מזונות מן העזבון בבית-המשפט לענייני משפחה ובבית-הדין הרבני
הפרקים שבספר:
- מבוא
- סדרי דין בתביעה למזונות מן העזבון
- הזכות למזונות
- גדרי הזכות למזונות
- הוצאות הכשרה למשלח יד
- קביעת המזונות
- בקשה לקביעת המזונות
- דרכי סיפוק המזונות
- גילוי עובדות ושינוי נסיבות
- הרחבת העזבון לצרכי מזונות
- סדר העדיפות בין הזכאים
- עסקאות בזכות למזונות
- סדר עדיפות בין חובות העזבון
- בירורם וסילוקם של חובות
- מועד החלוקה
- נושא החלוקה
- שמירת דיני משפחה
- אפוטרופסות לענייני משפחה
- שיפוט בתי-דין דתיים
- מזונות מן העזבון בבית-הדין הרבני
- פסיקת בתי-המשפט
בירורם וסילוקם של חובות
סעיף 105 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"105. בירורם וסילוקם של חובות
(א) היה מקום להניח שיהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, רשאי מנהל העזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.
(ב) קיים חשש שלא יהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, לא יסלק מנהל העזבון אלא חובות שבית-המשפט התיר סילוקם, במלואם, בחלקם או בשיעורים, הכל כפי שהורה בית-המשפט.
(ג) לעניין סעיף זה "חובות העזבון" - גם מזונות מן העזבון במשמע."
סעיף 104 לחוק הירושה קובע את הסדר בו יחלק מנהל העזבון את נכסי העזבון. כלומר, רק לאחר כיסוי החובות, יחלק מנהל העזבון את הנכסים.
לא כך קובע סעיף 105 לחוק הירושה. סעיף זה קובע כי מנהל עזבון יכול ורשאי לחלק את העזבון גם בטרם סיים לברר את כל החובות.
נשאלת השאלה מה יעשה מנהל עזבון כאשר העזבון הוא בר-פרעון ומנגד מה יעשה כאשר העזבון איננו בר-פרעון.
אשר לעזבון בר-פרעון. מנהל העזבון עדיין לא בירר את מסת החובות הקיימים.
בשלב הראשון ומבירור ראשוני, מנהל העזבון רק מעריך/מניח כי העזבון הוא בר-פרעון ולכן, כאשר מתברר למנהל העזבון כי החובות קטנים בהרבה מן הזכויות, מן הראוי כי מנהל העזבון יפעיל את שיקול-דעתו ויחלק את העזבון, שכן ברור כי לאחר החלוקה הראשונית יהיה די והותר כדי לכסות את החובות של העזבון.
כך לדוגמה, אין כל טעם לעכב את החזרת כספם של אלה "שהוציאו הוצאות לשם הלוויית המת, כשאין חשש לקיפוח נושים אחרים עקב תשלום זה" {ש' שילה פירוש לחוק הירושה, חלק שלישי, 259}.
למרות שסעיף 105(א) לחוק הירושה לא קובע כל הוראה בדבר הפניה לבית-המשפט בכל הנוגע לחלוקה, אנו סבורים כי על מנהל העזבון לפנות בכל מקרה לבית-המשפט על-מנת שבעתיד לא תישמע טענה כי התרשל או היה עליו להניח אחרת.
לכן אנו סבורים כי על מנהל העזבון להמתין עד להחלטתו של בית-המשפט גם כשמדובר בהחזר כספי של הוצאות לוויה, שבדרך-כלל אמורות להיות נמוכות יחסית.
אשר לעזבון שאיננו בר-פרעון. כאשר קיים חשש לסילוק החובות, על מנהל העזבון להימנע מביצוע החלוקה הראשונית.
למרות זאת, מנהל העזבון רשאי לחלק, רק לאחר שקיבל הוראות מבית-המשפט ובית-המשפט התיר לו לבצע החלוקה.
אנו סבורים כי במקרה ומנהל העזבון פונה לבית-המשפט בבקשה להורות לו הכיצד לחלק את הירושה, ואם בכלל, יש משום "הסרת אחריות" מצידו של מנהל העזבון.
כלומר, אם בית-המשפט מאשר את החלוקה, מנהל העזבון פטור מכל אחריות ובתנאי שפעל בתום-לב כאמור בסעיף 88 לחוק הירושה.
ש' שילה גורס בספרו כי "המחוקק קבע קביעה קוגנטית לעניין מעלתם של סוגי החובות השונים, ואין לשנות סדר זה. זאת ועוד... בית-המשפט רשאי לסלק החובות מאותה דרגה בדרך שתפגום ביחסיות ביניהם. במילים אחרות, גם אם בית-המשפט פועל לפי סעיף 105, אין הוא רשאי לסטות מהאמור בסעיף 104(ב)" {ש' שילה, שם, 261}.
-------------------
מזונות מן העזבון בבית-המשפט לענייני משפחה ובבית-הדין הרבני , פרק י"ד: בירורם וסילוקם של חובות, עו"ד שלומי נרקיס (אפריל 2014), אוצר המשפט