botox

מסמך לא שלם או חתימה על-החלק

סעיף 19 לפקודת השטרות קובע כדלקמן:
"19. מסמך לא שלם או חתימה על-החלק
(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.
(ב) מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לעניין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה."
ככלל, משמוציא כותב שטר מסמך שלם, אין אדם רשאי, לאור האמור בסעיף 64 לפקודת השטרות, להוסיף עליו או לשנותו.
למרות זאת, ניתן יהיה לבצע שינויים על גבי השטר, כאשר השטר איננו שלם, דבר המעמיד את עושה השטר בחזקה, כאמור בסעיף 19 לפקודת השטרות, שהרשה למחזיק להשלים את המסמך {ת"א (ב"ש) 4450/06 מזרחי אורלי נ' אומרוב ולי, תק-של 2007(3), 21051 (2007)}.
ככלל, סעיף 19 לפקודת השטרות מאפשר למי שמחזיק בשטר להשלים את החסר ככל שנראה לו וצד אשר טוען כי ההשלמה נעשתה שלא בהרשאה מוטל הנטל להוכיח כי המחזיק בשטר חרג מההרשאה {ראה ת"ט (שלום ב"ש) 15551-05-10 סלע בנגב קבלנות כללית לעבודות עפר, כבישים ותשתיות (2006) בע"מ נ' ר.א.ד. בטון בע"מ, תק-של 2010(4), 102384, 102385 (2010)}.
ב- ת"א 5059-06 {רחבי שלמה נ' פרידמן יורם אבנר עו"ד, טרם פורסם (4.3.10)} קבעה כב' השופטת מירב בן-ארי כי אין יסוד לטענת הנתבע לפיה התאריך מולא שלא תוך זמן סביר, בניגוד לסעיף 19 לפקודת השטרות, שכן חלפו כשלוש שנים וחצי מעת מתן ההמחאה ועד שהוצגה לפירעון.
במקרה דנן, הוכח קיומה של מערכת יחסים קרובה מאוד בין התובע לבין הנתבע. זאת הוכח לא רק מעדותו של התובע אלא גם מתוך דבריו של הנתבע, שהעיד כי התובע היה קרוב אליו יותר מאשתו, והוא שימש כאיש סודו.
כאשר עסקינן במערכת יחסים קרובה של ידידות ואמון הדדי, קבעה הפסיקה כי פרק זמן סביר עשוי להגיע גם לחמש שנים. זאת, משום שבמערכת יחסים כזו סביר כי המלווה "לא יעמוד על קוצו של יוד אלא יתייחס ביתר הבנה וסלחנות לאי-החזרת ההלוואה במועד המקורי שסוכם" {ראה ת"א (חי') 3207/04 כהן דניאלה נ' לוגשי יצחק, תק-של 2008(2), 5807 (2008)}.
ב- ת"ט (שלום אש') 5721-06-10 {עמרם פריאנטה נ' יעקב גבאי, תק-של 2010(4), 62434 (2010)} קבעה כב' הרשמת עפרה גיא כי בעניין הנדון, הגם שהמבקש טען לראשונה במהלך הדיון בפני, כי מדובר בשיק מזוייף, הרי שמדובר בטענה בעלמא, ועל דרך הסתם, שכן טענה זו איננה מוצאת ביטוייה בתצהירו של המבקש, בהתאם לאמור בתצהיר, הרי שהשיק מולא על-ידי בנו של המבקש, ואין בתצהיר כל טענה בדבר זיוף חתימה, משכך ובהתאם לסעיף 19 לפקודת השטרות, הרי שככל שהושלם השיק, אין בכך בכדי לפגום בכשרותו של השיק.
לא זו אף זו, המבקש אינו מפרט את הנסיבות לפיהן השיק נמסר לבנו, יוסי פריאנטה, המבקש מודה שהשיק היה ברשותו של בנו, ותמוה בעיני, ככל שטוען כעת כי מדובר בשיק מזוייף, כיצד הגיע השיק לבנו.
ב- ת"ט (שלום ת"א) 37581-03-10 {נתן שאבי נ' עיריית רמת-גן, תק-של 2010(3), 63614, 63615 (2010)} קבע כב' השופט יובל גזית כי משהעביר המבקש את השיק למשכירת הדירה הקנה לה רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לה.
במקרה דנן, המבקש לא הגביל את הסחרות של השיק ואף לא ציין על פני השיק כי השיק ניתן לביטחון. לפיכך לא היה על המשיבה לדעת מה הייתה מטרת מסירת השיק ולצורך מה היה מיועד.
מכאן היות ואין חולק כי מבחינת עסקת היסוד המשיבה הינה צד ג' ומאחר ולא נטען כי המשיבה קיבלה את השיק בחוסר תום-לב, הרי שהמשיבה אוחזת כשורה בשיק וזכאית לפרעו.
זאת ועוד. שומה היה על המבקש להבין כי מסירת השיק כפי שנטען שנמסר עשויה להביא למילוי הפרטים לשם הצגתו בניגוד להסכם שכרת עם הצד הקרוב. המבקש בחר לפעול בדרך מסויימת ונטל על עצמו סיכון שבמקרה דנן התממש.
יתירה מזאת, גם אם נכונות טענות המבקש, הרי שבמעשיו ו/או מחדליו, הן במשיכת השיק והן באי-התגוננות במועד הביא לכך שדין ההתנגדות להידחות.
ב- ת"ט (שלום יר') 50328-07-10 {חנניה יעקב ליברמן נ' אלברט אליאסיאן, תק-של 2010(3), 40789 (2010)} קבע כב' הרשם נמרוד פלקס כי דין ההתנגדות לביצוע שטר להתקבל, שכן בהתאם להוראת סעיף 19 לפקודת השטרות אכן המשיב זכאי להשלים את סכום השטר, ברם זאת אך ורק בדיוק בהתאם להרשאה שניתנה לו.
ככל שהמשיב מילא בשטר סכום החורג מגדרי ההרשאה שניתנה לו, לא יהא רשאי לתבוע על-פי השטר את הסכום הנקוב בו, משום שהמילוי נעשה בחריגה מהרשאה. המשיב אף לא יהא זכאי לתבוע על-פי השטר סכום הנמצא בגדרי ההרשאה, שכן סכום זה אינו כתוב בשטר.
על-כן, ככל שתוכח טענת המבקשים, כי השטר ניתן על החלק וחוב המבקש מס' 1 כלפי המשיב אינו מגיע לכדי הסכום הרשום בשטר, תעמוד למבקשים הגנה מפני התביעה.
ב- ע"א 115/72 {יוחננוב נ' הלל, פ"ד כז(2), 684 (1973)} ערך בית-המשפט אבחנה בין גניבת שטר לא שלם מבעליו, אז מדובר בשטר שלא הוצא ואין בו אחיזה כשורה לבין מקרה של "גניבה בידי סוכן", כשהכוונה היא שהסיחור של אותו "סוכן" נעשה תוך מעילה באמון, ואז גוברת זכותו של אוחז כשורה.
ב- ע"א 195/68 {קהא נ' בנק י' ל' פויכטונגר בע"מ, פ"ד כב(2), 331 (1968)} נדון מקרה של אדם שמסר לבנו את פנקס השיקים שלו על מנת שייטול חמישה מהם, אולם הבן נטל חמישה נוספים ומילא אותם ללא ידיעת האב, ואלה היו השיקים נשוא פסק-הדין.
במקרה זה, נפסק ברוב-דעות, כי מסמך לא שלם שכלל לא הוצא {במשמעות מונח זה בסעיף 1 לפקודת השטרות} "אינו יוצר כל זכויות, ואם מסמך כזה מגיע לידי אוחז כלשהו, לרבות אוחז כשורה, לאחר שהוא הושלם וסוחר ללא סמכות, אין האוחז יכול להיפרע על פיו מהאדם שהיה חתום עליו, וזאת למרות הזכות העדיפה המוקנית לאוחז כשורה בסעיף 19(ב) לפקודת השטרות והחזקה החלוטה הניתנת לו בסעיף 20(ב) לפקודה".
הואיל ופנקס השיקים נמסר לבן למטרה מוגבלת, שלא כללה את לקיחתם של אותם שיקים, והבן נטלם ללא רשות, הרי שאין בכך משום הוצאת השיקים כמסמך סחיר על-ידי האב, ועל כן האב לא חב על פיהם.
ב- תא"מ (שלום חי') 8323-01-10 {טופסי מחשבים בע"מ נ' שרה יעקובוביץ, תק-של 2010(3), 26203 (2010)} קבע כב' השופטת מעין צור כי אפילו אם הנתבעת מסרה את פנקס השיקים ללוקץ על מנת שיעיין בספח, הרי משגנב לוקץ את השיקים הריקים ללא רשותה, הרי שהשיקים לא הוצאו, ואין הנתבעת חבה בגינם.
ב- ת"א (מחוזי ת"א) 691/87 {כבדיאל רחל נ' גדעון לוין, תק-מח 90(2), 58 (1990)} קבע בית-המשפט כי שיק עליו חתם המושך ורשם את שם הנפרע, אך לא מילא את יתר הפרטים, והוא נגנב ממגירתו של המושך וסוחר שלא בידיעתו ובלי שהיתה לו כוונה לסחרו, לא "הוצא" כמשמעות המונח בסעיף 1 לפקודת השטרות, ועל כן אינו יוצר כל זכויות אפילו הגיע לידיו של אוחז כשורה.
המחזיק בשטר רשאי בהתאם לסעיף 19 לפקודה להשלים פרטים חסרים, לרבות פרטים חיוניים ומהותיים כגון סכום השטר, שם הנפרע וכדומה. סמכות זו אפשרית כל עוד הרישום נעשה במסגרתה של אותה הרשאה שניתנה לו או למחזיק קודם על-ידי עושה השטר {תא"מ (שלום עפ') 1626-01-09 תומר יבוא ושווק מוצרי מזון (1983) בע"מ נ' מחמוד אגבריה, תק-של 2010(3), 26004, 26007 (2010)}.
חזקה זו, ככל חזקה אחרת, איננה חלוטה והיא ניתנת לסתירה, למשל כאשר נטענת טענה של חריגה מהרשאה. עול הוכחת עניין החריגה מההרשאה, הנטענת על-ידי עושה השטר, רובצת לעולם לפתחו. עסקינן אם כן, בחזקה לפיה קיומו של שטר שאינו שלם, מקימה לכאורה, את ההרשאה של עושה השטר להשלמת החסר על-ידי המחזיק בשטר.
יחד עם זאת, חזקה זו אינה קונקלוסיבית והיא ניתנת לסתירה על-ידי עושה השטר באמצעות הנחת תשתית עובדתית משכנעת השומטת את הקרקע תחת חזקה זו {ע"א 339/72 חרס קרמית בע"מ נ' מנחם קולטון, פ"ד כח(1), 452 (1974)}.
זאת ועוד. הנוהג של חתימת ומסירת שטר ריק הינו נוהג נפוץ, בייחוד שעה שהשטר הינו שטר ביטחון ויועד להבטיח חוב עתידי שטרם התגבש. עניין זה בפני עצמו לא נוטל ממשקלו ותוקפו של השטר, אלא אם, כאמור, אותו מילוי מאוחר נעשה למשל תוך חריגה מהרשאה שניתנה על-ידי עושה השטר, או כאשר החוב נפרע.
ב- ת"ט (שלום רמ') 45496-03-10 {נחום גורדין נ' רחל ודנה יעוץ והשקעות, תק-של 2010(2), 147039, 147040 (2010)} קבע כב' הרשם דן סעדון כי אין כל רבותא בטענה כי המבקש אינו מכיר את המשיבות ולא היה לו דין ודברים עימם. שיק הוא מסמך סחיר והדין קובע כיצד ניתן לסחר את השיק. לפיכך, אין ולא יכולה לעמוד הטענה כי מושך השיק איננו מכיר את האוחז הנוכחי בשיק וזאת אם לא הוגבלה הסחירות בשיק בכל דרך.
במקרה דנן, מדובר בשיק שנחתם על החלק על-ידי המבקש ונמסר למלווה. לפיכך, היה המלווה רשאי להעבירו למשיבות שרשמו את שמן כנפרעות על-פי חזקת ההרשאה הקבועה בסעיף 19 לפקודת השטרות המאפשרת לאוחז להשלים כל פרט מהותי בשטר ככל שיראה לו. המבקש לא טען כי הגביל את ההרשאה להשלמת השטר.
ב- ת"ט (שלום ר"ל) 26085-11-09 {יורי ליגין נ' יחיאל מויאל, תק-של 2010(2), 54908 (2010)} קבעה כב' הרשמת רבקה ארד כי לטענה שהשטר נחתם על החלק ללא סכום וללא תאריך, הרי שאין בכך פגם, שכן על-פי סעיף 19 לפקודת השטרות למחזיק בשטר יש רשות לכאורה להשלים פרט מהותי החסר בשטר.
אין מחלוקת כי הסכום והתאריך הושלמו על-ידי המשיב לאחר חתימתו. לא נטענה טענה על-ידי המבקש באשר לכשרות אותה השלמה. בנסיבות העניין, לא מצאה כב' הרשמת רבקה ארד כי בפי המבקש טענת הגנה הראויה להישמע.