botox

"מסמכים הנוגעים לעניין"

תקנה 258יב(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"258יב. חוות-דעת של מומחה בענייני משפחה
...
(ב) הורה בית-המשפט על מינוי ממומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לעניין, תוך שבעה ימים מיום מינויו."

בהקשר תקנה זו נשאלת השאלה מהם אותם "מסמכים הנוגעים לעניין"? האם חוות-דעת פרטית בכלל אותם מסמכים?

על-אף שבתקנות העוסקות בתובענות בענייני משפחה לא קיימת הוראה ספציפית האוסרת על העברת חוות-דעת פרטית למומחה כפי שנקבע בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), יש להחיל בדרך-כלל הוראה זו בדבר איסור הצגת חוות-דעת רפואית פרטית למומחה מטעם בית-המשפט, גם ביחס למומחים המתמנים על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה {תמ"ש (ת"א) 49931-08 פלוני נ' פלונית, תק-מש 2010(2), 83 (2010)}.

הצורך בשמירה על אובייקטיביות מירבית של מומחה מטעם בית-המשפט והיעדר פגיעה במראית פני הצדק, מחייבים את המסקנה כי יש לאסור הצגת חוות-דעת פרטיות מטעם הצדדים, למומחה שמונה על-ידי בית-המשפט.

זאת ועוד. אחת המטרות במינוי מומחה מטעם בית-המשפט היא צמצום העלויות של בעלי הדין, באופן שלא יצטרך כל צד לשכור מומחה מטעמו. במצב בו יתאפשר לצדדים להציג בפני המומחה מטעם בית-המשפט חוות-דעת פרטית מטעמו, תסוכל גם מטרה זו. כל צד ירוץ ויצטייד בחוות-דעת של מומחה מטעמו וכך, יוכנסו "בדלת האחורית" חוות-דעת "מטעם", דבר שאותו בדיוק ביקש המחוקק למנוע בהסדר המיוחד שקבע.

שמירת האובייקטיביות של מומחים רפואיים המתמנים על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה והצורך כי בעלי הדין יתנו בהם אמון רב ככל הניתן, חשובה מאוד דווקא בבית-המשפט לענייני משפחה.

בית-משפט לענייני משפחה ממנה מומחים בתחומים רגישים ביותר כגון בסוגיות של מסוגלות הורית, הגירה ואימוץ ולחוות-דעת אלו, השפעה רבה ביותר על זכויות קטינים וטובתם.

אין המדובר רק בחוות-דעת שמטרתם לקבוע גובה של פיצוי כספי כמו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אלא לעיתים חוות-הדעת עוסקות בדיני נפשות ממש.

יש צורך כי המומחים המתמנים על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה, יישמרו ככל ניתן על אובייקטיביות ברמה הגבוהה ביותר ואחת הדרכים לכך, היא באמצעות איסור הצגת חוות-דעת פרטיות ומוזמנות בפניהם.

על-אף ההערכה הרבה למקצועיותם של מומחים, יש לעשות הכל על-מנת להבטיח תשתית דיונית שתבטיח אובייקטיביות גבוהה ואמון רב ככל הניתן של הצדדים במומחה.

יוער, כי בתובענות רגילות, אשר בהן מחוייב התובע להגיש חוות-דעת מטעמו ואף הנתבע רשאי להגיש חוות-דעת נגדית, המומחה הממונה על-ידי בית-המשפט, מקבל לידיו בדרך-כלל שתי חוות-דעת ולפיכך החשש לפגיעה באובייקטיביות שלו נמוכה יותר.

שונה הדבר בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובתובענות בענייני משפחה, שבהן נאסרה הגשת חוות-דעת פרטיות ולכן יש לאסור הגשתן בעקיפין, באמצעות העברתן למומחה מטעם בית-המשפט.