botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)

הפרקים שבספר:

מעשה פשיטת רגל (סעיף 5 לפקודה)

שאלה: האם העילות הקבועות בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל מצטברות או שדי כי אחת מהן תתקיים על-מנת שניתן יהיה לפתוח בהליך של פשיטת רגל?
תשובה: סעיף זה, מונה מספר אירועים העשויים להיחשב כ"מעשה פשיטת רגל", אשר בהתקיים כל אחד מהם ניתן לפתוח בהליך של פשיטת רגל {ע"א 2975/09 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חיים דראל, תק-על 2010(4), 2948, 2954 (2010)}, כלומר, די באחת העילות.

שאלה: מהם שני התנאים ההכרחיים על-מנת שבית-המשפט יוציא תחת ידו צו כינוס והאם מדובר בתנאים מצטברים?
תשובה: אין ולא יינתן צו כינוס לנכסי חייב, אלא אם התקיימו, ככתבה וכלשונה, אחת מהעילות העולות כדי מעשה פשיטת רגל לפי סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל, וזאת, בנוסף להיותו חייב. המדובר בשני תנאים הכרחיים ומצטברים, שאין לסטות מהם.



שאלה: האם עצם קיום הליכי הוצאה לפועל נגד החייב מהווה כשלעצמו, מעשה פשיטת רגל?
תשובה: לא {בש"א (מחוזי ב"ש) 5255/07 שוקרון יוסף נ' אלבז משה, תק-מח 2009(3), 14460, 14466 (2009); ע"א 2643/99 קרן חברה להשקעות בע"מ נ' בנק מרכנתיל, פ"ד נה(2), 441 (2001)}.

שאלה: אימתי יתחיל מועד מירוץ שלושת החודשים במקרה והחייב ביצע הענקת מרמה?
תשובה: כאשר חייב מבצע הענקת מרמה או שיעבוד שהינו העדפת מרמה בפשיטת רגל לפי סעיף 5(1)(א) לפקודת פשיטת הרגל בסתר, והדבר נודע לנושה אך ורק לאחר זמן, הרי זוהי מעין תרמית, ולכן מתחיל מירוץ שלושת החודשים אך ורק מהתאריך בה התגלה המעשה לנושה.

שאלה: מדוע אין מתעקשים על עמידה דווקנית במועד שלושת החודשים כאמור?
תשובה: עמידה דווקנית על מועד שלושת החודשים, מעצם המעשה במקרה כזה, היו מוציאים את החייב נשכר מהעובדה כי הסתיר את מעשיו שלא כדין, והיו מציבים חייב כזה, אשר ביצע תרמית, במצב עדיף על חייב תם-לב, אשר ביצע את אותה העברה בגלוי, בלא להיות מודע סובייקטיבית {למשל} למשמעותה החמורה על-פי דין. דין כזה היה עשוי להפוך את סעיף 5(1) לפקודת פשיטת הרגל במקרים רבים לאות מתה גרידא.




שאלה: על מי מוטל הנטל להוכיח כי עסקינן בטענת תרמית?
תשובה: מן הדין כי נטל הוכחתה ייפול על הנושה, במשקל זהה לנטל המוטל על כל הטוען למעשה תרמית במשפט האזרחי. נטל זה הינו כבד ביותר, ואף עולה על מאזן ההסתברות הרגיל.

שאלה: מהן הנקודות שעל הטוען למעשה פשיטת רגל להבהיר בבקשתו?
תשובה: על הטוען להראות כיצד ניסה החייב להסתיר את מעשיו. האם, עובדתית ומשפטית עסקינן בניסיון להסתיר מעשים, להבדיל מהתנהגות רשלנית של נושה אשר אינו טורח לעקוב כראוי אחר צעדי החייב? שאלה זו עוסקת, למעשה, במידתה של חובת הזהירות למעשה אשר מטיל הדין על החייב כלפי הנושה. בנוסף, על הטוען/הנושה להסביר כיצד ומתי גילה את מעשיו של החייב?

שאלה: כיצד על החייב לנהוג כאשר מועלית כנגדו הטענה כי הוא הבריח רכב בבעלותו ורשם אותו על שם בנו?
תשובה: על החייב במקרה זה להמציא לבית-המשפט תדפיס חשבון בנק או אסמכתא אחרת המעידה כי הבן רכש את הרכב ולא החייב {אביו}. לכאורה אין כל קושי בהמצאת ראיה שכזו והיעדרה תשמש כנגד החייב {פש"ר (ת"א) 1569/01 קונטיננט בע"מ נ' יוסף כהן, תק-מח 2002(2), 515 (2002)}.



שאלה: מהי הכוונה הנדרשת על-פי סעיף 5(2) לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: יש להוכיחה באופן פוזיטיבי ויש שניתן להסיקה מנסיבות המקרה.

שאלה: על מי מוטל הנטל להוכיח כי לחייב הייתה כוונה להתחמק מנושיו או לדחותם כאמור בסעיף 5(2) לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: לעולם מוטל נטל השכנוע בעניין זה על הנושה, ובמקרה שקיים ספק - תידחה הבקשה {ע"א 397/87 יורם גיל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מד(2), 397 (1989)}.

שאלה: האם כאשר החייב ברח מן הארץ בסמוך לקריסת החברה בה שימש כמנהל ובעל שליטה, תוך שהוא מותיר אחריו נושים וחובות רבים בסך מיליוני שקלים, עסקינן במעשה פשיטת רגל כאמור בסעיף 5(2) לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: כן {פש"ר (מחוזי ת"א) 2214/06 עו"ד קובי שקד נ' צביה רוטמן, תק-מח 2009(1), 7717 (2009)}.

שאלה: האם במקרה ועוקל נכס מנכסיו של החייב ונמכר בהוצאה לפועל על-פי צו בית-משפט, כמוה כמעשה פשיטת רגל?
תשובה: כן {ראה סעיף 5(3) לפקודת פשיטת הרגל}.



שאלה: כיצד על נושה להוכיח טענתו הנסמכת על סעיף 5(3) לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: תנאי לעמידה בסעיף הנ"ל הינה הוכחה ברורה כי אכן נכס מנכסיו של החייב, עוקל ונמכר בהוצאה לפועל על-פי צו. די כי המבקש יצרף לבקשתו את החלטת רשם ההוצאה לפועל הקובעת מפורשות כי נכס מנכסי החייב עוקל ונמכר כאמור.

שאלה: האם כאשר החייב הגיש לבית-המשפט הצהרה שאינו יכול לשלם את חובותיו או בקשה שיוכרז פושט רגל לפי הוראות פקודת פשיטת הרגל, אזי, עסקינן במעשה פשיטת רגל?
תשובה: כן {ראה סעיף 5(4) לפקודת פשיטת הרגל; בש"א (מחוזי ב"ש) 5255/07 שוקרון יוסף נ' אלבז משה, תק-מח 2009(3), 14460, 14466 (2009)}.

שאלה: האם כאשר החייב הודיע לנושה מנושיו כי הפסיק, או עומד להפסיק, לשעה או לצמיתות, לשלם את חובו, אזי עסקינן במעשה פשיטת רגל?
תשובה: כן {ראה סעיף 5(5) לפקודת פשיטת הרגל}.

שאלה: על-מנת שהמבקש יוכל לשכנע את בית-המשפט כי נעשה מעשה פשיטת רגל לפי סעיף 5(5) לפקודת פשיטת הרגל, עליו להוכיח התקיימותם של שניים. מהם?
תשובה: האחד, כי המבקש אכן נושה בחייב, כלומר, כי החייב חב לו כספים. השני, כי החייב הודיע למבקש/נושה כי אין בכוונתו לשלם את החוב.

שאלה: כיצד על הודעת החייב להיות מנוסחת?
תשובה: על הודעת החייב להיות ברורה ואינה משתמעת לשני פנים ולפיה החייב חדל פירעון וכי אין ביכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.

שאלה: האם על הודעת החייב להיות בכתב?
תשובה: לא. יחד-עם-זאת, לא די בהערת אקראי או באמירה המשרתת מטרה אחרת אלא המדובר באמירה שהיא פרי החלטה ברורה וניתנת כביטוי לרצון לתת פומבי לכוונה העולה מתוכה ובה. נעיר כי על המבקש לצרף לבקשתו אסמכתא ו/או ראיה להודאת החייב בעל-פה ובהיעדר אסמכתא ו/או ראיה, תידחה הבקשה על הסף {ראה למשל פש"ר (מחוזי ת"א) 14114-07-10 אפרים שגיא נ' עודד דסאו, תק-מח 2010(4), 6451 (2010); בש"א (מחוזי נצ') 3198/05 לקוחות הבנק בצפון נ' מנשה מזרחי, תק-מח 2005(4), 8835 (2005)}.

שאלה: האם יש באי-היענות החייב להתראת פשיטת הרגל משום מעשה פשיטת רגל?
תשובה: כן, ובתנאי שחלפו 7 ימים מיום שהחייב קיבל את התראת פשיטת הרגל {ראה סעיף 5(6) לפקודת פשיטת הרגל; פש"ר (מחוזי נצ') 222/02 מועצה מקומית מטולה נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2003(4), 8370 (2003)}.






שאלה: מהו פירוש הביטוי "ולא הניח את דעת בית-המשפט כי יש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסך החוב הפסוק ושלא היה בידו לעוררם בתובענה שניתן בה פסק-דין" שבסעיף 5(6) לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: סעיף 5(6) לפקודת פשיטת הרגל מייחס משקל לטענות שכנגד של החייב לעניין חוב פסוק שהוכרע כנגדו, לצורך קביעת מעשה פשיטת רגל, בתנאי, בין היתר, שלא היה בידו לעורר טענות אלה בהליך בו הוכרע החוב הפסוק. נעיר כי על החייב להוכיח לבית-המשפט תנאי זה וממילא אין לייחס משקל לתובענה שהגיש החייב כנגד הנושה כעילה להתליית הכרזתו פושט רגל {תל"א (מחוזי חי') 10739-07 בנק הפועלים סניף חצור נ' רווה גדעון, תק-מח 2009(4), 7443, 7445 (2009)}.

שאלה: מה ההבדל בין טענת קיזוז המועלית בהליך פשיטת הרגל לבין טענת קיזוז המועלית בדין המהותי?
תשובה: טענת הקיזוז במסגרת הליכי פשיטת רגל הינה דין מיוחד השונה מטענת הקיזוז בדין המהותי מאחר והחייב אינו נדרש להראות זכות קיזוז הנובעת מאותה עילה, כי אם קיזוזים אחרים אשר אינם נובעים מאותה עסקה, וכל תביעה שכנגד ו/או דרישה שכנגד.

שאלה: מה החייב צריך לעשות כדי לעמוד בסייג הקבוע בסעיף 5(6) לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: החייב אמור להצביע על קיומן של עובדות שיש בהן כדי לבסס את התביעה שיש לו לכאורה כנגד הנושה ולהראות כי לא יכול היה להעלות את טענותיו כנגד הנושה במסגרת התביעה בה ניתן פסק-הדין נשוא ההתראה {בש"א (מחוזי ת"א) 4358/03 בנק הפועלים בע"מ נ' איזנברג שאול, תק-מח 2003(1), 40901, 40902 (2003)}.

שאלה: מה תכליתו של סעיף 5(6) לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: תכליתו לאזן בין כלל היסוד בדיני פתיחת הליך פשיטת הרגל לפיו יש לשלם חובות לאלתר, לבין ההגנה על זכויות החייב ומניעת מצב בו ישמשו הליכי פשיטת הרגל כנשק טקטי על-מנת למנוע מהחייב לעמוד על זכויות המוקנות לו בדין {בש"א (מחוזי ת"א) 16728/02 יגאל פיראיזן נ' רן גזית, תק-מח 2002(4), 19706 (2002)}.

שאלה: האם חייב יכול לטעון, במסגרת סעיף 5(6) לפקודת פשיטת הרגל, בדבר אי-הנפקת חשבונית וקבלה בגין הסכומים ששילם?
תשובה: טענה מאין זה אינה באה הטענות שניתן להעלות על-פי סעיף 6(5) לפקודת פשיטת הרגל. אין לקשור בין החובה להנפיק חשבונית מס וקבלה באשר לתשלומים לבין חובת החייב לשלם את החוב הפסוק. ככל שיש לחייב השגות באשר לחובה להנפיק חשבונית מס וקבלה, פתוחה לפניו הדרך לנקוט בהליכים על-פי דין. אין בית-משפט של פשיטת רגל, במסגרת הליך של התראת פשיטת רגל, נדרש להכריע במחלוקת בין הצדדים האם יש להנפיק לחייב חשבונית ואם לאו {פש"ר (מחוזי ת"א) 3934-01-11 אלומיניום החזקות (א.ה.) בע"מ נ' דוד אפל, תק-מח 2011(1), 23091, 23093 (2011)}.



שאלה: מה הדין באשר לטענות שמועלות על-ידי החייב ושיכלו להתברר במהלך הדיון בתובענה במסגרתה ניתן פסק-הדין?
תשובה: אין בטענות מאין אלה כדי להוות הגנה לפי הוראות סעיף 5(6) לפקודת פשיטת הרגל {בש"א (מחוזי ת"א) 11556/08 עציוני חנן נ' בנק הפועלים סניף ראשי, תק-מח 2008(3), 15819 (2008); ע"א 4972/06 חזקיהו (אקי) בבכנוף נ' דוד קמי, תק-על 2008(1), 2351 (2008)}.