שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)
הפרקים שבספר:
- מטרותיו של הליך פשיטת הרגל
- מיהו חייב (סעיף 2 לפקודה)
- התראת פשיטת רגל (סעיף 3 לפקודה)
- תכנה של התראת פשיטת רגל (סעיף 4 לפקודה)
- מעשה פשיטת רגל (סעיף 5 לפקודה)
- סמכות למתן צו כינוס (סעיף 6 לפקודה)
- עילות לבקשת נושה (סעיף 7 לפקודה)
- בקשת נושה מובטח (סעיף 8 לפקודה)
- אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית (סעיף 9 לפקודה)
- אימות והמצאה (סעיף 10 פקודה)
- ראיות נחוצות (סעיף 11 לפקודה)
- זכות להעיד את החייב (סעיף 12 לפקודה)
- חקירת תוקף החוב ותמורתו, "הצצה מאחורי פסק-הדין" (סעיף 13 לפקודה)
- עילות לדחיית הבקשה (סעיף 14 לפקודה)
- דחיה או עיכוב בגלל ערעור (סעיף 15 לפקודה)
- עיכוב הליכים מחמת הכחשה (סעיף 16 לפקודה)
- בקשת חייב (סעיף 17 לפקודה)
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב והתנהלות החייב בתום-לב (סעיף 18 לפקודה)
- מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל (סעיף 18א לפקודה)
- תשלומים עיתיים ומגבלות על החייב (סעיף 18ב לפקודה)
- חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים (סעיף 18ג לפקודה)
- חוות-דעת הכונס הרשמי (סעיף 18ד לפקודה)
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל (סעיף 18ה לפקודה)
- אין חזרה מבקשה שהוגשה - אלא ברשות בית-המשפט (סעיף 19 לפקודה)
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס (סעיף 19א לפקודה)
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים (סעיף 20 לפקודה)
- כונס זמני, מינוי ושכרו (סעיף 21 לפקודה)
- עיכוב הליכים (סעיף 22 לפקודה)
- צו זמני לבקשת חייב (סעיף 22א לפקודה)
- מנהל מיוחד (סעיף 23 לפקודה)
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים (סעיף 24 לפקודה)
- דו"ח לאחר מתן צו כינוס (סעיף 25 לפקודה)
- אסיפת נושים ראשונה (סעיף 26 לפקודה)
- בקשה לחקירה פומבית וחקירתו של החייב (סעיפים 27 עד 32 לפקודה)
- פשרה או הסדר אחרי צו כינוס (סעיפים 33 עד 41 לפקודה)
- צו הכרזה על פשיטת רגל (סעיף 42 לפקודה)
- הגבלות על פושט רגל (סעיף 42א לפקודה)
- הנאמן - מינויו, סמכויותיו וחובותיו
- מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל (סעיפים 48 עד 51 לפקודה)
- פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה (סעיפים 52 עד 55 לפקודה)
- פיקוח על החייב ועל נכסיו (סעיפים 56 עד 60א לפקודה)
- הפטר בפשיטת רגל (סעיפים 61 עד 70 לפקודה)
- ניהול נכסים; תביעת חוב ונכסים העומדים לתשלום חובות (סעיפים 71 עד 87 לפקודה)
- ביטול הענקות (סעיף 96 לפקודה)
- ביטול העדפות (סעיף 98 לפקודה)
- תשלומים עיתיים ודין הכנסה של פושט רגל (סעיף 111 לפקודה)
- הקצבה לזכאי למזונות (סעיף 128 לפקודה)
- תביעת נושה מובטח (תקנות 83 עד 91 לתקנות)
פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה (סעיפים 52 עד 55 לפקודה)
שאלה: מה הדין באשר לפשרה או הסדר לאחר הכרזתו של החייב כפושט רגל?תשובה: על-פי סעיף 52 לפקודת פשיטת הרגל, רשאים הנושים להחליט בכל עת, ברוב מניין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, לקבל הצעת פשרה לפירעון חובות החייב.
כלומר, ביכולתו של חייב ליתן הצעת פשרה או הסדר גם לאחר הכרזתו כפושט רגל ואולם ההחלטה תלויה כאמור בנושי החייב.
שאלה: מה הדין באשר להליך אישור ההסדר?
תשובה: לאחר קבלת הצעת ההסדר או הפשרה על-ידי הנושים, על בית-המשפט ליתן אישורו. בסמכותו של בית-המשפט ליתן צו המבטל את פשיטת הרגל והמקנה את נכסי פושט הרגל לעצמו או לאחר אחר שימנה בית-המשפט.
כאשר בית-המשפט נתן צו המאשר את ההסדר או הפשרה ולא הורה בו על הקניית נכסי החייב, יחזרו נכסיו של החייב להיות קניינו של החייב מייד לאחר ששולם כל סכום הפשרה או ההסדר כאמור.
כלומר, רק לאחר שהחייב עמד בהסדר שאושר או הפשרה שאושרה - על-ידי בית-המשפט, נכסיו יושבו לו לאלתר.
שאלה: מהו הדין באשר לביטול ההסדר?
תשובה: בית-המשפט רשאי, לבקשת אדם מעוניין, להכריז על החייב פושט רגל ולבטל את הפשרה או ההסדר במקרים הבאים: לא שולם במועדו תשלום המגיע לפי פשרה או הסדר; בית-המשפט ראה שהפשרה או ההסדר לא יוכלו להימשך בלי לגרום עוול; בית-המשפט ראה שהפשרה או ההסדר יגרמו להשהיה בלתי-סבירה; בית-המשפט ראה שאישור הפשרה או ההסדר הושגו במרמה.
שאלה: מהו הדין באשר לביטול הכרזתו של פושט הרגל כפושט רגל?
תשובה: לבית-המשפט שיקול-דעת רחב לבטל הכרזת חייב פושט רגל, והטעם הראשי לבטלה הוא ניצול לרעה של ההליך.
שאלה: מה ההבדל בין הוראת סעיף 181 לבין הוראת סעיף 55 לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: הוראת סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל עניינה, בסמכות בית-המשפט לבטל צו הכרזה על פשיטת הרגל על יסוד עובדות שאירעו לאחריה - נסיבות חדשות.
לעומת-זאת, הסמכות על-פי סעיף 55(א) רישא לפקודת פשיטת הרגל שונה ועניינה האפשרות לבטל את ההכרזה מקום "שחייב פלוני לא היה צריך להיות מוכרז פושט רגל" {ע"א 75/74 יעקב לוין נ' יצחק קוטנר ואח', פ"ד כט(2), 14 (1975); בש"א (מחוזי חי') 2505/05 שרון אהרון נ' עזבון המנוחה מרים שוורץ ז"ל על-ידי מנהל העזבון עוה"ד א' פלביאן, תק-מח 2005(4), 13453, 13455 (2005)}.
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לבטל ההכרזה מחמת העובדה כי אין כל תועלת למי מהנושים בהמשך ההליך?
תשובה: השיקול של תועלת לנושים בא לידי ביטוי גם בסעיף 55(ב) לפקודת פשיטת הרגל. סעיף זה קובע כי בית-המשפט רשאי לבטל הכרזה על פשיטת רגל "אם לדעתו אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים."
השכל הישר אומר כי אם ברור לבית-המשפט מלכתחילה שפשיטת הרגל לא תביא תועלת לנושים, אין טעם להתחיל בהליך ולהכריז על פשיטת רגל שלאחר מכן ראוי יהיה, ככל הנראה, לבטל אותה {ע"א 5178/92 סמיר ואיטה אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1), 435 (1995); פש"ר (מחוזי חי') 719-07 עיאס אדיב נ' עבד אלכרים סאמי (עיאשי), תק-מח 2009(4), 9973, 9975 (2009)}.
שאלה: טול מקרים בהם הורה בית-המשפט לבטל את הליך פשיטת הרגל?
תשובה: משמסיר חייב את מחדליו, הרי שישנה נטיה לאפשר לו להמשיך בהליך, ואולם קיימים מקרים בהם יהא הצורך לבטל את הליך פשיטת הרגל ובפרט כאשר עסקינן בסכום תשלום חודשי נמוך {כגון 150 ₪ למשל}.
יתרה-מזאת, בתי-המשפט הורו על ביטול הליכים, אף בנסיבות של תשלום פיגורים ערב הדיון בבית-המשפט, גם כאשר מדובר היה בבקשה ראשונה לביטולו {ראה למשל בש"א (מחוזי יר') 8270/09 מיכאל גסיבלובסקי נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(3), 3041, 3042 (2009); ראה גם ע"א 2063/07 שלמה יצחקי נ' הכונס הרשמי, פורסם באתר האינרנט נבו (2008); בש"א (מחוזי חי') 19700/07 כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה נ' טוויטו אסנת, תק-מח 2008(2), 15388, 15390 (2008); בש"א (מחוזי חי') 5516/07 בזבז סלימאן (חייב) נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2007(3), 5071, 5073 (2007); בש"א (מחוזי חי') 11942/06 אסחאק אשרף (הנושה) נ' אדיב אליאס (החייבים), תק-מח 2007(2), 12127, 12129 (2007)}.