האם ניתן להגדיל החוב עם החייאת התיק, בלא תגובה ברורה מאת החייב?

7. האם ניתן להגדיל החוב עם החייאת התיק, בלא תגובה ברורה מאת החייב?
בתיק הוצאה לפועל מס' 20-00224-13-0 (פתח-תקוה) {הזוכה נ' החייב, טרם פורסם (18.02.16)} נפסק מפי כב' הרשמת גילה גדות:

"החלטה
לפני בקשת הזוכה להחייאת התיק, אשר נפתח ביום 01.09.13, ונסגר לבקשתה, כשבועיים לאחר פתיחתו, ביום 16.09.13.

1. הזוכה עתרה להחייאת התיק, ולהגדלת קרן החוב בו עם החייאתו, בסך 30,000 ש"ח, בגין אי-תשלום מזונות שוטפים על-סך 1,200 ש"ח מחודש 02/14 -02/16, על-פי טבלת פירוט דמי המזונות שצירפה.

2. הזוכה ציינה בבקשתה, ובלא שתמכה זאת בתצהיר מאומת כדין, כך:

"החייב לא שילם לעולם מזונות. למיטב הבנתי ניתן לתבוע רטרו שנתיים, לכן אבקש לתבוע על הסכום 30,000."

3. עיון במסמכי פתיחת התיק מורה כי הזוכה ביקשה בפתיחת התיק לגבות רטרואקטיבית כ- 34,990 ש"ח, בגין אי-תשלום מזונות ממועד מתן פסק-הדין (01.01.06), עד מועד פתיחת התיק (01.09.13), בקיזוז תשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל"), וטענה באמצעות ב"כ כדלקמן:

"הזוכה מובטל וחיה מהיד לפה ואליה לפרנס ולכלכל את הקטין, ואילו האב חי חיי רווחה ומבזה את החלטות בית-המשפט."
4. אפשר, נוכח הוראות סעיף 11ב לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, באה כעת הזוכה בבקשה להחיות בתיק, אך רטרואקטיבית, לשנתיים.

5. עוד יוער כי הזוכה לא ציינה אם התקבלו תקבולי מל"ל בתקופה בגינה היא עותרת להחייאה והגדלת חוב, ולא צירפה אישור מל"ל המאשר כי לא גבתה המזונות באמצעותו.

6. פסק-הדין שניתן בעניינם של הצדדים, בהיות הקטין עוד לא כבן שנה (תמ"ש 039640/05 מיום 01.01.06, כב' השופט נחמני - (להלן: "פסק-הדין")), מורה כדלקמן (סעיף 6 לפסק-הדין):

"הצדדים הגיעו להסכמה בעניין המזונות, לפיה כל עוד מתגוררת האם בבית הוריה והקטין אינו מבקר במעון או בגן, ישלם האב למזונות בנו החל מהיום סך של 1,200 ש"ח לחודש."

7. עוד מורה סעיף 6 לפסק-הדין כך:

"החל מהמועד בו יחל הקטין לבקר במעון או בגן (לשיטתי די כי אניח בשלב זה כי בכוונת כב' השופט להתייחס להוצאות חינוך, ג.ג.), יישא האב במחצית התשלום בפועל בו תישא האם, ודי בהצגת שובר תשלום..."

8. יוער כי על-פי חישוב גס, ונוכח נתוני פסק-הדין, הקטין אמור להיות כבן 11 היום. לפיכך, כלל לא ברור כי החייב אמור לשאת בסכום החודשי לו עתרה הזוכה בבקשת החייאה והגדלה זו, בסך של 1,200 ש"ח רטרואקטיבית לשנתיים האחרונות. על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, כל שהחייב אמור להיות מחוייב בו הוא, במחצית תשלומים בפועל, בהצגת קבלות.

9. כן לא ברור האם פתיחת התיק טומנת בחובה חיוב החייב בהוצאות נילוות אחרות המפורטות בפסק-הדין, רטרואקטיבית, אותם הזוכה כלל אינה מזכירה.

10. מכאן עולה כי לא ניתן להגדיל החוב עם החייאת התיק (ככל שיוחייא), בלא תגובה ברורה מאת החייב, מהטעם הפשוט שמעצם החייאת תיק על-סך 30,000 ש"ח יהא החייב "חשוף" החייב להליכים מנהליים (בין אם בצדק - בין אם לאו) - כאשר עינו של הרשם אינה בוחנת ביצועם מבעוד מועד, עניין שבנסיבות תיק זה, יש להימנע ממנו.

11. לזהירות הנדרשת בפתיחת תיק מזונות, נוכח הליכי הגביה שאפשר שיינקטו מתוקפו באופן מרחיק לכת, די אם אפנה לפסק-דינו של כב' השופט ארז שני, תמ"ש 24775-06-15; ע"ר 3089-10-15 ב.א. נ' ב.א. (ניתן ביום 22.10.15), הקובע, כי יש להגן "... גם על זוכים וגם על חייבים", וכי מתפקידו של הרשם להכריע בזהירות הנדרשת "מה ראוי לגביה ומה איננו ראוי לגביה". שכן "אין מדובר בעניין של מה בכך".

12. זאת ועוד, מעיון בתיק עולה כי יש גם שאלה ראשונית שעלי לשקול - האם יש כלל להורות על החייאת התיק, או האם נכון, בנסיבות העניין, לדחות הבקשה, ולמצער להורות לזוכה לפתוח תיק חדש?

13. מעיון בנתוני פתיחת התיק עולה כי התיק נפתח ב- 01.09.13. ונסגר לבקשת הזוכה ב- 16.09.13!

קרי, היה התיק היה פתוח שבועיים(!).

14. מעיון בבקשות הסרוקות טרם הוסבה המערכת למערכת המחשוב החדשה עולה כי הזוכה סגרה התיק מטעמים לא ברורים. בבקשה שהגישה באמצעות ב"כ ציינה כדקלמן:

"הזוכה לא מעוניינת בתיק בשלב זה. מבקשת לסגור תיק מזונות".

15. הזוכה לא הבהירה בבקשה לסגירת התיק מדוע עתרה לסוגרו אך שבועיים לאחר פתיחתו.

16. הזוכה לא הבהירה בבקשה דנא מדוע לא פעלה כנגד החייב בכל השנים בהן, ולו לכאורה, לא נשא החייב במזונות.

הדברים אינם "עושים שכל".

17. מכאן לא השתכנעתי כי הבקשה להחייאת התיק דינה להתקבל, כמו גם לא השתכנעתי נוכח התנהלות הזוכה, בפתיחת תיק זה, סגירתו, ועתירתה לפותחו מחדש, כי לא עולות תמיהות ביחס לתום ליבה של הזוכה, שיש לבחון אותם בעין ביקורתית.

18. לשיטתי, שומה על רשם ההוצאה לפועל לנקוט זהירות יתרה בפתיחת הדלת להחייאות תיקים, וודאי בנסיבות תיק זה, בלא שהזוכה תידרש, לכל הפחות, לפתיחת תיק סדורה וחדשה, ובלא שהדבר יחייב המצאת אזהרה כדין לחייב.

19. בנסיבות אלה, החייאת התיק ש"חי" אך חודשיים, ואפילו על סכום אפס, עלולה לגרום נזק מעצם החייאתו. אף אם מצהירה הזוכה כי היא מבקשת החייאתו לשנתיים, אין להוציא מכלל אפשרות כי תעתור לחיובי עבר בהמשך חיי התיק. מכאן נדרשת הוראה ברורה כי הזוכה רשאית אך לפתוח תיק חדש, ולהגדיר היטב גדרי תיק זה.

20. כמו-כן, נוכח הוראות סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, הקובע סייג למזונות בעד העבר כדקלמן: "מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית-המשפט", ובהתאם לנקבע במספר פסיקות שהתחדשו לאחרונה, לרבות עמ"ש 9560-07-13 מיום 27.03.14 (בית-המשפט המחוזי, כב' השופטים א. שילה, ו. פלאוט וב. טולקובסקי), לפיו הוראות החוק לתיקון דיני משפחה חלות אף על בני זוג שיש להם דין אישי, כבענייננו, אני סבורה שככל שתבקש הזוכה לפתוח תיק בגין חיובים רטרואקטיבית לשנתיים ממועד פתיחת התיק, יהא עליה להציג, כבר במעמד פתיחת התיק, אישור לגבייתם של מזונות עובר לשנתיים מכב' בית-המשפט.

21. משהגעתי עד הנה הנני מורה כדלקמן:

א. בקשת הזוכה להחייאת התיק נדחית.
ב. הזוכה רשאית על-פי דין לפתוח תיק חדש.

ג. ככל שתבקש לפתוח תיק בגין חיובים רטרואקטיבית שנתיים עובר למועד פתיחת התיק, תציג הזוכה, במעמד פתיחת התיק, אישור לגבייתם מכב' בית-המשפט, שאחרת, מורה כי התיק לא ייפתח על חיובים אלו."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

האם ניתן להגדיל החוב עם החייאת התיק, בלא תגובה ברורה מאת החייב?