הפרשנות לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
הפרקים שבספר:
- סמכות גביית חובות
- גביית החוב
- פריסת החוב
- גביית דמי ערבות על חשבון פיצוי למתלונן
- גביית פיצוי לטובת נפגע עבירה ועיכוב ביצוע
- הליכי גביה, פריסה ועיקול
- פיצוי וקנס באספקלריה של המרכז וועדת שחרורים
- פיצויים למתלוננים - הלכות
- עיכוב ביצוע תשלום קנס פלילי או פריסתו או דחיית תשלום
- קנסות מס ערך מוסף
- קנסות תעבורה
- תביעת פיצויים כתוצאה מהליכי גביה שלא כדין
- קנס מינהלי
- פשיטת רגל וקנס פלילי
- פיצוי לקטין שניזוק מעבירה
- החלטה הטעונה הבהרה
- מסירת מידע
- רשמים לענייני המרכז
- עיכוב יציאה מהארץ
- קנס מאדם שנפטר
תביעת פיצויים כתוצאה מהליכי גביה שלא כדין
על חייב לשלם את חובו ובאם לא יעשה כן ולא יעמוד בתשלומים שעליו לשלם, המרכז לגביית קנסות יפעל למען גבייתו מכוח החוק. עיקולים שהוטלו על-ידי המרכז לגביית קנסות, יוסרו עם תשלום החוב.המרכז לגביית קנסות פועל כפי שמחייב אותו הוראות החוק והדין.
חוב הנוצר מהוראה שניתנה כדין והמרכז פועל ליישומה של ההוראה כפי שמתחייב מתפקידו ואינו חורג ממנו, אין כל מקום לייחס לו זדון, רשלנות או מחדל. במצב בו נטען כאמור, יש להוכיח שנגרם נזק כלשהו במעשיו של המרכז לגביית קנסות. כאשר מדובר במי שהוטלו עליו עיקולים בשל חוב שהוא חב לאוצר המדינה {ראה גם: ת"ק 21278-04-11 בן מאיר נ' המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות ואח'. פורסם באתר האינטרנט נבו (10.01.12)}.
בתביעה לפיצויים המתבססת על העילה כי גביה נעשתה שלא כדין על-ידי המרכז לגביית קנסות, למשל, במצב בו נשוא התביעה הינם עוגמת נפש, הוצאות ונזקים נלווים בשל ביטול באיחור של רישום חוב במרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, וכן עוגמת נפש ונזקים בשל עיקולים שהוטלו ובוטלו וכתוצאה מכך הצטברו קנסות שלא כדין, יש להוכיח נזק כלכלי בר-תביעה מחמת הליכי גביה, וכי נזק זה יצדיק את הפיצוי הנדרש.
כמו-כן על התובע להוכיח מהן ההוצאות שנגרמו בשל אותן פניות של המרכז לגביית קנסות ביחס לחוב הספציפי נשוא התביעה {ת"ק 000661/06 הירש ראובן נ' המרכז לגביית קנסות, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.03.06)}.
על התובע לפיצויים על נזקים שנגרמו לו כתוצאה מעיקולים שהוטלו על-ידי המרכז לגביית קנסות, להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת הנזקים הנטענים וכי אלה נגרמו כתוצאה מהליך העיקול, קרי, יש להוכיח קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין הליך העיקול. במידה ולא תורם הוכחת הנזק כאמור, דין תביעה להידחות.
כחלק מהרמת נטל ההוכחה יש להביא ראיות, לצרף לתביעה אסמכתאות וכל מסמך או תצהיר התומך בטיעוני התובע. לא יינתן כל משקל לטענות בעלמא, ללא כל תימוכין {ת"ק 6485-07-11 אילת נ' פרקליטות מחוז צפון אזרחי ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (04.03.12)}.
ראה למשל, ב- ת"ק 31978-06-10 {יעקבי נ' מערכות ההוצאה לפועל - מרכז לגביית קנסות ואח', פורסם באתר האינטרני נבו (18.01.11)} התובע חוייב לשלם לאוצר המדינה הוצאות משפט ע"ס 5,000 ₪ ומע"מ בתיק בש"א 679/05 בבית-משפט השלום בבית שאן. התובע לא שילם את החוב ולכן ננקטו נגדו הליכי גביה בהתאם לחוק המרכז לגביית קנסות.
התובע הלין כנגד התנהגות הנתבעות חסרת תום-הלב לטענתו, וטען להטעיה, ולמרמה מצד הנתבעות, ולכן עתר לבית-המשפט לקבל את ההפרש, יחד עם פיצוי על הנזקים שגרמו לו הנתבעות לטענתו.
הנתבעות טוענות כי המרכז לגביית קנסות הלך במשך השנים משנת 2005 עד 2009 לקראתו של התובע יותר מפעם אחת, במטרה להקל עליו לשלם את החוב, וועדה שהתכנסה בעניינו של התובע הסכימה להסדרים עם התובע תוך ביטול ריביות פיגורים ופריסת החוב לתשלומים, אלא שהתובע הפר את ההסדרים פעם אחר פעם עד אשר הוחלט על ביטול ההסדרים בענייו, וגביית מלוא החוב, בהפחתת הסכומים שהוא שילם על חשבון החוב.
בית-המשפט פסק, כי הנתבעות אכן הלכו לקראתו של התובע מספר פעמים, הגיעו איתו להסדרים לפריסת החוב, ביטלו את חיובו בריבית פיגורים. אין מחלוקת כי התובע לא עמד בהסדרים, והפר אותם כל פעם מחדש, דבר שגרם לביטול ההסדר האחרון ונקיטת הליכי גביה נגדו לגביית כל יתרת החוב.
נקבע, כי הפעולות ננקטו כדין ובהתאם לסמכויות שנקבעו סעיף 3 לחוק המרכז לגביית קנסות, הקובע כי חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז. את החוב יראו כמס וסמכויותיהם של גובה מיסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי הפקודה האמורה יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז. מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.
הנטל להוכיח הטעיה ומרמה מוטל על התובע והוא נטל כבד במיוחד. יש להוכיח כוונה של הנתבע לרמות.
בתביעה לפיצויים, משמעות הימנעות בעל דין מלהביא ראיה אשר יש בה כדי לפעול לטובתו, מעוררת את החשד שיש דברים בגו, וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית-המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר, נגד מי שנמנע מהצגתה {ראה גם: ת"ק 1274-04 עלוש סלים חסן ואח' נ' הנהלת בתי-המשפט ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (10.01.12); ספרו של כב' השופט קדמי על הראיות, חלק שלישי, 1649; ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(1), 736 (1980)}.
גם להשתהות בהגשת תביעה לפיצויים יש משקל, ויש ליתן הסבר המניח את הדעת באשר לשיהוי, אם חל.
בבקשה המוגשת על-ידי תובע, להורות על עובד ציבור להתייצב לעדות, בתביעה לפיצויים בשל עיקול שלא כדין ונזקים שחלו מכך, בית-המשפט לרוב יורה על מסירת תעודת עובד ציבור במקום עדותו של הלה, אשר בה יפורטו כל הנתונים הרלוואנטיים לאותו עיקול שגרם את הנזק הנטען, נסיבות העיקול, נסיבות ביטול העיקול ומסמכים התומכים בתשובת המרכז לגביית קנסות לנסיבות המפורטות.
כמו-כן תיחתם תעודת הציבור, ככל האפשר, על-ידי אותו עובד שנתבקש להעיד או עובד אחר שעבד עימו במועד הרלוואנטי וטיפל בעניין, ובתעודה יפורט הקשר של עורך התעודה לארועים המפורטים בה {ת"ק 528-06-09 הירש נ' אורי סער - המרכז לגביית קנסות ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (02.05.11)}.
בית-המשפט יבחן הצדקה לזימון עד עובד ציבור בעצמו למתן עדות בהתאם לאופי התביעה. כאשר התביעה מתנהלת בנוגע למעשים שעשה העד במסגרת תפקידו ומטעמה של הנתבעת, ולצורך בירורם אין צורך דווקא בשמיעת עדותו וניתן להסתפק בהגשת תעודת עובד ציבור, אשר נועדה בדיוק לצורך זה, לא יזומן עובד הציבור לעדות.
ב- ת"ק 819-09 {אגרונוב אנה נ' המרכז לגביית קנסות - הפרקליטות, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.03.10) טענה התובעת כי נקנסה שלא כדין בגין העסקת עובדים זרים ובחרה שלא לשלם את הקנס שהפך לחוב כהגדרת חוק המרכז לגביית קנסות. לטענתה כלל לא העסיקה עובדים.
בכתב ההגנה נטען שדין התביעה להימחק על-הסף מחמת מעשה בית-דין לחלופין מחמת חוסר סמכות עניינית. לטענת הנתבעת מצאו פקחי משרד המסחר והתעשיה בבית התובעת שני עובדים זרים שביצעו שיפוצים והוטל עליה קנס מינהלי בשים-לב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). הודגש כי טענות הסף מוצדקות, העדר יריבות, העדר סמכות עניינית וכן שהתובעת יוצגה בהליך אחר בפני בית-הדין לעבודה על-ידי עורך-דין שזהו תחום התמחותו.
בית-המשפט פסק, כי השגה על תוקף קנס מינהלי חורגת מגדר הסמכות העניינית של בית-המשפט לתביעות קטנות ודינה להידחות בשים-לב לרשימת העניינים בה הוסמך לדון בסעיף 60(א) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984) (להלן: "חוק בתי-המשפט") ובשים-לב לכך שמדובר בתביעה המצויה בסמכות בית-משפט אחר.
עוד נפסק, כי הליך אזרחי אינו "כלי" הולם לתקיפת הרשעה ואין לעקוף באמצעותו את הליכי ההשגה המתאימים. השגה לצורך תיקון טעות, לו נפלה בהרשעת התובעת צריכה היתה להיעשות בעיתוי, ובהליך לתיקון טעות שנקבעו בחוק. יתירה-מכך עלה, שבמקרה דנן בית-הדין האזורי לעבודה כבר אמר דברו בנוגע לפלוגתאות ב- ב"ש 1053/05 {אגרונוב נ' מדינת ישראל -משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.01.06)}ולדברים קיימת סופיות.