הפרשנות לחוק המשכון
הפרקים שבספר:
- מהות המשכון (סעיף 1 לחוק)
- תחולה (סעיף 2 לחוק)
- יצירת המשכון (סעיף 3 לחוק)
- כוחו של המשכון כלפי נושים אחרים (סעיף 4 לחוק)
- תקנת השוק (סעיף 5 לחוק)
- משכון נוסף (סעיף 6 לחוק)
- תחומה של הערובה (סעיף 7 לחוק)
- פירות המשכון (סעיף 8 לחוק)
- חילופי המשכון (סעיף 9 לחוק)
- הנאה מהמשכון ומפירותיו (סעיף 10 לחוק)
- משכון של חלק בנכס (סעיף 11 לחוק)
- משכון להבטחת חיובו של אחר (סעיף 12 לחוק)
- פדיון המשכון ופדיון המשכון שלא על-ידי החייב (סעיפים 13 ו- 14 לחוק)
- פקיעת המשכון (סעיף 15 לחוק)
- מימוש המשכון (סעיף 16 לחוק)
- דרכי המימוש (סעיף 17 לחוק)
- דרך המימוש בהוצאה לפועל (סעיף 18 לחוק)
- דרך המימוש על-ידי גוף מוסדי (סעיף 19 לחוק)
- מימוש זכות שמושכנה (סעיף 20 לחוק)
- מימוש מוקדם של משכון (סעיף 21 לחוק)
- פירעון מוקדם של החיוב (סעיף 22 לחוק)
- גביית החיוב שלא על-פי המשכון (סעיף 23 לחוק)
- הגדרות - "נושאים אחרים של החייב"; "ניירות ערך" (סעיף 24 לחוק)
- ביטול ושמירת דינים (סעיף 26 לחוק)
- תחילה והוראות מעבר (סעיף 27 לחוק)
- הלכות בתי-המשפט
מימוש המשכון (סעיף 16 לחוק)
סעיף 16 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:"16. מימוש המשכון
(א) לא קויים החיוב במועדו, רשאי הנושה לממש את המשכון.
(ב) אין הצדדים רשאים להתנות על דרכי המימוש לפי חוק זה כל עוד לא הגיע המועד לקיום החיוב."
סעיף 16(א) לחוק המשכון קובע את הכלל העקרוני לפיו הנושה רשאי לממש את המשכון כאשר החיוב לא קויים במועדו {בש"א (מחוזי יר') 2359/06 מגדל הזוהר לבניין בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-מח 2006(4), 10329, 10332 (2006)}.
מימושה של משכנתא, משמעותו אחת: העברת זכויותיו הקנייניות של בעל מקרקעין {בדרך-כלל בעלות} לנושה {ה"פ (שלום ת"א) 200444/05 סנדרס בנימין נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, תק-של 2005(4), 22612, 22615 (2005)}.
בסעיף 16(ב) לחוק המשכון נקבעה הוראת חוק כופה, לפיה, כי לא ניתן להתנות על דרכי מימוש המשכון הקבועות בחוק זה כל עוד לא הגיע המועד לקיום החיוב.
סעיף 16(ב) לחוק המשכון, האוסר באופן קוגנטי כל התנאה מראש על דרכי מימוש המשכון נמנה על הוראות חוק המשכון, אשר נועדו להגן על הלווים באמצעות קביעת הסדרים כופים לעניין אופן מימוש משכון וזאת, באותם מקרים בהם כל כוונתה של העסקה הייתה להבטיח את קיום החיוב נשוא ההסכם באמצעות שיעבוד נכס {ה"פ (שלום ת"א) 200118/08 עפר כהן נ' יחזקאל כהן, תק-של 2009(1), 28009, 28015 (2009)}.
נדגיש כי אין בהוראת סעיף 16(ב) לחוק המשכון כדי למנוע מעריכת הסכם בדבר דרך המימוש לאחר שהגיע המועד לקיום החיוב {בש"א (מחוזי ת"א) 18850/08 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אריה בר לב (ארקדי גאידמק), תק-מח 2008(4), 3985, 3999 (2008)}.
בדרך-כלל יעמוד המשכון למימוש רק לאחר שחלף המועד שנועד לקיום החיוב המובטח. דבר זה נאמר במפורש בסעיף 16(א) לחוק המשכון. המועד לקיום החיוב ייקבע על-פי המבחנים המקובלים בדיני החוזים {דברי י' ויסמן בספרו חוק המשכון, התשכ"ז-1967 - פירוש לחוקי החוזים (בעריכת ג' טדסקי, מהדורה רביעית, 1988), 309; ראה גם ת"א (שלום ר"ל) 2309/06 פז אהרון נ' קרן משאבות בטון בע"מ, תק-של 2007(4), 2729, 2735 (2007)}.
פרופ' מ' דויטש בספרו {קניין, כרך ב', 80} מסביר את הרקע להוראתו של סעיף 16(ב) לחוק המשכון המעוגן בתקנת הציבור. לדבריו:
"מובן הוא, כי שטר המשכון אינו יכול לקבוע כי בהגיע מועד המימוש תעבור מאליה הבעלות בנכס לנושה בעל המשכון, שכן הדבר יהווה מימוש בדרך של self-help. שאלה אחרת היא, אם ניתן להתנות בעקיפין על דרכי המימוש, באמצעות הטכניקה של הקניית ייפוי כוח בלתי-חוזר לנושה, על-ידי הבעלים, לביצוע מכירה של הנכס מחוץ להליכי ההוצאה לפועל, במקרה שיגיע מועד המימוש. מבחינה פורמאלית, אין כאן לכאורה התנאה על דרכי המימוש, שכן לא הנושה הוא זה שמממש את החוב, אלא הבעלים הוא זה שמוכר את הנכס הנדון, באמצעות הנושה, הפועל רק כידו הארוכה. עם-זאת, הדעת נותנת כי פרשנות כאמור תנגוד את תכליתו של סעיף 16(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, ואין לקבלה. דומים הם פני הדברים במקרה שבו העסקה מולבשת בלבוש פורמאלי של עסקת מכר מותנית, כך שנקבע כי אם לא ישולם סכום נתון (סכום החוב) תעבור הבעלות בנכס לנושה, כשהתמורה היא סילוק החוב. עסקת מכר כאמור תיתפס כעסקת משכון מוסווית, ודרכי המימוש התקפות לגביה יהיו רק אלה הקבועות בחוק המשכון."
{ראה גם ת"א (מחוזי ת"א) 2783/98 עדני חנן נ' לוי משה, תק-מח 2002(4), 17705, 17707 (2002)}