הפרשנות לחוק המשכון
הפרקים שבספר:
- מהות המשכון (סעיף 1 לחוק)
- תחולה (סעיף 2 לחוק)
- יצירת המשכון (סעיף 3 לחוק)
- כוחו של המשכון כלפי נושים אחרים (סעיף 4 לחוק)
- תקנת השוק (סעיף 5 לחוק)
- משכון נוסף (סעיף 6 לחוק)
- תחומה של הערובה (סעיף 7 לחוק)
- פירות המשכון (סעיף 8 לחוק)
- חילופי המשכון (סעיף 9 לחוק)
- הנאה מהמשכון ומפירותיו (סעיף 10 לחוק)
- משכון של חלק בנכס (סעיף 11 לחוק)
- משכון להבטחת חיובו של אחר (סעיף 12 לחוק)
- פדיון המשכון ופדיון המשכון שלא על-ידי החייב (סעיפים 13 ו- 14 לחוק)
- פקיעת המשכון (סעיף 15 לחוק)
- מימוש המשכון (סעיף 16 לחוק)
- דרכי המימוש (סעיף 17 לחוק)
- דרך המימוש בהוצאה לפועל (סעיף 18 לחוק)
- דרך המימוש על-ידי גוף מוסדי (סעיף 19 לחוק)
- מימוש זכות שמושכנה (סעיף 20 לחוק)
- מימוש מוקדם של משכון (סעיף 21 לחוק)
- פירעון מוקדם של החיוב (סעיף 22 לחוק)
- גביית החיוב שלא על-פי המשכון (סעיף 23 לחוק)
- הגדרות - "נושאים אחרים של החייב"; "ניירות ערך" (סעיף 24 לחוק)
- ביטול ושמירת דינים (סעיף 26 לחוק)
- תחילה והוראות מעבר (סעיף 27 לחוק)
- הלכות בתי-המשפט
דרך המימוש על-ידי גוף מוסדי (סעיף 19 לחוק)
סעיף 19 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:"19. דרך המימוש על-ידי גוף מוסדי (תיקון: התשס"ה)
(א) מימוש של משכון כאמור בסעיף 17(3) יהיה במכירה בדרך מקובלת בשוק שבו נמכרים נכסים מאותו סוג, ובאין שוק כזה - בדרך מסחרית סבירה.
(ב) לא יפתח הגוף המוסדי במימוש המשכון אלא לאחר שנתן לחייב ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש - והוא ומענו ידועים למוסד - הודעה במועד סביר מראש על הצעדים שהוא עומד לנקוט למימוש המשכון.
(ג) הגוף המוסדי אחראי כלפי החייב וכל אדם כאמור בסעיף-קטן (ב) לנזק שנגרם להם בשל מימוש המשכון שלא בהתאם להוראות חוק זה.
(ד) בסעיף זה, "גוף מוסדי" - כהגדרתו בסעיף 17(3)."
ב- בש"א (שלום חי') 15366/06 {כמאל עדואן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, תק-של 2006(4), 5118, 5122 (2006)} קבע בית-המשפט:
"19. טענה נוספת שבידי המבקש הינה כי הבנק לא נתן לו הודעה במועד סביר מראש על הצעדים שהוא עומד לנקוט למימוש המשכון כדרישת סעיף 19(ב) לחוק המשכון.
מקובלת עלי טענתו של המבקש כי לא עלה בידי המשיב לכאורה להוכיח כי נשלחו למבקש מכתבי ההתרעה המצביעים על כוונתו של המשיב לממש המשכון. המשיב צירף אמנם לנספח ז' שני מכתבים שנכתבו ביום 29.6.06 ו- 10.7.06, ואולם - בהיותם ממוענים למנהל סניף הבנק ולא למבקש, סבורני כי לא הובאה בפניי בשלב זה ראיה כי מכתבים בנוסח דומה אכן נשלחו למבקש.
גם אם טוען המשיב כי הפרקטיקה הנוהגת אצל המשיב הינה משלוח מכתבים זהים לחייב, ניתן להניח ולצפות כי העתקם יישמר על-ידי המשיב לכל הפחות לצורך הוכחת משלוחם ועל-מנת שניתן יהיה לוודא שאלה אכן נשלחו לכתובתו הנכונה של החייב.
כן מקובלת עלי טענתו של המבקש כי גם המכתב שנשלח על-ידי ב"כ של המשיב דאז למבקש בתאריך 8.8.06 אינו מהווה התרעה בדבר כוונת המשיב לממש את המשכון לאור נוסח המכתב והיעדר ציון מפורש של כוונת המשיב לממש המשכון ושעה שבמכתב ננקטה לשון מעורפלת ולא מפורשת לפיה המשיב ייאלץ "לנקוט באמצעים משפטיים כפי שימצא לנכון".
ואולם, סבורני כי דרישת סעיף 19(ב) לחוק המשכון אינה חלה במקרה דנא.
סעיף 17 לחוק המשכון קובע את דרכי מימושו של משכון. לפי הוראת הסעיף מימושו של משכון ייעשה על-פי צו בית-המשפט או צו ראש ההוצאה לפועל ואולם, כשמדובר במשכון שהופקד בידי הבנק או בידי שומר מטעם הבנק שאינו החייב, המימוש יכול שייעשה על-ידי הבנק עצמו, ללא כל צו שיפוטי או צו ראש ההוצאה לפועל.
סעיף 19 לחוק המשכון שכותרתו "דרך המימוש על-ידי מוסד בנקאי" קובע הוראות שונות ביחס לדרך המימוש, לרבות הוראה בדבר מתן הודעה לחייב במועד סביר מראש ואולם הסעיף עוסק רק במשכון מופקד כיוון שרק בנסיבות אלה ניתנת לבנק הזכות לממש את המשכון במימוש עצמי.
מכאן, ומשבענייננו מבוצעים הליכי מימוש המשכון בלשכת ההוצאה לפועל ועל-פי הוראותיו של ראש ההוצאה לפועל ואין המדובר במשכון מופקד, אין הוראות סעיף 19(ב) חלות על המקרה דנן.
סעיף 19 קובע חובת מתן הודעה מוקדמת משום שהמשכון מופקד בידי הבנק ומשום שהבנק רשאי לממשו בכוחות עצמו על-ידי העמדתו למכירה ללא כל צו שיפוטי או צו אחר ומטעם זה יש להודיע מראש לחייב על כוונת הבנק לממש המשכון. לא כך הם הדברים במקרה של מימוש שנעשה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, הנעשה על-פי הוראות ראש ההוצאה לפועל ותחת פיקוחו, תוך מתן הודעות שוטפות לחייב, באופן שלא יתכן מצב שהתהליך יתבצע בלא ידיעת החייב ותוך שלחייב נשמרת הזכות לפעול לעיכוב הליכי המימוש בטרם המכירה מקום שסבר שנסיבות המקרה אינן מגבשות לבנק את הזכות לממש את המשכון (כן ראה ע"א (ב"ש) 54/95 בנק המזרחי המאוחד נ' חוצבי איילת, פ"מ התשנ"ו(א), 133, 137 וכן ה"פ 171/04 ערן אשל ואח' נ' בנק אוצר החייל בע"מ, פרסום נבו (2005)).
לדעה אחרת ראה בר"ע (חי) 7799/00 מילמן נ' בנק הפועלים, תק-מח 2001(1), 1552 (2001), ואשר שם לא נדון היקף תחולתו של סעיף 19(ב) לחוק המשכון וכן המר' (יר') 3433/97 סימנטוב נ' בנק טפחות, תק-מח 97(1) 2166 (1997), שם אכן נתקבלה הטענה המבוססת על סעיף 19(ב) לחוק המשכון ואולם מקריאת פסק-הדין ניתן להניח כי הטענה לפיה הוראת הסעיף חלה רק על משכון מופקד כלל לא הועלתה ולכן לא נדונה.
לאור האמור, סבורני כי בשלב זה ניתן לקבוע כי טענת המבקש המבוססת על הוראת סעיף 19(ב) לחוק המשכון הינה בעייתית לכל הפחות."
ב- ת"א (שלום ר"ל) 5918/01 {בנק לאומי לישראל בע"מ נ' צנעני יאיר, תק-של 2001(4), 3458, 3461 (2001)} קבע בית-המשפט:
"ג. הוראות סעיפים 17 ו- 19 או רק סעיף 19 לחוק המשכון מקנים לבנק את הסכמות המשפטית לממש את המשכון בהליך עצמי. (ראה לעניין זה ע"א 4294/97, 4336/97 אובזילר ואח' נ' בנק דיסקונט וחיים חזן נ' בנק דיסקונט, פ"ד נו(2), 398 (2001)).
7. לו היה הבנק פועל כראוי, ובהתאם להנחיות של מנהל הסיף מר הרמן שאין לתת אשראי אלא העסקה תהא "קניה תמורת מכירה" הרי שלא היה נוצר החוב הכספי.
יתר-על-כן, לו הבנק היה מממש מיידית את שטר המשכון טרם המפולת - כדי שלא להיחשף לאשראי כדברי מר הרמן - הרי שלא היה נוצר חוב כלל ועיקר או נותר חוב מזערי.
לכן, מחדלו של הבנק באי-מימוש שטר המשכון על אתר גרם למר צנעני נזק בדרך ניהול העניינים.
8. לאור האמור, ואף מבלי להיכנס לשאלת ביטול הוראת המכירה סבור אני כי הנתבע הוכיח את התרשלות הבנק."
ב- המ' (מחוזי יר') 3433/97 {סימנטוב ועדה עוזקזדו נ' בנק טפחות, תק-מח 97(1), 2166, 2167 (1997)} קבע בית-המשפט:
"19. אני מקבלת, איפוא, את הבקשה, ומעכבת את ביצוע פינוי המבקשים מהנכס, וזאת עד גמר הליכי הערעור ב- ע"א 4068/97; או עד שהמשיב יפעל על-פי סעיף 19(ב) לחוק, ישלח לסוכנות היהודית, להסתדרות הציונית, ולמבקשים מחדש - הודעה זמן סביר מראש על כוונת המשיב לממש את המשכון, ורצוי כי אף יקבל את אישור הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית להליך זה - קודם לפנייה להוצאה לפועל לביצוע הפינוי, וזאת למניעת עיכובים במימוש המשכון בעתיד."