הוראות מעבר - סעיף 20 לחוק המתווכים במקרקעין

"20. הוראות מעבר (תיקונים: התשנ"ח, התשס"ה, התשע"ב)
(א) על-אף האמור בסעיף 2, אזרח או תושב ישראל שערב תחילתו של חוק זה עסק בתיווך במקרקעין, רשאי להמשיך ולעסוק בתיווך במקרקעין - גם ללא רישיון - במשך שנתיים נוספות מיום תחילתו של חוק זה.
(ב) מי שגילו מעל 60 שנה או שהינו בעל השכלה אקדמית מלאה והוכיח, להנחת-דעתו של הרשם, כי עסק בתיווך במקרקעין בשלוש השנים שקדמו לתחילתו של חוק זה, רשאי הרשם לפטור אותו מן הבחינה.
(ג) מי שהוכיח, להנחת דעתו של הרשם, כי עסק בתיווך במקרקעין כעיסוק עיקרי, בארבע שנים לפחות מתוך שש השנים שקדמו ליום כ"ג באדר ב' התשנ"ז (1 באפריל 1997), רשאי הרשם לפטור אותו מן הבחינה.
(ד) בקשה לפטור כאמור בסעיפים-קטנים (ב) ו- (ג) תוגש לרשם, בכתב, עד יום י"ז בניסן התשנ"ט (31 במרס 1999).
(ה) (בוטל)."

ב- בג"צ 9232/01 {"נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(6), 212 (2003)} נדונה ההתייחסות להוראות המעבר ומשמעותן ואופן תחולתן.

בית-המשפט קבע כי במקצועות שהעיסוק בהם לא הוסדר כלל בחקיקה והוחלט לקבוע לגביהם דרישות רישוי חדשות בחוק, נהוג לקצוב תקופת מעבר המאפשרת את המשך העיסוק במקצוע לתקופה מוגבלת, אף מבלי לעמוד בקריטריונים החדשים.

לעניין השאלה מתי הוראת מעבר הינה מידתית, נקבע כי הוראות מעבר הקובעות את תחולתו של משטר רישוי חדש המוטל על עוסק ישן, הן מידתיות לגבי העוסקים הישנים, אם הן מתחשבות: במעמד, ניסיון שהצטבר, ניהול והשפעה, בוחרות במדרגת פגיעה פחותה ואם התועלת עולה על הנזק הנגרם לעוסקים הישנים.

בנוסף, במקצועות שהעיסוק בהם היה מוסדר בחוק, אולם הוחלט להוסיף לגביהם דרישה נוספת לתנאי הרישוי הקיימים, נקבעה תקופת מעבר המאפשרת את המשך העיסוק באותם מקצועות בהתאם לדרישות הקודמות למשך מספר שנים נוספות.

ב- בג"צ 1715/97 {לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.09.97)} נדונו אמות-המידה הקובעות את כללי המידתיות לעניין הוראות המעבר, נקבע כי אלו הן אמות-המידה הרגילות, המשקפות את מבחן המידתיות:

מבחן-המשנה הראשון, הוא מבחן ההתאמה או הקשר הרציונלי. הוראות המעבר צריכות להתאים להגשמת המטרה המונחת ביסוד החקיקה.

מבחן-המשנה השני, הוא מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה. יש לקבוע את הוראות המעבר באופן שפגיעתן בחופש העיסוק של העוסקים הישנים תהא מתונה ככל האפשר.

מבחן-המשנה השלישי, הוא מבחן האמצעי המידתי {במובן הצר}. מבחן זה קובע, כי חייב להתקיים יחס ראוי בין התועלת הצומחת מדבר החקיקה החדש לבין מידת פגיעתו בחופש העיסוק.

ב- בג"צ 5936/97 {ד"ר אורן לם נ' מר בן ציון דל מנכ"ל משרד החינוך התרבות והספורט, פ"ד נג(4), 673 (1999)} נבחן הצורך בקביעת תקופת מעבר כאשר עוברים למדיניות חדשה הפוגעת באינטרס ההסתמכות של מי שנפגע מהמדיניות החדשה.

בית-המשפט קבע כי קביעתן של הוראות מעבר מתבקשת מן הצורך להתחשב באינטרס ההסתמכות, שהוא אינטרס לגיטימי של הפרט, שההגנה עליו עומדת ביסודם של מספר דינים מתחומי המשפט החוקתי והמינהלי.

הוראות מעבר, המסדירות כניסתו לתוקף של הסדר נורמטיבי חדש, עשויות לנבוע מטעמים שונים ולהתבטא בהסדרים שונים, הכל לפי נסיבותיו של כל הסדר והסדר.

בדרך-כלל, ההסדר החדש לא ייכנס לתוקפו אלא כעבור פרק זמן מסויים, או כי ההסדר החדש יוחל על אלו העוסקים כבר בתחום העיסוק רק לאחר חלוף תקופה שבה יוכלו להיערך להסדר החדש.

קיימות הוראות מעבר המיועדות להוציא כליל אנשים מסויימים מתחולת הוראות ההסדר הנורמטיבי החדש או מחלקן, ולא רק לאפשר לאותם אנשים תקופת הסתגלות להסדר החדש.

אולם, אין בכל אלה כדי לפטור את הרשויות מלנקוט בצעדים המתאימים והראויים כדי שלא לפגוע בזכויות הפרט ולא לצמצם ולהגביל את אפשרויותיהם מבלי ליידע אותם על כך מראש בצורה הולמת.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הוראות מעבר - סעיף 20 לחוק המתווכים במקרקעין