רשות האכיפה במדינת ישראל הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף כרך ב'
הפרקים שבספר:
- ביטול עיקול בגין מזונות עתידיים - אימתי?
- האם ניתן לחייב צד ג' בחוב הפסוק על-פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל רק בשל העובדה שלא התייצב לדיון אליו זומן?
- האם ניתן להפחית צו תשלומים באופן רטרואקטיבי?
- האם ניתן להמציא האזהרה למשרדו של עורך-הדין המייצג את החייב?
- האם ניתן ליתן פטור מתשלום אגרת פתיחת תיק?
- האם ניתן להורות על השבת כספי קצבת נכות שמומשו בתיק המזונות, בטענה כי ניתן צו כינוס עובר למימושם?
- האם ניתן להגדיל החוב עם החייאת התיק, בלא תגובה ברורה מאת החייב?
- האם ניתן להורות על צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד החייב עוד טרם הומצאה אזהרה על פתיחת התיק?
- חיוב העירייה ליתן בתוך 21 ימים בידי הכונס, אישור לטאבו עבור כלל 7 היחידות שנמכרו לרבות שני הנכסים
- האם רשאים החייבים לקזז חובם אל מול טענתם לזכות להשבת הכספים ששילמו במסגרת הסכם המכר שבוטל, ובעוד תביעת פינוי ותביעה כספית מתנהלת כנגדם?
- בקשה לפסילת רשם ההוצאה לפועל
- ערר על החלטת סגן מנהל לשכת ההוצאה לפועל שדחתה את בקשת הזוכים להגדלת קרן החוב בתיק
- בקשה מטעם החייב לפסול את בא-כוח הזוכה מייצוג בתיק ההוצאה לפועל
- האם, בחלוף המועד שנקצב לחייב ולאחר שניתנו החלטות המורות על ביצוע חלוקת התמורה, כפי שבוצעה על-ידי כונסת הנכסים, יש להורות על ביטול/שינוי אותן ההחלטות הן בשל חלוף המועד והן בנסיבות המקרה?
- בקשה למימוש ואכיפת כתבי שיפוי ולהורות לבנק להשיב כספים שקיבל מקופת הכינוס לשם תשלום דמי הסכמה לרמ"י
- האם מוסמך רשם ההוצאה לפועל לדון בטענות כונס הנכסים ביחס ליעוד הנכס, גודל הנכס ופטורים מכוח החוק והתקנות?
- אימתי יקבע רשם ההוצאה לפועל כי הליך המכרז לא התנהל באופן תקין ולא עמד בדרישות ניהול הליך מכרז למכר מקרקעין במסגרת הליך כינוס תקין ובהתאם להוראות צו המינוי?
- נטל ההוכחה בטענת "פרעתי"
- בקשת החייבת להורות לזוכה להמציא לידיה אסמכתאות, אשר יש בהן לבסס החוב הנטען כלפיה, מהטעם שאסמכתאות אלו צריכות היו להיות מצורפות לבקשת הביצוע כפי הקבוע בדין
- הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015
האם ניתן ליתן פטור מתשלום אגרת פתיחת תיק?
5. האם ניתן ליתן פטור מתשלום אגרת פתיחת תיק?בתיק הוצאה לפועל מס' 5086570216 {א' א' ס' נ' עיריית ירושלים, טרם פורסם (15.04.16)} נפסק מפי כב' רשם ההוצאה לפועל ערן אביטל:
"החלטה
1. עניינה של החלטה זו הוא בקשת הזוכה למתן פטור מאגרת פתיחת תיק הוצאה לפועל על-פי תקנה 5(א) לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות), התשכ"ח-1968, להלן: "תקנות האגרות בהוצאה לפועל".
2. לטובת הזוכה ניתן בתאריך 06.10.15 פסק-דין (ת"א (יר') 21483-08-10) המחייב, בין היתר, את החייבת לשאת בפיצוי לזוכה בסך 700,000 ש"ח. מן הנתונים שהוצגו לי, הוגשו ערעורים הדדיים על פסק-הדין.
3. הזוכה מפרט בתצהירו, כי הוא נרקומן משוקם, ערירי שמתגורר בהוסטל לנגמלים מסמים, המתקיים מקצבאות נכות של הביטוח הלאומי, הואיל והוא הוכר כנכה בשיעור של 60%. סכום קיצבת הנכות מגיע לכדי סך של כ- 2,600 ש"ח. לטענת הזוכה, סכום זה אינו מספיק למחייתו ומשכך הוא נאלץ לאכול בבתי תמחוי שונים בעיר.
הזוכה טוען, כי בית-המשפט המחוזי פטר אותו מתשלום הפקדת עירבון בגין ערעורו והוא צירף לעיוני העתק ההחלטה הרלוונטית (ע"א (מחוזי יר') 10829-11-15).
4. עיריית ירושלים התנגדה לבקשה והיא מיקדה את טענותיה, כי קיים ערעור תלוי ועומד ומשכך אין בכלל מקום לפתוח את תיק ההוצאה לפועל נגדה.
5. בהתאם להחלטתי, המדינה נתבקשה להגיב לבקשה ומתגובתה עולה, כי עקרונית היא אינה מתנגדת לבקשה. עם-זאת, לשיטתה, על הזוכה להמציא מסמכים נוספים וממילא הואיל והזוכה מיוצג, קיימת לחובתו חזקה לפיה הוא בעל אמצעים, שכן באפשרותו לשלם לבא-כוחו שכר-טרחה.
6. לאחר עיון ושקילה, נחה דעתי, כי דין הבקשה להתקבל משני טעמים מצטברים, כמבואר להלן.
7. תקנה 5(א) לתקנות האגרות בהוצאה לפועל קובעת, כדלקמן:
"היה הזוכה פטור מתשלום אגרת בית-משפט לפי תקנה 14 או 19 לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. (בתקנה זו: "תקנות האגרות") לא תחול עליו חובת תשלום אגרה בהוצאה לפועל בשל ההליך שבעבורו קיבל את הפטור כאמור; לעניין תקנת-משנה זו, "הליך" - כמשמעותו בתקנות האגרות."
תקנה 14 לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות בבתי-משפט"), שעניינה פטור מאגרה, קובעת כדלקמן:
"(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית-משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית-המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית-המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית-המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ד) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת-משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1) החלטה של בית-משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;..."
8. אין עורר, כי בית-המשפט המחוזי הנכבד קבע, כי הזוכה זכאי לפטור מאגרה בהליך הערעור על פסק-הדין ולכן מתקיים התנאי המפורט בסעיף 14(ג) ו- (ד)(1) לתקנות האגרות בבתי-משפט. לפיכך, קיימת הצדקה לפטור את הזוכה מתשלום אגרת הליך פתיחת תיק ההוצאה לפועל. אעיר, כי על-פי הוראת הסעיף הנזכר, אין מקום לערוך הבחנה בין פטור מאגרה בערעור לבין פטור מאגרה ביחס להליך העיקרי - הגשת תביעה.
9. טעם שני למתן פטור מאגרה, נובע ממצבו הכלכלי - אישי של הזוכה, כפי הוצג במסגרת כתבי טענותיו.
כאמור, מדובר בנפגע סמים לשעבר הסובל מנכות יציבה בשיעור של 60% ומדרגת אי כושר בשיעור של 100%. המוסד לביטוח לאומי משלם לזוכה סך 2,594 ש"ח בשעה שסכום אגרת פתיחת תיק ההוצאה לפועל עומדת על-סך של כ 8,900 ש"ח. הזוכה טען כי במהלך מאסרו עבר אירוע מוחי שהותיר בו נכות.
דומני, כי יש באישורי זכאות הזוכה לקצבאות מן המל"ל ובתיאורי מצב בריאותו הרופף שבאו לידי ביטוי הן בתצהירו והן בגוף פסק-הדין עצמו (סעיף 66) ראיה מספקת כדי ללמד על מצבו הכלכלי הרע של הזוכה ועל חוסר יכולתו לשלם בשלב זה את סכום אגרת פתיחת התיק.
10. אעיר, כי אין בידי לקבל את טענת המדינה, לפיה הואיל והזוכה מיוצג מתקיימת חזקה לפיה הזוכה הוא בעל אמצעים. בעניין זה, יש לזכור כי תביעת הזוכה שהיוותה בסיס לפסק-הדין היא תביעת נזיקין וטענת בא-כוח הזוכה לפיה שכר-טרחתו ישולם מתקבולי הפיצוי שיתקבלו בפועל מתקבלת על הדעת וממילא היא לא נסתרה.
11. סוף דבר - מהטעמים אותם פירטתי, אני מורה כי הזוכה יהיה פטור מתשלום אגרת פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגד החייבת. כן אני מורה, כי האגרה בגין פתיחת התיק תיגבה מן החייבת בתיק ההוצאה לפועל ומהתשלומים הראשונים שיבוצעו על ידה ועד לסילוק החוב בגין האגרה, כאמור בהוראת סעיף 6 לתקנות האגרות בהוצאה לפועל.
12. אין צו להוצאות."