סדרי הדין בבתי-משפט לעניינים מינהליים
הפרקים שבספר:
- מבוא
- חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים - מטרה (סעיף 1 לחוק)
- הגדרת "רשות", "החלטה של רשות" (סעיף 2 לחוק)
- מותב וסמכותו העניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים (סעיפים 5-3 לחוק)
- העברת דיון בעתירה מינהלית (סעיף 6 לחוק)
- עילות סמכויות וסעדים (סעיף 8 לחוק)
- צו ביניים (סעיף 9 לחוק)
- רשם, ערעור ובקשת רשות ערעור (סעיפים 12-10 לחוק)
- עתירה מינהלית - הגדרות, מקום שיפוט, סמכות מקומית (תקנות 1 ו- 2 לתקנות (סדרי דין)
- המועד להגשת עתירה וטענת שיהוי (תקנות 3 ו-4 לתקנות (סדרי דין)
- כתב עתירה (תקנה 5 לתקנות (סדרי דין))
- משיבים בעתירה (תקנה 6 לתקנות (סדרי דין))
- עיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות (סדרי דין))
- דיון מוקדם (תקנה 8 לתקנות (סדרי דין))
- צו ביניים וצו ארעי (תקנות 9 ו- 9א לתקנות (סדרי דין))
- כתב תשובה (תקנה 10 לתקנות (סדרי דין))
- פרטים נוספים (תקנה 11 לתקנות (סדרי דין))
- הגשת מסמך לבית-המשפט (תקנה 12 לתקנות (סדרי דין))
- סייג למסירת מידע ומסמכים (תקנה 13 לתקנות (סדרי דין))
- עיקרי-טיעון (תקנה 14 לתקנות (סדרי דין))
- ראיות (תקנה 15 לתקנות (סדרי דין))
- סדר הטיעון (תקנה 16 לתקנות (סדרי דין))
- פסק-דין (תקנה 17 לתקנות (סדרי דין))
- אי-התייצבות (תקנה 18 לתקנות (סדרי דין))
- דיון דחוף (תקנה 19 לתקנות (סדרי דין))
- סייג לתחולת תקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 20 לתקנות (סדרי דין))
- העברת דיון בעתירה (תקנה 21 לתקנות (סדרי דין))
- עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים
- ערעור מינהלי - מקום שיפוט (תקנה 22 לתקנות (סדרי דין))
- המועד להגשת ערעור מינהלי (תקנה 23 לתקנות (סדרי דין))
- כתב ערעור מינהלי (תקנה 24 לתקנות (סדרי דין))
- המשיב בערעור מינהלי (תקנה 25 לתקנות (סדרי דין))
- העברת חומר לבית-המשפט (תקנה 26 לתקנות (סדרי דין))
- דיון מקדמי בערעור מינהלי (תקנה 27 לתקנות (סדרי דין))
- הוראות משלימות (תקנה 28 לתקנות (סדרי דין))
- תובענה מינהלית (תקנה 29 לתקנות (סדרי דין))
- סייג להגשת תובענה מינהלית (תקנה 30 לתקנות (סדרי דין))
- ערעור על החלטת רשם
- המועד להגשת ערעור ובקשת רשות לערער ובקשה להארכת מועד (שינוי מועדים) (תקנות 33 ו- 38 לתקנות (סדרי דין))
- הוראות משלימות (תקנה 34 לתקנות (סדרי דין))
- המצאת כתבי בי-דין (תקנה 35 לתקנות (סדרי דין))
- כתבי טענות נוספים (תקנה 36 לתקנות (סדרי דין))
- בקשה תהא בכתב (תקנה 37 לתקנות (סדרי דין))
- חישוב מועדים (תקנה 39 לתקנות (סדרי דין))
- ביטול החלטה שניתנה על-פי צד אחד (תקנה 40 לתקנות (סדרי דין))
- הוצאות (תקנה 41 לתקנות (סדרי דין))
- שמירת תוקף - עיכוב ביצוע וסעד זמני (תקנות 42 ו- 43 לתקנות (סדרי דין))
- תקופת פגרה (תקנה 44 לתקנות (סדרי דין))
- החלת סדר הדין האזרחי (תקנה 44א לתקנות (סדרי דין))
סייג למסירת מידע ומסמכים (תקנה 13 לתקנות (סדרי דין))
תקנה 13 לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:"13. סייג למסירת מידע ומסמכים
(א) החובה למסור מידע ומסמכים לפי תקנות 11 ו- 12 כפופה לסייגים ולהוראות לעניין גילוי מידע ומסמכים לפי כל דין, לרבות הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, בשינויים המחוייבים.
(ב) הועלתה טענה בדבר סייג או חיסיון כאמור לגבי גילוי מידע או מסמך, רשאי בית-המשפט לקיים את הדיון לפי תקנה 11 או 12 בדלתיים סגורות, וכן רשאי בית-המשפט לקבל את המידע או המסמך המבוקשים, לעיין בהם, ולקבל הסברים מנציג היועץ המשפטי לממשלה או מנציג הרשות הנוגעת בדבר, אף בהיעדר יתר בעלי הדין.
(ג) הדיון יתקיים לפני בית-המשפט הדן בעתירה, אלא-אם-כן ביקש בעל הדין שהבקשה תידון על-ידי שופט אחר של בית-המשפט.
(ד) לא יורה בית-המשפט על מסירת מידע או מסמכים העלולים לפגוע בזכויות צד שלישי, אלא לאחר שנתן לצד השלישי הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדרך שיקבע.
(ה) הוצאה לגבי מידע או מסמך תעודת חסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, יתקיים הדיון בפני שופט של בית-המשפט העליון לפי סעיף 46 לפקודה האמורה."
ב- בש"א (מחוזי יר') 6266/02 {פאתנה ג'מיל גאביר נ' שר הפנים, תק-מח 2002(3), 66431, (2002)} קבע כב' השופט יהונתן עדיאל כי "נכון הדבר, שאם יידרשו המשיבים לפרט את נימוקיהם, בין בדרך של חקירת המצהיר מטעמם (כאשר יוגש תצהיר בתשובה לעתירה), ובין בדרך של דרישה למתן פרטים נוספים, הם לא יוכלו להימנע מלפרט את נימוקיהם בלא להוציא תעודת חסיון. אין צריך לומר, שבקשה להסרת החסיון, צריך שתוגש, לאור אופיו של המידע החסוי, לשופט בית-המשפט העליון (ראה תקנה 13(ה) לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)".
ב- עת"מ (חי') 53408-06-14 {אפרים פאלח נ' משטרת ישראל - תחנת זבולון, תק-מח 2014(3), 34678 (2014)} נפסק מפי כב' השופט דר' מנחם רניאל כדלקמן:
העתירה דנן עסקה בהתנגדותה של המשיבה למתן רישיון עסק לעיסקו של העותר בקריית חיים שבחיפה, מטעמים של אי-עמידה בתבחיני המשטרה.
המשיבה טענה כי בהתבסס על חומר מודיעיני, העותר עסק בפעילות פלילית בתחום הסמים, בין-היתר באמצעות העסק נשוא העתירה, ועל-כן נשקפת סכנה לשלום הציבור מהמשך פעילותו של העסק דנן.
בית-המשפט קבע כי על-פי זכותה של המשיבה בהתאם לתקנות 12 ו- 13 לתקנות (סדרי דין), וכפי שאף העותר הסכים בעתירתו, הוצג המידע המודיעיני אודותיו בפני בית-המשפט.
מדובר במידע רב, עדכני, מוצלב מכמה מקורות, אודות עיסוקו של העותר בתחום הסמים, לרבות בתוך וסמוך לעסק הנדון.
בית-המשפט קבע כי מידע זה מצדיק את התנגדות המשיבה למתן רשיון עסק לעותר.
בית-המשפט קבע כי המשיבה נהגה בצורה סבירה כאשר על-פי המידע המודיעיני שבפניה התנגדה למתן רישיון עסק לעותר, מטעמים של שמירה על שלום הציבור מפני העוסקים והעסקים בתחום הסמים ולכן דחה את העתירה.