הכתובה בבית-הדין הרבני
הפרקים שבספר:
- הקריטריונים הנדרשים להפסיד אישה מתוספת כתובה
- בית-הדין רשאי - במסגרת מנגנון הפיצויים - לפסוק לאישה סכום מתאים כפיצוי ראוי לכל זכויותיה
- האם יש לראות בכתובה שסכום כתובתה מליון ש"ח ככתובה מופרזת שיש לבטלה כדין אסמכתא?
- אין להפסיד לאישה תוספת כתובה בגין רצונה בגירושין, כל עוד שהיא אינה תובעת גט
- שווי הכתובה יהיה שווה לערך כל סכום שהאישה תחוייב במסגרת הדיון על הרכוש, כנגדו יחוייב הבעל באותו שווי בחיוב כתובתה
- הגשת תלונות שווא במשטרה על-ידי האישה - מפסידה כתובתה ותוספת כתובה
- יש להבחין בין רצונה של האישה בגירושין, לבין הסכמתה לתביעתו של הבעל להתגרש
- מהם המקרים בהם האישה מפסידה את כתובתה על-ידי מעשיה?
- חיוב הכתובה גם כאשר הסכום הנקוב בו גבוה ביותר מחייב את הבעל ככל התחייבות
- עשתה דבר מכוער, האם הפסידה כתובתה? ומה נכלל בהגדרת דבר מכוער?
- כשיכל הבעל לברר את המום - הרי דינה של האישה הוא שמקבלת כתובה ותוספת כתובה
- לא ניתן לחייב את האישה בקבלת גט, אלא רק לאחר שיציעו לה תשלום הוגן והכתובה תיפרע במלואה
- יש לשלול את זכות האישה לכתובתה בשל כך שהיא נחשבת על-פי דין ל"עוברת על דת"
- עיקול דמי כתובה
- מה הדין כשיש לבית-הדין ספק, האם מגיע לאישה כתובתה?
- התובעת בהתנהגותה הפרה את הבסיס עליו נשען הקן המשפחתי ובכך נשמטה ממנה חובתו של הנתבע כלפיה לכתובה ותוספת
- האם יש בסיס להיעתר לבקשת התובעת לחיוב הנתבע בכתובה ותוספת כתובה?
- קיימת בעיה עם כתובה שנקוב בה סכום מוגזם. ייתכן ויש לראות בזה התחייבות לשם כבוד בלבד
- עם חתימת התובעת על הסכם זה בו קיבלה את חלקו של הנתבע בדירה שהוא כאמור למעלה מסך כתובתה, אין בסיס לקבל את תביעתה לכתובה
- האם המחוקק מפנה את דברו לערכאה הדנה בחוק יחסי ממון ומורה לה שלא לגרוע מחלקה של האישה בחלק המגיע לה לפי חוק יחסי ממון בגלל שזכתה בכתובה?
- מה הדין כאשר יש התנגשות בין חובות שונים, כגון מזונות ודמי כתובה - למי מהם יתן בית-הדין עדיפות?
- אין לבית-הדין שום סיבה לומר שהתנהגות הבעל נתנה לאישה עילת גירושין ומשום כך דינם כמי שמורדים זע"ז והאישה מקבלת רק עיקר כתובה
- אישה שזינתה איבדה כתובתה
- האם הבעל ישלם את הסכום הנקוב בכתובה בלבד בתרגום לשקלים חדשים ללא כל הצמדה, או שהוא חייב לשלם את הסכום שבכתובה לפי ערכו היום?
- חיוב כתובה הוא מכוח תקנת חכמים שיחייבוהו בכתובה וזאת גם כשלא נכתבה כתובה על-ידי הבעל
- חיוב הכתובה לאחר שהאישה ביצעה הפלה ללא הסכמת הבעל
- תביעת כתובה של האישה. בדיקה על-ידי מכון פוליגרף
- תביעת האישה לכתובתה וגובהה
- אין מקום לקזז את מה שקיבלה האישה בבית-המשפט ממה שמגיע לה
- האישה זכאית למלוא כתובתה, והיא תקוזז מהכספים שאותם תקבל הנתבעת מזכויותיו של התובע במסגרת איזון המשאבים
עם חתימת התובעת על הסכם זה בו קיבלה את חלקו של הנתבע בדירה שהוא כאמור למעלה מסך כתובתה, אין בסיס לקבל את תביעתה לכתובה
ב- תיק מס' 7697-64-1 (רבני אזורי) {פלונית נ' פלוני, חיפה, פורסם באתר אוצר המשפט, 20.02.05} נפסק כי:"בפנינו תביעת כתובה של האישה פלונית (להלן: "התובעת") באמצעות ב"כ עורך-דין סולן מבעלה לשעבר פלוני (להלן: "הנתבע"). סך הכתובה שלושים אלף דולר.
הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1989, והתגרשו בשנת תשס"ה (2004), הצדדים פרודים זה מזה משנת תשנ"ה (2005) ומאז מנהלים התדיינויות הדדיות בבית-הדין ובבית-המשפט. האישה חוייבה בגט בשנת תשס"א (ראה נימוקים מפורטים מתאריך ז' שבט תשס"א 31.01.01) ואף ננקטו כנגדה סנקציות אשר קיבלו את אישור נשיא בית-הדין הגדול. הצדדים התגרשו לאחר שבית-הדין קיבל את הסכמת הצדדים לדון בתביעת האישה לכתובה לאחר מתן הגט. בית-הדין עיין בחומר שבתיקים ממנו עלה כי הצדדים וב"כ חתמו על הסכם גירושין אשר קיבל את אישור בית-המשפט מיום 18.10.01. התובעת הגישה בקשה לביטול ההסכם ובית-המשפט דחה תביעתה גם ערעורה בבית-המשפט המחוזי על ההחלטה נדחה. בסעיף 1 של הסכם נאמר כי: "הגירושין הינם תנאי שלוב ומהותי לקיומן של שאר תניות הסכם זה" בסעיף 4: "דירת הצדדים תועבר ע"ש האישה ולשם כך יחתום הבעל על יפויי-כוח בלתי-חוזר לפיו ימונו ב"כ הצדדים להעביר חלקו וזכויותיו בדירה לאישה לאחר סידור הגט." לבקשת בית-הדין צירף הנתבע יפויי-כוח לפיו הליך זה בוצע. יצויין כי שוויה של דירת הצדדים כשבעים שמונים אלף דולר (ראה פרוטוקול מיום ט' כסלו תשס"ה) כלומר חלקו של התובעת הוא כשלושים וחמש עד ארבעים אלף דולר למעלה מסך הכתובה שהוא שלושים אלף דולר. בסעיף 7 של ההסכם נאמר: "כי הצדדים בחתימתם מוותרים על כל טענה מכל מין וסוג שהוא זה כנגד זה. הסכם זה הוא לסילוק מלא של כל תביעות הצדדים בכל התיקים שבפני בית-המשפט זה". בסעיף 9: "האישה מוותרת על מזונותיה ועל כתובתה". בסעיף 11: "כל אחד מן הצדדים מצהיר כי הגיע להסכם זה מרצונו הטוב והחופשי ללא כל לחץ חיצוני או כפייה בהבנה מלאה ובהסכמה מליאה".
לדעת בית-הדין עם חתימת התובעת על הסכם זה בו קיבלה את חלקו של הנתבע בדירה שהוא כאמור למעלה מסך כתובתה, אין בסיס בהלכה לקבל את תביעתה לכתובה. הנתבע ביצע את התחייבותו ובהתאם לכך חתומה היא על התחייבותה בסעיפים שבע ותשע לפיו מוותרת על כתובתה ואין להם שום טענות זה על זה מכל מין וסוג שהוא. אמנם כן מצינו שכל עוד הצדדים לא התגרשו רשאית האישה לחזור בה ממחילתה על כתובתה, שנעשתה במסגרת הסכם גירושין. אולם אין הדבר אמור במקרה דנן בו כבר קיבלה התובעת את כתובתה במסגרת הסכם פשרה ולאחר מו"מ ארוך ומייגע לפיו מסכימה היא להתגרש. התובעת יוצגה על-ידי עורך-דין גרובר המלומד, וחזקה עליו שהסביר לה את מהות ההסכם בטרם חתימתה, שאת חלקו של הנתבע בדירה קיבלה בתמורה לכתובתה הסכם זה קיבל את אישורו של בית-המשפט. בית-הדין רואה זאת כהסכם פשרה מכובד לפיו קיבלה התובעת פיצוי הגון בגין כתובתה, והואיל והנתבע מילא את חלקו בהתחייבותו במה שייפה את ב"כ התובעת להעביר את חלקו בדירה ללא יכולת לחזור בו וכן בתשלומי המשכנתא כולה כפי שנקבע בהסכם, אין התובעת יכולה לחזור בה מהתחייבותה בהסכם, וכמבואר היטב בטושו"ע חו"מ (סימן י"ב סעיף י"ג ובנ"כ שם פ"ת ועוד) וביתר בהירות בערוך השולחן (שם סי"ד):
"מה שאמרנו דפשרה צריכה קניין היינו דווקא כשלא קיימו עדיין את הפסק של הפשרנים, אבל כשקיימו את הפסק כגון מסירת ממון או חפץ לבעל דין וכו' אין יכולים לחזור בהם אף בלא קניין וכהאי גוונא בשאר דברים, בקיום הפסק הוא יותר טוב מקניין. ואם מקצת הפסק קיימו ומקצת לא קיימו עדיין, ורוצה אחד מהם לחזור בו על מה שלא נתקיים עדיין אינו יכול לחזור בו דהמקצת שקיים לא גרע מקניין."
ומכאן לנדוננו בו הנתבע ביצע בפועל את חלקו בהסכם הפשרה אין התובעת יכולה לחזור בה.
זאת ועוד להסכם זה יש תוקף הלכתי מכוח חתימת הצדדים על ההסכם ואישורו בבית-המשפט כדלקמן:
א. מדין שטרות העולים בערכאות, ראה טושו"ע חו"מ סוף סימן ס"ח ברמ"א ובנו"כ שם.
ב. מדין סיטומתא, מאחר ופשט המנהג בימינו, שכל הסכם גירושין עובר את אישורו של בית-הדין או בית-המשפט, וראה ע"ז באורך התייחסות הפדרי"ם להסכמי גירושין בימינו.
פד"ר כרך ג' (עמודים 368-363 לרה"ג הדאיא, אלישיב, וז'ולטי) "הסכם גירושין ללא קניין יש לקיים את ההסכם מדין סיטומתא". כרך ד' (עמודים 195-193 לרה"ג הדס אלישיב וז'ולטי) כרך ו' (עמודים 316-313 לרה"ג שלזינגר וילנסקי וסורוצקין) כרך ח' עמודים 54-47 לרה"ג ורנר אזולאי וצימבליסט) כרך ט (עמודים 238-226 לרה"ג טנא, נשר והורוביץ). כרך י"א (עמודים 131-147 לרה"ג ישראלי, אליהו וגולדשמיט) כרך י"ח עמוד 91 לרה"ג ש. בן שמעון) ועוד ואכמ"ל.
(-) הרב אברהם אטלס - אב"ד (-) הרב מימון נהרי - דיין
מצטרף למסקנות.
(-) הרב יצחק מרוה - דיין
לאור האמור אין בסיס בהלכה לקבל את תביעת האישה לכתובתה, ותביעתה נדחית."