבמהלכם רצוי שהתובעים יפנו את הדירה. נקבע בגין עגמת נפש פיצוי בסך 40,000 ש"ח.

משפחת אטיאס (ת"א 009483/95): בית-המשפט בקביעתו, התייחס לכך כי קיים ליקוי נרחב בריצוף הדירה שנגרם ככל הנראה מרטיבות כתוצאה מנזילה בצנרת דולחין. לא נמצא בחוות-הדעת המומחה תימוכין לטענת התובעים בבית-משפט כי יש עובש או בעיות רטיבות אחרות בדירה. התובעים צפויים לטרחה במהלך 11 הימים שהמומחה קבע שדרושים לתיקון הליקויים. נקבע בגין עגמת נפש פיצוי בסך 16,000 ש"ח.

משפחת קריאף (ת"א 014723/95): בית-המשפט בקביעתו, התייחס לכך כי נתגלו בדירה בעיות של רטיבות בחלקים נרחבים מהדירה ובעיות ריצוף נרחבות. התובע העיד שהוא סובל מקוצר נשימה וכי ריח העובש מפריע לו במיוחד התובעים גם הוטרחו מנסיונות התיקון של הנתבעים לפני הגשת התביעה שלא צלחו וצפויים לטרחה נוספת במהלך 10 הימים שהמומחה קבע שדרושים לתיקון הליקויים, לרבות 4-5 ימי עבודה שבמהלכם רצוי שהתובעים יפנו את הדירה. נקבע בגין עגמת נפש פיצוי בסך 40,000 ש"ח.

משפחת ערבה (ת"א 017654/95): בית-המשפט התייחס לכך כי נתגלו בדירה בעיות של רטיבות בחלקים נרחבים של הדירה. התובע העיד כי בשל רטיבות חוזרת במקלחת בשרותי ההורים, נאלצו התובעים להפוך את החדר למחסן. התובעים גם הוטרחו מנסיונות התיקון של הנתבעים לפני הגשת התביעה שלא צלחו וצפויים לטרחה נוספת במהלך 12 הימים שהמומחה קבע שדרושים לתיקון הליקויים, לרבות 5-6 ימי עבודה שבמהלכם רצוי שהתובעים יפנו את הדירה. נקבע בגין עגמת נפש פיצוי בסך 40,000 ש"ח.

משפחת כלפון (ת"א 015693/95): בית-המשפט התייחס לכך כי נתגלו בדירה בעיות של רטיבות בחלקים נרחבים בדירה. התובע העיד על סבל שנגרם כתוצאה מעובש בדירה. התובעים גם הוטרחו מנסיונות התיקון של הנתבעים לפני הגשת התביעה שלא צלחו וצפויים לטרחה נוספת במהלך 11 הימים שהמומחה קבע שדרושים לתיקון הליקויים, לרבות 6-5 ימי עבודה שבמהלכם רצוי שהתובעים יפנו את הדירה. נקבע בגין עגמת נפש פיצוי בסך 40,000 ש"ח.

משפחת נתן (ת"א 010236/95): בית-המשפט התייחס לכך כי נתגלו בדירה בעיות של רטיבות בחלקים נרחבים בדירה. התובע העיד על סבל שנגרם כתוצאה מעובש בדירה, משקיעת ריצוף ומנפילת חלון אמבטיה בזמן שהתרחץ. כמו-כן, התובעים הוטרחו מנסיונות התיקון של הנתבעים לפני הגשת התביעה שלא צלחו וצפויים לטרחה נוספת במהלך 12 הימים שהמומחה קבע שדרושים לתיקון הליקויים, לרבות כ- 5 ימי עבודה שבמהלכם רצוי שהתובעים יפנו את הדירה.

התובעים הפסיקו להתגורר בדירה בשנת 1995, והשכירו אותה לשוכרים. התובע העיד שהוא סבל מתלונות השוכרים ושכנים על נזילות בדירה. היות והתובעים לא סבלו ישירות מהדירה מאז שנת 1995, מופחת סכום הפיצוי שהיה מגיע להם אלמלא כך. יחד-עם-זאת, מגיע להם פיצוי על זמן והטרחה הכרוכים בטיפול בתיקונים (הרבים) הצפויים לצורך הבאת הדירה למצב תקין. נקבע בגין עגמת נפש פיצוי בסך 24,000 ש"ח.

משפחת אילוז (ת"א 013172/95): בית-המשפט התייחס לכך כי לאחר קבלת הדירה, הוחלף הריצוף בדירה שארע בשל שיטפון בדירה לפני שהחזקה נמסרה. התובעים נאלצו לפנות את הבית מהריהוט ולגור בדירה בזמן החלפת הריצוף. לפני שנה וחצי מכרו התובעים את הדירה. נקבע בגין עגמת נפש פיצוי בסך 5,000 ש"ח אשר ישולמו על-ידי הנתבעת בלבד.

משפחת אשרף (ת"א 007875/96): בית-המשפט התייחס לכך כי נתגלו בדירה בעיות של רטיבות בחלקים שונים בדירה. התובעים העידו על סבל שנגרם כתוצאה מעובש בדירה. התובעים גם הוטרחו מנסיונות התיקון של הנתבעים לפני הגשת התביעה שלא צלחו (לרבות 3 נסיונות כושלים לתיקון הריצוף) וצפויים לטרחה נוספת במהלך 12-7 הימים שהמומחה קבע שדרושים לתיקון הליקויים, לרבות 7-5 ימי עבודה שבמהלכם רצוי שהתובעים יפנו את הדירה.

נקבע בגין עגמת נפש פיצוי בסך 40,000 ש"ח.

238. ת"א (ת"א) 84413/98 אידלסון סיוון ושרלי נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.05.2002) - סכום הפיצוי - 7,500 עד 2,900 ש"ח למשפחה

א. הליקויים: לאחר הגשת חוות-דעת המומחה, עומדות תביעות התובעים לפיצוי בגין לקוי בנייה:
אידלסון - סך 23,035 ש"ח: רטיבות; נזקים בתכולת הדירה; עובש וריחות לא נעמים.

בטיטו - סך 14,350 ש"ח: נזקי רטיבות; ריצוף.

בדירת בטיטו נתגלתה כאמור בעיה חמורה של רטיבות אשר גרמה מטבעה לסבל רב. פניותיו נדחו על-ידי הנתבעת. רק לאחר שפנה וחזר ופנה ובמשך חודשים רבים, ולאחר שנציג מכון התקנים אישר את טענת בטיטו, הנתבעת טיפלה בתיקון הליקוי תוך החלפת רצוף הדירה; והסבל שכרוך בכך.

לטענת בטיטו רעייתו חלתה בדלקת ריאות ורופאה אמר לה כי מחלתה נבעה מן הרטיבות הקשה שבדירה. הגם שטענה זו לא הוכחה באישור רפואי כלשהו - יש בה כדי להצביע על עגמת הנפש הרבה ממנה סבלה משפחת בטיטו.

הרוש - סך 25,170 ש"ח: נזקי רטיבות; עובש וריחות בלתי-נעימים וסדקים.

למשפחת הרוש, נגרם אף סבל רב במהלך תקופת ביצוע התיקונים על-ידי הנתבעת. עובדיה לא הופיעו במועדים שנקבעו ומר הרוש ומשפחתו נאלצו לפנות את הדירה על תכולתה ועברו להתגורר בבית הורי הגב' הרוש, וזאת במשך תקופה של כחודש ימים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הפנה לסעיף 13 לחוק התרופות (ראה לעיל) וקבע, כי חברה קבלנית סבירה, צריכה לצפות כי מסירת דירה לקוייה ודולפת, ואי-תיקון הליקויים במשך תקופה ארוכה יסבו לרוכשיה סבל ועגמת נפש.

בית-המשפט פסק בהתאם לראיות שהובאו לפניו בתיק דנא וקבע שחלק מן הליקויים לא קיימים נוכח חוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט. בעניין דנא הפרשה החלה משום שהתובעים סבלו מנזקי רטיבות בדירותיהם, וליקויים שונים במרצפות. הם פנו לנתבעת בבקשה לתקן את הליקויים, אך זו מסיבות שונות דחתה את פניותיהם ורק לאחר תום שנה מעת מסירת הדירות התפנתה לתקן את הליקויים ואולם אף בכך כשלה.

מהאמור לעיל עולה כי בדירותיהם של התובעים אכן היה לקוי בבנייה שגרם לאי-נוחות משמעותית. הליקוי לא היה זניח ולא התבטא בפגם אסתטי בלבד, אלא גרם לרטיבות במשך תקופה ארוכה ובכך פגע באופן משמעותי באיכות החיים ויכולת ההנאה שלה התובעים מדירותיהם.

בית-המשפט מפנה ל דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89 ומבהיר כי אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבר ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה.

לעניין שיעור הפיצוי, בית-המשפט מפנה לסעיף 13 לחוק התרופות המתיר לבית-המשפט קביעת פיצויים בשיעור הנראה לו סביר בנסיבות העניין.

בתיק דנא, שיעור הפיצויים שנתבע על-ידי כל אחד מהתובעים צומצם על ידם בגין ראש הנזק של פיצוי עגמת הנפש כדלקמן:

מר אידלסון בעדותו המפחיתה 1/3 מראש הנזק בגין פצויים לעגמת הנפש בסך 30,000 ש"ח מעמידם למעשה על סך של 26,666 ש"ח = 2/3 X 40,000 ש"ח.

בטיטו מציין בעדותו כי צמצום תביעתו בסך של 8,500 ש"ח הוא משייך לאאש נזק של עגמת נפש, מאחר והפיצוי שתבע על עגמת נפש הוא 1,000,000 ש"ח. הרי שראש נזק זה הופחת למעשה והועמד על 15,000 ש"ח בלבד.

הרוש העיד כי ההפרש בין הסכום שתבע והסכום שהעמיד את תביעתו שייך לראש נזק של פצויים בגין עגמת נפש: הורד סכום של 50,000 ש"ח מעגמת נפש. הפיצוי שתבע בגין עגמת נפש הוא 100,000 ש"ח, על-כן הנזק הופחת - והועמד על סך 48,000 ש"ח.

בנסיבות אלה ולכל האמור לעיל, בית-המשפט פסק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסכומים הבאים:

א. לתובעים אידלסון: שאף נאלצו לעזוב את דירתם לצורך תיקון ליקויים למשך שבוע, סך של 14,500 ש"ח.

ב. לתובעים בטיטו: שסבלו אף הם מן הרטיבות וליקויי אחרים, סך של 7,500 ש"ח.
ג. לתובעים הרוש: שנאלצו לצאת את הבית למשך חודש ימים לתיקון ליקויי בנייה, סך של 29,000 ש"ח.

239. ת"א (יר') 7272/93 ישראל רונן נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.06.2005) - סכום הפיצוי - 1,000 ש"ח עד 5,000 ש"ח לכל משפחה

א. הליקויים: מחוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט עלה, כי אמנם חלק מהליקויים תוקנו, אך לא כולם. באשר לליקויים שלא תוקנו, מצא המומחה כי כולם ניתנים לתיקון. המומחה אף העריך את עלותם של התיקונים שלא בוצעו.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הדגיש, כי לאור חוות-דעת מומחה בית-המשפט, הנזקים אשר נגרמו לתובעים בפועל נמוך הרבה יותר מהנטען על ידם בכתב התביעה. בנוסף, מפירוט שנמסר על-ידי התובעים עלה, כי שמונה משפחות מבין התובעים השכירו או מכרו את דירותיהם החל משנת 1998, כך שממילא לא נגרמה להם עגמת נפש מרובה בגין הליקויים והשהות בדירה.

בית-המשפט הבהיר, כי אין הליקויים הנטענים (למעט ליקויי הרטיבות) מקימים נזק עגמת נפש בר-פיצוי גבוה, מה גם שחברת אביב תיקנה ליקויים שונים עוד טרם התביעה, בהתאם לפניותיהם של התובעים.
התובעים התלוננו בפני הנתבעות במועד על הליקויים שבדירות לפי סעיף 4 לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973. לעניין זה, גם פניה בעל-פה הינה פניה שנעשתה כדין, כל עוד החברה יודעת על הליקויים שבדירה.

לאור האמור, נקבע הפיצוי בעבור עגמת נפש באופן ספציפי לכל משפחה, כך שישקף נאמנה את משך המגורים בדירה, הנזקים, מהותם ושיעורם, כדלהלן:

משפחת אלשביץ (התובעים 12-11) תפוצה:
בגין חיזוקים בתריסים; בגין דלת כניסה; בגין דלתות ארון חשמל; בגין התקנת בריחים לתריסים; בגין עיגון סורגים; בגין תיקון סדק במטבח; בגין ניקוי בטון חשוף וצביעתו; בגין העברת תנור חימום; בגין חיבור רדיאטורים; בגין פירוק אריחי ריצוף.

בית-המשפט פסק כי, התובעים 12-11 יפוצו על-ידי צד ג 1 (להלן: "חברת אביב") בסך של 1,000 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה נמכרה ופונתה בשנת 2000, וכי לא אותרו ליקויי רטיבות בדירה.

משפחת בנהרוש (התובעים 14-13) תפוצה:
בגין תיקון איטום ועובש; בגין פלח אלומיניום; בגין התקנת חיזוקים ברפפות; בגין החלפת דלת יציאה מהמטבח; בגין התקנת בריחים; בגין תיקון סדקים; בגין פיצוי מישוריות בחדר דיור; בגין העברת תנור חימום; בגין פיצוי חיבור רדיאטורים; בגין ביצוע מדרגות בין מפלס תחתון למחסן; בגין ביצוע מבנה פטיו אנגלי; בגין סיוד במקומות הנדרשים; בגין איטום קירות המרתף; בגין פיקוח הנדסי.

בית-המשפט פסק, כי התובעים 14-13 יפוצו על-ידי חברת אביב בסך של 3,000 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה לא הייתה בשימוש התובעים החל מאוגוסט 2000 (החל מאותו מועד הושכרה הדירה), ובנובמבר 2004 נמכרה. כן לנוכח העובדה כי אותרו בדירה ליקויי רטיבות וליקויי עובש רבים.

משפחת קסה (התובעים 16-15) תפוצה:
בגין חידוש כיחול; בגין תיקון סדקים; בגין איטום חלון; בגין תיקוני טיח וחידוש סיוד; בגין שיפור בידוד חלון חדר אמבטיה; בגין צבע מגן פטריות; בגין חידוש סיוד; בגין התקנת בריחים; בגין הארכת מרזב; בגין החלפת אריחים בודדים; בגין חיזוקים ברפפות; בגין תיקון דלתות אלומיניום; בגין העברת תנור חימום; בגין התקנת רדיאטורים; בגין תיקון דלתות ארון חשמל; בגין תיקון טראצו; בגין מעקה מדרגות חיצוניות.

בית-המשפט פסק, כי התובעים 16-15 יפוצו על-ידי חברת אביב בסך של 4,000 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהתובעים עדין מתגוררים בדירה, וכי אותרו ליקויי עובש.

משפחת נויברגר (התובעים 18-17) תפוצה:
בגין התקנת גישמה; בגין תיקון סדקים; בגין התקנת תריס אוורור בדלת; בגין העברת תנור חימום; בגין חיבור רדיאטורים; בגין חידוש כיחול; בגין בידוד בקורה; בגין תיקון איטום; בגין צבע מגן פטריות; בגין חיזוקים ברפפות; בגין התקנת בריחים; בגין תיקון דלתות אלומיניום; בגין ביצוע מדרגות בין מפלס מחסן לק. כניסה; בגין מבנה פטיו אנגלי; בגין סיוד במקומות הנדרשים; בגין פיקוח הנדסי.
בית-המשפט פסק, כי התובעים 18-17 יפוצו על-ידי חברת אביב בסך של 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך, שהתובעים עדין מתגוררים בדירה, וכי אותרו בדירה ליקויי רטיבות ועובש.

משפחת סופר (התובע 19) תפוצה:
בגין תיקון משקוף דלת; בגין תיקון דליפה מצנרת; בגין בדיקת לחץ; בגין שיפוץ טיח חדר דיור; בגין תיקון סדק אופקי; בגין תיקון טראצו; בגין הארכת מרזב; בגין חיזוקים ברפפות; בגין שיפוץ סיוד; בגין תאום דלתות הזזה; בגין תיקון דלתות ארון חשמל; בגין התקנת בריחים; בגין החלפת אריחים בודדים.

בית-המשפט פסק, כי התובע 19 יפוצה על-ידי חברת אביב בסך של 1,000 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה אינה נמצאת בשימוש התובע החל מספטמבר 1997 (אז הושכרה), כאשר באפריל 2003 נמכרה הדירה. כן לנוכח העובדה כי לא אותרו ליקויי רטיבות בדירה.

משפחת ישראל (התובעים 2-1) תפוצה:
בגין תיקוני סדקים; בגין חידוש סיוד; בגין החלפת ריצוף; בגין ניקוי בטון חשוף וצביעתו; בגין חיבור רדיאטורים; בגין חיזוקים ברפפות פלאסטיק; בגין התקנת בריחים; בגין פירוק אריחי קרמיקה; בגין תיקון מעקה; בגין פירוק והחלפת ריצוף.

בית-המשפט פסק, כי התובעים 2-1 יפוצו על-ידי חברת אביב בסך של 1,000 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה אינה נמצאת בשימושם החל ממרץ 1994 (אז הושכרה), ונמכרה ביוני 1995. כן בהתחשב בכך שלא אותרו ליקויי רטיבות בדירה.
משפחת אליאס (התובעים 4-3) תפוצה:
בגין חידוש כיחול; בגין תיקון סדקים; בגין תיקון איטום גג; בגין תיקוני טיח וחידוש סיוד; בגין שיפור אטימת פתחים; בגין צבע מגן פטריות; בגין חידוש סיוד; בגין אנטנת טלויזיה; בגין הארכת מרזב; בגין צביעה בצבע גמיש; בגין תיקון סדק אלכסוני + חידוש סיוד; בגין התקנת רדיאטורים; בגין תיקון דלת; בגין תיקון טראצו.

בית-המשפט פסק, כי התובעים 4-3 יפוצו על-ידי חברת אביב בסך של 1,500 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה אינה נמצאת בשימושם החל מיולי 1998 (אז הושכרה), ונמכרה בנובמבר 1998. כן בהתחשב בכך שאותרו ליקויי רטיבות בדירה.

בנוסף, יפוצו התובעים 4-3 על-ידי שיכון ופיתוח בסך של 1,000 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה כאמור אינה נמצאת בשימושם החל מיולי 1998 (אז הושכרה), ונמכרה בנובמבר 1998. כן בכך שהליקוי אשר אותר בדירת התובעים, לו אחראית שיכון ופיתוח הינו ליקוי בטיחותי.

משפחת פתל (התובעים 6-5) תפוצה:
בגין תיקון סדקים; בגין בידוד חדר אוורור; בגין פירוק והחלפת ריצוף; בגין צביעת דלתות ארון חשמל; בגין חיבור רדיאטורים; בגין פירוק והחלפת אריחים.

בית-המשפט פסק, כי התובעים 6-5 יפוצו על-ידי חברת אביב בסך של 500 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה אינה נמצאת בשימושם החל מאוגוסט 1996 (אז הושכרה). כן בהתחשב בכך שלא אותרו ליקויי רטיבות בדירה.
משפחת שרעבי (התובעים 8-7) תפוצה:
בגין חידוש כיחול; בגין תיקון איטום סביב חלונות; בגין תיקון סדקים; בגין תיקון טיח במטבח; בגין ניקוי בטון חשוף וצביעה; בגין פירוק ריצוף קיים; בגין ריצוף במרצפות 20/20; בגין פירוק וריצוף מחדש חדר אמבטיה; בגין חיזוק מעקה; בגין חיבור רדיאטורים; בגין תיקוני צבע ארון חשמל.

בית-המשפט פסק, כי, התובעים 8-7 יפוצו על-ידי חברת אביב בסך של 2,000 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהם עדין מתגוררים בדירה, ובכך שנתגלו ליקויי רטיבות בדירתם.

משפחת כהן (התובעים 10-9) תפוצה:
בגין החלפת אריחים בודדים; בגין עיבוד סביב קופסת ביקורת; בגין החלפת סף כניסה; בגין מעקה בטיחות; בגין ארון חשמל; בגין התקנת בריחים; בגין טיפול בבטון גלוי; בגין התקנת רדיאטורים.

בית-המשפט פסק, כי התובעים 9-10 יפוצו על-ידי חברת אביב בסך של 500 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה נמכרה באוקטובר 1999, ובכך שלא נתגלו ליקויי רטיבות בדירה.

משפחת בראודה (התובעים 21-20) תפוצה:
בגין החלפת אריחים בודדים; בגין איטום מסדים; בגין תיקוני כיחול; בגין תיאום חדר ויטרינה בחדר דיור; בגין תיקון סדקים; בגין חיזוקים בשלבי פלסטיק; בגין התקנת בריחים; בגין נדבך ראש; בגין חיבור רדיאטורים; בגין החלפת ריצוף; בגין החלפת אריחי חרסינה; בגין צבע פונגיצ'יק על טיח פנים; בגין סיוד במקומות הנדרשים.
בית-המשפט פסק, כי התובעים 21-20 יפוצו על-ידי חברת אביב בסך של 1,500 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהתובעים עדין מתגוררים בדירה. כן בכך, שנתגלו ליקויי רטיבות ועובש בדירה.

משפחת יודקוביץ - בליצקי (התובעות 23-22) תפוצה:
בגין תיקוני טיח בחדר דיור; בגין בדיקה ותיקון צנרת ביוב; בגין חיזוקים ברפפות; בגין התקנת בריחים; בגין תיאום וכוון דלת הזזה; בגין איטום חלון; בגין תיקוני סדקים במטבח, סדקים בחדר האמבטיה, סדקים בחדר מזרחי; בגין ארון חשמל; בגין החלפת אריחים בודדים; בגין דלת כניסה; בגין התקנת רדיאטורים; בגין סיוד במקומות הנדרשים.

בית-המשפט פסק, כי התובעות 23-22 יפוצו על-ידי חברת אביב בסך של 1,000 ש"ח בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה כאמור נמכרה באפריל 2002. כן בכך, שנתגלו ליקויי רטיבות בדירה.

240. ת"א (ת"א) 20390/95 פרץ יעקב נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.02.01) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: ריצוף וחיפוי; מישורית הריצפה; גלים במישוריות; ריצפת הסלון; גובה התקרה.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובע עותר לפיצוי על סך 10,000 ש"ח. טענת התובע הייתה כי עגמת הנפש נמשכה למעלה משבע שנים, ולאורך 18 דיונים בבית-המשפט.
מנגד, טענת הנתבעת הייתה, כי התובע איננו זכאי לכל פיצוי בגין עגמת נפש מהסיבה הפשוטה שלא סבל מכל עגמת נפש שהיא. שכן לטענתה - הלא מוכחשת - התובע לא התגורר בדירה אלא רכש אותה בסכום מזערי לצורך השקעה ממונית והרוויח במכירתה.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי אף-על-פי שאדם רוכש דירה, ואפילו היא בסכום מזערי, ואפילו היא לצרכי השקעה - זכאי לקבל במעמד המסירה נכס ללא פגם ולקוי, והיו ונמצאו פגמים או לקויים.

לבית-המשפט הוכח מהעדויות מטעם צד ג' כי הדירות לא תוחזקו על-ידי הנתבעת זמן רב, וכי העדר מים בדוד גרם לנזקים כדוגמת הנזקים לדירת התובע. העדר איוורור הדירה גרם לנזקים לדלתות כתוצאה מהתנפחות העץ שהתחמם. כך גם לגבי הצנרת ואביזרי האינסטלציה. הדוד נדרש לטיפול ואחזקה חודשי אשר לא בוצע על-ידי הנתבעת. כך לגבי הניילון שציפה את דלתות הדירה. הנתבעת לא הסירה אותו והוא התייבש מבלי יכולת לקלפו עד כדי צורך בהחלפת דלתות ומנעולים.

הנתבעת, הפקירה את הדירות בנווה דקלים עד שנפרצו ונעקרו לוחות החשמל, כתוצאה מכך יצאו השקעים ממקומם, כל הנזקים הללו ארעו מחמת העדר תחזוקה וטיפול של הנתבעת בדירה במשך התקופה בה עמדה ריקה וטרם נמסרה לתובע.

גם לאחר שקיבל התובע את הדירה, וציין על גבי אישור קבלת חזקה בנכס את הסתיגותו בכפוף לבדיקת מצב הליקויים בדירה, ואף לאחר ששלח לנתבעת רשימת לקויים כפי שמצא מהנדס מעטמו - התעלמה הנתבעת מן הפניות ונמנעה מלתקן את הליקויים.
התובע פנה לנתבעת תוך צירוף דו"חות מומחה מטעמו בדואר רשום, ודרש את תיקון הליקויים, במיוחד את תקרת המבנה שהחלה שוקעת ואשר החלה להיבקע. התבעת לא שינתה ממנהגה והתעלמה גם מפניה זו של התובע.

התובע נתן הזדמנות לנתבעת לתקן את הנזקים ולבחנם - אלא שזו בחרה להתעלם מפניותיו, והוא נאלץ לתקן את התקרה על חשבונו, ולממן את הוצאת דוד המים מחלל הגג כדי למנוע נזקים נוספים לתקרת המבנה, והחמרת שקיעת התקרה.

בית-המשפט פסק, לכל האמור לעיל, כי על עגמת נפש זו של הנתבעת עליה לפצות את התובע בסך 5,000 ש"ח.

241. ת"א (יר') 1366/93 לוי בנימין נ' חיים זקן בניין והשקעות בע"מ, פורסם באתר האינרטנט נבו (01.08.2001) - סכום הפיצוי - 1,000 ש"ח עד 7,000 ש"ח

א. הליקויים: אי-התאמה; עמודי מרפסת; סדקים; חשמל ועוד.

נזק לא ממוני (עגמת נפש):
התובעים 2-1 (לוי בנימין ואורלי) עתרו לסך של 17,500 ש"ח, בגין הסבל ואי-הנוחות שסבלו מהנתבעת, ובשל הצורך לבצע תיקונים מאסיביים יותר מפעם אחת והשארת הדירות עם ליקויים מסויימים.

התובעים 4-3 (כהן דוד ושרונה): עתרו לסך של 25,000 ש"ח.

תביעת התובעים 6-5 (לאוער מנפרד וברברה): עתרו לסך של 17,500 ש"ח.

תביעת התובעים 8-7 (סורדו משה וסימה): עתרו לסך של 17,500 ש"ח.

תביעת התובעים 11-10 (סגל יהודה ושושנה): עתרו לסך של 17,500 ש"ח.

מנגד ב"כ הנתבעת טוען בסיכומיו כי לתובעים לא נגרמה עגמת נפש כלל וכלל שכן הם לא סבלו מאיחור בקבלת הדירה או מפגמים או ליקויים חמורים שפגעו פגיעה של ממש באפשרות המגורים הסבירים או השימוש וההנאה הסבירים בדירה, כמו רטיבות למשל שלא נמצאה בדירת התובעים 2-1.

ב. נימוקי הפיצוי:
התובעים 2-1 (לוי בנימין ואורלי): בית-המשפט קבע, כי משנמצאו ליקויים או פגמים בדירה ובכללם הליקוי האסטתי של עמודי המרפסות, חזקה היא שנגרמה עגמת נפש מסויימת לתובעים. עגמת הנפש יכולה הייתה להיות מועטה וקצרה יותר לו איפשרו התובעים את ביצוע תיקון הליקויים על-ידי הנתבעת שכן אז כבר היו התיקונים רובם ככולם נחלת העבר.

בנסיבות העניין דנא ולאור העובדה כי משך ימי התיקונים הוערך על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט ב- 13 ימים מתוכם 5-4 ימים בהם ייגרמו שיבושים בחיים היום-יום ובשל הצורך להיזקק למשך חמישה ימים לדיור חלוף, בית-המשפט פסק פיצויים בסך 2,000 ש"ח בגין עגמת נפש הוא סביר וראוי.

התובעים 4-3 (כהן דוד ושרונה): בית-המשפט קבע כי גם במקרה דנן אכן נגרמו לתובעים 4-3 אי-נוחות של ממש בעת ביצוע התיקונים בדירתם, בעיקר תיקוני ריצוף. התובעים 4-3 פונו מדירתם בעת התיקונים ושוכנו במלון על חשבון הנתבעת. אך הואיל והתובעים 4-3 והנתבעת הסכימו על הפחתת טובת ההנאה שנוצרה לתובעים בגין החלפת הריצוף בסלון ובשאר הדירה, דבר שלא חוייב על-ידי מומחה בית-המשפט. שווי טובת הנאה זאת 6,300 ש"ח. בנסיבות העניין, בית-המשפט פסק כי הנתבעת יצאה בכך כדי חובת הפיצוי בגין עגמת נפש לתובעים 4-3.

תביעת התובעים 6-5 (לאוער מנפרד וברברה): בית-המשפט קבע כי לאור העובדה שהתובעים 6-5 מעולם לא פנו לנתבעת בתלונות על ליקויים וסבל כפי שנטען על ידם מעידה כי לא נגרמה להם עגמת נפש. התובעים 6-5 יכלו למנוע או להפחית עד למינמום את עגמת הנפש שלהם לו פעלו בתום-לב והעמידו בכל ההקדם את הנתבעת על עובדת הסבל ועגמת הנפש הנגרמת להם.

בנסיבות העניין ובשים-לב לכל הנתונים לרבות מספר ימי התיקונים המוערך על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט ב- 6 מתוכם 5 ימים המצריכים פינוי מהדירה, בית-המשפט פסק את הסך של 1,000 ש"ח בגין עגמת הנפש.

תביעת התובעים 8-7 (סורדו משה וסימה): בית-המשפט הבהיר, כי אף-על-פי שרוב הליקויים תוקנו עוד לפני ביקור המומחה מטעם בית-המשפט בדירה, אלא שהם נמשכו כ- 30 ימים, מה שגרם לתובעים 8-7. לפי חוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט, היו אמורים התיקונים, להימשך כ- 4 ימים וזאת בנוסף על 30 הימים בהם בוצעו כבר תיקונים. בנסיבות העניין פסק בית-המשפט פיצוי התובעים 8-7 בסך 4,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

תביעת התובע 9 (אנג'ל שמעון): לאחר שניתן משקל לראיות בתיק דנא בעניינו של הנ"ל, בית-המשפט קבע כי טענה זו לפיצויים בגין עגמת נפש לגבי תובע זה נזנחה. אף מתצהירו של התובע ומעדותו בבית-המשפט לא עלה כי נגרמה לו עגמת נפש כלשהי. התובע מעולם לא התגורר בדירה נשוא התביעה ואין לו למעשה כל טענה בקשר לעילה זו.

תביעת התובעים 11-10 (סגל יהודה ושושנה): בית-המשפט נתן משקל לכל הנתונים ולפערים שבין חוות-הדעת, ופסק פיצוי התובעים 11-10 בסך 3,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

242. ת"א (חי') 62398/96 איטח דוד ועופרה נ' שיכון בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.08.04) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: על-פי קביעת מומחה בית-המשפט הבנייה בוצעה ברמה רגילה המקובלת בישראל בשנות ה- 90 בשכונות מגורים בעלות אופי דומה ורמת מגורים דומה.
תיקון ליקויי בנייה בדירת משפחת איטח - 12,450 ש"ח.
תיקון ליקויי בנייה בדירת משפחת לוי - 12,300 ש"ח + 8,750 ש"ח.
תיקון ליקויי בנייה בדירת משפחת עובדיה - 13,150 ש"ח + 5,000 ש"ח.
תיקון ליקויי בנייה בדירת משפחת ויצמן - 9,950 ש"ח + 600 ש"ח.
תיקון ליקויי בנייה בדירת משפחת אלבו - 10,100 ש"ח + 500 ש"ח.
תיקון ליקויי בנייה בדירת משפחת ממו - 8,350 ש"ח + 2,300 ש"ח.

כמו-כן, קבע מומחה בית-המשפט כי סה"כ עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף הינו בסך של: 66,700 ש"ח ומוסיף עלות ליקויים נוספים שלא הופיעו בכתב התביעה ושמסתכמים לדעתו בסך 8,000 ש"ח.
ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי וזאת ללא הנמקה.

243. ת"א (חד') 1941/98 קלוש נעמי נ' אברהם לביא חברה לבניין ופיתוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.05.03) - סכום הפיצוי - 15,000 ש"ח

א. הליקויים: על-פי חוות-דעת מומחה מטעם בית-המשפט, עלות ביצוע התיקונים לאותם ליקויים הניתנים לתיקון ואשר לא תוקנו על-ידי או מטעם התובעים לפני הבדיקה שעליה מבוססת חוות-הדעת, מסתכמת בסך של 31,520 ש"ח לפני מע"מ. על עלות זו יש להוסיף, לדברי המומחה, תוספת של עד 50% במקרה של ביצוע התיקונים על-ידי קבלנים מזדמנים על-פי הזמנת התובעים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי מתאור העובדות בעניין דנא, בנוסף לנזקים ולהפסדים המוחשיים ולירידת ערך שנגרמו בגינם, נגרמה עגמת נפש לתובעים. עמדת הנתבעת והתנהגותה לכל אורך התקופה לא תרמו מאומה להפחתת עגמת נפש זו אלא להיפך. מנהל הנתבעת פעל בתכססנות, בצורה בלתי-הוגנת ובלתי-ראויה בתובעים.

בית-המשפט פסק לתובעים את הסכום לו עתרו בגין עגמת נפש על הסך של 15,000 ש"ח.

244. ת"א (חי') 17428/98 סגל שמאי נ' שיכון בע"מ חב' בנייה ציבורית, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.03.2004) - סכום הפיצוי - 15,000 ש"ח

א. הליקויים: מרזבים חיצוניים; עומק משטח הביניים במדרגות הכניסה לדירה; התקנת מעקה בטיחות ירידת ערך בגין חדר לא תקני.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לסכום של 30,000 ש"ח בגין ראש נזק זה. טענת התובעים הייתה כי סבלו במשך שש השנים שבהם התביעה תלויה ועומדת פיצוצים נוספים בצנרת, כאשר משמעות כל פיצוץ מפח נפש, רטיבות, שבירת חלק מהקירות ואחר כך אטימתם. רק ערב ישיבת ההוכחות הושג הסדר להחלפת הצנרת בדירתם.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89 (ראה לעיל) וקובע, כי אכן, לעיתים יתן בית-המשפט דעתו לעלות התיקונים, ככלי עזר לשם הערכת שיעור הנזק הבלתי-ממוני. אך אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי-תיקון האיטום, והסבל ועגמת הנפש יכולים להיות עצומים.

אמנם, עדיין צריך הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני לעמוד במבחני הסיבתיות והצפיות אלא שבית-המשפט קבע שמבחנים אלה מתקיימים בעניין דנא. חברה קבלנית צריכה לצפות, כי מסירת דירה לקויה ודולפת, ואי-תיקון הליקויים במשך תקופה ארוכה, יסבו לרוכשים סבל ועגמת נפש.
על-פי הנסיבות שהוכחו בפני בית-המשפט ועל-פי הכללים שנקבעו בפסיקה, במיוחד לאור נזקי הצנרת שחייבו החלפה כוללת לאחר שנים של סבל, בית-המשפט פסק פיצוי בשל עגמת הנפש והנזקים הבלתי-ממוניים על סך 15,000 ש"ח (באחריות צד ג' 1).

245. ת"א 11075-04-09 יפרח ואח' נ' א. תשובה ומ. כהן לבניין ומלונאות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.09.2012) - סכום הפיצוי - 9,000 ש"ח לכל דירה ודירה

א. הליקויים: חיפוי חיצוני; סילוק אשפה; ליקויים בטיח פנים וחוץ; ריצוף;
איטום גג; דלתות ועוד.

המומחה מטעם בית-המשפט חיווה דעתו כי קיימים ליקויי בנייה אשר עלות תיקונם עומדת על סך של 89,123 ש"ח כולל מע"מ. באשר לליקוי לו טענו התובעים בכל הנוגע לחיפוי חוץ של הבניין, ציין המומחה בחוות-דעתו כי יש להקדים ולבצע סקר מצב חיפוי הקירות ותיקונים בהתאם. לאחר קבלתו ניתן יהיה לקבל הערכת עלות התיקונים. עלות הסקר הוערכה על-ידי המומחה בסך של 16,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי לאור חוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט נראה כי הנתבעת לא תיקנה את הליקויים כנדרש. התובעים נאלצו להטריח את עצמם שוב ושוב על-מנת לפתור את המחלוקות עם הנתבעת ולגרום לה לתקן את הליקויים. הדרך שעשו התובעים הייתה ארוכה כאשר לבסוף נאלצו לפנות לבית-המשפט.

אולם עשתה הנתבעת מספר ניסיונות לתקן את הליקויים אולם לאור המפורט לעיל הרי שנותרו בבניין עוד ליקויים המצריכים עבודות נוספות ולא מעטות.
קיומם של ליקויים ושל ביצוע עבודות בנייה במבנה בוודאי גורם עגמת נפש, ככל והמבנה היה נמסר לתובעים במצב תקין הרי שהייתה נחסכת מהם עגמת הנפש.

בית-המשפט הבהיר, כי משמדובר בעגמת נפש מתמשכת שנבעה אף מהתנהלות הנתבעת לאחר סיום הבנייה, אין לקבל את טענת הנתבעת להתיישנות התביעה לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעים.

לפיכך פסק בית-המשפט כי לתובעים אכן נגרמה עגמת נפש מתמשכת לאור ליקויי הבנייה עליהם אחראית הנתבעת, הן לאור ביצוע העבודות במבנה שעה שהתובעים מתגוררים בו והן לאור התנהלות הנתבעת מול התובעים.

לאור האמור לעיל, בית-המשפט פסק סך של 9,000 ש"ח עבור עגמת הנפש שנגרמה לתובעים עבור כל דירה מדירות התובעים ובסה"כ סך של 90,000 ש"ח.

246. ת"א (יר') 22458/99 נחום גבריאל נ' עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.06.2004) - סכום הפיצוי - 8,500 ש"ח

א. הליקויים: בחוות-דעת מומחה בית-המשפט נקבע ששווי הליקויים שאינם ברי תיקון ושהתובעים לא יכולים היו לגלותם בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותם, הינו 7,119 דולר ארה"ב (עלות קבלן) או 8,529 דולר ארה"ב (עלות לדייר). בנוסף, פרט המומחה את רשימת הליקויים שאינם ניתנים לתיקון (להלן: "חוות-הדעת") תוך הפניית הצדדים לקבלת חוות-דעת נפרדת בגין עלותם.

כמו-כן, נקבע בחוות-הדעת שעלות התיקון לדייר הנה 1,300 דולר בצרוף מע"מ, ושבנסיבות העניין לא תיגרם ירידת ערך בעניין האנרגיה הסולארית.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): טענת התובעים הייתה כי הם זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש שכן עגמת הנפש שלהם נמשכת עד היום. בגין האיחור בדירה נאלצו התובעים לעבור 3 דירות תוך שנה אחת. כמו-כן, לאור אסופת הליקויים והצורך בביצוע התקונים מדי פעם, ובעיקר בהתחשב בעובדה שאין מדובר בתיקוני שנת בדק סבירים אלא בליקויים חמורים. דודי השמש והקולטים גרמה לעגמת נפש רבה וליחסי שכנות גרועים.

מנגד, טענת הנתבעת הייתה שהיא מוכנה לבצע כל תיקון מיד לכשנדרש מה גם שהתיקונים בוצעו למעט תיקונים שהיקפם קטן ביותר. לטענתה, סך הפיצוי שנקבע על-ידי המומחה המוסכם אינו עולה על 40% מהאמור בכתב התביעה לפיכך, אין לקבוע פיצוי בגין עגמת נפש, מה גם שהתובעים לא הוכיחו סבל של ממש המגיע כדי פגיעה חריגה.

משחלקה הגדול של התביעה נתברר כמוטעה אין התובעים יכולים ליהנות מפיצוי בגין עגמת נפש. בנוסף, יש להביא לטענתה בחשבון את חוסר תום-ליבם של התובעים ואי-אמירת אמת על-ידי התובעים בחקירה בבית-המשפט כולל הסתרת הזמנת השינויים מהמומחים השונים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע לאחר שנתן משקל לחוות-דעת המומחים, כי אין לפצות את התובעים בפיצוי מוגדל בגין עגמת נפש, שכן עגמת הנפש שנגרמה להם בפועל איננה מצדיקה, פיצוי כזה מה גם שעיקר עגמת הנפש נגרמה לדעת בית-המשפט כתוצאה מהאיחור במסירת הדירה וזה בא לפתרונו במסגרת מסמך הויתור בו מודים התובעים שקבלו פיצוי בגין האיחור במסירה ולפיו הם מוותרים על כל תביעה למעט זכויותיהם על-פי חוק ועל-פי הסכם בקשר עם ליקויי הבנייה וטיב הבנייה של הדירה ששלל כל פיצוי כזה.

מאידך, התובעים אכן הגישו תביעה שבדיעבד הסתבר שהייתה מוגזמת ביותר ולא עמדה בשום יחס לנזקים האמיתיים שלה, אולם אין בכך כדי לשלול ממנה כל פיצוי, ואין בכך כדי להוביל למסקנה שהתביעה הוגשה בחוסר תום-לב המצדיק שלילת פיצוי כזה.

התובעים אומנם השתהו בהגשת תביעתם אולם, הליקויים על-פי חוות-דעת המומחה המוסכם חייבו תיקונים רבים אשר חלקם אף טרם בוצעו (האנרגיה הסולארית במרפסת).

הצבת המתקנים הסולאריים במרפסת (אפילו הוצבו, כטענת הנתבעת, ברכוש המשותף) נעשתה בניגוד לתכנית המכר מה גם שעד היום לא בוצעו תיקונים אלה על-ידי הנתבעת למרות שחוות-הדעת ניתנה כבר מזמן.

בדירה נתגלו ליקויים רבים ובכללותם ליקויים שאינם ברי-תיקון ולמרות שבחלקם הגדול תוקנו הליקויים מיד עם קבלת חוות-דעת המומחה, אין לומר שתיקונים בסדר גודל כזה אינם מהווים פגיעה חריגה. פגיעה זאת אף חייבה את התובעים להערכויות שונות וגרמה לאי-נוחות רבה ומתמשכת לכל המשפחה.

לאור כל האמור, בית-המשפט פסק לנתבעת פיצוי בגין עגמת נפש בסך 8,500 ש"ח.

247. ת"א (נת') 1948/96 רוזמן דבי נ' א. י. נבו חב' קבלנית לבניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.01.2001) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: ברזי המים טרם חוברו, חלקים חשובים בדירה לא היו מחוברים למערכת החשמל וכן ליקויים נוספים. בחוות-דעת מומחה בית-המשפט, נמצאו ליקויים שונים אותם פרט בחוות-דעתו אחד לאחד. עלות תיקונם של הליקויים שמצא בסך כולל של 12,241 ש"ח (כולל מע"מ).

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח שנגרמה להם עגמת נפש כה רבה בגין הליקויים שנמצאו בדירתם ביום קבלת החזקה בה.
מחומר הראיות עולה כי מצבה של הדירה ביום קבלת החזקה בה היה סביר ביותר, הדירה הייתה נקיה ומסודרת וראויה למגורים.

חלק מברזי המים הותקנו בדירה על-ידי האינסטלטור, עובר ליום קבלת החזקה ואילו באשר לשאר הברזים, עיכוב התקנתם היה תלוי בתובעים עצמם שרכשו את הברזים ולא סיפקו אותם ואת חלקיהם לנתבעת במועד. כן הוכח כי התקלה במערכת החשמל בחלקים מהדירה טופלה מייד עם פנייתם של התובעים למנהל הנתבעת.
מעדותו של התובע עצמו עולה כי עגמת הנפש שנגרמה לו ולמשפחתו לא נבעה רק מליקויי הבנייה, אלא רוב תלונותיו הופנו לחשבון ההוצאות המתוקן ששלחה לו הנתבעת בגין השינויים והתוספות שביצעה החברה בדירה והוא שהביא את התובעים להגשת התביעה כנגד החברה.

המומחה שמונה מטעם בית-המשפט אשר בדק את הדירה וציין בחוות-דעתו כי התרשם מהדירה באופן חיובי ביותר.

בית-המשפט מפנה לפסיקה ומבהיר, כי חברה קבלנית צריכה לצפות כי מסירת דירה לקויה מבלי לתקן את הליקויים במשך תקופה ארוכה יסבו לרוכשים סבל ועגמת נפש, עם-זאת לבית-המשפט שיקול-דעת לפסוק פיצויים בעד נזק זה ובשיעור שיראה לו בנסיבות העניין (סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970).

בהפעלת שיקול-הדעת השיפוטי על בית-המשפט לשאוף לפיצוי הנפגע ולא להענשתו. בתיק דנא קבע, כי אין להתעלם מאותם ליקויי בנייה שנקבעו על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט בחוות-דעתו ובוודאי שבקיומם של ליקויים אלו שפורטו בחוות-דעת מומחה בית-המשפט נגרמה לתובעים עגמת נפש ועל כך מגיע להם פיצוי.

לפיכך, בית-המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בעקבות ליקויי הבנייה שפורטו בחוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט בסך של 5,000 ש"ח.

248. ת"א (חי') 26248/98 ביטון יצחק נ' ירדן רעות השקעות ופיתוח בע"מ, פורסם האתר האינטרנט נבו (01.03.2004) - סכום הפיצוי - 2,500 ש"ח

א. הליקויים: ריצוף, כתמים בציפוי חיצוני ועוד.

מומחה מטעם בית-המשפט ביקר בדירת התובעים וקבע בחוות-דעתו כי בדירה ליקויי בנייה שעלות תיקונם מגיעה לסך - 25,734 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק פיצוי על סך 2,500 ש"ח בגין עגמת נפש.

249. ת"א (יר') 12370/99 זיו יצחק נ' טולוס חברה לבניין ולהשקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.06.06) - סכום הפיצוי - 2,000 ש"ח

א. הליקויים: ליקויי בנייה ומטרדי ריח; סולר וגז שמקורם במתקן סולר לחימום ביתי ובארובות גז בלתי-תקניים.
קביעת המומחה מטעם בית-המשפט היא כי עלות תיקון הליקויים הקיימים בדירה עומדת על סך של 34,150 ש"ח לא כולל מע"מ, כאשר העלות לתובעים גבוהה בכ-35%. בוצעו תיקונים בדירה, אשר נמשכו כ- 3 שבועות. בחוות-הדעת המשלימה, הועמדה עלות תיקון הליקויים שנותרו בדירה, על סך של 16,050 ש"ח, לא כולל מע"מ.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי על סך 50,000 ש"ח לטענת התובעים, בגין התיקונים הבלתי-מוצלחים שביצעה הנתבעת בדירה, של המטרדים, ובשל יחסה של הנתבעת כלפיהם לאורך כל הדרך.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי עתירת התובעים בנדון הינה מוגזמת ומופרכת על פניה. הפיצוי בגין עגמת נפש הוא פועל יוצא של היקף הליקויים הקיימים בדירה, של מאמצי הנתבעת לתקנם, של התנהגות הצדדים ושל כלל הנסיבות האופפות את התביעה.

בית-המשפט התייחס לפער הרב בין עלות הליקוייים שנקבעה על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט לבין עלות הליקויים שנתבעה בכתב התביעה, כמו גם לעובדה כי הנתבעת תיקנה כמחצית מהליקויים הקיימים בדירת התובעים, בעקבות חוות-דעתו של המומחה. כמו-כן נקבע, כי תביעת התובעים בעניין המחסן הצמוד התבררה כחסרת כל בסיס.

מאידך, הנתבעת כפרה באחריותה לליקויים אשר נותרו בדירה ומכל מקום לא פעלה לתיקונם בשקידה ראויה, וכי התובעים ייאלצו לתקן הליקויים בעצמם, דבר שיסב להם ודאי טרחה ועגמת נפש נוספים.

לאור האמור לעיל, בית-המשפט פסק פיצוי על סך של 2,000 ש"ח.
250. ת"א (ת"א) 106686/98 בן עוזיאל רמי נ' קיר הד חברה לבניין ופיתוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.08.2002) - סכום הפיצוי - 4,000-5,000 ש"ח

א. הליקויים:
בבית משפחת בן עוזיאל מצא המומחה:
אריחי ריצוף שיש פגומים; גימור טיח לקוי; צביעה לקויה של קירות הבית; דלתות וחלונות; ליקויים בציפוי קירות חיצוניים; אטימה לקויה בחלק מן החלונות; ליקויים במשקופים ובתריסים; תיקונים קטנים בחשמל ובאינסטלציה; כתמי צבע בגג הרעפים וצורך בהתקנת מרזבים; תיקון השיש באדני החלונות וצורך בהוספת מעקה במרפסות.
עלות ביצוע התיקונים על-פי חוות-הדעת היא 26,262 ש"ח.

בבית משפחת רום נמצאו ליקויים דומים, אם כי בהיקף גדול יותר. כמו-כן נמצאו ליקויים בעבודות הטיח וצורך להחליף את דלתות האלומיניום ביציאה למרפסות.
עלות ביצוע התיקונים על-פי חוות-הדעת היא 35,320 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט פסק כדלהלן:
למשפחת בן עוזיאל פיצוי בגין עגמת נפש בסך 4,000 ש"ח.
למשפחת רום פיצוי בגין עגמת נפש בסך 5,000 ש"ח.

251. ת"א (יר') 20562/96 אבידר דנה נ' יסוד בהר ששון לוי חברה לבניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.05.2003) - סכום הפיצוי - 30,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט קבע בחוות-דעתו כי נמצאו ליקוי בנייה שעלות תיקונם לקבלן מזדמן מוערך בסך של 56,400 ש"ח + מע"מ, כשסכום זה כולל עלות החלפת מערכת הסקה, בכפוף לתנאים שקבע המומחה (עליהם נרחיב להלן). המומחה גם קבע אומדנים מופחתים לעלות התיקון למקרה שהתיקון יבוצע על-ידי הנתבעת. התיקון יצריך 15 ימי עבודה, מתוכם 5 ימים לפחות בהם התובעת לא תוכל לשהות בדירה במהלך ביצוע תיקון הליקויים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע שהתובעת סבלה, וממשיכה לסבול, ממחדלי הקבלן, וכי היא זכאית לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לה. הגורמים שבית-המשפט נתן להם משקל לעניין גובה הפיצוי בתיק דנא, הם כדלהלן:
האיחור במסירת הדירה אשר גרם לתובעת אובדן ההנאה מדירתה החדשה ומתחים, במשך תקופה משמעותית.
גם לאחר שקבלה את הדירה, נמצאו בדירה ליקוי בנייה רבים, שעימם נאלצה לחיות למשך השנים. הקבלן לא תיקן את הליקויים לפני שהוגשה התביעה. גם לאחר שהקבלן הסכים במהלך המשפט לתקן את הליקויים, הוא לא עשה זאת, והאריך בכך את תקופת הסבל.
הליקויים כוללים ליקוי רטיבות, שמטבעם להתפשט וליצור תופעות לוואי של עובש וכתמי רטיבות (כפי שקרה במקרה דנן).
התובעת תאלץ לסבול 15 ימי תיקונים בדירתה, מתוכם 5 ימים שבהם תאלץ לשהות מחוץ לדירה.
התובעת אמנם נכנסה לגור בדירה ביום בו נקבעה מסירת החזקה, אולם באותו מועד, בנייתה טרם הושלמה. אחד הליקויים העיקריים היה העדר גישה סבירה לדירה, הנמצאת בקומה העליונה (הקומה החמישית) של בניין מדורג. לפי חוזה הרכישה, הייתה אמורה להיבנות מעלית עד לקומת הדירה, או לחלופין החברה הבטיחה כי תינתן אפשרות לעשות שימוש במעליות בבנייני השכנים.

אף-על-פי-כן, במועד מסירת החזקה בדירה בפועל לידי התובעת, לא היו מעליות מותקנות גם בבניינים השכנים. המעלית בשלב הראשון של הפרוייקט הופעל רק מחודש אוגוסט 1993. בשל עיכובים באישור התב"ע הרלוננטית והוצאת צו הפסקת עבודה, הושלם חדר המדרגות בבניין התובעת (השלב השני של הפרוייקט) רק בחודש ספטמבר 1994, והמעלית בבניין שלה החל לפעול רק מחודש יולי 1995.

התובעת זכתה להנות ממעלית בבניין שלה רק שנתיים לאחר שנכנסה לגור בדירה. במשך כל אותה תקופה, נאלצה להיכנס לדירתה דרך תריס המטבח. גם אם הסכימה בחוזה להשתמש במעלית הבניין השכן עד לבניית המעלית בבניין שלה, לא סביר שהיא תאלץ להמתין שנתיים ממועד כניסתה לדירה (כשלוש שנים ממועד המסירה לפי החוזה) כדי לזכות במעלית. כמו-כן, בחוזה לא כתוב שעד לבניית המעלית בבניין שלה, יהיה עליה להיכנס לדירתה דרך תריס במטבח.

באשר לסיבה לכך שהיה עיכוב בבניתן של המעליות, נדחתה תביעת הנתבעת כנגד הוועדה לתכנון ולבנייה ב- ת"א (מחוזי יר') 693/95 יסוד בהר ששון לוי בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, ונקבע כי מחדלי הנתבעת שבעניין דנא הן שהביאו לכך שנגרם העיכוב בבנייתן של המעליות בפרוייקט.
בית-המשפט פסק בתיק דנא, כי די בכך שהקבלן לא קיים את התחייבויותיו החוזיות היסודיות בעניין התקנת המעלית בתוך זמן סביר על-מנת לקבוע שהייתה הפרה של החוזה מצידו של הקבלן. כפועל יוצא מכך, זכאית התובעת לפיצוי בשל עגמת נפש בכל הקשור לעיכובים בבניית תשתית המאפשרת גישה סבירה לדירתה.

זאת ועוד, התובעת גם סבלה מהספקות מים וקצרים במערכת החשמל בשל העדר חיבורים של קבע למערכות המים והחשמל. כתוצאה מהקצרים במערכת החשמל, ניזוקו מכשירים חשמליים רבים שהיו בדירתה. כאמור, לא נעשו חיבורים של קבע למערכות אלה עד היום.

בהתחשב בכל האמור לעיל, בית-המשפט פסק לתובעת פיצוי בגין עגמת נפש בסך 30,000 ש"ח.

252. ת"א (יר') 16695/93 מגל יפה ויוסף נ' אשדר חב' לבנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.08.2002) - סכום הפיצוי - 1,500 עד 5,000 ש"ח לכל משפחה

א. הליקויים: בחוות-דעתו, פירט המומחה את הליקויים ואי-ההתאמות המצויים בדירות, תוך הבחנה בין אלה הניתנים לתיקון, לבין אלה שלא סביר לתקנם, ולהלן תמצית ממצאיו:

דירת מגל: הקבלן (הנתבעת) ביצע תיקונים אף לפני מועד ביקורו של המומחה. נמצאו ליקויים קלים בריצוף וחיפוי; בנייה; טיח; נגרות ואלומיניום. לא נמצאו ליקויי רטיבות. סך כל עלות התיקונים הוערכה על-ידי המומחה, ב-7,820 ש"ח ללא מע"מ, ערך 8/96 (העלות לנתבעת נמוכה בכ- 35%), הזמן הנדרש לביצועם הוערך על-ידי המומחה ב- 5 ימי עבודה לערך, ללא צורך בפינוי הדירה במהלך העבודה.

דירת ארז: נמצאו ליקויי בנייה וטיח שתוקנו; ליקויי טיח משמעותיים בפרוזדור ובקירות חדרי שינה; וסטיה בקיר דרומי יציאה למרפסת. מדובר באי-התאמה על-פי הדין. המומחה קבע שאינו מעשי לתיקון, והציע פיצוי בגין פריט זה, 400 ש"ח. פינת קיר עקומה במפגש קירות בפינת אוכל, הליקוי שופר ברמה סבירה, אך נותרה עקמומיות מסויימת שיש לתקן. נותר לבנות גדר רשת היקפית, על-פי התכנית, ולהתקין ברז כיבוי אש, כמתחייב על-פי התקן. ישנם ממצאים קלים ובלתי-מורגשים של רטיבות במטבח, בוצעו תיקוני איטום על-ידי הקבלן. נמצאו ליקויים בריצוף וחיפוי ובעבודות נגרות ואלומיניום; חוסר התאמה ותפקוד לקוי במספר דלתות.

עלות ביצוע התיקונים הוערכה על-ידי המומחה בסכום של 14,300 ש"ח, ללא מע"מ, ערך 8/96 (העלות לנתבעת נמוכה בכ- 35%), הזמן הנדרש לביצועם כ- 5 ימי עבודה, ללא צורך בפינוי הדירה במהלך העבודה.

דירת בן-דוד: נמצאו ליקויים בעבודות בנייה; טיח; ריצוף וחיפוי; במיוחד חוסר מישוריות חריגה וסטיה מהאנך במקומות שונים בדירה. ליקויים הנובעים מחוסר דיוק בעבודות בניית הבטון היצוק באתר. מדובר באי-התאמה, על-פי הדין ועל-פי המפרט. עלות תיקון ליקוי זה בלבד, נאמדה בסכום של 6,400 ש"ח. כמו-כן, נמצאו ליקויי ריצוף וחיפוי, שעלותם נאמדה ב-5,800 ש"ח, זאת בנוסף לליקויים האחרים. לא נמצאו ליקויי רטיבות משמעותיים.
עלות התיקונים הוערכה על-ידי המומחה בסכום של 17,900 ש"ח ללא מע"מ, ערך 8/96 (העלות לנתבעת נמוכה בכ- 35%), הזמן הנדרש לביצועם הוערך ב- 10 ימי עבודה, מתוכם כ- 5 ימים, בהם ידרש פינוי הדירה.

דירת איטאית: המפגע החזותי הבולט ביותר, הינו דוד החימום (בוילר) שהותקן בתוך תחומי המטבח, ומונע התקנת ארונות מטבח עליונים. הדוד לא הותקן מעל פינת הכביסה, כמתוכנן. בוצעו תיקוני ריצוף וחיפוי, ויש להשלים תיקון ליקויים קלים בבנייה, טיח, נגרות ואלומיניום. לא נמצאו ליקויי רטיבות.

עלות התיקונים הוערכה על-ידי המומחה בסכום של 10,300 ש"ח ללא מע"מ, ערך 8/96 (העלות לנתבעת נמוכה בכ- 35%), הזמן הדרוש לביצועם הוערך ב- 5 ימי עבודה, ללא צורך בפינוי הדירה.

דירת שפר: בוצעו שינויים בדירה על-ידי הדיירים. אין ממצאי רטיבות או עבוי. נמצאו ליקויים קלים בבנייה וטיח; מערכת ביוב; נגרות ואלומניום.

עלות התיקונים הוערכה על-ידי המומחה בסכום של 13,190 ש"ח ללא מע"מ, ערך 8/96 (העלות לנתבעת נמוכה בכ- 35%), הזמן הדרוש לביצועם הוערך ב- 6 ימי עבודה, ללא צורך בפינוי הדירה.

מתוך חוות-הדעת המשלימה עולה כי חלק בלתי-מבוטל מהליקויים תוקן על-ידי הנתבעת, כראוי, ביסודיות ובמקצועיות, בהתאם לחוות-דעתו הראשונה, וכי המומחה אף ביקר בדירות במהלך ביצוע התיקונים. חלק מהליקויים תוקנו, לטענת התובעים, על ידם ועל חשבונם. מדובר בפריטים בודדים, מינוריים. הפירוט כדלהלן:
מגל - הנתבעת ביצעה תיקונים יסודיים ומקצועיים, והליקויים הנותרים מעטים ומקומיים, עלותם כ- 830 ש"ח ללא מע"מ, אין ממצאים לרטיבות.

ארז - בוצעו תיקונים יסודיים, שבאופן כללי הצליחו, והליקויים הנותרים הוערכו בכ- 2,600 ש"ח ללא מע"מ. אין ממצאים לרטיבות.

בן-דוד - בוצעו מרבית התיקונים. נותרו ליקויים בעלות של 7,410 ש"ח מע"מ, אין ממצאים לרטיבות.

איטאית - בוצעו תיקונים חלקיים. נותרו ליקויים לתיקון, בעלות של 5,930 ש"ח ללא מע"מ, הדיירת סירבה לביצוע תיקונים מסויימים שהוצעו לה. לא נמצאו סימנים לרטיבות.

שפר - רוב הליקויים טופלו ותוקנו ברמה מקצועית טובה, ונותרו ליקויים קטנים לתיקון, בעלות של 1,850 ש"ח ללא מע"מ. אין ממצאים לרטיבות.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי כדלהלן:

מגל - 30,000 ש"ח, ארז - 20,000 ש"ח, בן-דוד - 20,000 ש"ח, איטאית - 10,000 ש"ח, שפר - 20,000 ש"ח, חביב - 6,000 ש"ח, וסעדון - 10,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי השיקולים הצריכים להיבחן לראש נזק זה, בגדר סעיף 13 לחוק התרופות, הם אורך התקופה עד להעמדת הדירות במצב כפי שהיו צריכות להיות מלכתחילה, לו נמסרו לתובעים כראוי. ככל שחלף יותר זמן, כך הנזקים הבלתי-ממוניים גדולים יותר.
גורם נוסף נוגע להיקף הליקויים בכל דירה ודירה, ומידת הסבל ואי-הנוחות, הנגרמת בעטיים, כאשר לעניין זה מבחינים בין ליקויים, אשר יש להם השפעה שלילית על החיים התקינים בדירה, כגון ליקויי רטיבות, לבין אלה שברגיל חשים בהם פחות טוב. טיב הליקויים והיקפם, בא בשקלול הנזק לעניין זה.

כמו-כן, מפנה בית-המשפט לעניין זה להלכה הפסוקה, וקובע, כי אין הכרח לשמור על יחס ישר בין הסכום שנקבע כפיצוי בגין ליקויי הבנייה, לבין הפיצוי בגין עגמת נפש, וגם אם היקף הנזק שנתבע בגין הליקויים היה מופרז, אין הכרח להפחית באופן פרופורציוני את שיעור הפיצוי בגין נזק לא ממוני. מטרת הפיצוי בגין ראש נזק זה, הינה החזרת המצב לקדמותו, ולא הענשת המפר.

לעניין הליקויים הנטענים בתיק דנא, בית-המשפט הבהיר, כי לא מדובר בליקויים שיש להם השפעה שלילית על החיים התקינים בדירה. בגין ליקויים אלה, כמו גם בשל הטרחה הנוספת שתיגרם לתובעים בקשר עם תיקונם, במידה ויעשו כן, אפשר להסתפק בפסיקת סכום מתון מאוד.

במסגרת השיקולים הרלוונטים לכימותו של הנזק הלא ממוני, קבע בית-המשפט כי יש להביא בחשבון את השיקולים כלדקמן:
התובעים סבלו בשעתו מאיחור של מספר חודשים (בין 4 ל- 6) במסירת החזקה בדירות, והם, כמו האדם הסביר, לא יכלו לצפות שיהיה איחור במסירה, בנסיבות בהן ההסכמים נחתמו, כאשר הדירות היו בשלבי סיום בנייה. לא הוכח במשפט אחרת.
התובעים בהתנהגותם לא איפשרו לנתבעת לבצע את התיקונים מיד בתום שנת הבדק, וניהלו סחבת מייגעת. עגמת הנפש שלהם יכלה להיות מועטה וקצרה יותר, לו נהגו אחרת.
ליקויי רטיבות קלים באו על פתרונם סמוך למסירת הדירות, ועל-פי חוות-הדעת הראשונה של המומחה, לא נמצאו סימני רטיבות, ומכאן שהבעיה נפתרה ללא קשר להליך המשפטי.
משך ימי התיקונים, הוערך על-ידי המומחה ב- 5 ימים, ללא צורך בפינוי הדירות, למעט דירת בן דוד, לגביה דובר ב- 10 ימים, מתוכם 5 ימים פינוי הדירה.
משמיעת עדויות התובעים, ועל-פי חומר הראיות, לא ניתן לאמר שהתובעים סבלו סבל ממושך בגלל ליקויי הבנייה. אף לא משפחה אחת ממשפחות התובעים, נאלצה לפנות את הדירה לצורך ביצוע התיקונים. אין עדות לכך שהתובעים סבלו סבל של ממש, בעת שהתגוררו בדירות או כי נאלצו לשנות מאורחות חייהם בגלל הליקויים. סבלם העיקרי התמצה בהמתנה לקבלת הדירות. עגמת הנפש וכעסם נותב בשעתו, רק לכך.

לאור מכלול הנתונים כאמור לעיל, בית-המשפט פסק פיצויים בגין עגמת נפש, כמפורט להלן:

מגל - 2,500 ש"ח, ארז - 4,000 ש"ח, בן דוד - 5,000 ש"ח. איטאית - 3,500 ש"ח, שפר -2,500 ש"ח, חביב - 1,500 ש"ח, סעדון - 1,800 ש"ח.

253. ת"א (פ"ת) 4821-03 מונובחוב ואח' נ' אפקים השקעות בעמ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (10.12.2008) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: על-פי חוות-דעת מומחה בית-המשפט בדבר ליקויי הבנייה בדירה (ראה פירוט להלן) ועלות תיקונם, עלות תיקון הליקויים, בהנחה שיבוצעו על-ידי הנתבעות הינה בסך של 40,000 ש"ח (כולל תוספת עבור תקורה הנדסית), במקרה של ביצוע עצמי על-ידי התובעים או על-ידי מי מטעמם, העלות תסתכם בסך של 48,300 ש"ח לא כולל מע"מ.

הליקויים הם: ריצוף טראצו; ריצוף וחיפוי קרמי; רטיבויות; צביעת הדירה;
חלונות ועבודות; אלומיניום; אוורור חדר שירות-מטבח; מדרגות פנים לולייניות; חשמל; אינטלציה ועוד.

בנוסף, מצא המומחה ליקויים שלא ראוי לתקנם, המוערכים על ידו בסך של 17,600 ש"ח. המומחה העריך את משך הזמן הנדרש לשם ביצוע התיקונים ב- 21 ימי עבודה.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי וזאת ללא ללא הנמקה.

254. ת"א (חי') 24133/99 אדרי שלמה נ' מהלר עדי פורסם באתר האינטרנט נבו (19.02.2007) - סכום הפיצוי -5,000 ש"ח

תביעות הדדיות על רקע התקשרות הצדדים בחוזה מכר דירה. בעת החתימה על הסכם המכר, הדירה לא הייתה מוכנה למגורים ואף לא הוצא אישור אכלוס בעבורה (טופס 4), היה צורך להתקין בדירה כלים סניטריים, חלונות, דלתות וכן לצבעה. משפחת מהלר תובעת ממשפחת אדרי פיצויים בגין ליקויי בנייה.

א. הליקויים: ליקויים במערכת החשמל; ליקויים בדלת הכניסה; סטיות באנכיות הקירות; סדקים ובליטות בקירות; גובה דלתות; סדקים בתקרה של קומה ב'; ליקוי באיטום חדר המקלחת בקומה ב'; ליקויים בגג; חדירת מי גשם בפינות התחתונות של החלונות; חיזוק הפחים במרפסת ובגג.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי מהאמור בחוות-הדעת ובחקירות שני הפסיכיאטרים ניתן לקבוע בוודאות כי לסכסוך המתמשך עם משפחת אדרי הייתה השפעה על בריאותה הנפשית של גב' מהלר, אף אם בריאותה הנפשית הושפעה מגורמים נוספים. נקבע כי נגרמה לגב' מהלר עגמת נפש, וכן גם למר מהלר, ולפיכך נפסק, כי לשנייהם ביחד מגיע הפיצוי הנתבע בסך 30,000 ש"ח.

אולם למשפחת מהלר ישנו אשם תורם בסוגיית עיכוב הוצאת אישור האכלוס, משמע שהקונים נושאים גם הם בחלק מן האחריות לסכסוך, ולפיכך נקבע שהצדדים נושאים באחריות שווה לעיכובים.
לפיכך, בית-המשפט פסק למשפחת אדרי פיצוי על עגמת נפש בסך 5,000 ש"ח, ולאחר קיזוז, על משפחת אדרי לשלם למשפחת מהלר סך של 25,000 ש"ח.

255. ת"א (יר') 14230/04 צברי רונית ואח' נ' טללי נתניה בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (07.04.2011) - סכום הפיצוי - 1,500 ש"ח עד 2,500 ש"ח לכל דירה

א. הליקויים: פיתוח סביבתי וליקויים לפי חוות-דעת. סכומי הנזק בין 54,036 ל- 106,000 ש"ח.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): טענת התובעים הייתה, כי התוצאה של מסירת החזקה בדירות לידיהם בטרם חוברו למים וחשמל, אי-השלמת הבנייה של הבניין בכלל זאת אי-השלמה של שתי הקומות התת-קרקעיות המיועדות לשמש חנייה לדיירים ולמעשה בגין הימנעות הנתבעים מלהקים את הפרוייקט המובטח כולו על הפיתוח הסביבתי גרמה לעגמת נפש. התובעים העמידו את הסעדים הנתבעים על הסך שבין 50,000 ש"ח ועד ל- 100,000 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה לפרשת אברמוביץ' - ע"א 6540/05 (ראה לעיל), שם נקבעו הקריטריונים לפסיקת פיצויים בגין נזק שאינו ממוני ופוסק כי בעניין דנא אין חולק כי הליקויים בדירות התובעים אינם קיצוניים וככלל הדירות בנויות בסטנדרט ראוי דבר המוצא את ביטויו בחוות-דעת המומחה שהעריך את הליקויים בדירות גופן בסכומים הנעים בין - 1,100 ש"ח ועד 6,050 ש"ח לדירה.

נוכח האמור בית-המשפט קבע את הפיצוי בגין עגמת נפש שיסודו בליקויים בדירות ובאי-הנוחות הנדרשת לצורך תיקונם על סך הסכומים דלהלן:

צברי, פלדמן וקרייצמן 2,500 ש"ח לכל אחד, כתריאל וסימה ניסים 1,500 ש"ח לכל אחד.

256. ת"א (יר') 7718/96 ירון אמליה נ' חב' קוטלר עדיקא חברה לבנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.03.2004) - סכום הפיצוי - 5,000 ש"ח

א. הליקויים: קולטי שמש; דלת ממ"ד; רטיבויות; התקנת ציוד חירום לפלואורוסצנט; תיקון דלת יציאה למרפסת; תיקון הריצוף מול הכניסה; תיקון סדקים בקירות; תיקון נוסף לקילופי צבע במשקוף דלת הכניסה; תיקון אגנית מקלחת; הרכבת אסלה בשירותים; תיקון צינור שופכין בחדר שירות; התקנת צוהר בדלת האמבטיה; תיקון ריצוף.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי על סך 25,000 ש"ח. טענת התובעים הייתה כי בעקבות התנהגותם, מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים, כתוצאה מהליקויים שמצאו בדירה וכתוצאה מהתיקונים שבוצעו בה ושאמורים להתבצע בעתיד נגרמה להם עגמת נפש.

ב. נימוקי הפיצוי: בהתאם לנסיבות התיק דנא, בית-המשפט פסק כי התובעים זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 5,000 ש"ח.

257. ת"א (חד') 2495/99 שנלר רון נ' יורם יעקובוביץ חברה לבניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.03.2005) - סכום הפיצוי - 4,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט פירט את הליקויים שמצא, שמסתכמים בסכום נומינלי של 29,740 ש"ח בצירוף מע"מ כדין.

ליקויים שלא תוקנו כלל: דלת הכניסה לבית ודלת היציאה במרפסת השירות, לא הוחלפו על-ידי הנתבעת ונקבע כי יש להחליפן.

תיקונים שבוצעו באופן לקוי: משטח אבנים משתלבות, משקוף האלומיניום.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי אכן יש לפסוק פיצויים בגין עגמת נפש אולם, לא בשיעור לו טוענים התובעים.

בית-המשפט הבהיר כי גם עובר לביצוע תיקוני הליקויים גרו התובעים בבית, מבלי שנגרמה להם אי-נוחות משמעותית. הליקויים, כי שפורטו בחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט לא היו כאלה שלא איפשרו לתובעים להנות מביתם. יחד-עם-זאת, בית-משפט נתן משקל לעובדה כי בתקופת השיפוצים ולאחריה, עברו התובעים עם משפחתם (סה"כ 6 נפשות), תקופה לא נוחה, אשר הייתה כרוכה במעבר לדיור חלופי, אשר יתכן והיה קצר מדי. מובן כי בתקופה זו הבית לא היה מסודר, היה מאובק ומלוכלך ככל בית שעובר שיפוצים, כמו גם לכלוך שהצטבר בחצר הבית.

בית-המשפט העריך את סכום הפיצוי על סך 4,000 ש"ח.
258. ת"א (חי') 8276-04 בראלי ואח' נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ ואח', תק-של 2010(3), 53166 (18.08.2010) - סכום הפיצוי - 15,000 ש"ח

א. הליקויים: מומחה בית-המשפט העריך את סך עלות תיקון הליקויים שמצא, מתוך הליקויים אשר פורטו ברשימה מצורפת לכתב התביעה (שלד; קירות הבניין; החלפת ריצוף ועוד), לרבות פיקוח הנדסי ב- 33,940 ש"ח לא כולל מע"מ. העלויות הינן עלויות לנתבעות, ובמקרה של ביצוע העבודות באמצעות קבלן מטעם התובעים, יש להוסיף 25%, והסכום ויעמוד על 42,400 ש"ח . משך הזמן הנדרש לביצוע התיקונים עומד על 24-22 ימי עבודה קלנדריים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי מחומר כתב התביעה ניתן להבין את עגמת הנפש אשר נגרמה לתובעים, בגין ניסיונם שהתיקונים יבוצעו על-ידי הנתבעות או מי מטעמן, הפסד ימי עבודה וכיוצ"ב. כמו-כן, זכות התובעים כמי שקנו את דירתם במיטב כספים, לקבל דירה חדשה ראויה למגורים. די בקיומם של ליקויים כדי לגרום להם לעגמת נפש ואין צורך בכל אסמכתא אחרת.

בית-המשפט קבע כי נגרמה לתובעים עגמת נפש, ותיגרם אי-נוחות רבה בזמן ביצוע התיקונים, ועל-כן בהתחשב באמור לעיל לעניין אפשרות פינוי הדירה בעת החלפת הריצוף, והסכום הראוי בגינה, פסק פיצוי בגין ראש נזק זה על הסך של 15,000 ש"ח.

259. ת"א (חי') 20569/97 בנימין אפרים נ' חברת גב ים לקרקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.10.2005) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: בית-המשפט מינה מומחה מטעמו אשר בחוות-דעתו העריך את עלות תיקון הליקויים שפורטו בכתב התביעה בסך של 23,283 ש"ח (כולל 17% מע"מ אך לא כולל פיקוח הנדסי). בחוות-דעתו המשלימה, בדק המומחה מטעם בית-המשפט את הליקויים הנוספים, והעריך את עלות תיקונם בסך של 8,350 ש"ח (לא כולל מע"מ ופיקוח הנדסי). לבקשת הצד הרביעי, בדק שוב המומחה מטעם בית-המשפט את חלונות האלומיניום וקבע שעלות תיקונו הוערכה בסכום של 4,000 ש"ח.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובע עתר לפיצוי בסך 30,000 ש"ח. טענת התובע הייתה שבגין הליקויים הקיימים בדירתו ולאור התקופה הארוכה והתלאות המרובות שעבר עד ביצוע התיקונים, יש לפסוק לו פיצויים מוגברים בגין עגמת נפש טרדה וטרחה.

מנגד, טענת הנתבעת שהתובע כלל לא התגורר בדירה בתקופות הרלוונטיות אלא שהה בחו"ל ועל-כן לא ברור מה עגמת נפש, הטרדה וטרחה שנגרמו לו. כמו-כן טוענת הנתבעת שעלות תיקון הליקויים שנותרו, שהם ליקויים קוסמטיים בלבד, הם בסך הכול 4,622 ש"ח ושפיצוי בגין נזק לא ממוני צריך להיות בהתאם.

טענות הצד השלישי היו שלאור העובדה שהדירה עמדה ריקה בזמנים הרלוונטיים ולאור העובדה שהתובע הערים קשיים רבים על ביצוע התיקונים וגרם לעיכוב העבודות, יש לשלול ממנו את הפיצוי בגין נזק לא ממוני. לחילופין טוען הצד השלישי שדרישת התובע לפיצוי בסך 30,000 ש"ח היא דרישה מופרכת, מוגזמת וחסרת כל בסיס ושאם בית-המשפט יקבע שהתובע אכן זכאי לפיצוי בגין נזק לא ממוני, על סכום הפיצוי לעמוד ביחס פרופורציונאלי לסכומים שיפסקו לו בגין ליקויי הבנייה.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי.

בית-המשפט קבע כי לאור נסיבות המקרה ובמיוחד מכיוון שהתובע לא גר בדירה בזמנים הרלוונטיים ולאור דרך התנהלותו של התובע, שסירב לתת לנתבעת לתקן את הליקויים שנבעו מהמרפסת אם לא תמלא אחר דרישותיו והנתבעת נאלצה לפנות למפקחת על רישום המקרקעין על-מנת לקבל צו-עשה שיאפשר לה לבצע את התיקון, יש לקבל את עמדת הנתבעת והצד השלישי, כי יש לדחות ראש נזק זה.

260. ת"א (נצ') 483/95 יעקב פירסל נ' גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.09.2005) - סכום הפיצוי - 1,000 ש"ח עד 13,000 ש"ח לכל דירה

א. הליקויים ונימוקי הפיצוי:

הדירה של התובעים מס' 1 ו- 2 (משפחת פירסל):
רוחב פרוזדור; חדרי שירות; מעקה מרפסת סלון; בליטה בקיר; בידוד תרמי;
רטיבות ואיטום; צבע המעקה; סורגים; מיכל הדחה; מכסי קופסות חשמל; טיח.

התובעים טענו כי נמצאות גבשושיות וגלים בטיח פנים בעיקר בתקרה, חיתוך טיח, ריצוף, גימור גרוע, קיטום מקצועות, נדבך ראש, קולט, בידוד צנרת, מיקום הקולטים, נזילה, ריצוף המרפסת. בית-המשפט פסק כי בגין נזקים הפיצוי יעמוד על 26,680 ש"ח.

בהתחשב בנזקים לעיל, בית-המשפט קבע שאכן נגרמה לתובעים 1 ו- 2 עגמת נפש שיש לפצותם בגינה בסכום של 5,100 ש"ח.

סיכום נזקי דירת התובעים מס' 3 ו- 4:
חדרי שירות; בליטה בקיר; חיתוך טיח; אפי מים; ריצוף; גימור.

בית-המשפט פסק כי בגין נזקים הפיצוי יעמוד על 4,350 ש"ח.

בית-המשפט קבע שאכן נגרמה לתובעים מס' 3 ו- 4 נגרמה עגמת נפש שיש לפצותם בגינה בסכום של 1,000 ש"ח.

סיכום נזקי דירת התובעים 5 ו- 6:
קירות עקומים; אפי מים; לוח חשמל; טיח; סיוד; קרמיקה; ריצוף; חצר.
בית-המשפט פסק כי בגין נזקים הפיצוי יעמוד על 15,850 ש"ח.

בית-המשפט קבע שאכן נגרמה לתובעים מס' 5 ו- 6 עגמת נפש שיש לפצותם בגינה על הסך של 6,000 ש"ח.
סיכום נזקי דירת התובעים 7 ו- 8:
שקיעה מיידית; קירות עקומים; ונטה; אפי מים; דלתות ומשקופים; החלפת מעקה; אמבט; מנורה; קרמיקה; ריצוף; אלומיניום; ספי חלונות.

בית-המשפט פסק כי בגין נזקים הפיצוי יעמוד על 17,000 ש"ח.

בית-המשפט קבע שאכן נגרמה לתובעים 7 ו- 8 נגרמה עגמת נפש שיש לפצותם בגינה בסכום של 5,100 ש"ח.

סיכום נזקי דירת התובעים 9 ו- 10:
אפי מים; משקופים; אמבטיה; חיבור לאסלה; חיזוק מקצועות; ריצוף; מוזאיקה; עגמת נפש.

בית-המשפט פסק כי בגין נזקים הפיצוי יעמוד על 13,000 ש"ח.

בית-המשפט קבע שאכן נגרמה לתובעים מס' 9 ו- 10 נגרמה עגמת נפש שיש לפצותם בגינה בסכום של 4,600 ש"ח.

סיכום נזקי דירת התובעים 11 ו- 12:
שקיעה מיידית; קירות עקומים; איטום; אפי מים; דלת אמבטיה; דלת כניסה; צבע במשקופים; חורים לווים; החלפת מעקה; החלפת כיור; צינור ביוב; מפסקי חשמל; תיקוני טיח; חידוש רובה; החלפת אריחים; גימור; ריצוף; ספי חלונות (מוזאיקה); תיקון קיר תומך בחצר; השוחה בחוץ; עגמת נפש.

בית-המשפט פסק כי בגין נזקים הפיצוי יעמוד על 36,000 ש"ח.
בית-המשפט קבע שאכן נגרמה לתובעים מס' מס' 11 ו- 12 נגרמה עגמת נפש שיש לפצותם בגינה בסכום של 12,100 ש"ח.

261. ת"א (יר') 17143/95 צופיה פרנק נ' דנקנר השקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.10.2000) - סכום הפיצוי - 20,000 ש"ח

א. הליקויים: בחוות-דעת המומחה המוסכם ציין המומחה את עלות התיקונים בכתב ידו וזאת בסכום כולל של 1200 ש"ח. יש להוסיף לכך את הרווח הקבלני והוצאות מימון בשיעור 30% ומע"מ.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע, כי בהתאם לנסיבות התיק הנדון יעמוד סכום הפיצויים בגין עגמת נפש על הסך של של 20,000 ש"ח. בית-המשפט הבהיר כי "זכותו" של רוכש דירה לקבל את הדירה ללא לקויי בנייה, ובוודאי שזכותו כי הלקויים יתוקנו ללא צורך בהגשת תביעה, מינוי מומחה והמתנה של זמן רב עד שיתוקנו הלקויים.

262. ת"א (יר') 7444/99 פלור יהודה נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.06.2004) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: חימום יתר; סדקים במחיצות פנימיות; ריצוף וחיפוי; רטיבות ובידוד תרמי.
נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובע עותר לפיצוי בסך 15,000 ש"ח עקב הליקויים הרבים בדירה ובעיקר ליקויי הרטיבות, בעיקר בשל הצורך לריב כל הזמן עם השוכרים השונים, לחפש אחר הקבלנים שיתקנו את הליקויים, לרוץ אחר הנתבעת שתבצע את עבודתה ולחפש אחר שוכרים חלופיים בכל עת ששוכר עזב את הדירה בגלל הליקויים.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי לעניין עגמת נפש לא הונחה תשתית ראייתית מספקת וכן הסכום הנדרש על-ידי התובע הינו מוגזם. צריך וניתן היה להוכיח את מכלול הנסיבות בהקשר לעזיבת שוכרים ובהקשר לחיפוש שוכרים חדשים, ובכלל זה את מועדי החיפוש, מועדי הפניה/פרסום, את פרטי מו"מ ובעיקר את דמי השכירות הנדרשים לעומת דמי השכירות שהוצא לשלם, את מספר ושמות המועמדים, אשר סרבו לשכור הדירה בגין ליקויי הבנייה. כן ניתן היה להעיד שמאי מקומי, באשר לדמי השכירות הראויים לדירה הנדונה, ולעניין משך הזמן שחולף ברגיל, בין עזיבת שוכר לבין כניסת שוכר חדש, וכיוצ"ב.

בית-המשפט פסק, לאור העובדה כי התובע לא התגורר מעולם בדירה, וכי מצא שוכרים לדירה, וכן לאור טיב הליקויים כאמור סכום הפיצוי יעמוד על סך של 3,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

263. ת"א (יר') 8675/97 צ'זנה יוחנן נ' הירש צבי כהן בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.01.2004) - סכום הפיצוי - 2,000-3,000 ש"ח לכל משפחה

א. הליקויים:
דירת התובעים 2-1 (צ'זנה): עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים 2-1 שבאחריות הנתבעת מסתכמת בסך 45,870 ש"ח בצירוף מע"מ.

דירת התובעים 5-6 (אבוחצירה): על-פי חוות-הדעת המשלימה, הליקויים שבאחריות הנתבעת בדירה זו מסתכמים בסך 18,020 ש"ח בצירוף מע"מ.

דירת התובעים 8-7 (לוצקי): בחוות-הדעת נקבע, כי עלות תיקון הליקויים שבאחריות הנתבעת מסתכמת בסך 18,780 ש"ח בצירוף מע"מ (מהסכום שקבע המומחה בסוף חוות-דעתו- 20,380 ש"ח, יש להפחית סך 1,600 ש"ח בגין ליקוי באמבטיה, שהמומחה לא קבע כי הנתבעת אחראית לו).

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט קבע כי אין לפסוק כל פיצוי בגין עגמת נפש בקשר לניסיונות לבצע תיקונים בעבר. בכתב התביעה נטען, כי נגרמה להם עגמת נפש גם לנוכח העובדה שלא ניתן לתובעת עד יום הגשת התביעה תעודת אכלוס כדין בשל חריגות מהיתר הבנייה, שניתן לה על-ידי הרשויות. אולם נקבע כי אין בסיס לקיומה של עגמת נפש כאמור.

עם-זאת, בית-משפט קבע פיצוי בגין עגמת נפש בכל הקשור לקיומם של ליקויים בדירות התובעים, ולאי-נוחות הצפויה במהלך ביצוע תיקונים בעתיד כדלהלן:
תובעים 2-1: פיצוי בגין עגמת נפש בסך 3,000 ש"ח.
תובעים 6-5: פיצוי בגין עגמת נפש בסך 2,000 ש"ח.
לתובעים 8-7: פיצוי בגין עגמת נפש 2,000 ש"ח.

264. ת"א (חי') 20337/95 אפרתי רפאל נ' מ.ד.י השקעות ובנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.12.2006) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח לכל משפחה

א. הליקויים:
משפחת אפרתי:
בחוות-דעתו מצא מומחה בית-המשפט ליקויים בהיקף של 16,710 ש"ח בצירוף מע"מ. בנוסף לעלות התיקונים קבע המומחה כי יש ירידת ערך בשל שטח חסר בממ"ד בסך של 5,500 ש"ח.

להלן הליקויים בהם בית-המשפט מצא להתערב:
1. שלד ובנייה - יש לפסוק למשפחת צעירי את עלות תיקון הסדקים הרבים בבניין, אותו העריך המומחה בסך של 6,000 ש"ח נכון ליום כתיבת חוות-הדעת.
2. העדר קיר מפריד - 1,000 ש"ח בלבד.
3. חשמל - הממ"ד נבנה בסטנדרט המתאים לחדר מגורים ולא לממ"ד. לא ברור אם רק ארון החשמל עשוי מעץ ולא מחומר לא דליק כפי שקובעות תקנות החשמל או גם "מסד הלוח". לאור האמור נקבע כי עלות תיקון הליקויים בפרק זה היא בסך של 1,000 ש"ח.
4. מסגרות - יש להתקין סף מוגבה או מעקה לאורך 7 מ' בשביל הגישה לדירה 700 ש"ח.
5. חוץ וחזיתות מעקה מעל הגינה בחזית הבית - 1,500 ש"ח.

משפחת צעירי:
בחוות-דעתו מצא מומחה בית-המשפט ליקויים בהיקף של 6,600 ש"ח בצירוף מע"מ נכון ליום כתיבת חוות-הדעת. בנוסף לעלות התיקונים קבע המומחה כי יש ירידת ערך בשל שטח חסר בממ"ד בסך של 5,500 ש"ח.

להלן הליקויים בהם בית-המשפט מצא להתערב:
1. שלד ובנייה (סעיף 4.1 לחוות-הדעת של המהנדס פרמינגר) - אני סבור כי יש לפסוק למשפחת צעירי את עלות תיקון הסדקים הרבים בבניין, אותו העריך המהנדס פרמינגר בסך של 6,000 ש"ח נכון ליום כתיבת חוות-הדעת.
2. העדר קיר מפריד (סעיף 4.4 לחוות-הדעת של המהנדס פרמינגר) - 1,000 ש"ח בלבד.
3. חשמל (סעיף 6 לחוות-הדעת של המהנדס פרמינגר) - הממ"ד נבנה בסטנדרט המתאים לחדר מגורים ולא לממ"ד. לא ברור אם רק ארון החשמל עשוי מעץ ולא מחומר לא דליק כפי שקובעות תקנות החשמל או גם "מסד הלוח". לאור האמור אני קובע כי עלות תיקון הליקויים בפרק זה היא בסך של 1,000 ש"ח.
4. מסגרות (סעיף 8 לחוות-הדעת של המהנדס פרמינגר) - יש להתקין סף מוגבה או מעקה לאורך 7 מ' בשביל הגישה לדירה - 700 ש"ח.
5. חוץ וחזיתות (סעיף 10 לחוות-הדעת של המהנדס פרמינגר) - מעקה מעל הגינה בחזית הבית - 1,500 ש"ח.
ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט מפנה ל דרוקר זכריה נ' נחמיאס - ע"א 611/89 (ראה לעיל) ומבהיר כי אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה.

בית-המשפט התייחס לכך שיש פער בין סכום התובענה לסכום שקבע המומחה מטעם בית-המשפט ומבהיר כי עניין זה לבדו אינו מצדיק שלילת פיצוי בגין נזק לא ממוני. בנסיבות העניין דנא בית-המשפט פסק למשפחת אפרתי בגין הנזק הלא ממוני (הטרדה ועגמת הנפש ואבדן ההנאה), סך של 5,000 ש"ח וסכום זהה למשפחת צעירי.

265. ת"א (יר') 6827/99 צמח יוסף נ' קוטלר עדיקא חברה לבנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.2006) - סכום הפיצוי - 3,000 ש"ח

א. הליקויים: המומחה המוסכם קבע בחוות-דעתו כי עלות תיקון הליקויים עומדת על סך 11,650 ש"ח כאשר לסכום זה יש להוסיף מע"מ. עוד קבע כי מדובר במחירי הנתבעת ועלויות קבלן שיפוצים חיצוני עלולות להיות גבוהות ב"כ-35% בממוצע.

שעור הסכום שנפסק על-ידי המומחה כפיצוי עומד על סך 1450 ש"ח (500+250+300+400). סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

יתרת הסכום עומדת על סך 10,200 ש"ח. ל- 30% מסכום זה בסך 3060 ש"ח יש להוסיף 15% כמפורט בסעיף 11 לעיל כך שסכום זה יעמוד על סך 3519 ש"ח. ל-70% מיתרת הסכום בסך 7140 ש"ח יש להוסיף 35% כך שסכום זה יעמוד על סך 9639 ש"ח. יתרת הסכום עומדת איפוא על סך 13158 ש"ח שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.02. סכום זה נכון להיום עומד על סך 16,327 ש"ח ובתוספת מע"מ על סך 19,021 ש"ח.

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט נתן משקל לחוות-דעת המומחה שם נקבע כי הואיל ומדובר ב- 12-10 ימי עבודה שיידרשו לביצוע התיקונים, לתובעים תיגרם אי-נוחות במהלכם ויתכן ואף מי מהם ייאלץ להיעדר מעבודתו עקב כך.

כמו-כן, בהתייחס להיקף התיקונים, לסוג הליקויים בו מדובר, ולמשך הזמן מרגע שנתגלו הליקויים ועד להגשת התביעה ולאחריה, בית-המשפט קבע שיש לפסוק לתובעים את הסך של 3,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

266. ת"א (יר') 7027/97 חיים נבון נ' עיר דוד חברה לבנייה ולניהול בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.03.2002) - לא נפסק פיצוי

א. הליקויים: המומחה המוסכם, מטעם בית-המשפט כתב בחוות-דעתו הראשונה, כי הדירה מצויה מעל חללים סגורים בלתי-מאויישים, שבהם שוררת טמפרטורה נמוכה בחורף וכתוצאה מכך נוצר עיבוי על גבי רצפת הדירה.

בחוות-דעתו השנייה אשר התבססה על ביקור בדירה בחורף כתב המומחה המוסכם כי לא קיימת בעיית רטיבות בדירה (כולל עיבוי על משטחי ריצוף).

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובע עתר לפיצויים בסכום של 1,500$ .טענת התובע הייתה כי, העדר הבידוד כנדרש בדירה בכלל, ובחודשי החורף בפרט, גרמו לו ולבני משפחתו "סבל רב ובלתי-יתואר", וזאת מעבר להוצאות היתרות לצורך הסקת הדירה. לטענתו, נאלצו להסיק, כמעט ברציפות את הדירה בחודשי החורף, על-מנת שלא לסבול מן הקור העז, ובדירה נוצר עיבוי, אידי מים על חלונות וקירות בדירה, סימני טחב ולחות גבוהה.

ב. נימוקי הפיצוי: לא נפסק פיצוי

בית-המשפט קבע כי טענות התובע חסרי בסיס, וכי אין אמון בדבריו, שהם מופרזים ומנופחים.

בית-המשפט מפרט את התימוכין לקביעתו כאמור לעיל, כדלקמן:

תמך אחד: מצוי בעובדה שעל-אף שהתובע 1 הצהיר והעיד על חימום והסקה בלתי-פוסקים של הדירה - "כל השנה" כדבריו - ועל-אף שלדבריו יש לו קבלות על הסקה וחימום והוא העביר אותם לעוה"ד שלו הוא לא צירף אף לא קבלה אחת בנדון, כדי להוכיח את מידת החימום/ ההסקה של דירתו.

התובע 1 אף העיד כי ביקש תדפיס מפז גז על צריכות גז וגם מחברת החשמל על צריכת החשמל כל השנים האלה, אך לא צירף תדפיסים אלה, ואף לא אחד מהם, ולא הגישם, ומשלא עשה כן, ההנחה כי אין בקבלות ובתדפיסים, אם קיימים, כדי לתמוך בגירסתו.

הסבל הנטען על-ידי התובע 1 וההסקה כל השנה כדבריו מחייבים הוצאה גבוהה מאוד בגין חימום והסקה, ומשלא הוכחה הוצאה כזאת, ולמעשה לא הוכחה כל הוצאה בנדון, נשארים דבריו של התובע, חסרי כל בסיס ראייתי.

תמך שני: מצוי בעובדה שבמכתבים שכתב התובע 1 לנתבעת "אין זכר לחלל שמתחת לדירה".

תמך שלישי: מצוי בדברי התובע 1 שהעיד "אנחנו למודי סבל ולא הרגשנו שזה קריטי כל הקור הזה", משמע הקור לא היה כפי שתיאר.

תמך רביעי: מצוי בדברי התובע 1 כי "רק אחרי שהמהנדס היה אצלנו ונתן חוות-דעת בצורה מסודרת אז הגשתי את התביעה". בדברים אלה טמונה גם התשובה מדוע החלל לא מוזכר במכתביו. על-כן בית-המשפט לא קיבלת את עדותו בדבר החלל האמור.

תמך חמישי: מצוי בעובדה כי התובע 1 בעצמו והוא בלבד העיד על הסבל, אף כי לדבריו סבלו מכך גם ילדיו. כאשר טוענים לסבל כה רב מקור, עד כדי תחלואה ממש, אפשר לצפות כי כל הנוגעים בקור והנגועים ממנו, יעידו. משלא העידו כל התובעים, ההנחה היא שלא היה בדבריהם כדי לתמוך בגירסת התביעה.

תמך שישי: מצוי בעובדה כי לא הובאו מטעם התביעה עדים אחרים כמו שכנים, מכרים, אורחים, להעיד על הסבל שהיה מנת חלקם של בני משפחת התובעים, כטענתם, במשך כשלוש שנים. משלא הובאו עדים כאלה, ומשלא ניתן כל הסבר למחדל זה, ההנחה היא שלא נמצא עד לתמוך בגירסת התביעה.
תמך שביעי: מצוי בעובדה כי חרף הטענות הקשות מאוד בדבר תחלואה, כביכול עקב "הקור העז", לא הוגשה לבית-המשפט, כל חוות-דעת של רופא להוכחת הטענות בדבר קשר סיבתי כלשהו בין תופעות התחלואה הנטעות לבין "הקור העז" שהיה לטענת התובע 1 בדירה.

תמך שמיני: מבוסס על העדרה של ראיה בדבר רמת הטמפרטורה ורמת הרטיבות או הלחות בתוך הדירה, בתקופה הרלבנטית. לא הוגשה כל חוות-דעת ואף לא עדות רגילה בנדון, לא ניתן כל הסבר ונימוק מה מנע מהתובע 1 עצמו או מהמומחה מטעם התובעים או כל מומחה אחר למדוד את הטמפרטורה והלחות או הרטיבות בדירה, במועדים שונים ולא באופן מקרי, ובתנאים מבוקרים כאשר חימום פועל על-ידי הקונווקטורים ובהעדר חימום. שעוני מד טמפרטורה ומד לחות נמצאים למכירה כמעט בכל חנות לממכר שעונים ובמחיר שווה לכל נפש.

הנתבעת לא התחייבה להתקין בדירה מערכת חימום. במפרט הטכני נקבע במפורש כי אין חימום מרכזי בדירה. מכאן שהוסכם שלא יהיה חימום מרכזי בדירה. זאת ועוד, הנתבעת לא התחייבה לספק קונווקטורים חשמליים לדירה.

בית-המשפט מפנה לסעיף 4(א)(1) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 הקובע כי המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה אם התקיים אחד מאלה: "הדירה או כל דבר שבה שונים מן האמור, במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבנייה".

התובעים לא הוכיחו כי החימום בדירה שונה מהמוסכם במפרט או מזה שנקבע בתקן רשמי (ואף לא רשמי) או בתקנות הבנייה.

התובעים לא הוכיחו כי קומת הסופרמרקט שמתחת לדירתם לא הייתה סגורה או אטומה במשך כשלוש שנים ובגין כך נפגע בידוד דירתם מלמטה כלומר מהרצפה, ואף לא הוכיחו כי רצפת דירתם, כפי שנוצקה ונבנתה במקור, אינה עומדת בדרישות תקן רשמי ואף לא רשמי.

התובעים לא הוכיחו כי הם זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש וסבל. לא הוכיחו כי סבלו "מקור עז", "סבל בל יתואר" וכי "הקור העז" נגרם כתוצאה מאי-הבידוד של רצפת דירתם, כאמור לעיל.

267. ת"א 12649-04 רייסברג ואח' נ' מבני תעשיה בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (25.01.2012) - סכום הפיצוי - 4,000 ש"ח

א. הליקויים:
דירת תובעים 4 (סולימני):
ריצוף; נפילת מים מגג רעפים ללא תעלות או מרזבים (ניקוז הגג); ליקוי בגין היעדר אוורור בחדר ארונות; ליקויים בגין היעדר אפי מים.

דירת תובעים 2 - (בן דוד):
ליקוי ברוחב הפרוזדור; ירידת ערך - ממ"ד.

דירת התובעים 1 (משפחת רייסברג):
עבודות פיתוח; ציפוי חיצוני; ריצוף; גג רעפים; דלתות; חדרי רחצה; ממ"ד; חלונות (אמצעי איוורור חדר ארונות); סדקים, גבס וטיח (צבע ורובה); תריסים/חלונות.
בהתאם לחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים 1 הינה בסך של 33,855 ש"ח (ביום מתן פסק-הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת חוות-דעת המומחה ברמן, עומדת על סך של 50,420 ש"ח). לסכום זה יש להוסיף סך של 2,000 ש"ח, בגין ירידת ערך (בשל סטיות אופקיות של הקירות בשני חדרי הרחצה והשירותים) וסך של 4,000 ש"ח, בגין ירידת ערך עקב הליקוי בחדר הממ"ד. על-פי חוות-דעת המומחה, משך התיקונים הינו 15 - 18 ימי עבודה, במהלכם הדירה ראויה למגורים ולא יידרש פינוייה.

בית-המשפט קיבל את טענת הנתבעות לפיה, מאחר והתובעים 1 מכרו את דירתם ואין בכוונתם לבצע תיקונים בפועל, הם אינם זכאים לפיצוי בגין פיקוח הנדסי, שעה שממילא, לא ישכרו שירותיו של מפקח.

דירת התובעים 2 (משפחת בן דוד):
סדקים בקירות החוץ; ריצוף; גג רעפים; ממ"ד; חדרי רחצה; דלתות; חדר המדרגות; עבודות אלומיניום; סדקים,טיח וגבס, ותיקוני רטיבות; אמצעי איוורור - חדר ארונות.

בהתאם לחוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים 2 (בן דוד) הינה בסך 43,732 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי וכולל מע"מ). לסכום זה יש להוסיף סך של 1,500 ש"ח בגין ירידת ערך בשל עומק מוקטן של משטח אופקי מדרגות וסך של 4,000 ש"ח בגין ירידת ערך עקב הליקוי בחדר הממ"ד.

עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים 2 (בן דוד), לרבות ירידת ערך, מגיעה כדי סך של 49,232 ש"ח (סכום זה עומד ביום מתן פסק-הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת חוות-דעת המומחה ברמן, על סך של 62,287 ש"ח).

על-פי חוות-דעת המומחה, משך התיקונים הינו 18 - 21 ימי עבודה, במהלכם הדירה ראויה למגורים ולא יידרש פינוי הדירה.

דירת התובעים 3 (משפחת ליפשיץ):
סדקים בקירות החוץ; ריצוף; גג רעפים; ממ"ד; חדרי רחצה; דלתות; חדר המדרגות; אמצעי איוורור - חדר ארונות; פיתוח; סדקים, טיח וגבס ותיקוני רטיבות.

בהתאם לחוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים 3 (ליפשיץ) הינה בסך 46,146 ש"ח (כולל מע"מ). לסכום זה יש להוסיף סך של 1,500 ש"ח, בגין ירידת ערך (בשל עומק מוקטן של משטח אופקי מדרגות) וסך של 4,000 ש"ח, בגין ירידת ערך עקב הליקוי בחדר הממ"ד. על-פי חוות-דעת המומחה, משך התיקונים הינו 10 - 12 ימי עבודה, במהלכם הדירה ראויה למגורים ולא יידרש פינוייה.

בית-המשפט קיבל את טענת הנתבעות לפיה, מאחר והתובעים 3 מכרו את דירתם ואין בכוונתם לבצע תיקונים בפועל, הם אינם זכאים לפיצוי בגין פיקוח הנדסי, שעה שממילא, לא ישכרו שירותיו של מפקח.

עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים 3 (ליפשיץ), לרבות ירידת ערך, מגיעה כדי סך של 51,646 ש"ח (ביום מתן פסק-הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת חוות-דעת המומחה ברמן, עומד הסכום על סך של 65,337 ש"ח).
דירת התובעים 4 (משפחת סולימני):
סדקים בקירות החוץ וחדירת רטיבות; ריצוף; גג רעפים; ממ"ד; חדרי רחצה; ליקויים שונים בשיש במטבח; פיתוח; סדקים, טיח, גבס וצבע; אלומיניום (תריסים); דלתות.

בהתאם לחוות-דעתו של מומחה מטעם בית-המשפט, עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים 4 (סולימני) הינה בסך 51,196 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי וכולל מע"מ). לסכום זה יש סך של 4,000 ש"ח בגין ירידת ערך עקב הליקוי בחדר הממ"ד. על-פי חוות-דעת המומחה, משך התיקונים הינו 21 - 24 ימי עבודה, במהלכם הדירה ראויה למגורים ולא יידרש פינוי הדירה.

עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים 4 (סולמני), לרבות ירידת ערך, מגיעה כדי סך של 55,196 ש"ח (סכום זה עומד ביום מתן פסק-הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת חוות-דעת המומחה ברמן, על סך של 69,777 ש"ח).

דירת התובעים 5 (משפחת גמליאל):
סדקים בקירות החוץ; גג רעפים; ממ"ד; חדרי רחצה; דלתות; אלומיניום; ליקויי בטיחות - ריצוף חצר ויציאה מאמבטיה לחצר; סדקים, טיח וגבס.

בהתאם לחוות-דעתו של המומחה ברמן, עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים 5 (גמליאל) הינה בסך 24,053 ש"ח (כולל מע"מ). לסכום זה יש להוסיף סך של 4,000 ש"ח, בגין ירידת ערך עקב הליקוי בחדר הממ"ד. על-פי חוות-דעת המומחה ברמן, משך התיקונים הינו 12 - 15 ימי עבודה, במהלכם הדירה ראויה למגורים ולא יידרש פינוייה.
בית-המשפט קיבל את טענת הנתבעות לפיה, מאחר והתובעים 5 מכרו את דירתם ואין בכוונתם לבצע תיקונים בפועל, הם אינם זכאים לפיצוי בגין פיקוח הנדסי, שעה ממילא, לא ישכרו שירותיו של מפקח.

עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים 5 (גמליאל), לרבות ירידת ערך, מגיעה כדי סך של 28,053 ש"ח (סכום זה עומד ביום מתן פסק-הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת חוות-דעת המומחה ברמן, על סך של 35,489 ש"ח).

ב. נימוקי הפיצוי: בית-המשפט הדגיש, כי התובעים השקיעו ברכישת הדירות ממיטב כספם מתוך ציפייה סבירה להתגורר בדירה חדשה ללא ליקויים או לכל היותר, ליקויים בלתי-משמעותיים. במבחן המציאות, התובעים קבלו דירות עם ליקויים בהיקף לא מבוטל, חלק ניכר מהם טרם תוקן וחלקם אף לא ניתן לתיקון ואין ספק כי נגרמה להם אי-נוחות בגינה הם זכאים לפיצוי.

עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו-של-דבר על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט נמוכה באופן משמעותי מהליקויים המפורטים בחוות-דעת המומחה מטעם התובעים, אם כי מדובר בליקויים בלתי-מבוטלים. מנגד, בית-המשפט קבע כי אין מדובר בליקויים שיש בהם כדי להפחית את הנאתם של התובעים מהשימוש בדירה באופן ניכר. כמו-כן, יש לקחת בחשבון כי מאז מסירת הדירות, נערכו בהן נסינות תיקון וכי עדיין קיימים ליקויים רבים בדירות הדרושים תיקון ( נחמני - ת"א (חי') 19859-10-09) בהתחשב בשיקולים אלו, נקבע לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש על סך של 4,000 ש"ח. הנתבעות תזכנה לשיפוי מהצדדים השלישיים, בשיעור של 75% מהסכומים בגין ראש נזק זה.
268. ת"א 8877-05 יצחק ברוכי ואח' נ' חברת א.כ רימונים בנייה ופיתוח בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (13.02.13) - סכום הפיצוי - 10,000 ש"ח

א. הליקויים: רטיבות; בדלת הכניסה נתגלתה חוסר אטימות; ריצוף.

מומחה מטעם בית-המשפט הורה עוד הצביע על מספר תיקונים נוספים, כאשר סך כל עלות התיקונים הוערכה ב- 16,775 ש"ח.

נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעים עתרו לפיצוי בגין ראש נזק זה על סך 150,000 ש"ח.

ב. נימוקי הליקוי: בית-המשפט קבע באשר לרכיב של עגמת נפש, כי משקבע המומחה מטעם בית-המשפט, שהליקויים המפורטים אינם רבים וחריגים, הרי שהסכום שדורשים התובעים הינו מופרך למדי ולפיכך, סכום הפיצוי בגין ראש נזק זה נקבע על הסך של 10,000 ש"ח בלבד.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

פסיקת בית-המשפט השלום