botox

עניינים שונים (סעיפים 152 עד 170 לחוק)



עמוד 465 בספר:


שאלה: על מי רובץ נטל ההוכחה באשר לבעלות במקרקעין?

תשובה: נטל ההוכחה והשכנוע מוטל על התובע {בע"מ 6148/07 פלונית נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}. שם קבע בית-המשפט כי הנטל מוטל כולו על הטוען לבעלות כנגד הרישום בלשכת רישום המקרקעין. נטל זה הינו נטל כבד ביותר, המבקש לסתור ראיה חותכת זו של הרישום בלשכת רישום המקרקעין, צריך להוכיח בראיות ממשיות ולשכנע בצדקת טיעוניו {ראה גם ת"א 537/05 (מחוזי נצ') זידאן יאסין נ' עזבון המנוח פרח אליאס עטאלל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010); תא"ק (ב"ש) 38712-11-10 מיכאל עינב נ' דוד אוחנה, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.05.2011); ת"א (נצ') 678-09 ד"ר שאהין סובחי נ' עו"ד חמאיסי עאדל, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.02.2013)}.


שאלה: למי שייכת קרקע מסוג "מירי"?

תשובה: קרקע מסוג "מירי" שייכת על-פי הדין המהותי למדינה, אך יכול שתינתן לאדם פרטי רישיון מאת המדינה וכן הזכות לשימוש וחזקה בה,


עמוד 466 בספר:


בהתאם לסעיף 3 לחוק הקרקעות העותומני {ת"א (ק"ש) 518-99 מינהל מקרקעי ישראל נ' אניס טרבאי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.


שאלה: האם סעיף 154(א) לחוק המקרקעין מגביל או מבטל את האמור בסעיף 23 לפקודת הסדר המקרקעין?

תשובה: סעיף 154(א) לחוק המקרקעין אינו מגביל או מבטל את האמור בסעיף 23 לפקודת הסדר המקרקעין והם דרים בכפיפה אחת {ת"א (ת"א) 1058/08 יוסף ריחאן נ' מדינת ישראל - רשות הפיתוח, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.


שאלה: מהו הדין באשר להגבלת משך תקפו של עיקול ומחיקתו?

תשובה: עברו עשר שנים מיום שנרשם עיקול, רשאי הרשם למחקו אלא-אם-כן הוגש לרישום צו להארכת תקפו {ראה סעיף 157א(א) לחוק המקרקעין}.

שאלה: מהו הדין כאשר הרשם החליט למחוק עיקול?

תשובה: החליט הרשם למחוק עיקול בתום התקופה כאמור בסעיף 157א(א) לחוק המקרקעין, ישלח הודעה, לפחות ארבעים וחמישה ימים לפני המחיקה,


עמוד 467 בספר:


למי שהעיקול נרשם לזכותו, ככל שמענו ידוע, או יפרסם על כך הודעה בשני עיתונים יומיים {ראה סעיף 157א(ב) לחוק המקרקעין}.


שאלה: האם סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין יחול על זכויות שאינן רשומות?

תשובה: כאשר עסקינן בזכויות שאינן רשומות במקרקעין מוסדרים, סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין לא יחול {ת"א (נצ') 9793-02-12 דינא ראיף זועבי נ' וליד חמאתי, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.03.2013)}.


שאלה: מהו הדין באשר לזכויות מן היושר?

תשובה: כאשר מדובר ב"זכויות מן היושר", סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין לא חל {ת"א (ת"א) 2002-06 אבישי דליה נ' מינהל מקרקעי ישראל - תל אביב, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.03.2013)}.


שאלה: אימתי תישמע טענת התיישנות במקרקעין מוסדרים?

תשובה: על-מנת שתישמע טענת התיישנות במקרקעין מוסדרים, על הטוען להתיישנות להוכיח, כי הוא החזיק במקרקעין 25 שנה לפני יום 1.1.70, דהיינו: לפני יום 1.1.45 {ראה סעיף 169 לחוק המקרקעין; סעיף 5(2) לחוק


עמוד 468 בספר:


ההתיישנות; ת"א (ת"א) 61344-07 רשות הפיתוח "עמידר" החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' חסן כחיל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)}.


שאלה: מהי מטרתו של סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין?

תשובה: מטרתו של סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין הייתה לחסן זכות במקרקעין מוסדרים מפני טענת התיישנות העומדת בסתירה לרישומים שבפנקסי המקרקעין. בכך עברה מן העולם תפיסת הדין הקודם שהכירה בהתיישנות הן כטענת הגנה בתביעה לסילוק יד ובמקרים מסויימים אף כאמצעי לרכישת הבעלות במקרקעין {ע"א 520/96 אחמד עבאלעזיז חוסין נ' מרים מור, פ"ד נד(3), 487 (2000); ת"א (נצ') 19803-12-11 אחמד סאמי עבדאלהאדי נ' יוסף אחמד עבדאלטיף, פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)}.


שאלה: מהו המועד הרלבנטי לעניין התיישנות על-פי סעיף 159 לחוק המקרקעין?

תשובה: המועד הרלוונטי לבחינת התיישנות התביעה הינו שנת 1994 בה נערך הרישום. ממועד זה ועד הגשת התביעה בשנת 2012 חלפו למעלה מ- 18 שנה. מכאן, שטרם הסתיימה תקופת ההתיישנות, העומדת על 25 שנה {דברי בית-המשפט ב- תמ"ש (ת"א) 36690-05-12 ר.ג נ' נ. ב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)}.