עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים

1. הגדרות - תקנה 21א לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21א לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21א. הגדרות (תיקון התשס"ב)
בפרק זה:
"אסיר" - לרבות אסיר ששוחרר על-תנאי;
"הוועדה" - ועדת שחרורים או ועדת שחרורים מיוחדת, לפי העניין, כהגדרתן בחוק שחרור על-תנאי;
"חוק שחרור על-תנאי" - חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;
"מידע חסוי" - כמשמעותו בסעיף 17 לחוק שחרור על-תנאי;
"עתירה" - כמשמעותה בסעיף 25 לחוק שחרור על-תנאי, לרבות עתירה לפי סעיף 26 לאותו חוק."

2. תחולת הוראות - תקנה 21ב לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21ב לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21ב. תחולת הוראות (תיקון התשס"ב)
עתירה, בקשת רשות ערעור וערעור על החלטה בעתירה יוגשו, והדיון בהם יתנהל, לפי הוראות פרק זה, ופרק ז' בשינויים המחוייבים, ובכפוף להוראות חוק שחרור על-תנאי."

ב- בשג"צ 9180/12 {חיים גבריאלי נ' מדינת ישראל, תק-על 2013(1), 613 (2013)} נדונה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט לעניינים מינהליים, בה דחה את עתירתו של המבקש כנגד החלטת ועדת השחרורים אשר דחתה את בקשתו לשחרור מוקדם על-תנאי ממאסר.

המבקש במקרה דנן הגיש את הבקשה להארכת מועד באיחור בטענה כי חלה טעות טכנית בספירת הימים ועקב חילופי מייצגים.

המשיבה התנגדה לבקשה בטענה כי אינה מבססת קיומו של "טעם מיוחד" למתן האורכה המבוקשת כנדרש מכוח תקנות 21ב ו- 38 לתקנות (סדרי דין) ובנוסף טענה כי סיכויי ההליך ממילא קלושים.

בית-המשפט החליט להיעתר לבקשה למתן אורכה ונימק כדלקמן:

את בקשת רשות הערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מינהליים {במקרה דנן, פסק-דין נגד החלטת ועדת השחרורים} יש להגיש בתוך חמישה-עשר ימים מיום מתן פסק-הדין וזאת בהתאם לתקנה 21יב לתקנות (סדרי דין).

נקבע כי, מאחר והמבקש לא ציין מהו המועד בו הומצא לו פסק-הדין דנן {שניתן בהיעדר הצדדים}, לא ניתן לבחון מהו משך האיחור המדוייק בהגשת ההליך.

באשר לטענת המשיבה כי המבקש לא העלה בבקשתו כל "טעם מיוחד" המצדיק את האיחור בהגשת הבקשה בהסתמכה על הוראות פרק ז' לתקנות (סדרי דין), בית-המשפט קבע כי לא היה מקום להחיל את אמת-המידה "המחמירה" כלשונו לגבי מתן ארכה להגשת הליכי ערעור בעניינים מינהליים על הליך ערעור הנוגע להחלטות ועדת השחרורים בדבר שחרור ממאסר על-תנאי מאחר ובמקרים מסוג זה, מקום בו נדונה שלילת חירותו של אדם, יש לבחון את המאפיינים הפליליים.

ולכן נקבע כי בהליכים מהסוג דנן יש לנקוט כפי שנוהגים לעניין הארכות מועד בהליכים הפליליים. הכלל הוא כי מהותו של ההליך יהווה שיקול מרכזי בבחינת קיומו של "טעם מיוחד" ומכאן הגיע בית-המשפט למסקה כי יש לייחס חשיבות לאופי הפלילי של ההליך דנן, במסגרת הכוללת של "כל הליך יבחן לפי נסיבותיו".

בית-המשפט קבע כי האיחור בהגשת הבקשה דנן, הוא לכל היותר ארבעה ימים איחור, ולכן לא ניתן לומר על המבקש כי זנח את רצונו להשיג על פסק-הדין ועל-כן בנסיבות דנן בית-המשפט קיבל את בקשת להארכת מועד.

3. מקום שיפוט - תקנה 21ג לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21ג לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21ג. מקום שיפוט (תיקון התשס"ב)
העתירה תוגש לבית-המשפט שבאיזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק האסיר, ואם שוחרר - בית הסוהר שבו הוחזק ערב שחרורו."

4. המועד להגשת עתירה - תקנה 21ד לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21ד לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21ד. המועד להגשת עתירה (תיקון התשס"ב)
(א) עתירה תוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה בפני העותר, או מיום שנמסרה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו.
(ב) בית-המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת עתירה כאמור בתקנת-משנה (א); בית-המשפט ייתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה לפני שיחליט בה, אם ראה הצדקה לכך."

ב- בש"א (מחוזי ת"א) 30769/04 {אברושמי יונה נ' ועדת השחרורים, תק-מח 2004(1), 7420 (2004)} דחה בית-המשפט (כב' השופט יהושע גרוס, כב' השופטת אסתר קובו, כב' השופטת מיכל רובינשטיין) את העתירה שהוגשה לו מחמת העובדה כי העותר הגיש העתירה כנגד החלטת ועדת השחרורים המיוחדת כחמישה וחצי חודשים לאחר קבלת ההחלטה. לפנים משורת הדין איפשר בית-המשפט להגיש בקשה להארכת מועד בטרם יחליט בדבר גורל העתירה. לאחר דיון בבקשה להארכת מועד קבע בית-המשפט כי העותר לא הראה כל טעם של ממש וודאי שלא כל טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד.

5. כתב עתירה - תקנה 21ה לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21ה לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21ה. כתב עתירה (תיקון התשס"ב)
(א) עתירה תיפתח במסירת כתב עתירה לבית-המשפט.
(ב) בכתב עתירה ייכללו בל אלה:
(1) שם העותר, מספר זהותו ומענו להמצאת כתבי בי-דין, ואם הוא מיוצג - שם עורך-דינו ומענו;
(2) המשיבים ומענם להמצאת כתבי בי-דין;
(3) תיאור ההחלטה נושא העתירה והמועד שבו ניתנה בפני העותר, או המועד שבו נמסרה לו, אם ניתנה שלא בפניו;
(4) העניין של העותר בנושא העתירה;
(5) פירוט הנימוקים בעובדה ובחוק שעליהם מתבססת העתירה;
(6) פירוט הסעד שמבקש העותר.
(ג) כתב עתירה יהא ערוך לפי טופס 1 שבתוספת ויצורף לו תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לעתירה.
(ד) לכתב העתירה יצורפו, ככל שניתן, העתק צילומי של ההחלטה נושא העתירה, והעתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין, הכל בכפוף להוראות חוק שחרור על-תנאי ותקנה 21י בעניין מידע חסוי."

ב- עת"מ (יר') 4513-10-13 {רביע קשוע נ' משרד הבריאות-שרת הבריאות ואח', תק-מח 2013(4), 3069 (2013)} נמחקה עתירה בה נתבקש בית-המשפט להורות למשיבים לאפשר לעותר להגיש ערר על כל אחת משלוש הבחינות האחרונות שבהן נבחן במקצוע הפיזיותרפיה, זאת לאחר שיאפשרו לו בנוסף, לעיין בשאלון ולהעתיק את השאלות שבהן שגה על-פי החלטת המשיבים. כן נתבקש בית-המשפט להורות למשיבים לשנות את נהלים הנוגעים לבחינות האמורות.

בית-המשפט התייחס לתקנה 21ה לתקנות (סדרי דין) לפיה תכלול העתירה את תיאור ההחלטה נושא העתירה ויצורפו אליה העתק ההחלטה והעתקים של כלל המסמכים הנוגעים לעניין דנן.

בית-המשפט ציין כי בעתירה אכן נפל פגם באופן בו, בפרק תיאור העובדות בעתירה, לא פירט העותר את כל אחת מן הבחינות לגביהן עתר ותאריך עריכתם, נוסף על-כן לא התייחס העותר לתוצאותיו בבחינות ולעררים שהוגשו על ידו ולהחלטות שהתקבלו בהם, ובכלל לא צורפו אל העתירה כלל המסמכים הרלוונטיים.

יתרה-מזאת נקבע כי העתירה דנן "נגועה" באי-מיצוי ההליכים שהיו פרוסים בפני העותר באופן בו לא פנה תחילה לרשות המינהלית לשינוי הנהלים האמורים.

ב- עת"מ (יר') 33001-05-11 {אורן רז רוזיליו נ' הוועדה המיוחדת לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, תק-מח 2011(3), 20980 (2011)} נדונה עתירה מינהלית נגד החלטתה של הוועדה המיוחדת, לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005.

בית-המשפט ציין כי על-פי סעיף 137 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, על החלטה של וועדה מיוחדת רשאי המבקש לעתור לבית-המשפט לעניינים מינהליים בירושלים.

בית-המשפט קבע כי בכתב העתירה דנן נפל פגם, מאחר והוא לא היה ערוך על-פי תקנה 21ה לתקנות (סדרי דין), ובנוסף לא נתמך בתצהיר. בית-המשפט הורה לעותר לתקן את הפגמים בעתירתו.

6. משיבים בעתירה - תקנה 21ו לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21ו לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21ו. משיבים בעתירה (תיקון התשס"ב)
המשיבים בעתירה יהיו הוועדה שנגד החלטתה מכוונת העתירה והאסיר שבעניינו ניתנה ההחלטה או היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין, אולם לצורך טיעון ומתן תשובות בקשר לעתירה יהיו המשיבים האסיר או היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין."

7. עיכוב שחרור - תקנה 21ז לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21ז לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21ז. עיכוב שחרור (תיקון התשס"ב)
הגיש היועץ המשפטי לממשלה עתירה נגד החלטת הוועדה לשחרר אסיר על-תנאי, רשאי שופט בית-המשפט או בית-המשפט הדן בעתירה להורות על עיכוב שחרורו של האסיר עד להחלטה בעתירה או עד להחלטה-אחרת, וכן רשאי הוא לבטל או לשנות החלטת עיכוב כאמור, כפי שייראה לו בנסיבות העניין."

8. דיון בעתירה - תקנה 21ח לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21ח לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21ח. דיון בעתירה (תיקון התשס"ב)
העתירה תישמע במעמד העותר והמשיב או באי-כוחם, בכפוף להוראות חוק שחרור על-תנאי ותקנה 21י בעניין מידע חסוי, במועד שקבע בית-המשפט, ורשאי בית-המשפט לצוות על המשיב להשיב תשובה בכתב, בלוויית תצהיר או בלעדיו בתוך זמן שיורה בית-המשפט."

9. סדר הטיעון - תקנה 21ט לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21ט לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21ט. סדר הטיעון (תיקון התשס"ב)
(א) העותר יטען תחילה והמשיב יטען אחריו, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט סדר טיעון אחר; היו כמה עותרים או משיבים, יקבע בית-המשפט את סדר הטיעון ביניהם.
(ב) בית-המשפט רשאי להתיר לבעל דין טיעון נוסף בתשובה לטענות בעל הדין שכנגד.
(ג) בית-המשפט רשאי להורות על השלמת טיעונים בכתב בעניינים שקבע, במקום טיעון בעל-פה."

10. מידע חסוי - תקנה 21י לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21י לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21י. מידע חסוי (תיקון התשס"ב)
לעניין הצגת מידע חסוי לפני בית-המשפט או בית-המשפט העליון בדונו בעתירה, בבקשת רשות ערעור או בערעור על החלטה בעתירה, יחולו הוראות סעיפים 17 ו- 26 לחוק שחרור על-תנאי, בשינויים המחוייבים."

ב- רע"ב 6936/07 {רפי אוחנה נ' ועדת השחרורים שבס איילון ואח', תק-על 2007(3), 4709 (2007)} נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים.

המבקש טען בין-היתר טענות לעניין עיון במידע חסוי בעניינו, אך בית-המשפט לא קיבל טענתו וקבע כי הן ועדת השחרורים והן בית-המשפט המחוזי, רשאים לעיין במידע חסוי כהגדרתו בסעיף 21 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר ותקנה 21י לתקנות (סדרי דין).

זאת ועוד, נקבע כי הטענה שעצם היותו של המידע החסוי קשור לתקופה שקדמה למאסרו של המבקש, אינה מונעת מועדת השחרורים לעיין בו ולהיזקק לו.
11. פסק-דין - תקנה 21יא לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21יא לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21יא. פסק-דין (תיקון התשס"ב)
בתום הדיון או סמוך לאחריו, ככל האפשר בנסיבות העניין, ייתן בית-המשפט פסק-דין בעתירה; בפסק-הדין מוסמך בית-המשפט לדחות את העתירה או לקבלה - כולה, מקצתה או בשינויים או להחזירה עם הוראות לוועדה."

12. רשות ערעור וערעור - תקנה 21יב לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21יב לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21יב. רשות ערעור וערעור (תיקון התשס"ב)
(א) בקשת רשות לערער על החלטת בית-המשפט (להלן: "הבקשה") תוגש לבית-המשפט העליון בכתב, בתוך חמישה-עשר ימים מיום שניתנה ההחלטה בפני המבקש או המערער לפי העניין, או מיום שנמסרה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו, ויפורטו בה הנימוקים שעליהם היא מתבססת.
(ב) בית-המשפט העליון רשאי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור.
(ג) בית-המשפט העליון רשאי להחליט בערעור על-פי סיכומים בכתב, גם בלא טענות שבעל-פה.
(ד) לצורך טיעון ומתן תשובות בקשר לבקשה ולערעור על החלטה בעתירה יהיו המשיבים האסיר או היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין."

ב- רע"ב 6936/07 {רפי אוחנה נ' ועדת השחרורים שב"ס איילון, תק-על 2007(3), 4711 (2007)} קבע כב' השופט ע' פוגלמן כי "לאחר שמיעת טענות הצדדים, החלטנו כי השאלה המתעוררת במקרה שלפנינו בנוגע ליחס שבין ההחלטה לשחרר את המבקש לחלופת מעצר (בגדרי ההליך הפלילי בו הוא נאשם) לבין ההחלטה שלא לשחררו טרם ריצוי מלוא עונשו, מציגה בעיה משפטית שחשיבותה כללית, המצדיקה מתן רשות ערעור. משכך, החלטנו - מכוח סמכותנו לפי תקנה 21יב לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 - לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור".

ב- רע"ב 9256/05 {א' מ' נ' ועדת השחרורים שליד שרות בתי הסוהר, תק-על 2005(4), 602 (2005)} קבע כב' השופט א' גרוניס כי דין הבקשה להידחות שכן, הכלל הוא שעתירות אסיר התוקפות את החלטת ועדת השחרורים, יידונו בבית-המשפט המחוזי כאמור בסעיף 25(ב) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 וכי על החלטות אלו ניתן לערער, ברשות, לבית-המשפט העליון תוך חמישה-עשר ימים מיום מתן ההחלטה או מיום המצאתה לעותר, באם היא לא ניתנה בפניו (כאמור בסעיף 25(ה) לחוק ותקנה 21יב(א) לתקנות (סדרי דין)).

במקרה הנדון, פסק-הדין ניתן בבית-המשפט המחוזי ביום 06.06.05 בנוכחות בעלי הדין ובקשת רשות הערעור הוגשה לבית-משפט העליון ביום 28.09.05. גם אם נפחית את תקופת הפגרה ממניין הימים (בהתאם לאמור בתקנות 21ב ו- 44 לתקנות (סדרי דין)) עולה, כי הבקשה דנן הוגשה למעלה מחודשיים לאחר מתן פסק-הדין, כלומר באיחור של יותר מחודש וחצי וזאת מבלי שהוגשה לבית-המשפט בקשה להארכת מועד וללא שצויין בגוף הבקשה טעם מיוחד לשיהוי בהגשתה.

ב- שג"צ 7871/12 {אליאס דאלי נ' מדינת ישראל, תק-על 2012(4), 5734 (2012) נקבע כי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מינהליים בעתירה שהוגשה כנגד החלטת ועדת השחרורים, יש להגיש בתוך 15 ימים, על-פי תקנות 21יא-21יב לתקנות (סדרי דין).

המשיבה טענה כי המבקש לא העלה בבקשתו כל "טעם מיוחד" המצדיק איחור בהגשתה.

בית-המשפט קבע כי בבואו לבחון את הבקשה בבחינת האם קיים בה "טעם מיוחד" אם לאו, אמת-המידה תהא קיומו של טעם סביר המניח את הדעת לאיחור בהגשת ההליך.

נקבע כי יש מקום ליתן משקל לעובדה כי פסק-הדין לא הומצא לידי המבקש, וכן לעובדה כי המבקש מצוי בבית האסירים ומכאן העיכוב בהגשת הבקשה.

בית-המשפט החליט שלא לחסום את הדרך בפני האסיר {המבקש} לבירור טענותיו בבית-המשפט ולכן קיבל את בקשתו והעבירה לתגובת המשיבה.

נקבע כי המבקש רשאי להגיש בקשה למתן רשות ערעור בתוך שבעה ימים ממועד המצאת ההחלטה דנן.

13. סדר דין באין הוראות - תקנה 21יג לתקנות (סדרי דין)
תקנה 21יג לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"21יג. סדר דין באין הוראות (תיקון התשס"ב)
בכל עניין של סדר דין שלא נקבע בהוראות האמורות בתקנה 21ב, רשאים בית-המשפט ובית-המשפט העליון לנהוג בעתירה, בבקשת רשות ערעור ובערעור על החלטה בעתירה לפי ההוראות האחרות שבתקנות אלה, בשינויים המחוייבים לפי העניין, ובדרך הנראית להם מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים