דיני הרמת מסך בראי חוק החברות
הפרקים שבספר:
- דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - מבוא
- האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך
- הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך
- הקריטריונים לאיזון הראוי בין עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה
- מעגל היריבות
- ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים
- המטוטלת הנעה בין הגישות בדיני הרמת המסך
- סעיף 6 לחוק החברות לפני תיקון מס' 3 התשס"ה
- סעיף 6 לחוק החברות - הרמת מסך {לאחר תיקון מס' 3 התשס"ה}
- שימוש באישיותה המשפטית של החברה לשם ביצוע הונאה או קיפוח נושה
- באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי-סביר - מימון דק
- חיוב בעל מניות של החברה מכוח הרמת מסך לעומת חיוב אורגן של החברה בשל אחריות אישית למעשיו
- חברה פרטית קטנה
- הרמת מסך לטובת בעל המניות
- רישום פיקטיבי של בעלות על מניות ושל ניהול החברה
- הרמת מסך בדיני עבודה
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך
- ניהול כושל או רשלני
- חתימה על הסכם עסקי בין חברות
- דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן
- הקמת חברה לשם כסות פורמלית גרידא לפעילות הנתבעים
- פעולות שאינן לטובת החברה
- מעשים ומחדלים שיש בהם כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה
- נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה
- אשכול חברות
- ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה
- בתביעה להרמת מסך יש להוכיח כי הנתבע אכן בעל מניות בחברה, איריס מרקוס
- כרטיסי טיסה למנהלים
- נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת
- הרמת מסך לבקשת מפרק חברה
- בעל מניות פאסיבי
- הגשת תביעה בעילת הרמת מסך כנגד אורגן או שלוח של החברה בטרם הוגשה תובענה כנגד החברה על-ידי הגשת תביעה למפרק החברה
- חברה מחוקה
- תשלום עבור סחורה אשר סיפקה התובעת לנתבעים
- השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות
- סעיף 7 לחוק החברות - הגבלת עיסוקים
- דיני הרמת מסך - הלכות בתי-משפט
- דוגמאות כתבי טענות
כרטיסי טיסה למנהלים
ב- ת"א (רח') 2712/05 {ראשונטורס 2000 בע"מ נ' הראל אלדד ואח', תק-של 2007(2), 29211 (2007)}, התובעת, ראשונטורס (2000) בע"מ, הינה סוכנות נסיעות, אשר סיפקה כרטיסי טיסה לנתבעים 1 ו- 2.נתבעים אלה היו מנהליה של הנתבעת 3, קונושין בע"מ, אשר חדלה לפעול.
לטענת התביעה אחראים גם המנהלים-הנתבעים לפירעון החוב לחברה התובעת, חוב שנולד ממימון שני כרטיסי טיסה למנהלים הנתבעים 1 ו- 2.
הנתבעים 1 ו- 2 {להלן: "המנהלים או הנתבעים"} מאשרים כי נסעו לטורקיה באמצעות כרטיסי הטיסה שסופקו על-ידי התובעת, אולם לטענתם, אין לחייבם באופן אישי בפירעון החוב הואיל ורכישת הכרטיסים נעשתה על-ידי החברה, כפי שמופיע על החשבונית הרלוונטית, ואין, על-כן, להרים את המסך כלפיהם. בית-המשפט קבע:
"לאחר ששמעתי את עדות גב' מלי צור, מטעם התובעת - אשר השאירה רושם מהימן ביותר בעדותה - ולאחר ששמעתי ועברתי על עדויות הנתבעים, אשר ניסו מפעם לפעם לחמוק ממתן תשובות ישירות לשאלות שהוצגו להם (ובכך פגמו באמינות עדותם), הגעתי למסקנה כי התביעה נגד המנהלים, באופן אישי, מוצדקת היא וכי יש לחייבם באופן אישי במחירי כרטיסי הטיסה, בין עקב הרמת המסך ובין עקב התנהגות שאינה תמת-לב ואינה עולה בקנה אחד עם דרישות חוק החברות בנוסחו החדש."
בית-המשפט קבע כי הוכח בפניו כי אופן התנהלותם של המנהלים בעת הזמנת הכרטיסים הינה כזו שקפחה נושה של החברה, והבהיר כי זאת בדרך הקולא, וכי המחמירים היו אומרים כי בהתנהלותם היתה כוונה להונות את התובעת.
קיפוח החברה מתבטא בכך שמצב החברה היה בכי רע בחודש הזמנת הכרטיסים והנסיעה, בחודש זה לא שולמו משכורות לעובדים. זאת ועוד, המאזן של החברה מוכיח על מכירות זעומות ביותר, כ- 30,000 שקל ועל היעדר הכנסות. מכאן, צריך היה להיות ברור למנהלים כי יתרת המזומנים שהיתה בקופת החברה לא תספיק לתשלום כל חובותיה, כולל החוב לחברה.
עוד נקבע:
"ולענייננו: הוכח מתוך חקירת הנתבעים; מתוך המאזן; מתוך מכתב החברה, ת/2; ואף מתוך תדפיסי הבנק כי לחברה לא היו כספים לשלם את חובותיה. ולכן, לו נקטו הנתבעים בתום-הלב הנדרש על-פי דין, כל שצריכים היו לעשות הוא להבהיר לתובעת כי מצב החברה הוא בכי רע וכי לא בטוח כי היא תקבל את כספה אם תממן בעבורם את כרטיסי הטיסה. כל שצריכים היו הנתבעים לעשות הוא לומר משפט אחד בלבד, משפט שאולי היה מקרקע אותם בישראל, אך בה במידה היה מַצְמִידָם אל תום-הלב הנדרש מהם. כיוון שכך הם לא עשו, העלו על עצמם את חיובם האישי מכוח סעיפים 6 ו- 54 לחוק החברות."