botox

דיני ביטוח

1. תביעה כנגד חברת ביטוח - נזק שנגרם לרכב

ב-ת"א (ת"א-יפו) 51159/05 {ינקוביץ חנן ואח' נ' הראל - חברה לבטוח בע"מ ואח', תק-של 2007(4), 26952 (2007)} עת נסע התובע ברכבו, שמע התובע חבטה בתחתית הרכב. התובע ירד מן הרכב בכדי לבדוק המכה, אך לא מצא דבר בבדיקה. התובע המשיך בנסיעה וכעבור שעתיים יצאה תיבת ההילוכים מכלל פעולה והרכב נעמד במקום.

מייד עם קרות התקלה, העביר התובע את הרכב למוסך מרכזי של צ'מפיון בבני ברק. במוסך, נאמר לתובע כי הגיר איננו תקין ויש צורך להחליפו.

התובע טען כי איננו יודע האם הנזק נגרם כתוצאה מכשל שאיננו תאונתי, ואז האחריות לפצותו מוטלת על כתפי צ'מפיון, מאחר שהרכב היה עדיין בתוך תקופת האחריות או כתוצאה מהחבטה בתחתית תיבת ההילוכים, אז, על הראל לפצותו בגין נזקיו.

לטענת הראל, נתבעת מס' 1, הנזק לגיר איננו נזק כתוצאה מאירוע תאונתי, אלא תוצאה של פגם ביצור הרכב ועל-כן, היא איננה צריכה לפצות את התובע.

לטענת צ'מפיון, המדובר באירוע תאונתי ועל-כן, על חברת הראל, נתבעת מס' 1 לפצות את התובע. בנוסף, צ'מפיון טענה כי הראל, נתבעת מס' 1, לא איפשרה לה לשלוח את הגיר, כמכלול אחד, לגרמניה לבדיקה. משכך, נגרם לה "נזק ראייתי".

כב' השופטת מיכל ברק-נבו קבעה כי חברת הראל גרמה ל-"נזק ראייתי", וכדבריה:

"53. הדרישה של צ'מפיון (שהושמעה בזמן אמת), שיתאפשר לה לבדוק את הגיר כמכלול, בהתאם ל-"כללי המשחק" שמכתיב היצרן בגרמניה, הינה סבירה בעיני. זאת, לאור העובדה שלא היה בארץ באותה תקופה גורם מקצועי שיכול היה לבדוק את הגיר כראוי, לאור העובדה שמסקנה לפיה קיים פגם בייצור היתה צריכה לגרור הכרה של היצרן בגרמניה באחריות.

54. הראל החזיקה כל העת בעמדה שאין מדובר באירוע תאונתי והיא לא חבה בפיצוי לתובעים. למרות זאת, לא אפשרה לצ'מפיון לבדוק את הגיר בצורה שבה צ'מפיון יכלה לעשות זאת (תוך משלוח המכלול לגרמניה, ליצרן), על-מנת שתוכל לגבש עמדה לגבי חבותה. תחת זאת, היא שלחה את הגיר לפירוק אצל "סופר גיר" (לא ברור לאיזה צורך. מי שיכלו להעיד על כך - אמיתי, או יצחקי או כלב - לא הגיעו לעדות מטעם הראל. ליזרוביץ' טען שאינו יודע פרטים על כך). בנוסף, הראל גם לא תיעדה את כל מהלך פירוק הגיר ב-"סופר גיר" ולא עשתה כל פעולה אחרת שתאפשר לצ'מפיון לבדוק את אחריותה. בכך גרמה הראל לצ'מפיון נזק ראייתי, וגרמה לכך שצ'מפיון לא יכלה לבדוק את אחריותה.

55. להתנהלות זו של הראל יש מחיר. סוגיית הנזק הראייתי והמחיר של גרימת נזק כזה נדונו במקרים רבים, ולאחרונה סוכמו ההלכות ב-ת"א (ת"א) 24452/01 לוי מנשה נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(3), 24948 (2007) (ניתן ביום 25.9.07), מפי כב' השופט שינמן:

'הטענה בדבר קיומו של נזק ראיתי כאמור, עלתה בפסיקה, בעיקר במקרים של רשלנות רפואית, אך בתי-המשפט החילו אותה גם בתחומי המשפט האחרים ובין היתר, בהתדיינויות ומחלוקות בתחומים אחרים.

אין מניעה - ולו על דרך ההשוואה - להחיל הלכה זו גם בענייננו, כפי שנהגה כב' השופטת ש' וסרקרוג ב-ע"ש (חי') 641/03 חברה פלונית ואח' נ' מדינת ישראל - ממונה איזורי מע"מ עכו, תק-מח 2006(2), 11763 (2006) (ראו גם פסק-דינו של כב' המשנה לנשיא אור ב-ע"א 9328/02 מאיר נ' לאור, דינים עליון סח 53, בפסקה 13 וכן דעת היחיד של כב' השופטת דורנר ב-ע"א 8858/02 מדינת ישראל נ' זהווה, דינים עליון סח 53).

"נזק ראייתי" הוגדר בספרו של כב' השופט בדימוס י' קדמי (על הראיות, חלק שלישי, מהדורת 2003), 1582, באופן הבא:

'אדם נחשב כסובל "נזק ראייתי", במקרה שבו יריבו לא קיים את חובתו לתעד פרטי טיפול שנתן לו, וכתוצאה מכך נפגעה יכולתו להוכיח רשלנות בטיפול שניתן לו ושגרמה לו נזק. לאי-קיום חובת התיעוד - המתרחבת וחלה גם על שמירת התיעוד - יש השלכה ראייתית בהתדיינות שבין המטופל שניזוק לבין נותן הטיפול הנתבע לדין בשל גרימת הנזק והיא: האחראי לנזק (הנתבע) עשוי לשאת בנטל השכנוע שלא היתה מצידו רשלנות בטיפול; כאשר במקום שלא קיים נזק ראייתי - המטופל שניזוק הוא הנושא בנטל השכנוע שהמטפל אחראי לנזק שנגרם לו (שהרי הוא ה-"מוציא מחברו")'...

צד שחלה עליו חובה שבדין לשמור או לתעד מסמכים ולא מילא חובתו וגרם בכך ל-"נזק ראייתי", מועבר אליו נטל השכנוע להוכיח, כי הנזק שנגרם, לא נגרם בשל רשלנותו (ראו בעניין זה: ע"א 361/00 עאזם דאהר נ' סרן יואב, פ"ד נט(4), 310 (2005))."

56. במקרה שלפניי, מדובר ביחסים בין שתי נתבעות (לא תובע ונתבע). כבר קבעתי, שהראל הרימה את הנטל להראות שמדובר בכשל מכאני, בסבירות גבוהה יותר מנזק תאונתי, היינו - עניין העברת הנטל כאן אינו בעל משמעות, באשר לנזק הישיר. עם זאת, יש להכריע באחריות לנזקים העקיפים. משהראל גרמה בהתנהלותה שפורטה לעיל נזק ראייתי לצ'מפיון, לטעמי, על דרך האנלוגיה, עבר הנטל אליה להראות שלא היא שגרמה לעלויות או להוצאות הנוספות שנאלץ התובע לשאת בהן, מעבר לעלות הגיר. לאור מחדלה בהבאת הסוכן אמיתי לעדות, היא לא עמדה בהרמת נטל זה, כפי שפירטתי לעיל." (ההדגשות אינן במקור)

ב-ת"א (פ"ת) 6659/04 {קירזנר אברהם נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2006(3), 23076 (2006)} קבע כב' השופט אורן שוורץ כי לאור הצהרתו של התובע כי אין כל מניעה שהנתבעת תבדוק את הרכב הניזוק נשוא כתב התביעה - אין כל נזק ראייתי לנתבעת. יתר-על-כן, כב' השופט אורן שוורץ מדגיש כי הנתבעת, מטעמה, החליטה שלא לבדוק את הרכב, לא בעת דרישת התובע ולא במשך ההליך המשפטי.


2. תביעת שיבוב של חברת ביטוח

ב-ת"א (ת"א-יפו) 30202/05 פניקס הישראלי - חברה לביטוח בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, תק-של 2008(1), 2690 (2007)} נדונה תביעה לשיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחיה, עקב נזק שנגרם לרכב אותו ביטחה.

כב' השופטת מיכל ברק-נבו קבעה במקרה דנן, כי:

"בשל הנזק הראייתי שנגרם לנתבעת על-ידי התובעת, שהודיעה לה רק כעבור חודש שהיא רואה בה אחראית לנזק - עובר הנטל לכתפי התובעת."