פסיקת פיצויים בתביעות בין בני זוג
הפרקים שבספר:
- מבוא
- סרבנות גט
- פיצויים בגין התרת חוזה נישואין או הפרת הבטחה לנישואין
- אי-קיום יחסי אישות כעילת תביעה בנזיקין
- פיצוי בגין התעללות רגשית וגופנית
- תביעת נזיקין כנגד קרוב משפחה
- הסדרי ראיה
- לשון הרע
- עוולת התקיפה
- פסיקת פיצויים בגין הסתרת מצב נפשי של בן זוג
- ריבוי נישואין
- תביעת נזיקים בגין הוצאת צו עיכוב מן הארץ
- תביעה לנזיקין המסתמכת על הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
- צו הרחקה
- ניאוף
- חטיפת ילדים
- סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה בתביעה לנזקי גוף בגין מעשי אינוס
- גובה האגרה בתביעות נזיקין בענייני משפחה
גובה האגרה בתביעות נזיקין בענייני משפחה
ב- בש"א (משפחה יר') 58414/08 {א' ק' נ' י' ק', תק-מש 2009(1), 189 (2009)} נפסק מפי כב'השופט איתי כץ:"1. עניינה של החלטה זו היא גובה האגרה בתביעות נזיקין בענייני משפחה (שאינן תביעות לנזקי גוף) ההולכות ומתרבות.
2. ההחלטה ניתנת בבקשה למחיקת התביעה על-הסף מחמת תשלום אגרה בחסר.
העובדות
3. המשיבים 3-1, אישה ושני ילדיה הקטינים, הגישו כנגד הנתבע - בעלה של המשיבה 3 ואבי הקטינים, המשיבים 1 ו- 2, תביעה שסווגה על ידם בכותרת התביעה כתביעה נזיקית.
4. ברישא לכתב התביעה נוסח הסעד המבוקש כדלקמן: 'בית-המשפט הנכבד מתבקש בזאת לפסוק לטובת התובעת פיצוי כספי בהתאם לשיקול-דעתו, ולחילופין כמפורט בסיפא לתביעה זו...'.
5. בסיפא לכתב התביעה תבעו המשיבים מן המבקש סכומים שונים בסך כולל של למעלה מ- 3 מיליוני שקלים בעילות כדלקמן: עיגון המשיבה 3, שכר ראוי, התעללות במשיבה 3, אופן התנהלות המבקש בהליכים, מגורים מחוץ לבית, נזקים נפשיים ואחרים למשיבים 1 ו- 2 והפרת חוזה.
6. האגרה ששולמה על-ידי המשיבים בגין התביעה הייתה 482 ₪ בלבד (419 ₪ בתוספת 63 ₪ אגרת פרוטוקול) כפי שהמזכירות נוהגת לגבות בתביעות מסוג זה.
טענות הצדדים
7. לטענת המבקשים, מדובר בתביעה לסכום כסף קצוב וכיוון שכך טעונה תשלום אגרה כמפורט בסעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות בית-המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995 (להלן: "התוספת הראשונה") לפיו יש לשלם בגינה אגרה בגובה 1% מן הסכום הנתבע כערכו בעת פתיחת ההליך דהיינו, סך של 31,400 ₪ בתוספת אגרת פרוטוקול .
8. לטענתם, מאחר ששולמה אגרה בחסר בסך 482 ₪ בלבד כאמור לעיל, אזי דין התביעה להימחק על-הסף כמצוות תקנה 100(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולחילופין יש להורות לתובעת לשלם את האגרה המלאה בפרק הזמן שייקבע על-ידי בית-המשפט.
9. לטענת המשיבים בתגובתם, תביעתם אינה תביעה לסכום כסף קצוב אלא לסכום שייקבע על-פי שיקול-דעתו בית-המשפט. בעניין זה סומכים הם ידיהם על הניסוח ברישא לכתב התביעה שצוטט לעיל ממנו ניתן להסיק לדבריהם כי סכומי הכסף הקצובים שפורטו בסעיף 68 לכתב התביעה הינם רק סעד חלופי לסעד העיקרי שהוא פסיקת פיצוי על-פי שיקול-דעת בית-המשפט.
10. כיוון שכך, אין לשיטתם לראות את התביעה כתביעה כספית לסכום קצוב, אלא כתביעה לפי שיקול-דעת בית-המשפט החוסה בצילו של סעיף 6 לתוספת הראשונה לתקנות האגרה שם נקבעה אגרה בסך של 419 ₪ בצירוף אגרת פרוטוקול ובסה"כ סך של 482 ₪ כפי ששולם בפועל.
11. עמדת המדינה בתגובתה מיום 26.1.09 היא כעמדת המבקש היינו, כי אכן מדובר בתביעה כספית לסכום קצוב המחייבת תשלום אגרה בשיעור של 1% מהסכום הנתבע.
חזית המחלוקת
12. המחלוקת בין הצדדים היא בגדר איזה מן הסעיפים המנויים בתוספת הראשונה לתקנות האגרה נופלת תביעה זו וכיצד יש לסווגה; האם מדובר בתביעה לסכום כסף קצוב הנופלת בגדר סעיף 1 לתוספת הראשונה, שאז שומה על המשיבים לשאת באגרה בשיעור 1% מהסכום הנתבע כערכו בעת פתיחת ההליך, ולא פחות מ- 419 ₪, או שמא מדובר ב: 'כל תביעה אחרת לרבות אישור הסכם כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור בבית-המשפט לענייני משפחה' לפי סעיף 6 לתוספת הראשונה שאז על המשיבים לשלם אגרה בגובה 419 ₪ בלבד כפי שנעשה בפועל.
דיון
13. מקובלת עלי עמדת המדינה, כי התביעה דנן מחייבת תשלום אגרה בגובה של 1% מסכום התביעה.
14. לפי תקנה 9(9) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) על כתב תביעה לפרש את שוויו של נושא התובענה, ככל שאפשר לקבעו. כמו-כן מורה תקנה 16 לתקסד"א כדלקמן:
'(א) הייתה התביעה לסכום כסף, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע במדוייק.
(ב) הייתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער.
(ג) הוגש לבית-המשפט תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, או תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, אין חובה, על-אף האמור בתקנות-משנה (א) , לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע בעד נזק כללי, ותקנה 9(9) לא תחול עליו.'
15. בסעיף 68 לכתב התביעה ננקבו במפורש הסכומים הנתבעים לפי ראשי הנזק השונים גם אם הדבר נעשה באופן חילופי. הסעד שנתבקש כאמור בשורה הראשונה לכתב התביעה הוא 'פיצוי כספי' והאמירה בהמשך 'בהתאם לשיקול-דעתו של בית-המשפט ולחילופין כמפורט בסיפא לתביעה זו' היא אמירה שאין בה כלום, שכן בין כך ובין כך כל סעד כספי שנפסק, בסופו-של-יום, נתון לשיקול-דעתו של בית-המשפט.
16. צודק ב"כ המדינה כי אם יצלח אופן הניסוח בו נקטו המשיבים יוכל כל תובע, על-ידי תשלום אגרה מינימאלית שלא על-פי גובה הסכום הנתבע, לדרוש סכומי עתק מוגזמים ומופרזים ולהעמיס נטל כבד על המערכת ועל הצד שכנגד ללא עלות נוספת כלשהי.
17. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ב- ע"א (יר') 42/94 סיוון המאה עשרים ואחת בעמ' נ' מדינת ישראל, דינים מחוזי כו (2), 639, שהובאו בתגובת המדינה כדלקמן:
'מאחר ששיעור האגרה אינו נגזר בהכרח מהיקף השירות הניתן לתובע על-ידי מערכת בתי-המשפט, בחר מחוקק המשנה במספר אמות-מידה להגדרת שיעור האגרה, אחת מהן הנוגעת לענייננו - היא הבנויה על היקף הסעד כבסיס לקביעת שיעור האגרה... אין ספק כי בבוחרו באמת-מידה זו, ביקש המחוקק בין היתר, לתחום את היקפו של הסעד הנדרש בתביעות לסכומים סבירים ונכונים ולתת "תמריץ שלילי" לאלו המבקשים להפריז בהיקף תביעותיהם על-ידי תשלום אגרה גבוהה יותר.'
18. סבורני כי דווקא מקרה זה שלפנינו בו נתבע סכום של כ- 3 מיליון שקלים מלמד מה קלה יכולה להיות הלחיצה על העט , כאשר האגרה אינה תלויה בסכום התביעה.
לסיכום
לאור האמור לעיל סבורני כי יש לסווג את התובענה כתביעה לסכום כסף קצוב הנופלת בגדר סעיף 1 לתוספת הראשונה, לפיו על המשיבים לשאת באגרה בשיעור 1% מן הסכום הנתבע כערכו בעת פתיחת ההליך.
למשיבים ניתנת בזאת אורכה של 10 ימים מהיום לתשלום הפרשי האגרה, שאם לא כן תמחק התביעה.
מאחר שבין לבין סודר הגט והצדדים הגיעו להבנות בחלק מן העניינים הרכושיים שביניהם, מומלץ לתובעים לשקול מחדש את הצורך בהגשת תביעה זו."