דיני הרמת מסך בראי חוק החברות
הפרקים שבספר:
- דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - מבוא
- האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך
- הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך
- הקריטריונים לאיזון הראוי בין עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה
- מעגל היריבות
- ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים
- המטוטלת הנעה בין הגישות בדיני הרמת המסך
- סעיף 6 לחוק החברות לפני תיקון מס' 3 התשס"ה
- סעיף 6 לחוק החברות - הרמת מסך {לאחר תיקון מס' 3 התשס"ה}
- שימוש באישיותה המשפטית של החברה לשם ביצוע הונאה או קיפוח נושה
- באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי-סביר - מימון דק
- חיוב בעל מניות של החברה מכוח הרמת מסך לעומת חיוב אורגן של החברה בשל אחריות אישית למעשיו
- חברה פרטית קטנה
- הרמת מסך לטובת בעל המניות
- רישום פיקטיבי של בעלות על מניות ושל ניהול החברה
- הרמת מסך בדיני עבודה
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך
- ניהול כושל או רשלני
- חתימה על הסכם עסקי בין חברות
- דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן
- הקמת חברה לשם כסות פורמלית גרידא לפעילות הנתבעים
- פעולות שאינן לטובת החברה
- מעשים ומחדלים שיש בהם כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה
- נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה
- אשכול חברות
- ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה
- בתביעה להרמת מסך יש להוכיח כי הנתבע אכן בעל מניות בחברה, איריס מרקוס
- כרטיסי טיסה למנהלים
- נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת
- הרמת מסך לבקשת מפרק חברה
- בעל מניות פאסיבי
- הגשת תביעה בעילת הרמת מסך כנגד אורגן או שלוח של החברה בטרם הוגשה תובענה כנגד החברה על-ידי הגשת תביעה למפרק החברה
- חברה מחוקה
- תשלום עבור סחורה אשר סיפקה התובעת לנתבעים
- השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות
- סעיף 7 לחוק החברות - הגבלת עיסוקים
- דיני הרמת מסך - הלכות בתי-משפט
- דוגמאות כתבי טענות
חברה מחוקה
ב- ת"א (ת"א-יפו) 60279/03 {קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' מימון חיים ואח', תק-של 2007(1), 28849 (2007)}, קבע בית-המשפט כי במקום שלא ניתן לייחס לחברה חוב {כמו במקרה שלהלן בשל היותה חברה מחוקה} הרי שלא ניתן לייחס את החוב הנטען לבעלי המניות מכוח סעיף 6 לחוק החברות, רק מכוח מחיקתה.בית-המשפט במישור דיני החברות ובהתאם לחוק החברות קבע:
"התובעת מבקשת לחזור לנתבעים 3-1 מכוח רישומם כבעלי מניות (ביחס לנתבעים 1 ו- 2) וכמנהל (ביחס לנתבע 3) של החברה בעת הקמתה בשנת 1991. אין מחלוקת כי החברה נמחקה בשנת 1997. במצב דברים זה, החברה אינה כשרה לפעולות המקנות זכויות וחובות, אינה כשרה לתבוע ולהיתבע. התובעת היתה מודעת היטב לסטאטוס של החברה, לא עשתה ניסיון להחיותה בהתאם לדיני החברות, ולא נקטה כנגדה בהליך משפטי כמתחייב. בהתאם, לא ניתן לייחס זכות בעלות בנכסי החברה לנתבע 3 אשר נרשם בשנת 1991 ברישום ברשם החברות כמנהל, ואף לא ניתן לייחס בעלות זו לנתבעים 1 ו- 2 מכוח היותם בעלי מניות בחברה המחוקה. על-אף המחיקה נותרה החברה הבעלים לכאורה בנכסיה, לרבות הקטנוע הפוגע, ומכל מקום אין כל יסוד לומר כי זכויותיה של החברה הקטנוע הועברו מתוקף המחיקה לידי בעלי מניותיה (ראה פסק-דינה של כב' השופט ברון מיום 22.5.06, ת"א 1124/95 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אביזדה ואח'). פשיטא, כי בנסיבות בהן החברה מחוקה ואינה נתבעת במסגרת כתב התביעה ובכלל, החברה אינה כשירה לפעילות המקנה זכות או חובה ולא ניתן להטיל עליה חובה ביחס לקרנית. לא הונח בסיס בדין המאפשר הרמת מסך כנגד בעלי המניות או לחיוב מנהלה. במקום בו לא ניתן לייחס לחברה חוב (במקרה דנן בשל היות החברה מחוקה), הרי שלא ניתן לייחס את החוב הנטען לבעל המניות (סעיף 6 לחוק החברות), רק מכוח מחיקתה."