פקודת השטרות בראי ההליך האזרחי - הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- מבוא
- המצאת האזהרה
- התנגדות לביצוע שטר
- הסמכות המקומית והעניינית לדון בהתנגדות לביצוע שטר והדיון בה
- חקירה ראשית
- עקרונות יסוד בהליך "סדר דין מקוצר"
- שטר לביטחון
- אין חבות בלי חתימה, חתימה שזוייפה או שנחתמה שלא ברשות וחתימה בתוקף הרשאה
- תמורה בת-ערך
- שטר טובה או מיטיב
- אוחז כשורה
- חזקה על תמורה ותום-לב
- הצגה לפירעון והצדק לאיחר בהצגה לפירעון ולאי-הצגה
- הודעת-חילול, דין היעדר הודעה וחבותם של הצדדים
- שינוי השטר
- שטר בסדרה
- מניעות וההשתק השיפוטי בדיני שטרות
- טענת קיזוז
- דיני נזיקין בדיני שטרות
- התיישנותן של תובענות
- מסמך לא שלם או חתימה על-החלק
- ויתור מפורש
- התערבותה של ערכאת הערעור - אימתי?
המצאת האזהרה
הכלל בהליכי הוצאה לפועל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום ההליכים או לתחילת מניינם של מועדים, ואילו הידיעה על דבר האזהרה כ"כתחליף להמצאה" היא היוצא מן הכלל.המטרה העיקרית של המצאת האזהרה לחייב היא להעמידו על כך שעליו לשלם את החוב הפסוק או את סכום השטרות בבת-אחת או בתשלומים, שאם לא כן אפשר שיינקטו נגדו הליכי אכיפה שונים. אין זה עניין של מה בכך.
ובמילים אחרות, מסירת האזהרה לידי החייב, היא מהלך חיוני לנקיטה בהליכי הוצאה לפועל ואין היא בגדר מהלך טכני ופורמאלי. זאת ועוד. "הרעיון הוא שאין לפגוע בזכויותיו של חייב אלא לאחר שהוזהר כהלכה בדבר הכוונה לעשות כן. בהיעדרה, כל ההליכים שננקטו, בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין" {ע"א (ב"ש) 68/90 הבנק הבינלאומי נ' אליהו פישל, תק-מח 90(4), 55 (1990)}.
בנוסף, להמצאת האזהרה חשיבות מיוחדת נוספת כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר משום שבאזהרה כזאת מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש התנגדות במועד שנקבע בסעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, שכן, לא אחת נפסק כי "השמטת ההערה המסבירה לחייב את זכותו להתנגד לביצוע השטר, יורדת לשרשו של עניין, ויש בה כדי לפגוע בעיקר ולהטעות. מצוות המחוקק היא, שיודיעו לחייב על זכותו להתנגד. היעדר ההודעה מסכלת את מטרת התקנה" {בר"ע 87/72 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין, פ"ד כו(2), 145 (1972)}.
אין גובין אלא-אם-כן מזהירין; אין מבצעים שטר אלא-אם-כן משמיעים לחייב את זכותו להתנגד. במקרה שלא הומצאה לחייב אזהרה בדבר הליכי ביצוע השטרות, ממילא לא הוסברה לו זכותו להתנגד. ידיעתו כי נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל אין בה כדי לרפא את הפגם, אפילו היה מוצא בתיק העתק של האזהרה.
ב- ת"ט (שלום נת') 37627-03-10 {סטיב הדידה נ' ברונו לוסיאן טויטו, תק-של 2010(2), 77464, 77465 (2010)} לא היה חולק כי האזהרה נמסרה לגרושתו של הנתבע וכי הזוג התגרש כבר בשנת 2006.
כב' הרשם צוריאל לרנר קבע כי טענת הנתבע לפיה לא התגורר בפועל בדירת גרושתו במועד המסירה לא הופרכה. נהפוך-הוא, עצם מגורי הנתבע, זה מספר חודשים, בצרפת, מעיד כי במועד המסירה {5.1.10} לא התגורר כלל בארץ, שלא לומר: בדירת גרושתו.
זאת ועוד. על-מנת להכיר במסירה המדוברת כמסירה כדין, עליה לעמוד ב- שני תנאים מצטברים. היות מקבל המסירה בן משפחתו של הנמען, ומגורים משותפים לשניהם.
לכאורה, שני התנאים אינם מתקיימים אף בנפרד {גרושה חדלה, עם גירושיה, להיות "בן משפחה" של בעלה-לשעבר, וכאמור, הנתבע לא התגורר בדירתה}, ולבטח שאינם מתקיימים במצטבר.
משכך, קבע כב' הרשם צוריאל לרנר כי האזהרה לא הומצאה כדין.
ב- ת"ט (שלום קר') 5698-03-09 {משה אהרונסון נ' יעקב משען, תק-של 2009(2), 32117 (2009)} קבע כב' הרשם נדים מורני כי ידיעתו של החייב כשלעצמה אין בה כדי לרפא את הפגם של אי-המצאת האזהרה ולכן מניין הימים להגשת ההתנגדות מתחיל במועד המצאתה של האזהרה בפועל לידיו, ולא ביום בו נודע לו על ההליכים.
ב- בש"א (שלום יר') 6765/08 {פרוייקט ניצני מבשרת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-של 2008(2), 20274 (2008)} קבעה כב' הרשמת עינת אבמן-מולר כי במקרה דנן אין חולק כי כתובתה הרשומה של המבקשת ברשם החברות הינה ברח' תל חי 31/17, אשדוד וכי לא בוצעה מסירה בכתובת זו.
יחד עם זאת, טענה כאמור המשיבה, כי המסירה בוצעה בהדבקה בכתובת בה מצויים לגרסתה משרדי החברה. לעובדה נטענת זו לא הובאו תימוכין ואין היא נלמדת מחקירתו של מנהל המבקשת.
זאת ועוד. לתגובה שהוגשה מטעם המשיבה צירפה היא תצהירים מטעמו של מוסר האזהרה, ואולם המצהיר לא התייצב לדיון ולפיכך, אין תצהיריו משמשים ראיה.
בנסיבות אלה, נוכח עדותו של מנהל המבקשת, וכאשר לא קיימת ראיה באשר לנסיבות המסירה ובאשר למקום המדוייק בו הודבקה האזהרה ולכך שהיה זה במועד הרלבנטי משרדה של המבקשת, וכאשר אין חולק שהאזהרה לא נמסרה לחברה בכתובת הרשומה ככתובתה ברשם החברות - אין בידי כב' הרשמת עינת אבמן-מולר לקבוע כי בוצעה מסירה כדין והכף נוטה לכיוון ההפוך דווקא.