botox
הספריה המשפטית
דיני הרמת מסך בראי חוק החברות

הפרקים שבספר:

השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות

סעיף 6(ג) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"6. הרמת מסך (תיקון: התשס"ה)
...
(ג) בית-משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף-קטן (א)."

סוגיית השעיית זכות הפירעון והעקרונות המנחים לקביעתה נדונה בהרחבה בפרשת קיבוץ משמר העמק {ע"א 4263/04 קיבוץ משמר העמק נ' עו"ד טומי מנור, מפרק אפרוחי הצפון בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

בפסק-הדין נבחן מעמדו של בעל מניות כנושה החברה מכוח הלוואת בעלים שנתן ועלתה השאלה באילו נסיבות קיימת הצדקה להשעות פירעון חוב בעל מניות כלפי החברה בגין הלוואת בעלים שנתן עד לאחר שהחברה תפרע את מלוא התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה.

כב' השופט א' רובינשטיין {בדעת מיעוט} סבר כי מימון דק כשלעצמו {העברת כסף לחברה בדרך של מתן הלוואת בעלים בשונה מקניית מניות} אינו מצדיק, בדרך-כלל, הרמת מסך או השעיית זכות הפירעון של בעל המניות אלא אם מצורפים נתונים המצביעים על התנהגות חסרת תום-לב של החברה. וכדבריו "סמכות ההדחיה תלויה בקיומו של "דבר מה נוסף" מעבר לעצם המימון הדק".

לעומת-זאת, כב' השופטת א' פרוקצ'יה {בדעת הרוב} סברה כי בהתקיימן של נסיבות מסויימות די במימון דק כדי להפעיל את דוקטרינת ההדחיה כאמור בסעיף 6(ג) לחוק החברות ואין צורך בדרישה נוספת של התנהגות חסרת תום-לב מצד בעלי המניות שכן המימון הדק כשלעצמו עשוי להצביע במקרים מסויימים על חוסר תום-לב בניהול עסקי החברה.

אם-כן, הדרך לסנקציה של השעיית זכות בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה - השעיית חוב - עוברת איפוא דרך תנאי סעיף 6(א) לחוק החברות, המתיר לבית-המשפט להרים את המסך בין החברה לבעל מניותיה.

בפרשת קיבוץ משמר העמק נסב הדיון על שאלת המימון הדק כעילה להשעיית חוב. מפסק-הדין עולה כי הסנקציה של השעיית חוב, נועדה ליתן הגנה משפטית לאינטרסים של הנושים החיצוניים מול האינטרסים של בעלי המניות, במצב של חדלות פירעון של החברה {פסק-דינה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה}.

לעומת-זאת, כב' השופט א' רובינשטיין הצביע על כך, שבמשפט האמריקאי קיימות שלוש קטגוריות להפעלת הסנקציה של השעיית חוב והן: מימון דק, ניהול כושל, והפרת חובת נאמנות {פיסקה ט"ו לפסק-דינו בפרשת קיבוץ משמר העמק}.
ב- ע"א 9586/09 {יורשי המנוח איזו לייזר ז"ל נ' איזו לייזר זיווד אלקטרוני (1992) בע"מ, תק-על 2012(1), 830, 832 (2012)} קבע בית-המשפט כי כפי שנקבע על-ידי בית-משפט קמא, המערערים פעלו באופן הפוגע בתכלית החברה, תוך נטילת סיכון בלתי-סביר לגבי יכולתה לפרוע את חובותיה, ובכך נופל עניינם לתנאים האמורים בסעיף 6(א) לחוק החברות.

עוד נקבע כי עסקת עומר נחזית על פניה כעסקה "מפוקפקת", אשר נועדה לרוקן את החברה מנכסיה ולהותירה כקליפה ריקה מתוכן. זאת, במטרה לסלק את חוב החברה לבנק דיסקונט - חוב לו ערבו המערערים באופן אישי ועבורו שעבדו נכסים אישיים - תוך העדפתו של בנק דיסקונט על פני נושים אחרים.

טענתם של המערערים כי פעלו על-פי "עצות אחיתופל" שקיבלו מרואה החשבון ועורך-הדין שייצגו אותם בשעתו, אין בה כדי לסתור את קביעותיו של בית-משפט קמא לגבי התנהגותם עובר לפירוק.

לכך יש להוסיף קביעות עובדתיות נוספות המעמידות באור שלילי את התנהלותם של המערערים עובר לפירוק ולאחר מכן: העובדה כי חלק מהשיקים שנתקבלו מעסקת עומר נרשמו לפקודתו של המנוח ולא נכנסו כלל לקופת החברה; סכום של 93,000 ₪ הועבר לאחר צו הפירוק על-ידי המערערים מחשבון החברה לחשבונם הפרטי ולמספר ספקים "מועדפים"; תוכניתם של המערערים להעביר את כלל נכסי החברה לחברה החדשה שהוקמה ונרשמה על שם בתם; והוכחת החוב בסך 2.6 מיליון ₪ שהוגשה על-ידי המערערים, תוך הסתרת העובדה כי מדובר בתביעת חוב על-ידי שני המערערים "ביחד ולחוד" ללא ציון הכפילות.

לכך יש להוסיף גם את חוסר שיתוף הפעולה של המערערים עם המפרק, כפי שנקבע על-ידי בית-משפט קמא.

קביעות אלה, שהן קביעות שבעובדה שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן, הן בגדר ניהול כושל והפרת חובת נאמנות.

בית-המשפט קבע כי בכך יש להצדיק את החלת הדוקטרינה של השעיית חוב, אשר כפי שהודגש בפרשת קיבוץ משמר העמק, היא פחות דרסטית מדוקטרינת הרמת המסך.

ב- ת"א (חי') 19120-02-11 {ראובן טומשפולסקי נ' פריטום בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן לא הניחה הנתבעת תשתית ראייתית מבוססת שיש בה כדי להצדיק הפעלת סעיף 6(ג) לחוק החברות ובכלל זה לא הניחה תשתית ראייתית ואף לא טענה למימון דק בשים-לב לעובדה שלא ניתן פירוט מינימאלי ביחס לנכסי החברה והתחייבויותיה אל מול הכנסותיה והונה.