הקודקס המקיף לדיני המזונות במדינת ישראל
הפרקים שבספר:
- עילת התובענה
- ערכאת השיפוט - יכולת בחירת הערכאה על-ידי האישה
- מזונות ילדים
- מזונות זמניים
- בקשה לעיון חוזר
- מירוץ הסמכויות בין בית-הדין הרבני לבית-המשפט לענייני משפחה - מבוא
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - הכלל
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - החריג
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות אישה
- מקור החיוב במזונות
- חובת ההוכחה בתביעה למזונות
- מזונות הכרחיים
- מזונות מדין צדקה
- צרכי האב כשיקול בקביעת מזונות
- קצבת המוסד לביטוח לאומי - הפחתה מסכום המזונות או הוספה
- ביטול דמי מזונות או לחילופין הפחתת דמי מזונות מחמת הטעם כי הקטין מרדן ומסרב לכל קשר שהוא עם אביו
- הסכם בין ההורים בנוגע לקטין כמחייב את הקטין
- תביעה להגדלת/הקטנת מזונות
- פסיקת מזונות במשמורת משותפת
- פריסת פירעון חוב מזונות עבר לשיעורין וחיוב בריבית פיגורים
- עניינים שונים
- פתח דבר
- קביעת שיעור המזונות שעל הבעל לשאת
- מקרים בהם ישללו מן האישה מזונותיה
- הצרכים הנכללים בדמי מזונות אישה
- קציבת מזונותיה של אישה מכוח עקרון תום-הלב
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
- צו הפטר מחוב המזונות
- מזונות מן העזבון - מבוא
- סדרי דין בתביעה למזונות מן העזבון
- הזכות למזונות
- גדרי הזכות למזונות
- הוצאות הכשרה למשלח יד
- קביעת המזונות
- בקשה לקביעת המזונות
- דרכי סיפוק המזונות
- גילוי עובדות ושינוי נסיבות
- הרחבת העזבון לצרכי מזונות
- סדר העדיפות בין הזכאים
- עסקאות בזכות למזונות
- סדר עדיפות בין חובות העזבון
- בירורם וסילוקם של חובות
- מועד החלוקה
- נושא החלוקה
- שמירת דיני משפחה
- אפוטרופסות לענייני משפחה
- שיפוט בתי-דין דתיים
- מזונות מן העזבון בבית-הדין הרבני
- בקשה לפסיקת מזונות זמניים לבעל
- פסיקת מזונות (דמי שיקום) לידועה בציבור
- דוגמאות כתבי בי-דין
קצבת המוסד לביטוח לאומי - הפחתה מסכום המזונות או הוספה
קביעת צרכיו של קטין היא גם בעלת משמעות ישירה לצורך גיבוש מסקנתו של בית-המשפט אם יש להפחית את קצבת הילדים של המוסד לביטוח לאומי מסכום המזונות או שמא יש לזכות את הקטין, באמצעות ההורה המקבל את קצבת המוסד לביטוח לאומי, בסכום הקבצה בנוסף על סכום המזונות המלא.אם סכום המזונות שנפסק אין בו כדי לכסות צרכיו של הקטין, ישנה הצדקה לכך שקצבת המוסד לביטוח הלאומי תיווסף על דמי המזונות שנפסקו ולא תופחת מהם.
כלומר, כאשר הסכום שנפסק למי שזכאי למזונות חופף את כל צרכיו, מן הנכון גם להפחית מסכום זה את קצבת המוסד לביטוח הלאומי, שהרי אין פוסקים לאדם מעל למידה, והזכות למזונות אינה יכולה להוליד זכאות לסכום, החורג מן הצרכים כפי שנקבעו על-ידי בית-המשפט.
לעומת-זאת, במקרים בהם נפסק, בשל טעמים שונים, סכום הנמוך מן הדרוש לכיסוי כל הצרכים - בנסיבות כגון אלה אין הצדקה להפחתת קצבת המוסד לביטוח לאומי.
ב- רמ"ש 58470-01-16 {פלוני נ' אלמונית, טרם פורסם (22.05.16)} נדונה מחלוקת בין הצדדים שנסובה על החלטת ביניים של בית-משפט לענייני משפחה במסגרתה פסק מזונות זמניים בשיעור של 2,600 ש"ח לחודש לכל ארבעת הקטינים {שתי בנות בגילאי 11.5 ו- 12.5 שנים, שני בנים בגילאי 4 - 10 שנים - 650 ש"ח לכל ילד}; מחצית מהוצאות חינוך וגן, הוצאות בריאות חריגות.
עוד נקבע, כי האם תקבל לידיה את מלוא קצבת הילדים של המוסד לביטוח לאומי.
שכר של הצדדים אינו שנוי מחלוקת: האב משתכר כ- 9,000 ש"ח נטו לחודש והאם משתכרת כ- 7,000 ש"ח נטו לחודש.
בית-משפט של ערעור דחה את הערעור בקובעו כי אין הצדקה להפחית מזונות בסיסיים שנקבעו בסכום כה נמוך של 650 ש"ח לילד, שכן עדיין הילדים בחזקת האם, לעניין ביגוד וצרכים בלתי-צפויים {ומבלי לגרוע מחלוקה שווה של ההורים בעניין הוצאות בריאות וחינוך}.
יחד-עם-זאת, בית-משפט של ערעור החליט להתערב והוא זה: מאחר ואין חולק כי הילדים נמצאים אצל שני ההורים בחלקים שווים, אין הצדקה שהאם תקבל, לבדה, את כל קצבת הילדים של המוסד לביטוח לאומי וכן את כל ההטבות של המוסד לביטוח לאומי, כולל: ההטבות הצפויות בתחילת שנת הלימודים. יש לחלק סוכמים אלה, בין ההורים.
ברם, מאחר וכלפי המוסד לביטוח לאומי יש צורך בכתובת אחת, הורה בית-המשפט כי מבחינת המוסד לביטוח לאומי, כל תשלומי קצבת הילדים וההטבות הניתנות לילדים יועברו לאם, אך האב רשאי לקזז מחצית מסכומים אלה מחובת המזונות המוטלת עליו.
ב- תמ"ש 38554-09-11 {פלונית ואח' נ' פלוני, טרם פורסם (06.03.16)} קבע בית-המשפט כי סכום המזונות שנפסק כולל את הסכום הפסיקתי המינימלי אשר נועד לספק צרכים בסיסיים בלבד, בבחינת צרכים בלעיהם אין, וסכום נמוך בגין צרכים מעבר להכרחיים אשר יש בו די לכסות את החוגים בהם משתתפים הקטינים, ותו לו.
העמדת דמי המזונות על סכום כפי שנפסק, נבעה, מהיעדר תשתית ראייתית סדורה ומגובשת בדבר גובה הסכומים הנוספים שהוצאו עבור הקטינים והצורך להידען, בשל כך, על חזקות פסיקתיות.
יחד-עם-זאת, אף כי לא הובאו בפני בית-המשפט ראיות בדבר גובה הסכומים הנוספים אשר הוצאו עבור הקטינים, בית-המשפט התרשם כי ללא ספק, קיימו הצדדים רמת חיים העולה על זו המינימלית וכוללת, מלבד רשיום הקטינים לחוגים, גם בילויים כגון סרטים, מופעים וביקורים בפארק המים.
בנסיבות אלה, בית-המשפט לא מצא לנכון להורות על קיזוז קצבת הילדים מן המוסד לביטוח לאומי ואלו יתווספו לסכום המזונות וישולמו לידי האם.