סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך

העקרונות של הרמת מסך במסגרתו של הליך הוצאה לפועל נקבעו בפרשת גל יעד {בר"ע 2417/05 גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ, תק-מח 2006(1), 544 (2006)}.

פרשת גל יעד התייחסה להרמת מסך בהליך של הוצאה לפועל בו נדרשים מבחנים טכניים יותר לעומת הפסיקה הדנה בהליך של הרמת מסך בתביעה בה מתקבלת ההחלטה לאחר שמיעת העדויות וניתוח מכלול הראיות שהוצגו בפני בית-המשפט.

הלכת גל יעד קבעה כללים נוקשים יותר הנכונים לצורך נקיטת הליכי הוצאה לפועל כאשר אין פסק-דין הקובע את הרמת המסך או הברחת הנכסים.

לצורך הרמת מסך בין חברות באמצעות הטלת עיקול בהוצאה לפועל נדרש כי תהא זהות מוחלטת בין החברות להבדיל ממקרים בהם יכול, בית-המשפט, להרים את מסך ההתאגדות כאשר לא היתה זהות מוחלטת {ה"פ (הרצ') 18182-11-09 מקס טקסטיל בע"מ נ' בריטקס-בר בע"מ, תק-של 2010(1), 90775 (2010); רע"א 510/00 ח. רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' אילנה ענבר, פ"ד נד(2), 712, 718 (2000); בר"ע (ת"א) 2417/05 גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ ואח', תק-מח 2005(3), 4541 (17.8.05); ת"א (יר') 2333/04 מיסטר אלקטריק בע"מ נ' אוזן ניסים, תק-של 2005(1), 17941 (2005)}.
כלומר, לרשם ההוצאה לפועל נתונה הסמכות להורות על הרמת מסך רק במקרים ברורים בהם קיימים מאפייני זהות עובדתיים. ככל שמאפייני הזהות העובדתיים בין החברות רבים יותר, כך יוכל רשם ההוצאה לפועל להיעתר לבקשת עיקול גם אם מתעוררת שאלה של ספק בעלות ברכוש או במיטלטלין ועל רשם ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לסעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל {רע"צ (חי') 17455-08-09 ביראני לינה (בת פואד) נ' מאפית הכפריה, תק-של 2010(2), 20760 (2010)}.

ההלכה הפסוקה, מקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות ליתן סעד של הרמת מסך רק בנסיבות בהן הוכח בפניו כי קיימות ראיות עובדתיות לקיומה של זהות כמעט מוחלטת בין החברה החייבת לחברה אחרת הקשורה אליה במסגרת "אשכול חברות" וכן במצב בו הוכחה זהות זו ביחס לחברה החדשה אשר הוקמה על חורבותיה של חברה ישנה החייבת כספים לנושים שונים.

ברם, יודגש כי סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בעניין זה הינה מצומצמת ומוגבלת למקרים בהם קיימת זהות וחפיפה כלכליים בין החייב וצד שלישי כלפיו מורם מסך ההתאגדות.

סמכות מוגבלת זו אינה כסמכותו של בית-המשפט המעוגנת בסעיף 6 לחוק החברות, אשר מקנה לבית-המשפט שיקול-דעת רחב יותר לנוכח העילות המפורטות בחוק.

סמכותו המוגבלת של רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך ההתאגדות תואמת את הגדרת תפקידו כראש רשות מבצעת האמונה על הליכי גביית חוב.

ברי, כי בקשה להרמת מסך בה לא קיימת זהות כלכלית כזו ונטענות בה טענות משפטיות הטעונות בירור עובדתי, אינה מתאימה להתברר בפני פורום ביצועי {ע"ר 35964-04-10 לוחות יובל י.א בע"מ נ' י.ש. חשמל בע"מ ואח', תק-של 2011(2), 94313 (2011)}.

ניתן להרים את מסך ההתאגדות על-מנת למנוע מבעלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד, ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה, הכרוכה ממילא בפגיעת הזולת, בקיפוחו או בהסבת נזק לו, והן לשם עשיית הצדק, היושר והשמירה על טובת הציבור {ע"א 4606/90 תלמר בע"מ נ' מוברמן, פ"ד מו(5), 353 (1992); בר"ע 2417/05 גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ, תק-מח 2006(1), 544 (2006)}.

יוצא איפוא, כי הרמת מסך במסגרת סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל נועדה לאפשר הטלת עיקול אצל החברה הזהה, לאחר שהוכחו בפניו כלל הקריטריונים הנדרשים כאמור לעיל.

בתיק מס' (הוצל"פ) 18-10059-06-8 צד ג' נ' הזוכה, פורסם באתר האינטרנט אוצר המשפט (2013)} קבעה כב' הרשמת דיאנה פסו-ואגו כי במקרה דנן, לאור הלכת גל יעד, ניתן לקבוע כי צד שלישי הוקמה על יסודות החייבת, תוך קיום זהות מוחלטת ביניהן כאשר קיים חשש ממשי לכאורה כי צד שלישי נועדה לשם הברחת נכסים או להעתיק פעילות מתוך מטרה להתחמק מתשלום חוב פסוק של החייבת כלפי הזוכה.

קביעה כאמור הסתמכה על העובדות הבאות: כתובתן של החייבת וצד שלישי – זהה; קיימת זהות מוחלטת בין פעילותן העיסקית של החייבת לבין פעילותה העיסקית של צד שלישי; אחד מעובדי החייבת וכן בעל המניות בחייבת עברו לעבוד בתפקידים זהים אצל צד שלישי; כפי שעולה מדו"ח רואה החשבון, המלאי שהיה ברשות החייבת הועבר לצד שלישי; בעל המניות בצד שלישי שימש גם כבעל מניות בחייבת {אומנם בעל המניות בחייבת אינו משמש כבעל המניות בצד שלישי, אך הסיבה לכך טמונה, לכאורה, בעדותו כי לפתחו רבצו חובות כספיים רבים ומשכך סביר להניח כי מיאן לשמש כבעל מניות בצד שלישי}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך