רשות האכיפה במדינת ישראל הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף כרך ב'
הפרקים שבספר:
- ביטול עיקול בגין מזונות עתידיים - אימתי?
- האם ניתן לחייב צד ג' בחוב הפסוק על-פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל רק בשל העובדה שלא התייצב לדיון אליו זומן?
- האם ניתן להפחית צו תשלומים באופן רטרואקטיבי?
- האם ניתן להמציא האזהרה למשרדו של עורך-הדין המייצג את החייב?
- האם ניתן ליתן פטור מתשלום אגרת פתיחת תיק?
- האם ניתן להורות על השבת כספי קצבת נכות שמומשו בתיק המזונות, בטענה כי ניתן צו כינוס עובר למימושם?
- האם ניתן להגדיל החוב עם החייאת התיק, בלא תגובה ברורה מאת החייב?
- האם ניתן להורות על צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד החייב עוד טרם הומצאה אזהרה על פתיחת התיק?
- חיוב העירייה ליתן בתוך 21 ימים בידי הכונס, אישור לטאבו עבור כלל 7 היחידות שנמכרו לרבות שני הנכסים
- האם רשאים החייבים לקזז חובם אל מול טענתם לזכות להשבת הכספים ששילמו במסגרת הסכם המכר שבוטל, ובעוד תביעת פינוי ותביעה כספית מתנהלת כנגדם?
- בקשה לפסילת רשם ההוצאה לפועל
- ערר על החלטת סגן מנהל לשכת ההוצאה לפועל שדחתה את בקשת הזוכים להגדלת קרן החוב בתיק
- בקשה מטעם החייב לפסול את בא-כוח הזוכה מייצוג בתיק ההוצאה לפועל
- האם, בחלוף המועד שנקצב לחייב ולאחר שניתנו החלטות המורות על ביצוע חלוקת התמורה, כפי שבוצעה על-ידי כונסת הנכסים, יש להורות על ביטול/שינוי אותן ההחלטות הן בשל חלוף המועד והן בנסיבות המקרה?
- בקשה למימוש ואכיפת כתבי שיפוי ולהורות לבנק להשיב כספים שקיבל מקופת הכינוס לשם תשלום דמי הסכמה לרמ"י
- האם מוסמך רשם ההוצאה לפועל לדון בטענות כונס הנכסים ביחס ליעוד הנכס, גודל הנכס ופטורים מכוח החוק והתקנות?
- אימתי יקבע רשם ההוצאה לפועל כי הליך המכרז לא התנהל באופן תקין ולא עמד בדרישות ניהול הליך מכרז למכר מקרקעין במסגרת הליך כינוס תקין ובהתאם להוראות צו המינוי?
- נטל ההוכחה בטענת "פרעתי"
- בקשת החייבת להורות לזוכה להמציא לידיה אסמכתאות, אשר יש בהן לבסס החוב הנטען כלפיה, מהטעם שאסמכתאות אלו צריכות היו להיות מצורפות לבקשת הביצוע כפי הקבוע בדין
- הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015
ערר על החלטת סגן מנהל לשכת ההוצאה לפועל שדחתה את בקשת הזוכים להגדלת קרן החוב בתיק
12. ערר על החלטת סגן מנהל לשכת ההוצאה לפועל שדחתה את בקשת הזוכים להגדלת קרן החוב בתיקבתיק הוצאה לפועל מס' 561274-03-15 (תל-אביב) {א' א' ואח' (הזוכים) נ' ב' א' ואח' (החייבים), טרם פורסם (20.01.16)} נפסק מפי כב' רשם ההוצאה לפועל ערן אביטל:
"החלטה
1. לפניי ערר על החלטת סגן מנהל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים, מר מאיר בן שבת, שהוגש על-ידי הזוכים בתיק.
ההליכים והמסגרת הנורמטיבית
2. במסגרת תיק ההוצאה לפועל, על הרכב מושא החלטה זו הוטל עיקול.
3. בתאריך 07.07.15 הגישו הזוכים בקשה לתיק אליה צירפו דו"ח חקירה ממנו עולה ששכרו את שירותיה של חוקרת פרטית על-מנת לאתר את רכבו של החייב ומשניסיונותיה של זו לא צלחו, עתרו הזוכים להורות לחייב להבהיר היכן ומתי ניתן לאתר את הרכב, מחשש שהלה "העלים" את רכבו. בקשה זו הועברה לתגובת החייב.
4. זמן לא רב לאחר מכן פנה החייב לקבלן ההוצאה לפועל והמציא לידיו את הרכב, כך שבתאריך 29.07.15, בהתאם לרישומים המצויים בתיק, נתפס רכבו של החייב.
5. הוראת סעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"), מורה כדלקמן...
6. על יסוד סעיף 9(ב) לחוק, ביום 20.08.15 הגישו הזוכים בקשה מינהלית להגדלת קרן החוב בגין ההוצאות ששולמו על ידם לחוקרת הפרטית לשם איתור הרכב.
7. בתאריך 24.09.15 ניתנה החלטה על-ידי סגן מנהל לשכת ההוצאה לפועל, הדוחה את בקשת הזוכים להגדלת קרן החוב בתיק ומנמקת כדלקמן:
"רצוי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל מראש ולבקש אישור מוקדם בגין הוצאה חריגה. ברור שהוצאה כזו שנעשית ללא אישור מוקדם היא על סיכונו של הזוכה שעלול לעמוד בפני האפשרות שהוצאה זו לא תאושר (ראה ע"א 279/91 פיקסלר נגד מ"י, פ"ד כז(2), 439).
הדרך לאיתור נכסי החייב היא על דרך זימונו בפני רשם ההוצאה לפועל לחקירת יכולת ועל-סמך כתב ויתור על סודיות לפנות למאגרי מידע לצורך איתור נכסים."
8. על החלטה זו מונח הערר שלפניי.
טענות העוררים
9. העוררים טוענים ששגה סגן מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהחלטתו ממספר טעמים.
10. ראשית, לטענת העוררים, לאור הוראות סעיף 9(ב) לחוק, מאחר ואין מחלוקת שההוצאות שולמו לשם נקיטת הליכים בתיק ואף הובילו להצלחתם, ומאחר וההליכים אושרו על-ידי רשם ההוצאה לפועל, יש להגדיל את קרן החוב בתיק כך שהתשלום יגבה מהחייבים.
11. שנית, הזוכים טוענים שעתרו לזימון החייבים לחקירת יכולת, אך אין צורך להמתין ולדחות את תפיסת הרכב עד לקיום חקירת היכולת.
12. לשיטת העוררים, אילולא היו שוכרים את שירותיה של חוקרת פרטית לא היה נתפס הרכב לעולם, שכן לשיטתם, זו הסיבה שהחייב פנה לקבלן ההוצאה לפועל והמציא את רכבו בעצמו.
תגובת החייבים
13. החייבים טוענים שהיה על הזוכים לבקש מסגן ראש לשכת ההוצאה לפועל אישור לביצוע ההליך בטרם ביצועו.
14. לטענת החייבים, העוררים הסתירו מרשם ההוצאה לפועל את זהותה של החוקרת, דודתה של זוכה 2.
15. ועוד זאת, לשיטת החייבים העוררים לא הוכיחו ששילמו בגין שירותי החקירה ורק מטעם זה יש לדחות את בקשתם. אמנם העוררים צירפו חשבונית מס, אולם חשבונית מס מהווה דרישת תשלום ולא די בכך לשם הוכחת תשלום בפועל. על-מנת להוכיח שאכן התקבל תשלום היה על העוררים להגיש לתיק קבלה, אותה ניתן להנפיק רק לאחר ביצוע התשלום.
16. בקבלה עצמה מצויים פרטים על התשלום עצמו ואופן העברתו - סכום התשלום, מספר המחאה, תאריך פירעון וכדומה.
תשובת העוררים
17. העוררים אינם מכחישים את היותה של החוקרת דודתה של הזוכה 2 וטוענים שאין בעובדה זו כדי להוריד מחובת החייבים לשלם את ההוצאה. ההפך הוא הנכון. העוררים טוענים שהחוקרת הפרטית אליה פנו היא חוקרת בעלת רישיון אשר אמינה עליהם ויכלו לסמוך עליה. ואף למעלה מכך, לטענת העוררים החוקרת גבתה מהם תעריף נמוך מן המקובל לאור הקרבה המשפחתית וההיכרות המוקדמת.
18. העוררים אף אינם מכחישים שטרם שילמו לחוקרת. לטענתם, לאור מצבם הכלכלי הסכימו עם החוקרת שהתשלום בגין החקירה יועבר לה לאחר שיתקבלו הכספים מטעם החייבים. עם-זאת, החוקרת הנפיקה חשבונית מס, אשר מקימה לה חובה לתשלום מיסים, אותם שילמה בעצמה.
19. לתשובת העוררים צורף תצהיר מטעם החוקרת, לשם גיבוי גרסתם, לפיו המיסים בעבור החשבונית שולמו על ידה זה מכבר ואילו יתרת התשלום בגין החקירה תתקבל לאחר התשלום מהחייבים.
דיון והכרעה
20. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי להחלטה שדין הערר להידחות, להלן נימוקיי.
21. ראשית, ומטעם זה לבדו ראיתי לדחות את הערר, העוררים לא שילמו בגין שירותיה של החוקרת. למעשה העוררים עתרו להגדלת קרן החוב בגין דרישת תשלום רעיונית. אני רואה בכך התנהלות פסולה עד כדי חוסר תום-לב מצד העוררים, שכן הם עותרים להחזר בגין הוצאות שלא בוצעו בפועל.
22. נוסף על כך אציין, שלשיטתי אין די באישור הליך תפיסת הרכב, שניתן על-ידי רשם ההוצאה לפועל, כדי לאשר עלותו בכל מחיר. ועוד זאת, בהחלטת כבוד הרשם קייס כראמה, מיום 20.04.15, לעניין תפיסת הרכב, נקבע כהאי לישנא:
"פעולת תפיסת כלי הרכב תבוצע על-ידי קבלני הוצאה לפועל מורשים."
קביעה זו אינה ריקה מתוכן, שכן יש בה כדי לפקח על העלויות הכרוכות בהליך מעין זה בפרט ובהליכי ההוצאה לפועל בכלל.
23. ככל שחפצו הזוכים לבצע את ההליך באופן פרטי ובעלויות גבוהות מהתעריפים המשולמים לקבלני ההוצאה לפועל, היה עליהם להגיש בקשה מתאימה. ראו לעיניין זה סעיף 9(ג) לחוק כפי שצוטט מעלה. סעיף זה מפנה אותנו לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968, ותקנה 4 לפיה:
"(א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ינקוט הליך שנקיטתו גוררת הוצאות אלא לאחר ששולם סכום ההוצאות או שהופקד סכום לכיסויים.
(ב) לכיסוי ההוצאות לנקיטת ההליכים המפורטים בתוספת ישולם הסכום המפורט בה.
(ג) הוצאות שלא נקבעו בתוספת טעונות אישור מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפני נקיטת ההליך; עם האישור יקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההוצאות המשוערות בנקיטת ההליך, ועל מבקש ההליך להפקיד את אותו סכום לפני ביצוע ההליך..."
כלומר, על הזוכים היה לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל טרם נקיטת ההליך ולבקש את אישורו. ככל שהיה ניתן אישור היה מנהל לשכת ההוצאה לפועל קובע את גובה ההוצאה המשוערת וכן הלאה בהתאם להוראות התקנה. העוררים בתיק זה פעלו באופן עצמאי ללא קבלת אישור מטעם מנהל לשכת ההוצאה לפועל וזאת בניגוד להוראות הדין.
24. ועוד זאת, העוררים שכרו שירותיה של חוקרת פרטית אשר כל תפקידה הוא לאתר את הרכב. אציין, כי קבלני ההוצאה לפועל מקבלים תשלום בגין תפיסת הרכב ולא בגין איתורו בלבד. זה המקום לציין שהחוקרת אף לא איתרה את הרכב. איני רואה נימוק מוצדק לחייב את החייבים בתיק בתשלום בגין הליך שנקטו הזוכים על דעת עצמם, ללא קבלת אישור מנהל הלשכה, בתעריף הגבוה עשרות אחוזים על התעריפים המשולמים על-ידי הלשכה לקבלנים בגין תפיסת רכב (הליך זה כולל בתוכו את איתור הרכב ותפיסתו).
25. במאמר מוסגר אציין, כי העוררים לא טענו שנאלצו לבצע את ההליך בתוך חלון זמן ספציפי ומיידי ואילו היו ממתינים לאישור הלשכה היה בזה לפגוע בסיכויי הצלחת ההליך. בפני העוררים היתה מונחת האפשרות לפנות לקבלת אישור ולפעול בהתאם לקביעותיו של מנהל הלשכה, אך הם בחרו שלא לעשות כן, ועל זאת אין להם להלין אלא על עצמם.
26. לאור האמור, החלטתי לדחות את הערר.
27. העוררים יישאו בהוצאות החייבים בסך 1,000 ש"ח."