פקודת השטרות בראי ההליך האזרחי - הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- מבוא
- המצאת האזהרה
- התנגדות לביצוע שטר
- הסמכות המקומית והעניינית לדון בהתנגדות לביצוע שטר והדיון בה
- חקירה ראשית
- עקרונות יסוד בהליך "סדר דין מקוצר"
- שטר לביטחון
- אין חבות בלי חתימה, חתימה שזוייפה או שנחתמה שלא ברשות וחתימה בתוקף הרשאה
- תמורה בת-ערך
- שטר טובה או מיטיב
- אוחז כשורה
- חזקה על תמורה ותום-לב
- הצגה לפירעון והצדק לאיחר בהצגה לפירעון ולאי-הצגה
- הודעת-חילול, דין היעדר הודעה וחבותם של הצדדים
- שינוי השטר
- שטר בסדרה
- מניעות וההשתק השיפוטי בדיני שטרות
- טענת קיזוז
- דיני נזיקין בדיני שטרות
- התיישנותן של תובענות
- מסמך לא שלם או חתימה על-החלק
- ויתור מפורש
- התערבותה של ערכאת הערעור - אימתי?
ויתור מפורש
סעיף 62 לפקודת השטרות קובע כדלקמן:"62. ויתור מפורש
(א) אוחז שטר שויתר בחלותו של השטר או לאחריה על זכויותיו כלפי הקבל ויתור מוחלט וללא תנאי - השטר נפקע; הויתור צריך שיהיה בכתב, זולת אם נמסר השטר לקבל.
(ב) האוחז יכול בדרך האמורה לוותר על חבותו של כל צד לשטר בין בחלותו של השטר בין לפניה ובין לאחריה; אולם שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכויותיו של אוחז כשורה שלא היתה לו ידיעה על הויתור."
סעיף 62 לפקודת השטרות קובע כי במצב של ויתור מפורש על זכויות אוחז בשטר - השטר נפקע.
עוד קובע סעיף זה כי "הויתור צריך שיהיה בכתב זולת אם נמסר השטר לקבל". זכותו של אדם לוותר על המגיע לו כל עוד אין בויתור זה כדי לפגוע בזולתו, בין אם כנגד תמורה ובין בלעדיה. כך בדיני החיובים הכללים. כך גם בדיני השטרות, בתוספת הסייג המפורש לפיו באם לא מוחזר השטר הרי שעל הויתור להיעשות בכתב.
הנטל להוכיח שהחלפת שטר בשטר אחר סילקה או הפקיעה את השטר המקורי, מוטל על הטוען. מטעם זה דורשת פקודת השטרות כי אוחז שטר שויתר על זכויותיו כלפי כל צד לשטר, יעשה הויתור בכתב כאמור בסעיף 62 לפקודת השטרות וכי מקום בו אבד השטר, יכול האוחז לבקש את המושך שייתן לו שטר חלופי, תוך מתן ערובה למושך כי ישפה אותו כלפי כל אדם אם יימצא השטר שאבד כאמור בסעיף 69 לפקודת השטרות.
בהתאם לסעיף 62(ב) לפקודת השטרות, פקיעתו של שטר נעשית באחת משתי דרכים. האחת, בוויתור מפורש על חלותו של השטר. השניה, במסירתו.
נדגיש כי עובדה שצויין במסמך עליו הנתבע, כי מדובר בשיקים חלופיים, אין בה כדי ללמד על פקיעתו של השטר. בעניין זה, יש לעמוד בדווקנות על הוראות פקודת השטרות {ת"א (שלום אש') 133/07 עמנואל שלם ייצור ומסחר בע"מ נ' ח.א.כחלון בע"מ, תק-של 2008(4), 27710, 27712 (2008)}.
זאת ועוד. סעיף 62 לפקודת השטרות מורה כי רק ויתור בכתב יביא לפקיעתו של השטר, אין בו כדי למנוע מן המבקשים להתגונן בטענת ויתור בעל-פה. טענת ויתור בעל-פה על זכותו של האוחז לפי השטר עשויה לשמש טענת הגנה כלפי החיוב השיטרי, בהיות כוחו של ויתור בעל-פה כאמור יפה לפי הדין הכללי {דברי בית-המשפט ב- בש"א (שלום יר') 1913/05 ניסים שמואל נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, תק-של 2005(2), 25659, 25660 (2005); ראה גם י' זוסמן, שם, 332; ש' לרנר, שם, 520}.
ב- בש"א (שלום נת') 1391/03 {סטפנסקי אלעד נ' טמפו בע"מ, תק-של 2004(1), 11492 (2004)} קבעה כב' הרשמת אוסי-שרעבי גלית כי המבקש לא טען כי הויתור מצד המשיבה נעשה בכתב או כי השטר נמסר לידיו. יחד עם זאת, ויתור בעל-פה התקף לפי הדין הכללי, עשוי לשמש טענת הגנה כלפי החיוב השיטרי אך אינו מביא לפקיעת השטר.
אשר על כן, ומשטענות המבקש, כאמור, לא נסתרו בשלב זה, ויש בהן כדי להוות הגנה לכאורה מפני התביעה השיטרית, ניתנת למבקש רשות להתגונן מפני התביעה באופן שתצהירו ישמש כתב הגנה.
ב- ע"א 1794/09 {אלומיניום החזקות (א.ה.) בע"מ נ' דוד אפל, תק-על 2010(1), 10896, 10908 (2010) קבע כב' השופט יצחק עמית כי במקרה דנן, לא רק שהמשיב לא דרש בטוחה או מסמך בכתב המאשר כי השיק השלישי מהווה חלופה לשיקים הראשונים, אלא שבמסמך ההבנות שנוסח במעמד מסירת השיק השלישי, על-ידי עו"ד ברדוגו, העניין לא נזכר כלל.
ב- ת"ט (שלום ת"א) 1972-02-10 {אסיל עאמר בניה ושיפוצים בע"מ נ' שלום דרורי, תק-של 2010(2), 43400, 43401 (2010)} קבע כב' השופט רונן אילן כי טענת הנתבע הינה טענת ויתור ולא טענת כשלון תמורה חלקי, כטענת התובעת. לפי טענה זו ויתרה התובעת על זכותה בגין השיק ואף עשתה זאת בכתב, במסגרת עריכת החשבון הסופי ובמילים המפורשות על גבי הספח - נ/1.
עיון בכתוב על גבי הספח, אינו מותיר מקום לספק שלכך בדיוק התכוונו הצדדים. שחור על גבי לבן כתוב על גבי הספח כי הצדדים מסכימים לבטל את השיק נשוא תביעה זו, כאשר לצד כיתוב זה מתנוססת חתימת התובעת.
לטענת התובעת לא הייתה לה כל כוונה להסכים לוותר על זכויותיה בגין השיק וחתימתה על גבי הספח נעשתה בלא שהייתה מודעת כלל לאשר נכתב בספח ובשל אי-ידיעת השפה העברית מצד נציג התובעת.
לשיטתה, כל שהתכוון נציג התובעת בחתימתו הוא לאשר את קבלת השיק המפורט בספח ותו לא. טענה זו לא ניתן לקבל. פרשנותם של מסמכים נעשית על בסיס בחינתם האובייקטיבית ולא על בסיס תחושות סובייקטיביות של מי מהצדדים ובמקרה זה - הלשון ברורה וחדה.
זאת ועוד. בחינת הנסיבות החיצוניות אך מחזקת את המסקנה בדבר כוונת הצדדים להביא לפקיעת השיק. עובדה היא שאף בחשבונית (נ/2) נכתב כי התשלום מהווה חשבון סופי. עובדה היא שלאחר פירעון השיק מיום 2.3.09 לא נמסרו לתובעת שיקים נוספים. עובדה היא שהשיק נשוא תביעה זו היה השיק היחיד אשר חולל מהשיקים שמסר הנתבע לתובעת.
ב- ת"א (שלום נת') 6107/98 {דקל צחי נ' בוקרא ריבק חב' לבנין בע"מ, תק-של 2002(1), 19885 (2002)} קבעה כב' השופטת יעל קלוגמן כי בסעיף 62(ב) לפקודה נקבע, כי האוחז רשאי לוותר בדרך האמורה על חבותו של כל צד לשטר, ובמקרה זה יכול היה הויתור להיעשות כלפי מושך השטר {הנתבעת}.
החלפת שטר בשטר אחר אינה, כשלעצמה, דרך להפקיע את השטר הראשון, אלא אם הוחזר לידי הקבל או המושך, ואם היה הויתור עליו על-ידי האוחז בלתי מותנה.
על כן, לו החזיר דקל את השיק לידי ריבק, היה בכך אקט של ויתור על זכויותיו על-פי שיק זה, וויתור כזה היה עשוי להפקיע את השיק, בהתאם לסעיף 62 לפקודת השטרות. אולם דקל המשיך להחזיק את השיק ברשותו, ובמפורש לא ויתר על זכותו על פיו, כל עוד לא נתקיים התנאי שהתנה.
ב- בש"א (שלום כ"ס) 2931/01 {טכנו חלקים בע"מ נ' ח.ט. הכרמל בע"מ, תק-של 2001(4), 8734 (2001)} טען נציג המבקשת, כי בקבלת השיק החליפי {לאחר חלותם של שני השיקים המקוריים}, היה ויתור מטעם המשיבה על החבות של המבקשת לשני השיקים.
כב' השופטת רחל קרלינסקי קבעה כי בהחלפת שטרות, כלומר במתן שטרות חדשים במקום השטרות המקוריים, אין רואים את השטר החדש כסילוק השטר המקורי והשטר המקורי אינו נבלע בשטר החדש אלא מוסיף ומתקיים על ידו. הטוען לסילוק מוחלט ולפקיעת השטר המקורי - עליו הראיה {ראה גם ע"א 551/59 קיציס נ' שפושניק, פ"ד יד(2), 1380 (1960)}.
יתרה מזו, בענייננו, אין חולק כי השיק החליפי חולל ועל-כן שאלת הפרעון עומדת בספק. מול כל זאת, עומדת הטענה שלא נסתרה כי השיקים נקרעו {אומנם קריעה קלה}, על-ידי נציג המבקשת.
בנסיבות אלה, יש מקום ליתן רשות להגן כשהיא מותנית בהפקדה כספית של מלוא סכום החוב.