הקודקס המקיף לדיני המזונות במדינת ישראל
הפרקים שבספר:
- עילת התובענה
- ערכאת השיפוט - יכולת בחירת הערכאה על-ידי האישה
- מזונות ילדים
- מזונות זמניים
- בקשה לעיון חוזר
- מירוץ הסמכויות בין בית-הדין הרבני לבית-המשפט לענייני משפחה - מבוא
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - הכלל
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - החריג
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות אישה
- מקור החיוב במזונות
- חובת ההוכחה בתביעה למזונות
- מזונות הכרחיים
- מזונות מדין צדקה
- צרכי האב כשיקול בקביעת מזונות
- קצבת המוסד לביטוח לאומי - הפחתה מסכום המזונות או הוספה
- ביטול דמי מזונות או לחילופין הפחתת דמי מזונות מחמת הטעם כי הקטין מרדן ומסרב לכל קשר שהוא עם אביו
- הסכם בין ההורים בנוגע לקטין כמחייב את הקטין
- תביעה להגדלת/הקטנת מזונות
- פסיקת מזונות במשמורת משותפת
- פריסת פירעון חוב מזונות עבר לשיעורין וחיוב בריבית פיגורים
- עניינים שונים
- פתח דבר
- קביעת שיעור המזונות שעל הבעל לשאת
- מקרים בהם ישללו מן האישה מזונותיה
- הצרכים הנכללים בדמי מזונות אישה
- קציבת מזונותיה של אישה מכוח עקרון תום-הלב
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
- צו הפטר מחוב המזונות
- מזונות מן העזבון - מבוא
- סדרי דין בתביעה למזונות מן העזבון
- הזכות למזונות
- גדרי הזכות למזונות
- הוצאות הכשרה למשלח יד
- קביעת המזונות
- בקשה לקביעת המזונות
- דרכי סיפוק המזונות
- גילוי עובדות ושינוי נסיבות
- הרחבת העזבון לצרכי מזונות
- סדר העדיפות בין הזכאים
- עסקאות בזכות למזונות
- סדר עדיפות בין חובות העזבון
- בירורם וסילוקם של חובות
- מועד החלוקה
- נושא החלוקה
- שמירת דיני משפחה
- אפוטרופסות לענייני משפחה
- שיפוט בתי-דין דתיים
- מזונות מן העזבון בבית-הדין הרבני
- בקשה לפסיקת מזונות זמניים לבעל
- פסיקת מזונות (דמי שיקום) לידועה בציבור
- דוגמאות כתבי בי-דין
דרכי סיפוק המזונות
סעיף 61 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"61. דרכי סיפוק המזונות
(א) בית-המשפט יקבע את סיפוק המזונות בהקצבות חוזרות, אולם רשאי הוא לקבעו בתשלום חד-פעמי או מקצתו בצורה האחת ומקצתו בצורה האחרת, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ב) בית-המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק המזונות ובין השאר:
(1) מי יספק את מזונות ולידי מי יסופקו;
(2) הבטחת המזונות על-ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קצב, שיעבוד או באופן אחר.
(ג) בית-המשפט רשאי להתנות את סיפוק המזונות בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ד) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד, בכל עת לבקש שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן או לבקש החלפתן בתשלום חד-פעמי."
סעיף 61 לחוק הירושה מסמיך את בית-המשפט לפסוק את המזונות מן העזבון בהקצבות חוזרות או בסכום חד-פעמי, וכן להורות על הבטחת המזונות על-ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קיצבה, שיעבוד או באופן אחר.
בפסיקת מזונות קטינים מן העזבון, להבדיל ממזונות בגיר, ראוי לפסוק את המזונות של הקטין בהקצבות ולא בסכום חד-פעמי.
תשלום חד-פעמי אינו מבטיח, שצרכי הקטין יסופקו בפועל למשך תקופה ממושכת של שנים לאחר התשלום. העתיד וצפונותיו אינם ידועים. טובת הקטין דורשת שהתשלום יהיה התשלום עיתי חודשי, שיספק בפועל את צרכי הקטין וישמש רק למטרה זו.
תשלום חד-פעמי גם ימנע מהקטין את הזכות להגיש תביעה להגדלת מזונות, אם יחול שינוי מהותי בנסיבות בעתיד.
להבדיל ממזונות מן החיים, במזונות מן העזבון יש גם אינטרס ציבורי לאפשר את חלוקת יתרת העזבון בין היורשים, במועד המוקדם האפשרי ותוך זמן סביר.
כדי לתכנן את חלוקת העזבון ולהתיר חלוקת יתרת העזבון בין היורשים, על מנהל העזבון להפקיד כספים בקרן מזונות לטובת הקטינים או להביא בפני בית-המשפט הצעה לביטוח קיצבה בתנאי המזונות שיפסקו.
המדובר בדרך ביצוע של הקמת קרן כספית או רכישת ביטוח קיצבה, שבמסגרתה ישולמו מזונות עיתיים חודשיים לקטינים למשך כל תקופת הזכאות.
בשיטה זו מקבלים משקל ראוי הן האינטרס להגן על צרכי המחיה של הקטין, והן האינטרס לחלק את יתרת העזבון בין היורשים תוך זמן סביר.
יחד-עם-זאת, כיוון שיש להבטיח גם את מימוש התביעות העתידיות של הקטינים כבגירים {מזונות בגירים, וצרכי הכשרתם למשלח יד}, אם יפסקו, וזאת בטרם יחולק העזבון, החלופה של ביטוח קיצבה אינה נותנת פתרון ממצה, ויש לבחור בחלופה של הקמת קרן מזונות על-ידי מנהל העזבון.
הקרן צריכה להיות מנוהלת על-ידי מנהל העזבון, באשר היתרה שתישאר בקרן תחולק על-ידי מנהל העזבון לנוחלים על-פי הצוואה {עז' (ת"א) 7792/00 תומר פרקר (קטין) נ' עזבון המנוח רפאל פנחס, תק-מש 2001(3), 61, 62 (2001)}.
המחוקק העניק לבית-המשפט שיקול-דעת רחב בעניין הדרך להבטחת התשלום מזונות מהעזבון.
בשיקול-דעת זה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב, אם הופעל כהלכה, ואם לא נתגלו שיקולים או נימוקים ממשיים שיחייבו זאת.