מומחים בדיני משפחה
הפרקים שבספר:
- כללי
- מיהו עד מומחה
- ההבדלים בין בית-משפט אזרחי לבין בית-משפט לענייני משפחה
- מומחה שיעץ עצה
- מומחה בית-המשפט - חזקת המקצועיות וההגינות
- פסילתו של מומחה מטעם בית-המשפט
- האם חייב בית-המשפט לאמץ את חוות-דעת המומחה?
- חוות-דעת של מומחה בענייני משפחה
- חוות-דעת של מומחה בענייני משפחה
- "מסמכים הנוגעים לעניין"
- הגשת חוות-דעת
- שאלות הבהרה
- מומחה שמינה בית-המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות-דעתו אלא ברשות בית-המשפט
- לתקנות סדר הדין האזרחי
- האם רשאי בעל דין להגיש חוות-דעת מומחה מטעמו
- האם בית-המשפט ייעתר להגשת חוות-דעת מטעם בעל דין שהוגשה בניגוד להוראת תקנה
- האם יש לאפשר חקירה על הקלטות המומחה שנערכו ללא ידיעתו?
- שכר-טרחת המומחה והוצאותיו
- מבוא
- יחסו האמביוולנטי של פקיד הסעד לבית-המשפט
- האם ניתן לבקש למנות רו"ח חוקר באופן כללי
- צוואות
- אימתי יורה בית-המשפט לעו"ס להגיש לעיונו תסקיר משלים?
שאלות הבהרה
ב- ת"ע (ת"א) 27559-11-09 {א' ס' ואח' נ' י' י', תק-מש 2010(2), 453 (2010)} נדונה עתירה להקדים את המאוחר ולשאול את מומחה בית-המשפט שאלות שבמהותן הן שאלות הבהרה או הכוונה וכל זאת בטרם ניתנה חוות-דעתו. בדחותו את הבקשה קבע כב' השופט נפתלי שילה כדלקמן:"החלטה
האם רשאים הצדדים להפנות שאלות ואף להגיש מסמכים ונתונים שאינם מסמכים רפואיים, למומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט לצורך בדיקת כשרות המנוחה לערוך צוואה?
א. רקע עובדתי וטענות הצדדים
1. בהסכמת הצדדים, מיניתי את הד"ר א., סגן מנהל מחלקה בבית חולים, כמומחה רפואי מטעם בית-המשפט לצורך בדיקת כשירותה של המנוחה לערוך את צוואתה האחרונה. המינוי ניתן לבקשת המבקשות, הטוענות בין יתר טענות ההתנגדות שלהן לצוואה, כי המנוחה לא היתה כשירה לערוך צוואה באותו מועד.
2. המבקשות עותרות להפניית השאלות הבאות למומחה, על-מנת שיתייחס אליהן בחוות-דעתו:
...
א. האם ישנה אפשרות לדעת מהם ההשלכות של האירוע המוחי שעברה המנוחה ביום 13.02.05 על יכולותיה הקוגניטיביות השונות, מבלי לבצע בדיקות פסיכו-דיאגנוסטיות מתאימות.
ב. האם ייתכן כי האירוע המוחי הנ"ל, השאיר למנוחה את היכולת הבסיסית לדבר לעניין אולם פגע באופן מהותי ביכולת השיפוט שלה ובשיקול-הדעת שלה.
ג. האם את שאלת יכולת השיפוט ושיקול-הדעת, ניתן היה לברר באמצעות בחינות פסיכו-דיאגנוסטיות מתאימות.
ד. על-פי ניסיונך, האם היית נותן אישור רפואי לאישה קשישה (כבת 90) שעברה אירוע מוחי כאמור - לבצע פעולות משפטיות מהותיות, כגון צוואה על כל רכושה, מבלי שתיבדק תחילה באשר ליכולותיה הקוגניטיביות ובעיקר יכולת שיפוט ושיקול-דעת.
ה. האם תשובתך היתה משתנה או מתחזקת - במצב בו המקרה שיונח בפניך הוא כזה - שלאורך עשרות שנים ועד לאירוע המוחי (וכמובן אף לאחר מכן), היתה המנוחה בקשר נפלא עם משפחתה ואף ערכה צוואות בעבר לטובתם (לרבות בשנת 2004), וחמישה חודשים לאחר האירוע המוחי - ערכה צוואה לטובת אדם שאינו בן משפחה תוך נישול מוחלט של משפחתה.
ו. האם לאחר האירוע המוחי, יש מקום להנחה כי היה ניתן בקלות ייתר להשפיע על הקשישה לבצע פעולות שלא היתה מבצעת לפני האירוע המוחי.
ז. האם האירוע המוחי, פגע או יכול היה לפגוע ביכולת הקשישה אף בהתחשב בגילה המבוגר (המנוחה ילידת 1916) דהיינו בת כ- 90.
ח. האם האירוע המוחי שעברה המנוחה, השפיע או יכול היה להשפיע על יכולתה:
ח.1. להבין (דהיינו להפנים בשיקול-דעת ראוי והגיוני כמו לפני הפגיעה) את משמעות צוואתה, דהיינו - הדרת משפחתה היחידה ונתינת כל רכושה למי שאינו בן משפחתה.
ח.2. להבין ולהפנים בשיקול-דעת מלא את היקף הרכוש שהיא מקנה בצוואתה.
ח.3. האם היתה יכולה להבין ולהפנים בשיקול-דעת הגיוני ורגיל את משמעות צוואתה.
ט. האם האזור במוח בו אירע "האירוע מוחי", הוא כזה שיש בו כדי להשפיע על מצבה הקוגניטיבי של המנוחה ובמיוחד על היכולת לקבל החלטות "בשיקול-דעת מלא ותוך שיפוט נכון של המציאות".
3. כמו-כן, המבקשות עותרות לכך, שבנוסף למסמכים הרפואיים, יקבל המומחה "מידע באשר לצוואות המנוחה, הן הנוכחיות והן הקודמות" וכן כי יתאפשר לו "לשוחח עם הצדדים, כדי לקבל מידע רלוונטי לגביו, כאשר המידע יהיה רק במענה לשאלות המומחה".
4. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין לאפשר לשאול את המומחה שאלות תיאורטיות ועל המומחה ליתן את חוות-דעתו אך ורק על בסיס מסמכים רפואיים ולא על בסיס מסמכים וראיות שמקומם בבית-המשפט.
5. המשיב טוען כי היענות לבקשת המבקשות תגרום ל"השתלת" ראיות לא קבילות "בדלת האחרית" באמצעות המומחה. כמו-כן, המשיב מתנגד נחרצות לכך שהמומחה ישמע את הצדדים ולדבריו, בעצם הפגישה עלולות להיפגע זכויותיו, כאשר הוא כלל לא יודע מה יאמר למומחה על-ידי המבקשות.
ב. דיון והכרעה
1. לאחרונה ניתנה על ידי החלטה העוסקת בחשיבות הרבה שיש ליתן לאובייקטיביות של המומחה ובמסגרתה, אסרתי על הגשת חוות-דעת "פרטיות" מטעם הצדדים, למומחה הממונה על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 49931/08 פלוני נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.05.10)).
2. יש לנקוט בזהירות רבה במסירת הנתונים למומחה, על-מנת שחוות-דעתו תהיה נטולת כל השפעות "חיצוניות" והיא תהיה מבוססת על אדנים רפואיים ומקצועיים בלבד.
3. תקנה 258יב(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנה") קובעת כי משמינה בית-המשפט מומחה מטעמו:
"רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לעניין".
4. התקנה לא מאפשרת הצגת שאלות למומחה לפני הגשת חוות-דעתו אלא רק מסירת מסמכים. סעיף-קטן (ד) לתקנה, מאפשר לצדדים להגיש למומחה שאלות הבהרה לאחר שמוגשת חוות-הדעת.
5. המבקשות עותרות להקדים את המאוחר ולשאול את המומחה שאלות שבמהותן הן שאלות הבהרה או הכוונה, בטרם ניתנה חוות-דעתו.
6. על המבקשות להמתין לקבלת חוות-הדעת ובאם לאחר מכן תהיינה להן שאלות, הן יהיו רשאיות להפנותן למומחה.
7. אף משיקולי מדיניות משפטית, יש להימנע מלאפשר לצדדים להפנות שאלות למומחה בטרם נערכה חוות-דעתו. קיימת סכנה כי בשאלות אלו "יושתלו" רמיזות כאלו ואחרות שמטרתן בעצם "הכנסת" נתונים שונים לבר-רפואיים, על-מנת להשפיע על המומחה.
8. זאת ועוד: לו יתאפשר לכל צד להגיש שאלות למומחה בטרם שתינתן חוות-דעתו, עלול להתקיים "משפט זוטא" בין הצדדים אילו שאלות יהיו מותרות ואילו לא, דבר שיאריך את ההליך ויסרבל אותו.
9. המנדט שניתן למומחה הוא לבדוק את כשירות המנוחה לערוך צוואה ועליו להתייחס לכל ההיבטים הקשורים למצבה הרפואי של המנוחה, כפי שהדברים עולים מחומר הגלם הרפואי שיועבר אליו. אם המבקשות יסברו כי המומחה התעלם מהיבטים וסוגיות שונות שיש בהם בכדי להשפיע על מסקנותיו, הן יכולות כאמור, לפנות אליו בשאלות הבהרה ואף להגיש בקשה לחוקרו בחקירה נגדית בבית-המשפט, בהתאם לסעיף-קטן (ה) לתקנה.
10. כמו-כן, אני דוחה את בקשת המבקשות להציג בפני המומחה מידע אחר למעט מסמכים רפואיים גולמיים וכמובן שאני אוסר על מי מהצדדים לשוחח עם המומחה ולהעביר אליו מידע אחר כגון כתבי טענות, תצהירים או צוואות קודמות.
11. בהחלטתי ב- תמ"ש 49931/08 הנ"ל, קבעתי כי יש להחיל, בשינויים המחוייבים, את תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: "תקנות המומחים") אף ביחס למומחה המתמנה על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה.
12. תקנה 8(א) לתקנות המומחים קובעת כי יש להגיש למומחה:
"... את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול."
13. ב- רע"א 5882/08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אפרים חנסב ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (10.11.08) קבע בית-המשפט העליון מפי כב' המשנה לנשיאה השופט ריבלין בדונו בתקנה הנ"ל כי:
"הצורך להבטיח את קיום שיקול הדעת העצמאי של המומחה... מחייבים זהירות בבחינת המסמכים המוגשים למומחה... נראה כי דרישה אחת שיש לעמוד על קיומה היא שהמסמך מהווה חלק מהליך טיפולי."
(פסקה 5 לפסק-הדין)
14. התקנה הנ"ל מאפשרת הצגת מסמכים "בדבר הטיפול הרפואי" בלבד. כשם שלא ניתן להתיר במסגרת הליך לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים להציג בפני המומחה מסמכים או כתבי בי-דין וברור שנאסר על המומחה לשוחח עם הצדדים, כך גם ראוי לנהוג במינוי מומחה המתמנה על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה.
15. המומחה הינו זרועו הארוכה של בית-המשפט בכל הקשור לבחינת שאלה שברפואה. אין להפוך את המומחה למעין שופט ולנסות להשפיע על חוות-דעתו באמצעות שמיעת צדדים או באמצעות הגשת מסמכים שמטרתם להשפיע על המומחה.
16. חובה לשמר את האמון הרב שבית-המשפט והצדדים מעניקים למומחה שמונה, ולצורך כך יש לגרום ליצירת התנאים האופטימליים לשם השגת מטרה זו. אין לנסות ולהשפיע על המומחה באופן ישיר או עקיף באמצעות חשיפתו לחומרים שאינם רפואיים במובהק.
17. ככל שתישמר "הסטריליות" של המומחה והוא יהיה מנותק מטענות הצדדים ומעדויות חיצוניות, כך תוכל חוות-הדעת, שהיא כלי חשוב ביותר, להיות פגיעה פחות להשגות ולטענות שונות מהצדדים. אם הצדדים יחלו לנהל את המשפט בפני המומחה וכל צד יציג בפניו את עדיו ומסמכיו, ייפגע אנושות כלי חשוב זה.
18. כפי שקבע בית-המשפט העליון ב- רע"א 3906/96 אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט(3), 303 (1996):
"שני עקרונות צריכים להנחותנו ולשמש אמת מידה לתיחום מסגרת החומר אותו נרשה להעביר למומחה: האחד, שמלאכת השיפוט תישאר תמיד בידי בית-המשפט ולא תועבר על ידו למומחה, השני, שיאופשר למומחה לקבל זרימת מידע ותיעוד הדרושים לו כדי שחוות-דעתו תהיה רצינית, עניינית ומקצועית."
19. מקום שמיעת העדויות וטענות הצדדים הוא בבית-המשפט ולא בקליניקה של הרופא.
20. לפיכך, אני דוחה את הבקשה והמבקשות יישאו בהוצאות בגין הליך זה בסך של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ."