דיני הרמת מסך בראי חוק החברות
הפרקים שבספר:
- דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - מבוא
- האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך
- הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך
- הקריטריונים לאיזון הראוי בין עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה
- מעגל היריבות
- ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים
- המטוטלת הנעה בין הגישות בדיני הרמת המסך
- סעיף 6 לחוק החברות לפני תיקון מס' 3 התשס"ה
- סעיף 6 לחוק החברות - הרמת מסך {לאחר תיקון מס' 3 התשס"ה}
- שימוש באישיותה המשפטית של החברה לשם ביצוע הונאה או קיפוח נושה
- באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי-סביר - מימון דק
- חיוב בעל מניות של החברה מכוח הרמת מסך לעומת חיוב אורגן של החברה בשל אחריות אישית למעשיו
- חברה פרטית קטנה
- הרמת מסך לטובת בעל המניות
- רישום פיקטיבי של בעלות על מניות ושל ניהול החברה
- הרמת מסך בדיני עבודה
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך
- ניהול כושל או רשלני
- חתימה על הסכם עסקי בין חברות
- דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן
- הקמת חברה לשם כסות פורמלית גרידא לפעילות הנתבעים
- פעולות שאינן לטובת החברה
- מעשים ומחדלים שיש בהם כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה
- נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה
- אשכול חברות
- ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה
- בתביעה להרמת מסך יש להוכיח כי הנתבע אכן בעל מניות בחברה, איריס מרקוס
- כרטיסי טיסה למנהלים
- נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת
- הרמת מסך לבקשת מפרק חברה
- בעל מניות פאסיבי
- הגשת תביעה בעילת הרמת מסך כנגד אורגן או שלוח של החברה בטרם הוגשה תובענה כנגד החברה על-ידי הגשת תביעה למפרק החברה
- חברה מחוקה
- תשלום עבור סחורה אשר סיפקה התובעת לנתבעים
- השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות
- סעיף 7 לחוק החברות - הגבלת עיסוקים
- דיני הרמת מסך - הלכות בתי-משפט
- דוגמאות כתבי טענות
חתימה על הסכם עסקי בין חברות
ב- ת"א (ת"א-יפו) 13319/06 {קבוצת וילנאי לשיווק בע"מ נ' פסיגים בע"מ ואח', תק-של 2008(1), 22126 (2008)}, התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בפרסום ובייעוץ שיווקי. הנתבעת 1 {להלן: "הנתבעת"} הינה חברה בע"מ, אשר הנתבע 2 {להלן: "שמואל"} הינו בעל מניות ומנהל בה. שמואל יזם פיתוח מיצי בריאות על בסיס נוסחה ייחודית שרקח וביקש לשווק אותם {להלן: "הפרוייקט"}. על-מנת לקדם את הפרוייקט נזקק שמואל לממן, הוא הנתבע 3 {להלן: "אמיר"}, אשר בעקבות הסכם השקעה מיום 29.3.05, שנחתם בינו לבין שמואל ואמיר, הפך למנכ"ל הנתבעת וכן למי שזכאי להחזיק במניות בה על-פי מידת השקעתו בנתבעת.ביום 1.5.05 נחתם הסכם בין התובעת לבין הנתבעת. מטרת ההסכם היתה קבלת שירותי יעוץ ושירותי פרסום לפרוייקט {להלן: "ההסכם"}.
על-פי ההסכם, השכר החודשי לתובעת בגין שירותי הייעוץ לשלושת החודשים הראשונים עמד על סך של 3,500$ בתוספת מע"מ ומהחודש הרביעי ואילך סך של 2,500$ בתוספת מע"מ. ההסכם היה לתקופה בת שנה, אולם נקבע כי ניתן להפסיקו בהודעה מוקדמת בת שלושה חודשים.
בחודש יולי 2005 הודיעה הנתבעת על רצונה להפסיק את ההסכם. הנתבעת שילמה רק בגין החודש הראשון, חודש מאי 2005, ולטענת התובעת, הנתבעת נותרה חייבת לתובעת סך הכול 14,500$ בתוספת מע"מ. עוד תבעה התובעת את הנתבעת בגין ביצוע מחקר שהוזמן לטענתה על-ידי הנתבעת ואשר עלה לתובעת סך של 11,254 ש"ח.
בנוסף טענה התובעת כנגד שמואל ואמיר כי יש להרים את מסך ההתאגדות כנגדם מאחר והם עשו שימוש לרעה במסך ההתאגדות וחתמו על ההסכם למרות שידעו שאין לנתבעת את האמצעים לעמוד בהתחייבויותיה. עוד טענה התובעת כי שמואל ואמיר חבים כלפיה בהתחייבויות אישיות. בית-המשפט קבע:
"לטעמי, אמיר בהתנהגותו כלפי התובעת קיפח אותה ולכן צודק ונכון להרים את מסך ההתאגדות כלפיו. לטענתו, כבר במאי 2005 קיבל נתונים מהנהלת חשבונות שהעלו בו חשש להמשך (עמ' 14 לפרוטוקול) ובכל זאת, לא הפנה את שימת-לב התובעת לכך ולא עצר את עבודתה, אלא המשיך וקידם את המחקר גם בחודש יוני 2005. בנסיבות אלה, כאשר במערכת היחסים עם התובעת היה אמיר גם "הרוח החיה" וגם "בעל המאה", שאחראי להזרמת הכספים לנתבעת כך שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי צדדים שלישיים, הרי שהאחריות כלפי צדדים שלישיים צריכה להיות מוטלת עליו ברגע שהחליט לא לעמוד בהתחייבויותיו כלפי הנתבעת בידיעה ברורה שבכך הוא גורם לקריסת הנתבעת, ומשאיר את התובעת בפני "שוקת שבורה". זהו המקרה של חוסר הגינות הפוגע בעקרונות היושר וחוש הצדק..."