מומחים בדיני משפחה
הפרקים שבספר:
- כללי
- מיהו עד מומחה
- ההבדלים בין בית-משפט אזרחי לבין בית-משפט לענייני משפחה
- מומחה שיעץ עצה
- מומחה בית-המשפט - חזקת המקצועיות וההגינות
- פסילתו של מומחה מטעם בית-המשפט
- האם חייב בית-המשפט לאמץ את חוות-דעת המומחה?
- חוות-דעת של מומחה בענייני משפחה
- חוות-דעת של מומחה בענייני משפחה
- "מסמכים הנוגעים לעניין"
- הגשת חוות-דעת
- שאלות הבהרה
- מומחה שמינה בית-המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות-דעתו אלא ברשות בית-המשפט
- לתקנות סדר הדין האזרחי
- האם רשאי בעל דין להגיש חוות-דעת מומחה מטעמו
- האם בית-המשפט ייעתר להגשת חוות-דעת מטעם בעל דין שהוגשה בניגוד להוראת תקנה
- האם יש לאפשר חקירה על הקלטות המומחה שנערכו ללא ידיעתו?
- שכר-טרחת המומחה והוצאותיו
- מבוא
- יחסו האמביוולנטי של פקיד הסעד לבית-המשפט
- האם ניתן לבקש למנות רו"ח חוקר באופן כללי
- צוואות
- אימתי יורה בית-המשפט לעו"ס להגיש לעיונו תסקיר משלים?
ההבדלים בין בית-משפט אזרחי לבין בית-משפט לענייני משפחה
בבית-המשפט לענייני משפחה חלים דיני ראיות וסדר דין השונים מערכאה אזרחית אחרת {תמ"ש (פ"ת) 27496-07-13 עזבון המנוחים פלונים ז"ל נ' פלוני, תק-מש 2013(4), 414 (2013)}.כך למשל, סעיף 8(א) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 {ייקרא להלן: "חוק בית-המשפט לענייני משפחה"} מאפשר לבית-המשפט לענייני משפחה לחרוג מדיני הראיות וסדרי דין לצורך "עשיית משפט צדק".
עניין זה אפשר שיעמוד לרועץ לנתבע, שהרי על דרך הכלל נוח לנתבע שבית-המשפט יעמוד על קוצו של יוד בכל הקשור למילוי הוראות דיוניות על-ידי התובע, כאשר אפשר שבאם זה לא ינהג כך תיפגע תביעתו או תצומצם.
כך גם העדרו של הליך גילוי מסמכים {תקנה 258ט לתקנות סדר הדין האזרחי} עשוי לפגוע בזכויות דיוניות המוקנות לבעל דין בהליך אזרחי רגיל.
אף הליך מינוי המומחים אינו דומה בין הערכאות.
בעוד שמגיש תובענה נזיקית בערכאה האזרחית בטענה לנזק גופני או רפואי שנגרם לו שומה עליו להקדים ולצרף לתביעתו חוות-דעת מומחה המוכיחה את נזקיו {ראה תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי וסעיף 24 לפקודת הראיות}, והעדר צירוף חוות-דעת אפשר שיהווה חסם לעצם הגשת התביעה או שיביא לצמצום היקפה, לא כך הדברים בבית-המשפט לענייני משפחה בו מינוי המומחה נעשה על-ידי בית-המשפט {וכפי שנראה להלן בהרחבה} ואין התובע מחוייב להקדים ולהציג חוות-דעת המוכיחה את נזקיו והקשר הסיבתי לעוולה הנטענת כתנאי לכניסתו בשערי בית-המשפט {ראה סעיף 8(ג) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בית-משפט לענייני משפחה"), ותקנה 258יב(ז) לתקנות סדר הדין האזרחי}.
זאת ועוד. בשעה שבערכאה האזרחית זכאי כל בעל דין לחקור את המומחה מטעם הצד שכנגד כמו גם את המומחה שמונה על-ידי בית-המשפט, הרי שבבית-המשפט לענייני משפחה הזכות לחקור את המומחה אשר מונה על-ידי בית-המשפט אינה אוטומטית והיא תלויה במתן רשות מצידו של בית-המשפט לחקירת המומחה, רשות אשר תינתן במשורה במיוחד לאחר שבעלי הדין ניצלו זכותם לשלוח שאלות הבהרה למומחה {תקנה 258יב(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי}.